אקדמיקס

במשך שנים איים הטרור הפלסטיני על חיי אזרחי מדינת ישראל. אך מתי הוא החל? מי הוביל אותו? בפרק זה ד"ר אלי כרמון יספר את סיפורו של הטרור הפלסטיני שעם השנים הפך למאבק פוליטי

יחסי ישראל וארה״ב מוכרים לנו הישראלים כידידות טובה וארוכת שנים. אך האם זה תמיד היה כך?
ד״ר אמנון כוורי יספר על היחסים בין ישראל וארה״ב, מה עומד בבסיסם ומהם האתגרים העומדים בפניהם

הרשתות החברתיות שינו את חיינו. הן השפיעו על עולם התקשורת, על הדרך בה אנו צורכים מידע ומתקשרים ואפילו על דפוס ההתנהגות שלנו. בפרק זה ד״ר צחי חייט יספר על הכניסה של הרשתות החברתיות לחיינו והשפעתן

בשנים האחרונות אנו חווים משבר דמוקרטי כלל עולמי. מושגים כמו פייק ניוז, עובדות אלטרטיביות, רשתות חברתיות וקיטוב חברתי מאיימים על יציבותיהן של חברות דמוקרטיות. ד״ר עמית לביא דינור, דיקנית ביהס סמי עופר לתקשורת תסביר על משבר האמון והסכנה לדמוקרטיה

בשנים האחרונות המשפט הבינלאומי הפך לזירת לאחד ממוקדי המאבק המרכזיים של מדינת ישראל. כדי להבין טוב יותר את האיום איתו מתמודדת מדינת ישראל, הצטרפה אלינו ד״ר דנה וולף

בשבועות האחרונים מקדמת הממשלה רפורמה במערכת המשפט. כתוצאה מכך, הרוחות במדינה סוערות. פרופסור יניב רוזנאי, סגן דיקן בית הספר למשפטים ומומחה למשפט חוקתי יסביר על הרפורמה והשלכותיה על כלל המערכות בישראל.

בשנים האחרונות עומד האיחוד האירופי בפנים אתגרים שונים. גל מהגרים, מגיפת הקורונה וכיום המלחמה באוקראינה. בפרק זה ד״ר עמנואל נבון יסביר על הקמתו של האיחוד האירופי, מטרתו וכלל הקשיים העומדים בפניו

בסוף המאה ה20 ותחילתה של המאה ה21 ניהל המערב מלחמה כנגד אויב חדש, ארגוני הטרור האסלאמיסטים. שיאה של המלחמה הוא כמובן פיגוע ה11/9 והופעתו של דעאש. בפרק זה ד״ר מיכאל ברק יסקור את המאבק בארגוני הג׳יהאד והאם המלחמה הזאת מאחורינו

הקשר בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות הוא קשר חזק וארוך שנים. מר יהונתן דייויס, ראש בית הספר הבינלאומי באוניברסיטת רייכמן יסביר על הקשר החזק הזה, על האתגרים השונים ועל מקומו של בית הספר הבינלאומי בסיפור

פוליטיקה, תקשורת ומידע תמיד הלכו יחדיו. בשנים האחרונות האלה נוספו לשילוש הזה נדבכים נוספים, כמו הרשת החברתית ובעלי הון. כדי להבין טוב יותר את כללי המשחק החדשים, הצטרפה אלינו פרופסור קרין נהון.

בתקופה האחרונה סוגיות חוקתיות רבות עלו לראש סדר היום הציבורי: פסקת ההתגברות, סמכויות בית המשפט העליון, ראש ממשלה שנאשם בפלילים, ובכלל, עצם התפזרותה של הכנסת הקודמת היה כדי למנוע "כאוס חוקתי" כדברי ראש הממשלה דאז, בנט.

בפרקים הקרובים של אקדמיקס אצלול לכמה מסוגיות חוקתיות אלו ויחד עם פרופ' רבקה ווייל, מרצה וחוקרת של משפט חוקתי, ציבורי והשוואתי, אקיים שיחה אקדמית בגובה העיניים על הנושאים שבערו בבחירות האחרונות ומשפיעים על הרכבת הממשלה.

ובפרק הזה – חוק יסוד: החקיקה, חוק יסוד ששרי המשפטים בשנים האחרונות (ומאז 2004, אז הונח לראשונה על שולחן הכנסת) מנסים לקדם אך טרם חוקק. מה חוק היסוד אומר, למה הוא נחוץ, על מה המחלוקת, ומה הבעיות בו? האזינו.

בתקופה האחרונה סוגיות חוקתיות רבות עלו לראש סדר היום הציבורי: פסקת ההתגברות, סמכויות בית המשפט העליון, ראש ממשלה שנאשם בפלילים, ובכלל, עצם התפזרותה של הכנסת הקודמת היה כדי למנוע "כאוס חוקתי" כדברי ראש הממשלה דאז, בנט.

