אקדמיקס

הקשר בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות הוא קשר חזק וארוך שנים. מר יהונתן דייויס, ראש בית הספר הבינלאומי באוניברסיטת רייכמן יסביר על הקשר החזק הזה, על האתגרים השונים ועל מקומו של בית הספר הבינלאומי בסיפור

פוליטיקה, תקשורת ומידע תמיד הלכו יחדיו. בשנים האחרונות האלה נוספו לשילוש הזה נדבכים נוספים, כמו הרשת החברתית ובעלי הון. כדי להבין טוב יותר את כללי המשחק החדשים, הצטרפה אלינו פרופסור קרין נהון.

בתקופה האחרונה סוגיות חוקתיות רבות עלו לראש סדר היום הציבורי: פסקת ההתגברות, סמכויות בית המשפט העליון, ראש ממשלה שנאשם בפלילים, ובכלל, עצם התפזרותה של הכנסת הקודמת היה כדי למנוע "כאוס חוקתי" כדברי ראש הממשלה דאז, בנט.

בפרקים הקרובים של אקדמיקס אצלול לכמה מסוגיות חוקתיות אלו ויחד עם פרופ' רבקה ווייל, מרצה וחוקרת של משפט חוקתי, ציבורי והשוואתי, אקיים שיחה אקדמית בגובה העיניים על הנושאים שבערו בבחירות האחרונות ומשפיעים על הרכבת הממשלה.

ובפרק הזה – חוק יסוד: החקיקה, חוק יסוד ששרי המשפטים בשנים האחרונות (ומאז 2004, אז הונח לראשונה על שולחן הכנסת) מנסים לקדם אך טרם חוקק. מה חוק היסוד אומר, למה הוא נחוץ, על מה המחלוקת, ומה הבעיות בו? האזינו.

בתקופה האחרונה סוגיות חוקתיות רבות עלו לראש סדר היום הציבורי: פסקת ההתגברות, סמכויות בית המשפט העליון, ראש ממשלה שנאשם בפלילים, ובכלל, עצם התפזרותה של הכנסת הקודמת היה כדי למנוע "כאוס חוקתי" כדברי ראש הממשלה דאז, בנט.

בפרקים הקרובים של אקדמיקס אצלול לכמה מסוגיות חוקתיות אלו ויחד עם פרופ' רבקה ווייל, מרצה וחוקרת של משפט חוקתי, ציבורי והשוואתי, אקיים שיחה אקדמית בגובה העיניים על הנושאים שבערו בבחירות האחרונות ומשפיעים על הרכבת הממשלה.

ובפרק הזה – פסילת חוקי יסוד, נושא אותו מכנה פרופ' ווייל "נשק יום הדין" – האפשרות לפסול חוק יסוד נדונה בשנה שעברה (2021) בשלושה הקשרים שונים : ממשלת החליפין, התקציב הדו שנתי והנושא הבוער של התקופה – חוק הלאום. האם ואיך ניתן לפסול חוק יסוד במדינת ישראל ומה קורה בעולם? האזינו

בתקופה האחרונה סוגיות חוקתיות רבות עלו לראש סדר היום הציבורי: פסקת ההתגברות, סמכויות בית המשפט העליון, ראש ממשלה שנאשם בפלילים, ובכלל, עצם התפזרותה של הכנסת הקודמת היה כדי למנוע "כאוס חוקתי" כדברי ראש הממשלה דאז, בנט.

בפרקים הקרובים של אקדמיקס אצלול לכמה מסוגיות חוקתיות אלו ויחד עם פרופ' רבקה ווייל, מרצה וחוקרת של משפט חוקתי, ציבורי והשוואתי, אקיים שיחה אקדמית בגובה העיניים על הנושאים שבערו בבחירות האחרונות ומשפיעים על הרכבת הממשלה.

ובפרק הזה – החוקה הישראלית כ"חוקת כלאיים" – איך התגבשה החוקה הישראלית, האם יש לנו בכלל חוקה ואם כן, מה איזה אופי של חוקה זאת.

בתקופה האחרונה סוגיות חוקתיות רבות עלו לראש סדר היום הציבורי: פסקת ההתגברות, סמכויות בית המשפט העליון, ראש ממשלה שנאשם בפלילים, ובכלל, עצם התפזרותה של הכנסת הקודמת היה כדי למנוע "כאוס חוקתי" כדברי ראש הממשלה דאז, בנט.

בפרקים הקרובים של אקדמיקס אצלול לכמה מסוגיות חוקתיות אלו ויחד עם פרופ' רבקה ווייל, מרצה וחוקרת של משפט חוקתי, ציבורי והשוואתי, אקיים שיחה אקדמית בגובה העיניים על הנושאים שבערו בבחירות האחרונות ומשפיעים על הרכבת הממשלה.

ובפרק הזה – פסקת ההתגברות: מה המשמעות שלה, כיצד מיושמת בעולם ומדוע הפכה לדרישה במשא ומתן המתקיים של מספר מפלגות.

המלחמה בין רוסיה ואוקראינה הדגישה לנו את חשיבות האנרגיה בכלכלה העולמית. בפרק זה ד״ר עמית מור יפרט על חשיבות האנרגיה בשוק העולמי, המעבר בין נפט ודלקים לאנרגיות מתחדשות ועד כמה חשוב הגז הטבעי למדינת ישראל.

