אקדמיקס
פודקאסט אקדמי בגובה העיניים.
שיחה אקדמית אחד על אחד עם אקדמאים מאוניברסיטת רייכמן ומחוצה לו בשלל נושאים. תכנית קלילה, המייצרת שיח אינטיליגנטי בגובה העיניים.
מה קורה כשסטארטאפ נכנס לשוק תחרותי?
האם ניסיון קודם ומעורבות הפאונדרים תמיד עוזרים או שלפעמים דווקא מגבילים?
ומה אפשר ללמוד מהחברות שלא “בזבזו משבר טוב”?
בפרק הזה של אקדמיקס אני מארחת את פרופ’ ניראון חשאי, דיקן בית הספר אריסון למנהל עסקים באוניברסיטת רייכמן, חוקר מוביל בתחום האסטרטגיה, חדשנות ויזמות.
נשוחח על מצבה של ישראל כ”אומת הסטארטאפ”, על האתגרים של יזמים ומנהלים בעידן כאוטי, AI , ועל שלושה מהמחקרים שלו – שמלמדים אותנו איך תחרות, חדשנות וניסיון מעצבים את ההצלחה של חברות.
עולם הפיננסים, שהיה מזוהה במשך עשורים עם מספרים, רווחים וצמיחה, מתמודד היום עם שאלות נוספות: איך ממשיכים להרוויח מבלי להרוס? איך שומרים על שוק תחרותי מבלי לפגוע בשוויון?
והאם ייתכן שכלכלה, חברה וסביבה לא עומדות בסתירה אלא דווקא תלויות זו בזו?
במקביל, הבינה המלאכותית היוצרת נכנסת לעולמנו בקצב מסחרר, ומציעה פתרונות טכנולוגיים פורצי דרך לאתגרים סביבתיים וחברתיים.
אבל גם כאן ההתלהבות מלווה בחשש: מה ההשפעה של האלגוריתמים על פרטיות, תעסוקה וצריכת אנרגיה?
האם מדובר במהפכה ירוקה או באשליה מסוכנת?
כדי לדבר על כל השאלות האלו, נמצא איתנו היום אחד הקולות המובילים בישראל בכל מה שקשור ל-ESG, פיננסים ומנהיגות ערכית:
יאיר אבידן, יו״ר הועדה המייעצת וראש פורום עמיתים במרכז אריסון ל-ESG באוניברסיטת רייכמן, ולשעבר המפקח על הבנקים שמאחוריו תפקידים מרכזיים בכלכלה הישראלית.
בפרק הקודם דיברנו על מה היא פסיכולוגיה של הספורט, אילו אתגרים הספורטאים מתמודדים איתם, ניצחון, איך מנתחים קשיים מנטלים של ספורטאים, שופטים ורפורמות בתחום השיפוט
ובפרק הזה נמשיך ונדבר עם ד״ר רועי סמואל, חוקר ומרצה בפסיכולוגיה של הספורט והפעילות הגופנית בחטיבת הפסיכולוגיה של הספורט, המאמץ, והביצוע באוניברסיטת רייכמן.
נעמיק בתחום המשברים נפשיים, פציעות, אולימפיאדה, התמודדויות וטעויות של ספורטאים, מעורבות הורית ותיאוריות משמעותיות בתחום שמקבלות תוקף ממש בימים אלו.
גם באולימפיאדה שהתרחשה השנה בפריז והייתה מלאה בענפי ספורט וספורטאים מהשורה הראשונה, היו ספורטאים שהתמודדו עם אתגרים בבריאות הנפש. אולם כבר האולימפיאדה הקודמת בטוקיו 2020 התמודדה עם אתגרים נפשיים משמעותיים, כאשר ספורטאים רבים חוו משברים אישיים ונפשיים. בזכות ספורטאיות כמו סימון ביילס ונעמי אוסקה, שדיברו בפתיחות על בריאות הנפש, המשחקים האולימפיים והפאראלימפיים הפכו לנקודת ציון חשובה בהכרה ובתמיכה בשיח על בעיות נפשיות וסיוע פסיכולוגי לספורטאים.
