אקדמיקס

נדמה שאי אפשר לעבור שבוע ואפילו יום מבלי לשמוע את המילה "סייבר".

בתכנית הזאת התארח ד"ר טל פבל, מומחה לאיומי אינטרנט וסייבר והעמקנו בשאלה מהו אותו מרחב קיברנטי שכולם מדברים עליו ועל ההשלכות של מתקפות סייבר.

לשיחה עם ד"ר טל פבל בנושא קורונה וסייבר – לחצו כאן

כאשר שמעתי לראשונה את הביטוי "מוטיבציה לחוסר אונים" היה נדמה לי שמדובר בטעות, אבל לאחר הסבר קצר הבנתי שאין הגיוני מזה. בפרק זה שוחחתי עם ד"ר אורי ליפשין, מרצה לפסיכולוגיה אקזיסטנציליסטית, על התאוריה החדשה והמסקרנת "מוטיבציה לחוסר אונים".

לשיחה עם ד"ר אורי ליפשין על פסיכולוגיה אקזיסטנציאליסטית והרצון לחיות לנצח – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר אורי ליפשין על מגיפת הפרידות בתקופת הקורונה – לחצו כאן

כל מי שתשאלו יספר לכם איך הקורונה השפיעה על תחומי חיו השונים, באופן שמזמן חרג מהפן הבריאותי: הכלכלה, התיירות, הבילויים, זכותנו לפרטיות, ואופן הלימוד באקדמיה עברו טלטלה כתוצאה מהמגיפה שמסרבת לחלוף. עם זאת, מסתבר שיש תחום נוסף שהושפע מהקורונה ופחות מדברים עליו – התחום הרומנטי.

בפרק זה שוחחתי עם ד"ר אורי ליפשין, מרצה לפסיכולוגיה אקזיסטנציאליסטית על ההשפעות של הקורונה על מערכת היחסים הזוגית, למה הקורונה גרמה ל"מגיפת פרידות" ואיך זה קשור לילדות שלנו.

לשיחה עם ד"ר אורי ליפשין על פסיכולוגיה אקזיסטנציאליסטית והרצון לחיות לנצח – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר אורי ליפשין על "מוטיבציה לחוסר אונים" – לחצו כאן

אף על פי שברור לנו שאין לנו אפשרות לחיות לנצח מדובר בכמיהה שקיימת בכולנו.

בתכנית הזאת שוחחתי עם ד"ר אורי ליפשין, מרצה לפסיכולוגיה אקזיסטנציאליסטית (קיומית) על הביטויים של הרצון לחיות לנצח בחיינו, הצורך הפסיכולוגי בהמשכיות, היבטים פסיכולוגים בהתנהגותנו במצב סכנה (למשל: מלחמה או מגיפה)  וגם, למה אנחנו כל כך מפחדים מהמוות.

לשיחה עם ד"ר אורי ליפשין על מגיפת הפרידות בתקופת הקורונה – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר אורי ליפשין על "מוטיבציה לחוסר אונים" – לחצו כאן

כשבועיים לפני פתיחת השנה האקדמית פורסמה כתבה שכותרתה "העשירים לומדים מחשבים העניים לומדים חינוך". זה כבר הפך לסוד ידוע שהכיתות במקצועות כמו מדעי המחשב באקדמיה מתמלאות בסטודנטים (ולא סטודנטיות) ממעמד סוציו-אקונומי גבוה. אז מה עושים כדי לשנות את המצב? 

פרופ' אריאל (אריק) שמיר הדיקן היוצא של בית הספר אפי ארזי למדעי המחשב, מדבר על החשיבות ללמד מקצועות טכנולוגיים כבר מגיל צעיר, לפני שהילדים מוסללים וגם איך צריך ללמד באופן שיתאם לשוק העבודה של המאה ה-21. 

לשיחה עם פרופ' אריאל (אריק) שמיר בנושא תואר בבינה מלאכותית – לחצו כאן

לשיחה עם פרופ' אריאל (אריק) שמיר בנושא "DIY הדור הבא" – לחצו כאן

בשנת 2017 פרץ לחייני הצירוף "me too" או "גם אני" כביטוי לשכיחות הבלתי נסבלת של תופעת ההטרדות המיניות. אומנם הביטוי לא מקושר באופן ישיר להטרדות במקום העבודה אך בבחינה מעמיקה של התופעה ניתן לראות שפעמים רבות המתלוננת (ברשת החברתית) הייתה במצב של כפיפות מקצועית למטריד.

