אקדמיקס

מחקרים מצביעים על כך שאבות הומואים מאושרים יותר מאבות רגילים במה שקשור לחיי ההורות שלהם. ד"ר גבע שנקמן מצביע על הסיבות לכך, מתאר מודלים נוספים של משפחה ומסביר כיצד הם קשורים ל"פרדוקס ההורות"

נגע השחיתות הפך לממאיר במחזותינו ומהווה איום קיומי על המשטר הדמוקרטי. פרופסור שחר איל עומד על ההנמקות שהובילו את אין סוף החשודים, הנחקרים והמואשמים בפרשות שחיתות שונות לבצע את מעשיהם ואיך הם בכל זאת הצליחו לשכנע את עצמם שכוונותיהם חיוביות? בנוסף מציג איל את המודל המשולש למלחמה במחלה ציבורית זו.

.

מה אתם יותר זוכרים, את התמונה של מטוסי נוסעים פוגעים בבנייני התאומים ומחריבים אותם עד היסוד, או את הקמפיין של חברת קוקה קולה באותה השנה? מבט על ארגוני הטרור כעל מותגים מסחריים שופך אור על יחסי הטרור והמדיה, יחסים שבגינם זוכים ארגוני הטרור לשטחי פרסום אדירים שמקדמים באופן ישיר את המטרות שלהם.

פרופסור רפי מלניק, שחקר את היחסים המורכבים הללו מסביר באילו תנאים המשוואה הזו מתקיימת בצורה העוצמתית ביותר וכיצד היא משפיעה על הכיס של כולנו.

בני אדם נלחמו זה בזה מאז ומעולם, הסיבות היו ונותרו אותן סיבות אבל הזירה השתנתה לחלוטין. את מקומם של הצבאות המסודרים על חילות הים, היבשה והאוויר תפסו ארגוני טרור שנלחמים מלב האוכלוסייה האזרחית. במקביל שולחים ארגונים אלו מחבלים שהופכים את מרכזי הערים לשדה קרב מדמם. ד"ר מורן ירחי עומדת על מאפייני שדה הקרב החדש, על הזירות הנוספות שהתווספו למלחמה המסורתית וכיצד הפך השיקול התדמיתי ללא פחות חשוב מהמהלכים הטקטיים בשטח.

מקומה של המוזיקה האלקטרונית כבר לא מזמן רק במרתפים חשוכים ובבמות האנדרגראונד, היא מתפתחת ללא הרף, חוצה ז'אנרים ומטשטשת גבולות מוזיקליים. פסטיבל תל אביב ווליום הופך את העיר לזירה תוססת של ארבעה ימים בהם משולבת ועידת יום שתעסוק בנושאים החמים והרלוונטיים ביותר בתעשייה ופסטיבל לילה שיתפרס בעשרות מועדונים ברחבי העיר. אדם יחיאל ויוליה עזריה על עלייתה של המוזיקה האלקטרונית למרכז הבמה, על מקומה של התעשייה בארץ ועל האורחים שיגיעו מרחבי העולם

כשני מיליארד בני אדם בעולם סובלים ממחסור בבתי שימוש זמינים וראויים בקרבת הבית שלהם, אומנם הנושא לא מקבל תשומת לב ציבורית, אך לפי האו"ם מאות אלפי בני אדם משלמים בחייהם כתוצאה מהמשבר הסניטרי החמור. תמר עקוב על המסע שלה בהודו, שם חקרה לעומק את הסוגיה ועמדה על פתרונות אפשריים, וגם כיצד בעיות של שוויון, מגדר, תרבות ופערים כלכליים משתקפים בבתי השימוש שלנו.

כשהמלחמה בהתחממות הגלובלית לא בהכרח מניבה פירות יש כאלה שכבר חושבים על הצעד הבא – הנדסה אנושית של האקלים על פני כדור הארץ. פרופסור יואב יאיר על המיזמים הנועזים והמגלומניים ביותר בתחום. החל מצביעת הכבישים והמדרכות בלבן דרך דישון האוקיינוסים ועד זריעת נחילים של לווינים בחלל שישמשו כתריס מבוקר מפני קרני השמש

אלו ימים מבלבלים עבור שוחרי הדמוקרטיה. בכירים מובלים לחדרי חקירות, מועמדים פופוליסטיים גורפים קולות רבים ומפלגות קיצוניות מקבלות לגיטימציה מההמון. ד"ר עמיחי מגן מסביר מדוע דווקא בימים בהם האמון בשיטה הולך ודועך יש לשמור עליה מכל משמר ואיך, על אף הכל, הדמוקרטיה הישראלית בימים אלו היא לא פחות מנס

בין המהפכות שמטלטלות את העולם בעשורים האחרונים יש אחת שקטה וכמעט לא מדוברת שנוגעת בחיים של כל אחד ואחת מאתנו – המהפכה הדמוגרפית. ד"ר הדס אראל מתארת את האתגרים האדירים שמציבה בפנינו העלייה המסחררת בתוחלת החיים, מסבירה כיצד רובוט שחותך סלט יכול להביע אמפטיה והאם כבר נולד הילד שיגיע לגיל 150?