כיום, המודעות לקשיים נפשיים וללחצים הנלווים לעשייה ספורטיבית תחרותית גבוהה יותר מאי פעם. חשוב לזכור שספורטאים הם בני אדם עם תחושות כמו מתח, כאב, לחץ, ציפיות, אכזבות וכישלונות, והתחום הספורטיבי מגדיל את כל אלו. הצורך להשיג הישגים גבוהים ולהישאר ב-Top, במיוחד מגיל צעיר, יחד עם שעות רבות של אימונים, מוסיף למתח הנפשי. כאן נכנסים לתמונה פסיכולוגים של הספורט.
אז כדי לדבר על כל אלו הצטרף אלינו היום ד״ר רועי סמואל יועץ, חוקר ומרצה בפסיכולוגיה של הספורט והפעילות הגופנית בחטיבת הפסיכולוגיה של הספורט, המאמץ, והביצוע באוניברסיטת רייכמן.
קרדיט תמונות: AudioVersity
הבינה המלאכותית רצה קדימה, אבל הרגולציה רק מתחילה להבין את הכללים. בזמן שכלים כמו ChatGPT מנסחים, מנתחים ויוצרים תמונה של סטודיו ג׳יבלי בלחיצת כפתור, שאלות של אתיקה, פרטיות, וקניין רוחני צפות בכל תחום.
אז איך מתמודדים האיחוד האירופי והשוק האמריקאי?
מי שומר על הזכויות שלנו כשהאלגוריתם יוצר תוכן? איך מאזנים בין חופש פיתוח לאחריות חברתית?
והאם ישראל צריכה לבחור צד או לסלול דרך משלה?
בדיוק על זה ועוד נדבר היום עם שני מומחים כאן מהאוניברסיטה:
ד״ר אביב גאון, חבר סגל בבית ספר הארי רדזינר למשפטים וד״ר יובל ריינפלד, בית ספר הארי רדזינר למשפטים, בינה מלאכותית, פרטיות וסייבר.
בגופנו חיים כ-40 טריליון חיידקים, אבל רק בשנים האחרונות אנחנו מתחילים להבין עד כמה הם חכמים. מחקרים מגלים שלחיידקים מסוימים יש יכולת לזכור חוויות, מה שעשוי לשנות לחלוטין תחומים כמו רפואה, פרוביוטיקה, חקלאות ותעשייה. בפרק הזה נגלה איך היצורים הזעירים הללו, שנחשבו בעבר לפשוטים, בעצם חיים כחברה מתוחכמת, משתפים פעולה ואפילו מקריבים את עצמם – וכל זה עשוי להוביל למהפכה ביולוגית של ממש.
בפרק זה זכיתי לארח את ד"ר אילנה קולודקין-גל, מרצה בכירה וחברת פקולטה בתחום המיקרוביולוגיה, ביולוגיה סינטטית וביוטכנולוגיה. אילנה שואפת להבין את התנהגות התאים הבודדים והקהילה הנוצרת בידי מיקרואורגניזמים. קבוצתה מתאפיינת בגישה משלבת הכוללת אנליזות מתחומי הכימיה, ביולוגיה של התא, גנטיקה וביולוגיה סינטטית.
המכון Scojen לביולוגיה סינתטית
קרדיט תמונות: AudioVersity
בפרק הקודם דיברנו על מוביליות חברתית, השכלה, מי הולך ללמוד יותר גברים ערביים או נשים ערביות, למה פעם גבריים ערביים למדו יותר והיום פחות, מהי החלטת החומש לחברה הערבית
ולמה האוכלוסייה הערבית לא יודעת עברית?
בפרק הזה נדבר יותר על אלימות ופשיעה בחברה הערבית, מה קרה בקורונה, למה אין מהומות כמו שהיו בשומר החומות, תופעת הצעירים חסרי המעש , מה צריך לקרות כדי להתחיל שיח בין האוכלוסיות השונות והאם יש מקום לאופטימיות בעתיד?
שוב איתנו לפרק האחרון בסדרה ד״ר מריאן תחאוכו, חוקרת בכירה במכון אהרן למדיניות כלכלית בבית ספר טיומקין לכלכלה – אוניברסיטת רייכמן, ועומדת בראש המרכז לחברה הערבית.
קרדיט תמונות: AudioVersity