בפרק זה אשוחח עם ד"ר גליה שניבוים, מרצה וחוקרת של הדין הפלילי אשר אחד מתחומי העניין שלה כוללים רגולציה משפטית של יחסי-סמכות, עברות מין והטרדות מיניות.

לשיחה עם ד"ר גליה שניבוים בנושא הדין הפלילי הנוגע לאלימות כלפי נשים – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר גליה שניבוים בנושא אלימות שאינה פיזית – לחצו כאן

כאשר אנו חושבים על נשים שחוות אלימות לרוב נדמיין מישהי שחוטפת מכות עד זוב דם. עם זאת, ישנן נשים רבות החיות במציאות אלימה, אך באופן שאינו מתבטא בצלקות על הגוף.

בפרק זה תתארח ד"ר גליה שניבוים, מרצה וחוקרת של הדין הפלילי, ויחד נדון בשאלה האם גם אלימות נפשית/כלכלית צריכה להיחשב אלימות גם בדין הפלילי ולמה הפללה היא לא בהכרח הפתרון.

לשיחה עם ד"ר גליה שניבוים בנושא הדין הפלילי הנוגע לאלימות כלפי נשים –לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר גליה שניבוים בנושא מחאת ה- me_too – לחצו כאן

בשנת 1992 מוריס אזואלס ירה למוות באשתו ובשכנם לאחר שראה את השניים מתנשקים ברכב. בפסק הדין של בית המשפט העליון נאמר שלא מדובר ברצח בכוונה תחילה אלא בביטוי לחולשת הטבע האנושי כיוון ש"דמו של הישראלי המצוי והישראלית המצויה עלול לרתוח כאשר הם רואים את בת הזוג או בן הזוג בבגידה".

כמה התקדם הדין הפלילי מאז אותו פסק דין משנות התשעים? האם גם היום יריה באשתך לאחר בגידה לא תחשב רצח אלא "חושלתו של הטבע האנושי"? כדי לענות על השאלה הזאת בתכנית זו תתארח ד"ר גליה שניבוים, מרצה וחוקרת של הדין הפלילי.

לשיחה עם ד"ר גליה שניבוים בנושא אלימות שאינה פיזית – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר גליה שניבוים בנושא מחאת ה-me too – לחצו כאן

בקליניקה "משפט רחוב" עוסקים הסטודנטים בהנגשת ידע משפטי לאוכלוסיות שפגשו את החוק מהצד האחר. זאת, מתוך התפיסה שתהליך רכישת הידע המשפטי יכול גם להוות כלי מעצים ומשקם.

אחד המקומות בו מועברת סדנה היא מעון לנשים נפגעות אלימות. בפרק זה אנסה להציג את המציאות המורכבת בה נמצאות נשים שעוברות אלימות במשפחה ואת הקשיים בהם הן נתקלות כאשר הן מנסות לצאת ממעגל האלימות.

בפרק זה התארחו בתכנית מירית קופלמן, מנהלת המעון בו מועברת הסדנה; עו"ד זיו לידרור, מנהלת הקליניקה, ולינוי ביליק, סטודנטית למשפטים שמעבירה סדנה באותו מעון.

קו החירום של (24/7) ל.א לאלימות נגד נשים – 6724*.
לתרומות לעמותה ניתן לצלצל למספר 09-9579237 או דרך האתר.

הקו החם של נעמת (8:00-15:00) – 036492468/9/70

קו המידע והיייעוץ של ויצו – 3980*

בשנים האחרנות איכות הסביבה עלתה לסדר היום ומסרבת לרדת ממנו: ועידת האקלים שהתקיימה החודש הוכתרה כ"גורלית", בתחילת החודש הועלה המיסוי על הכלים החד-פעמיים כדי להפחית צריכה בהם ואגרת הגודש מככבת בכותרות רבות. על אף שרבים יטענו שהם "צרכנים ירוקים", מחקר שערכה ד"ר יונת צובנר, חוקרת במחלקה לשיווק בבית הספר אריסון למנהל עסקים, מגלה שהנכונות שלנו לצרכנות ירוקה תלויה בשעה ביום וברמת העייפות שלנו.