כלכלת ישראל היא מנוע הצמיחה של מדינת ישראל. על מנת להבין את מרכיביה השונים נשיא האוניברסיטה הפרופסור רפי מלניק יסקור את חוזקותיה וחולשותיה של הכלכלה הישראלית.

בעשורים האחרונים מתפתח הזרם המחקרי של "משפט ותרבות". זרם זה בוחן שאלות חברתיות- משפטיות כמו איך קשורה תרבות לרגולציה של שוק ההון, חדשות או זנות או כיצד קשורים הסדרים משפטיים משפיעים על ההבנה שלנו ביחס למגדר.
בפרק הזה של אקדמיקס אירחתי את ד"ר ענת רוזנברג חוקרת משפט ותרבות לדבר על הקורס שהיא מלמד בנושא ועל הספר שהיא כתבה ויצא לאור לאחרונה על ההיסטוריה של הפרסום בעידן צריכת ההמונים בבריטניה.

יחד קיימנו שיחה אקדמית בגובה העיינים על מה זה פרסום המונים, איך מפרידים בין פרסומת וחדשות, מהו מידע חיוני ואיך המשפט נכנס לעולם הזה. בנוסף, דיברנו על איך מוכרים לנו פנטזיות או חלומות (ואיך מפעילים רגולציה על זה), ובכלל, מה זה משפט ותרבות, מה הקשר ביניהם ואיך חוקרים את התחום הזה.

בשנים האחרונות האופן בו אנחנו קונות וקונים עבר טלטלות רבות – קניות בתקופת סגרים, משברים כלכליים ובכלל שינוי באורח החיים שמשפיע גם על הרגלי הצריכה שלנו. אז מה המצב היום ולאן פנינו מועדות?

האזינו לחלק השלישי והאחרון בשיחה עם ד"ר דנה טבת, מרצה וחוקרת של תחום השיווק בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת רייכמן.

הרבה פעמים ישנה ביקורת על חוסר ההתאמה של האקדמיה לשוק העבודה המודרני אך ד"ר דנה טבת מסבירה שיש יכולות שמקבלים באקדמיה ושום קורס של מספר חודשים לא יוכל להחליף.

ד"ר דנה טבת היא מרצה בתוכנית ההתמחות בשיווק ומנהלת הוראה היברידית בבי"ס אריסון למנהל עסקים. טרם הצטרפותה לאוניברסיטת רייכמן היתה סמנכ"ל בחברת מחקר בינלאומית ומנהלת המחקר בשטראוס-עלית, ובמגה – הריבוע הכחול שם התמחתה במחקרי קונים. יחד דיברנו על המקום של האקדמיה בעולם העסקי, החשיבות שלה ולאן פנינו מועדות.

כחלק ממגמה תודעתית הולכת וגוברת בשנים האחרונות שהכלכלה ההתנהגותית צריכה לקחת חלק חשוב יותר בחברה שלנו, לפני כשלוש שנים נפתחה באוניברסיטת רייכמן תוכנית תואר שני המתמקדת בתחום הכלכלה ההתנהגותית. בתכנית הזאת לומדים הסטודנטים על כוחות המניעים את הכלכלה או השפעות על השוק, שהרבה פעמים יכולים להישמע כאילו הם נוגדים את האינטואיציה האנושית.

בפרק הזה של אקדמיקס ראיינתי את ד"ר גיא הוכמן, ראש התכנית לתואר שני בכלכלה התנהגותית כאן באוניברסיטת רייכמן. ד"ר הוכמן עשה דוקטורט בפסיכולוגיה בטכניון והשתלם בלימודי פוסט דוקטורט במעבדתו של פרופסור דן אריאלי בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת דיוק. ד"ר הוכמן יסביר בתכנית למה במיוחד בימינו, כשעתיד שוק העבודה לא ברור צריך להשקיע בכלכלה התנהגותית, איך לתמרץ עובדים להיות יעילים יותר, לפעמים גם ללא תוספת תקציב עבור בונוסים ועל החשיבות ביצירת משמעות וסיפוק לעובדים.

כשעומרי אסנהיים, כתב מערכת התוכנית עובדה, שמע בעת איסוף ילדיו מהגן על התיק של שמעון קופר "האלמן הכפול" הוא התעניין אך מכיוון שהתיק בעניינו נסגר מחוסר אשמה הוא שם את הסיפור על המדף. בסופו של דבר לאחר שידור התחקיר שמעון קופר הורשע ברצח נשותיו. ומה לדעתכם יקרה בעניין זדורוב?

בתכנית הזאת התארח ד"ר אסף פורת מבית הספר הארי רדזינר למשפטים מרצה הקורס משפט וקולנוע לדבר על היחסים בין המשפט לקולנוע (ובכלל לבין המשפט והתרבות), הפער בין האמת המשפטית לאמת הקולנועית, איך ההליך המשפטי נראה על המסך הגדול והקטן, וכיצד יצירות טלוויזיוניות וקולנועיות יכולות להשפיע על מערכת הצדק.