בחודש דצמבר 2016 יצא מביתו צעיר אמריקני חמוש לכיוון פיצרייה בוושינגטון, במטרה לשחרר את הילדים שנכלאו שם על ידי רשת ההברחות של הילרי קלינטון. נשמע מופרך? זו אחת התוצאות של כמויות הפייק ניוז שמציפות את הרשת בשנים האחרונות. ד"ר צחי חייט עומד על היקף התופעה, על האתגרים שהיא מציבה ועל הרצון האנושי, שעדיין קיים, לתוכן אותנטי

היא אחת מהערים הגדולות ביותר בעולם ושוכנים בה בערבוביה עוני מחפיר ועושר קיצוני, יופי וכיעור. ד"ר נתי מרום, תמר עקוב ואמה פסוואני שבו מסיור במומבאיי ונותנים הצצה לאתגרים האדירים בפניהם ניצבת העיר, לקשיי התחבורה והדיור ולסיפורים האנושיים המרגשים

לא רחוק היום שבו בכדור הארץ לא יהיו מספיק משאבים לתמוך באוכלוסייה ועקב משברים סביבתיים מיליונים ייאלצו לנדוד מבתיהם למקומות חלופיים. פרופסור יואב יאיר על פתרונות ההגירה האלטרנטיביים שהאנושות תהיה חייבת לספק: אז היכן ניתן לקיים חיים אנושיים מחוץ לכדור הארץ? במה זה כרוך? וכמה אנו רחוקים מהיום שזה יקרה? | הפרק הראשון בסדרת "העתיד זה לא מה שהיה פעם"

בטן גב מול הים, ישיבה מול נוף מדברי עוצר נשימה או אפילו סתם טיול בפארק העירוני יכולים להרגיע אותנו, לעזור לנו להשתחרר ולגרום למחשבות שלנו להיות ממוקדות יותר. ד"ר נועה אלבלדה מתארת את הקשר שבין יציאה לטבע לבין פעילות המוח האנושי וכיצד התובנות הללו מיושמות במקומות שונים בעולם

כיצד מנגנון הסטרס שומר עלינו ומתי הוא מתחיל לסכן אותנו? ד"ר נועה אלבלדה עומדת על המרכיבים שבגינם הסטרס הפך לכל כך דומיננטי באורח החיים המערבי ומסבירה למה לזברות אין אולקוס

תכנית מיוחדת מהכנס הבינלאומי של המכון למדיניות נגד טרור עם מאיר ג'בנדפר שמסביר ממה באמת צריך לחשוש כשמדברים על אירן ושאול שי, על מלחמת הגושים המתנהלת במזרח התיכון.

כשרוחות מלחמה מנשבות מכיוון צפון קוריאה ומנהיגי העולם מתקוטטים ביניהם על עוצמה, שליטה וכוח, ד"ר עופר ישראלי מתאר את המציאות דרך תאוריה מסודרת ומסביר למה אילוצי ההיסטוריה חזקים אפילו יותר מטראמפ, פוטין וקים ג'ונג און

מעבר להבטחות היסטוריות, לאמונה בצדקת הדרך ולהתחמשות מתמדת, בסכסוך הישראלי-פלסטיני המתמשך והעקוב מדם מעורב בעיקר רגש והרבה מאוד רגש. פרופסור עירן הלפרין בוחן את המציאות הכואבת של חיינו דרך עולם הרגשות. מהם הרגשות הדומיננטיים בסכסוך ומהם המשפיעים ביותר? כיצד חברה מצליחה בכל זאת לשמור על שפיות קולקטיבית בסכסוך ארוך טווח וכיצד ניתן לחולל שינוי חברתי ופוליטי באמצעות שיח רגשי?

מדוע יש קבוצות באוכלוסיה שידגישו את איום הטרור בעוד בקבוצות אחרות יתריעו מפני ההתחממות הגלובלית? מהם המרכיבים שגורמים לנו לראות איומים מסוימים כמוחשיים ובמקביל להפחית מחומרתם של איומים אחרים? פרופסור גלעד הירשברגר מבית הספר לפסיכולוגיה מנתח באמצעות מודל ייחודי את תפיסות האיומים השונות בקרב קבוצות פוליטיות שונות באוכלוסיה ומסביר כיצד זכרון קולקטיבי משפיע על התמודדות בשעות משבר