אקדמיקס

תכנית מיוחדת של "השעה הבינתחומית" – ציקי ישי מביא את כל הקולות הכי חמים ומעניינים מהיום השני לועידה.

מדוע צעירי שנות השישים כל כך זעמו על דור ההורים ולאן הם ניתבו את הזעם הזה? פרופסור עודד היילברונר מסביר מה עמד ברקע הרוח הצעירה שנשבה באותם שנים, משווה בין הפופולריות של פינק פלויד לעומת מרי פופינס וגם עומד על הקשר של כל זה לברקזיט.

לאחרונה הודיע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, כי הוא מתכוון לפרוש מהסכם האקלים שנחתם בפריז. מה בדיוק החליטו שם ומה המשמעויות של כל זה לגבינו? פרופסור יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות, מפרט על ההסכם ההיסטורי ועומד על הסיבות האפשריות שבגינן נשיא המעצמה החזקה בעולם קורא תיגר על הבנות שהוסכמו על ידי כמעט 200 מדינות.

דמיינו ראש ממשלה יושב במשרד פרסום וחושב על לוגו וסלוגן למדינה שלו, נשמע מוזר? ד"ר טל עזרן מסביר מדוע התהליך הזה כבר נמצא בעיצומו במדינות רבות בעולם ומה בכל זאת ההבדלים בין מיתוג עסקי למיתוג מדינה. כמו כן, איזה חלק יש לאזרחי המדינה הפעילים באינסטגרם לתהליך הזה ומה הקשר של כל זה לאל ג'זירה.

מה הקשר בין ליטוף נשי בכתף לכסף שלנו? ובין מטפס הרים למהמר כפייתי? ד"ר הדס אראל עומדת על תהליכי קבלת ההחלטות שלנו, מסבירה למה אנחנו כל כך שונאים להפסיד וגם למה לאחר שתדעו את כל זה, ברגע האמת, כנראה שהמניפולציה הבאה תצליח לעבוד עליכם.

האם פני העיר הם רק חזות ויזואלית או שמא הם משקפים את פני החברה? האם באמצעות תכנון עירוני ניתן להנציח פערים חברתיים או לחילופין לצמצם אותם? ד"ר נתי מרום מעניק נקודת מבט חברתית אודות עולם התכנון העירוני בין תל אביב למומבאיי. כמו כן, עם אילו סוגיות עלינו להתמודד בהקשר זה בעודנו נמצאים בעיצומו של תהליך העיור ההיסטורי, בו רוב בני האדם על פני כדור הארץ גרים בערים ומגמה זו רק הולכת וגדלה?

מה מהות השיח הציבורי והתקשורתי בעידן בו מושגים כמו פוסט אמת ועובדות אלטרנטיביות שגורות בפי ההמון? האם ניתן לנהל שיח על אמיתות בעידן כזה? ד"ר ערן גוטר עומד על מהותו של השיח הלוגי, על הקרקע לצמיחת מושגים אלו ועל הסיבות להתפוררות הלוגיקה בשיח הציבורי. כמו כן מה משמעותה של רטוריקה באופן שבו אנו מגבשים דעות ותפיסות עולם והאם היא בהכרח פחות רציונלית מצורת החשיבה הלוגית?

כיצד דעאש בנה עצמו כמותג הטרור הפופולרי ביותר בעולם ומה הם ההבדלים בגישות ההתמודדות עימו מצד טראמפ לעומת אובמה? פרופסור בועז גנור עושה סדר בהבנת דרכי הפעולה וההתבססות של הארגון וכמו כן עומד על הקשר בין משחקי הכס, גבולות 67 והטרור האיסלמי של בני הדור השני משכונות המהגרים באירופה.

כשאנחנו שמחים, כועסים או לחוצים, אנחנו נוטים לעיתים קרובות ל"הדביק" את הסובבים אותנו. חלק מהסיבות נעוצות בסינכרון טבעי שמתרחש בין אנשים, סנכרון שקשור במערכות הפיזיולוגיות שלנו ובא לידי ביטוי במח, בגוף ובלב. ד"ר יוליה גולנד מסבירה מהו בדיוק הסנכרון ובאילו נסיבות הוא מתרחש, וכמו כן, איך הוא בא לידי ביטוי במערכות יחסים, בתעמולה פוליטית ואפילו במסיבות טראנס.

השעה הבינתחומית מארחת את פרופסור יואב גלבר, מהיחידה לעמיות יהודית. בתכנית נבדוק האם יש קשר בין שואה לתקומת מדינת ישראל? "מעטים מול רבים" – למי הכוונה? נשוחח על מלחמת השחרור, ומעט על ששת הימים והסוגיה הפלסטינית, שמעסיקה עד היום.

