אקדמיקס

הקורונה מביאה איתה הרבה מאוד הזדמנויות לשינויים ופיתוחים, איך היא עושה זאת בנושא התכנון העירוני?
ד"ר רונית דבידוביץ – מרטון, בעלת סטודיו לתכנון עירוני ואדריכלות תסביר לנו בשעה הקרובה כיצד הקורונה משפיעה על השימושים שלנו בבתים, ובמרחב הציבורי מחוצה להם, על ההתנהלות החדשה של עולם העבודה, הסרת הגדרות ושיתוף הציבור

משק האנרגיה הוא אולי אחד הנושאים המרתקים שקיימים היום מבחינה מחקרית ומבחינת ההשפעות שלו על חיי היומיום של כולנו.

ד"ר עמית מור, מנכ"ל חברת אקו-אנרג'י ייעוץ כלכלי אסטרטגי, ומרצה בכיר באוניברסיטת רייכמן, מומחה לנושאי כלכלה וגיאופוליטיקה במשקי האנרגיה ואיכות הסביבה, הגיע לספר לנו על השינויים והפיתוחים בתחום האנרגיה המתחדשת, ועל ההפתעות שעוד מחכות לנו בדרך

החל משנת 1990 החל פרוייקט מיפוי הגנום האנושי, שכלל שיתוף פעולה בינלאומי ובסופו של דבר הביא לגילויים פורצי דרך שמשפיעים על כולנו. בשנים האחרונות החל פרוייקט דומה, פרוייקט האפיגנום המסקרן לא פחות.
מה זה אפיגנום? למה חשוב לחקור אותו? ומה הקשר של אוניברסיטת רייכמן לכל העניין?

בשעה מרתקת וחדשנית ביותר, פרופ' צחי עין דור מבית הספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה באוניברסיטת ריימן מספר על פרוייקט אלפא שאותו הוא מנהל במסגרת מחקר האפיגנטיקה, וכמובן שעל התחום כולו

הכנסת עומדת במוקד השיח הציבורי על בסיס יומי, אך עד כמה הציבור באמת מודע למה שקורה במסגרת הליכי החקיקה במשכן?

ד"ר שירלי נוה, מרצה בבית הספר רדזינר למשפטים וחברת סגל במכללת ספיר, חוקרת משפט חוקתי, מציגה 2 מחקרים שערכה במסגרת מחקרה בתחום המשפט ורגולציה המדברים על יחסיה של הרשות המחוקקת עם 2 גורמים נוספים שמאוד משמעותיים בשיח הציבורי: ביהמ"ש העליון והשדלנים (לוביסטים).
מוזמנים להצטרף ולהבין מה האסטרטגיה העומדת מאחורי הליכי החקיקה ביחס לשני שחקנים אלו

דמיינו את הסצנות המוכרות מסרטי המדע הבדיוני שמציגים את עיר העתיד: אנשים מרחפים במכוניות שלהם, אין פקקים, אין כל-כך אזורים ירוקים, ואנשים מאוד עסוקים בדרכם לעבודה.

חזון מסוג זה עוד רחוק, אבל כן קיימים שינויים בתחום תכנון הערים.

ד"ר רונית דוידוביץ – מרטון, שהקימה ועומדת בראש חברת ד.מ.ר. תכנון ופיתוח ומלמדת בבית הספר לקיימות מייסודן של החברה לישראל, כיל ובזן, ובמסלול ה-MBA בבית הספר רדזינר למשפטים, מספרת מנקודת מבט מעשית מה מתכנן ערים צריך לקחת בחשבון כאשר הוא מגיע לתכנן עיר, על הצורך בשיתוף הציבור וחשיבה בינתחומית בעיסוק זה, על מה לא חשבו לפני 30 שנים בישראל שישפיע על חיינו, ומה עומד לקרות בעתיד?

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה"ס טימוקין לכלכלה חוקר כלכלת עבודה, ובמסגרת מחקריו הרבים החליט לבצע מחקר מקיף דווקא בהיבט היסטורי ולהבין מהם המקורות שהשפיעו על איפיון המקצועות היהודים לאורך ההיסטוריה.
לשם כך חבר לעמיתתו פרופ' מריסטלה בוטיצ'יני, וביחד נברו באלפי מקורות היסטוריוניים שונים, בכדי לענות על השאלה הזו.