בפרקים הקרובים של אקדמיקס אצלול לכמה מסוגיות חוקתיות אלו ויחד עם פרופ' רבקה ווייל, מרצה וחוקרת של משפט חוקתי, ציבורי והשוואתי, אקיים שיחה אקדמית בגובה העיניים על הנושאים שבערו בבחירות האחרונות ומשפיעים על הרכבת הממשלה.

ובפרק הזה – פסילת חוקי יסוד, נושא אותו מכנה פרופ' ווייל "נשק יום הדין" – האפשרות לפסול חוק יסוד נדונה בשנה שעברה (2021) בשלושה הקשרים שונים : ממשלת החליפין, התקציב הדו שנתי והנושא הבוער של התקופה – חוק הלאום. האם ואיך ניתן לפסול חוק יסוד במדינת ישראל ומה קורה בעולם? האזינו

בתקופה האחרונה סוגיות חוקתיות רבות עלו לראש סדר היום הציבורי: פסקת ההתגברות, סמכויות בית המשפט העליון, ראש ממשלה שנאשם בפלילים, ובכלל, עצם התפזרותה של הכנסת הקודמת היה כדי למנוע "כאוס חוקתי" כדברי ראש הממשלה דאז, בנט.

בפרקים הקרובים של אקדמיקס אצלול לכמה מסוגיות חוקתיות אלו ויחד עם פרופ' רבקה ווייל, מרצה וחוקרת של משפט חוקתי, ציבורי והשוואתי, אקיים שיחה אקדמית בגובה העיניים על הנושאים שבערו בבחירות האחרונות ומשפיעים על הרכבת הממשלה.

ובפרק הזה – החוקה הישראלית כ"חוקת כלאיים" – איך התגבשה החוקה הישראלית, האם יש לנו בכלל חוקה ואם כן, מה איזה אופי של חוקה זאת.

בתקופה האחרונה סוגיות חוקתיות רבות עלו לראש סדר היום הציבורי: פסקת ההתגברות, סמכויות בית המשפט העליון, ראש ממשלה שנאשם בפלילים, ובכלל, עצם התפזרותה של הכנסת הקודמת היה כדי למנוע "כאוס חוקתי" כדברי ראש הממשלה דאז, בנט.

בפרקים הקרובים של אקדמיקס אצלול לכמה מסוגיות חוקתיות אלו ויחד עם פרופ' רבקה ווייל, מרצה וחוקרת של משפט חוקתי, ציבורי והשוואתי, אקיים שיחה אקדמית בגובה העיניים על הנושאים שבערו בבחירות האחרונות ומשפיעים על הרכבת הממשלה.

ובפרק הזה – פסקת ההתגברות: מה המשמעות שלה, כיצד מיושמת בעולם ומדוע הפכה לדרישה במשא ומתן המתקיים של מספר מפלגות.

המלחמה בין רוסיה ואוקראינה הדגישה לנו את חשיבות האנרגיה בכלכלה העולמית. בפרק זה ד״ר עמית מור יפרט על חשיבות האנרגיה בשוק העולמי, המעבר בין נפט ודלקים לאנרגיות מתחדשות ועד כמה חשוב הגז הטבעי למדינת ישראל.

כלכלת ישראל היא מנוע הצמיחה של מדינת ישראל. על מנת להבין את מרכיביה השונים נשיא האוניברסיטה הפרופסור רפי מלניק יסקור את חוזקותיה וחולשותיה של הכלכלה הישראלית.

בעשורים האחרונים מתפתח הזרם המחקרי של "משפט ותרבות". זרם זה בוחן שאלות חברתיות- משפטיות כמו איך קשורה תרבות לרגולציה של שוק ההון, חדשות או זנות או כיצד קשורים הסדרים משפטיים משפיעים על ההבנה שלנו ביחס למגדר.
בפרק הזה של אקדמיקס אירחתי את ד"ר ענת רוזנברג חוקרת משפט ותרבות לדבר על הקורס שהיא מלמד בנושא ועל הספר שהיא כתבה ויצא לאור לאחרונה על ההיסטוריה של הפרסום בעידן צריכת ההמונים בבריטניה.

יחד קיימנו שיחה אקדמית בגובה העיינים על מה זה פרסום המונים, איך מפרידים בין פרסומת וחדשות, מהו מידע חיוני ואיך המשפט נכנס לעולם הזה. בנוסף, דיברנו על איך מוכרים לנו פנטזיות או חלומות (ואיך מפעילים רגולציה על זה), ובכלל, מה זה משפט ותרבות, מה הקשר ביניהם ואיך חוקרים את התחום הזה.