לשיחה עם ד"ר יונת צובנר על שיווק מותאם (מידי) אישית – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר יונת צובנר על השפעת שמנו על תוי פנינו – לחצו כאן

מכירים את זאת שאתם לא מצליחים לזכור את שמה כי זה פשוט לא מתאים לה, או את זה שכולם קוראים לו בכינוי שלו כי השם שלו "לא מתאים לו"? אתם ממש לא לבד. במחקר שביצעה ד"ר יונת צובנר נמצא שיש קשר בין תוי הפנים שלנו לבין השם שלנו, קשר כזה שגם מחשבים (AI) יכולים לזהות.

בפרק זה תתארח ד"ר יונת צובנר, מבית הספר למנהל עסקים לדבר על שמות, תוי פנים ומה שבינהם.

לשיחה עם ד"ר יונת צובנר על שיווק מותאם (מידי) אישית – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר יונת צובנר על צרכנות ירוקה – לחצו כאן

השיווק היום למוצרים השונים הפך לאינטנסיבי במיוחד כאשר עם המעבר לקניות אונליין השיווק גם נעשה בהתאם לניתור הפעילות שלנו ברשת. היה ניתן לחשוב שמעקב אחרי כל לחיצה שביצענו, או לא ביצענו אבל ממש התלבטנו אם לבצע, יועיל לאותן מערכות שיווק. עם זאת, במחקר שביצעה ד"ר יונת צובנר מהמחלקה לשיווק מבית הספר אריסון למנהל עסקים, מסתבר, שלא בהכרח…

לקראת סיומו של חודש נובמבר, החודש שהפך בשנים האחרונות לחודש הקניות (ששיאו יחול ביום שישי הקרוב -הבלאק פריידי המיוחל) בפרק זה התארחה ד"ר יונת צובנר מאוניברסיטת רייכמן, שבמחקר משותף עם פרופסור רום שריפט מאוניברסיטת אינדיאנה מצאה ששיווק על סמך מוצרים שהתלבטנו אם לקנות דווקא יפגע ברצון שלנו לרכוש.

לשיחה עם ד"ר יונת צובנר על צרנות ירוקה – לחץ כאן

לשיחה עם ד"ר יונת צובנר על השפעת שמנו על תוי פנינו – לחץ כאן

כיצד אוניברסיטאות בעולם כבר עכשיו משנות את אופן הלמידה בהן כדי להתאים לעולם החדש? מה המגמות שרואים בשוק העבודה וישפיעו על האקדמיה?

עידן אלמוג, ראש היחידה לחדשנות בהוראה, יספר איך הוא משער שתתקיים הלמידה באקדמיה בעתיד.

לשיחה על היחידה לחדשנות בהוראה: לחצו כאן

לשיחה על למידה בימי קורונה: לחצו כאן

הקורונה שינתה את האופן בו התנהלו הרבה ענפים ותחומים ובהם גם ההוראה. וכך, כרעם ביום בהיר קיבלו כל העוסקים התחום הנחייה שעליהם לשנות את האופן בו התרגלו ללמד במשך שנים רבות באופן מידיי.

עידן אלמוג, ראש היחידה לחדשנות בהוראה באוניברסיטת רייכמן מספר על ההשפעות של הקורונה על הלמידה, האם הקורונה הובילה לשינוי חיובי או שלילי באקדמיה ומה מהשינויים שנעשו כהתאמות למצאת אך "כאן כדי להישאר".

לשיחה על היחידה לחדשנות בהוראה – לחצו כאן

לשיחה על למידת העתיד – לחצו כאן

בשנים האחרונות, עם כניסת הטכנולוגיה לחיינו, חלו שינויים משמעותיים בכל תחומי החיים: אנחנו מנהלים שיחות ארוכות ומשמעותיות בלי להוציא הגה מהפה, קניות נעשות בלי לצאת מהבית ובעיות שפעם ההתמודדות איתן דרשה מאמץ רב נפתרות בלחיצת כפתור. בעוד שוק העבודה משתנה בכל רגע, נדמה שהאקדמיה, שאמורה להכשיר את בוגריה להתאים לשוק זה, קופאת על שמריה.

בפרק הזה נדבר עם עידן אלמוג, ראש היחידה לחדשנות בהוראה על פעילות היחידה, ההתאמות שנעשות באוניברסיטת ריכמן להכנת הבוגרים לעולם התעסוקה החדש וכיצד הופכים את הליך הלמידה למשמעותי יותר.

לשיחה על למידה בימי קורונה – לחצו כאן

לשיחה על למידת העתיד – לחצו כאן