כולנו מייצרים זבל, אבל מי אחראי עליו?
השאלה הזו הרבה יותר חשובה ואולי נראית לנו מאוד מובנית מאליה, אבל בפועל בישראל (כמו בישראל), יש יותר מדי גורמים שפחות מדי מתקשרים שצריכים לטפל בשוק הפסולת הביתית.
ד"ר שירה דסקל מביה"ס לקיימות חקרה בדיוק את עניין הרגולציה של שוק הפסולת בישראל, ובשיחה של שעה היא מביאה נתונים מרתקים על תמונת המצב בתחום, ומביאה פתרונות פרקטיים ומעוררי תקווה לעתיד

בשנת 2005 פגעה סופת ההורקין קתרינה בניו אורלינס, וההשלכות שלה היו הרות אסון.
ד"ר ליזה סבן, סגנית דיקן בביה"ס לאודר לממשל דיפלומטיה ואסטרטגיה שחוקרת אתיקה הייתה עדה לטראומה ולהשכלות הקשות של הסופה על תושבי העיר, והבינה שגם לאסונות טבע יש זווית אתית (כמו לכל דבר בחיים).
ד"ר סבן מסבירה כיצד יש לשאוף לפעול במצבים של אסונות טבע מבחינת הסיוע שיש להעניק לאוכלוסייה הנפגעת, תוך שימוש במודלים בהם הקהילה לוקחת חלק פעיל בטיפול יחד עם שיתוף פעולה של גורמים בירוקרטיים, ומדגימה זאת על מקרי עבר שפעלו בדרכים שונות ומגוונות

כשאומרים לכם את המילה דיור, מה המושג הראשון שקופץ לכם לראש? כנראה שנדל"ן, ואם לא נדל"ן אז אולי משבר הדיור.
ד"ר אורה בלום, המנהלת של מכון אאורה למשפט יזמות חברתיות והתחדשות עירונית, חוקרת את תחום הדיור בראי חברתי ומנסה להסביר שכך צריך להסתכל על כל התחום הזה, ויש לה גם הסברים מעולים לאיך צריך לעשות זאת שכוללים בין היתר את ההבנה שדיור אמור להתאים לקהילה שגרה בו, ושיש צורך בשילוב בינתחומי בעת התכנון העירוני על מנת ליצור את את הסביבה האולטימטיבית.

בישראל יש יותר חברות סטארט אפ וקרנות הון סיכון לאדם מאשר בכל מדינה אחרת בעולם, יותר מכל מדינה זרה אחרת, ועדיין ביחס לכמות החברות המוקמות, קיימת בישראל בעיה של הפיכת חברות קטנות לגדולות.

פרופ' ניראון חשאי מביה"ס אריסון למנהל עסקים חקר בשני מחקרים שונים את השפעתם של מייסדי חברות על צמיחתן, ומראה בעזרת מחקריו כי יש חשיבות מאוד גדולה לידע הקודם שהמייסדין מביאים עימם לחברות, אך בשלב מסוים יש צורך בשיתוף של אנשים ורעיונות נוספים מהחברה בכדי לדאוג לצמיחתה התמידית

לא ניתן לראות דעת קהל, אך בהחלט ניתן להסביר בעזרת מחקר מעמיק וארוך טווח מגמות שונות בחברה בעזרתה.

וזה בדיוק מה שד"ר אמנון כוורי מביה"ס לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה עושה במסגרת המחקר שלו על דעת הקהל האמריקאית כלפי ישראל.

ד"ר כוורי מראה במחקרו כיצד האליטה הפוליטית בארה"ב הפכה את הנושא של חיבה כלפי ישראל כנושא מוביל בדיון על מדיניות החוץ של ארה"ב, וכיצד הוא לוקח חלק חשוב בקיטוב הפוליטי שבין הרפובליקניים והדמוקרטיים במדינה.

האם האקדמיה עדיין רלוונטית לשוק העבודה?

אחת הדרכים שבהן ניתן לשנות את התפיסה הזאת היא על ידי אמצעים חדשים להוראה באקדמיה.