הגדרת אירוע אלים כטרור הוא מעשה פוליטי שיש לו באופן ישיר השלכות על הלגיטימציה של הפעולה, על מעמדה המשפטי ועל היכולת להתמודד איתה. אז מה בעצם הופך התנגדות אלימה למעשה טרור ומה ההבדל בין ארגוני גרילה לארגוני טרור? ד"ר רונית ברגר מסבירה את ההבדלים ועומדת על המבנים של ארגוני טרור, על האופן בו הם נוטים לקבל החלטות וגם על הטעויות שיגרמו אפילו לארגוני טרור להתנצל.

ארגון האמנה הצפון אטלנטית או כפי שהוא מכונה, נאט"ו, הוא גוף מוכר וידוע, אך מה בדיוק המשמעות של ברית זו? מה הסמכויות של הגוף הזה? אילו זרועות יש לו ואיך בכלל מגיעים להסכמות ושיתופי פעולה ביטחוניים בסבך אינטרסיים דיפלומטי? טומי שטיינר מהמכון למדיניות ואסטרטגיה של המרכז הבינתחומי מפזר את הערפל סביב פעילות הגוף, משמעותו וסמכויותיו ומרחיב על הקשר של ישראל עם נאטו, על המתחים בין נאט"ו לבין ממשל טראמפ ועל הרלוונטיות של גוף כזה בעידן של טרור.

עולם השיווק הוירטואלי צובר תאוצה בזכות כמויות המידע המדיד שהרשתות החברתיות ומדעי המחשב הכניסו אל חיינו. פרופסור ברק ליבאי חוקר את תופעת ההמלצות מפה לאוזן: עד כמה משפיעה עלינו המלצה של קרוב? האם ניתן להשתמש בזה עבור תכנון האסטרטגיה השיווקית של חברות? ולאן מוביל אותנו העולם השיווקי החכם והמדויק הזה?

בפס ייצור גוזרים את החלקים שיש לייצר במספרים המוניים מהמוצר הסופי הרצוי, כפי שהוא מתוכנן. האם פס ייצור הוא שיטה טובה לתכנון ערים? פרופסור נורית אלפסי חוקרת את הדינמיקה של הסביבה בה רובנו חיים – העיר. התושבים משתנים, הצרכים משתנים, והעיר צריכה להיות גמישה לאור התמורות הרבות והמהירות שבה. כשתכנון עירוני הופך לכאוס, ועל הפתרונות שיקדמו את התכנון בצמוד לצרכים המיידיים של התושבים.

התפתחות המחול לבמה בארץ הושפעה מיצירות זרות. במשך מעל עשור ניסו היוצרים והיוצרות להפיק יצירה מקומית. בפרק השני מספרת דוקטור רות אשל על היצירה ההטרוגנית של המחול לבמה: הבמה האתיופית, הבמה הערבית, השפעות העלייה הרוסית ויצירה עצמאית. כיצד השינויים והתזוזות, החיפושים והציפיות מהקהל השפיעו על הלהקות הישראליות הותיקות – "קול ודממה", "בת שבע", "בת דור", "מחול ענבל", "להקת המחול הקיבוצית" ונוספות? מי שרדה, מי לוטשה, מי אבדה ומה יכול השינוי ללמד אותנו?

שתי תיאוריות עיקריות התנגשו זו בזו ותיארו, כל אחת, עתיד שונה לחלוטין. נראה ש"קץ ההיסטוריה והאדם האחרון" ו"התנגשות הציוויליזציות", יש יכנו אותן התיאוריה האופטימית וזו הפסימית, מגיעות לעבר הכרעה. דוקטור עופר ישראלי נכנס לקרביים של יחסי ערב-מערב, מימי ממשל בוש הבן עד אובמה, כולל השאלות המסעירות בעקבות בחירת העם האמריקאי בנשיא טראמפ.

תופעת התרמילאות משתנה עם השנים. כנראה שמקורה בסקרנות, שיש שרואים בה את אחד המנועים החזקים ביותר להתקדמות והתפתחות אנושות. התרמילאות המשיכה כאידיאולוגיה ואורח חיים, ומאז מאפייניה הטשטשו, ועם השנים היא מתקרבת באופיה לתיירות המדושנת, אותה תיירות שהתרמילאות סלדה ממנה והתריסה כנגדה. דוקטור גלעד גילי חסקין נוחת באולפן ההרצלייני, בדרכו ממדינה אקזוטית אחת לאחרת, ומספר על מאפייני התיירים לעומת התרמילאים, בתיבול חוויותיו האישיות מארבעים שנים של הדרכת טיולים ברחבי העולם.

המפגש בין דורון פישלר לגיל מרקוביץ נסוב סביב ההנחה שאין מי שלא אוהב את דיסני. כן, אותו תאגיד גדול ומרוויח, הנושא את שמו של אדם, שאישיותו השפיעה על התכנים, הצבעים, הצלילים, האיכות, המוצרים הנלווים לסרטים ובעצם – הכל. לצד העתיד הורוד והאופטימי שחזה ודאג שיצויר, יש אומרים שוולט דיסני היה אדם בלתי נסבל: נרקסיסט, שובניסט ואנטישמי. על הסרטים הכיפים והסרטים שמאחורי הקלעים.