המרכז לחדשנות בהוראה באוניברסיטת רייכמן בראשות עידן אלמוג מפתחת כלים חדשניים ועושה שימוש בכלים קיימים שאותם היא מנסה להחדיר לקורסים השונים ולשנות את שיטת הלימוד הרגילה והמוכרת, ובכך להתאים את הלימודים באקדמיה למציאות המשתנה.

המדיות השונות משפיעות על אורחות חיינו כמעט בכל תחום, אך כיצד סדרות ותכנים עלילתיים משפיעים על המיניות של בני הנוער?

זוהי בדיוק השאלה שד"ר קרן צור-איל מביה"ס סמי עופר לתקשורת חוקרת.

בשעה שבהחלט יכולה להילמד במסגרת שיעורי חינוך מיני בבתי הספר, מסבירה ד"ר צור-איל כיצד סדרות פופולריות משפיעות על תפיסת המיניות של בני נוער, על האופן בו בעזרת החלטה מודעת של יוצרים ניתן להעלות מודעות בנושאים הקשורים בחינוך מיני, והשימוש בהומור יכול לגרום לבלבול (ספויילר – לכו תעשו בינג' של "חברים")

יוני רכטר אמר פעם : "אי אפשר לכתוב מוזיקה מתוחכמת בלי יכולת אנליטית", וכמה שהוא צדק!

מוזיקה לוקחת חלק גדול בחיים של רוב האנשים, וכך גם הטכנולוגיה, אך בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר מקרים של שילוב שני התחומים האלו, מה שהתחיל עוד בימי המאה ה-19.

בשעה מרתקת שהולכת לגלות לכם המון דברים על העבר וגם על העתיד, ד"ר רויטל הולנדר מביה"ס אדלסון ליזמות לוקחת אותנו דרך יוהן סבסטיאן באך, אלן טיורינג, הולגרמות יפניות וקהילת מוזיקאים בתל אביב לנפלאות הפיתוחים הטכנולוגיים בתחום המוזיקה

אפליה מגדרית היא דבר שקיים בהמון תחומי חיים- הבדלים בשכר, פערים בשוק העבודה, ייצוג נשים בחברות ובפוליטיקה.

שני מחקרים של ד"ר טלי רגב מביה"ס טיומקין לכלכלה, החוקרת כלכלת עבודה בהתמחות של פערים באי שוויון בשווקים, מביאים מידע מאוד מעניין:

האחד בנוגע להשפעה של שפה מגדרית על תוצאות במבחנים, והשני מדבר על שוק שאמור להיות אנונימי ועדיין ניתן לראות כיצד ההשפעה של איפיון למגדר פוגעת בנשים- השוק המקוון.

ביולי 2018 עבר בכנסת, ברוב של 62 חברי כנסת, חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי.

ד״ר רונית לוין שנור, מרצה בכירה בביה"ס הארי רדזינר למשפטים, מומחית לדיני קניין תכנון ובנייה מספרת לנו על דרמה מעניינת במיוחד שקשורה לסעיף הקרוי- "התיישבות יהודית", שהוא גם הקצר ביותר באותו חוק יסוד- סעיף 7, זאת במסגרת המחקר שערכה יחד עם עמיתה ד"ר אדם שנער.

לאורך שנים המזה"ת היווה אזור חשוב ביותר למעצמות המערביות, בין עם בכל הקשור למעברים בין המערב למזרח הרחוק, ובין אם באוצרות הטבע שיכלו להפיק בו, כשבראשם כמובן נמצא הזהב השחור.

אבל למה בשנים האחרונות מדינות המפרץ מבינות שהן צריכות לשנות את תוכניותיהן בנוגע למשאב זה? ואיך מו סאלח קשור לכל העניין?

ד"ר יוסי מן, חוקר את כלכלת המזה"ת מביה"ס לאודר לממשל דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, מסביר על הגורמים לשינויים שמתרחשים במדינות המפרץ, על הפזילה שלהן לעבר מדינה קטנה אחרת במזה"ת (רמז- מתחילה בי' נגמרת בל' ובאמצע יש שרא) וההבנה שצריך למצוא תחומי כלכלה שונים שיביאו לשגשוגן.