גיא אסיף מסכם את פסטיבל מטאור

מאת: גיא אסיף

בפסטיבל מוזיקה הכל אמור להיות קל.
הכל צריך להיות נגיש ופשוט כדי שכל באי הפסטיבל יוכלו להקדיש את כל האנרגיה והמאמץ שלהם בלבחור לאיזה הופעות ללכת, ליהנות מכל רגע מהן ולמצות אותן עד סופן.
כל המחשבה על יצירת פסטיבל כזה, אמורה להתרכז בשאלה "מה יהיה הכי נוח לקהל", ולהתמיד בכיוון הזה לאורך כל הדרך; מהפרסום הראשוני ומכירת הכרטיסים, דרך הפסטיבל עצמו ועד הרגע שבו אחרון האורחים עוזב את מתחם הפסטיבל.

פסטיבל מטאור לא היה פסטיבל קל.
אולי בעקבות העובדה שזוהי הפעם הראשונה שמתנהל פסטיבל בסדר גודל כזה, חוסר תשומת לב לפרטים הקטנים או אולי אפילו ניצול הסלחנות של הקהל שהגיע, אבל לקהל פסטיבל מטאור היה קשה מאוד ליהנות ולעיתים קל מאוד להתבאס. היה בלתי אפשרי להתעלם מכשלי הלוגיסטיקה: לא היו פחים, עמדות למילוי מים, לאורך מאות מטרים של הליכה לא היו נקודות צל ונקודות ישיבה, מתחם הקמפינג היה צריך להיות מחולק לפי מקומות, עם עמדות הטענה לחשמל ועמדות מילוי מים, הופעות איחרו, הופעות עלו מוקדם מהמתוכנן (ממתי זה קורה?), אומנים מסויימים לא עלו בכלל ללא שום הודעה מוקדמת, חלקם חוו בעיות טכניות במהלך ההופעה (לקאמאזי וושינגטון היו צריכים להחליף את המיקרופון 3 פעמים), המחירים בדוכני הפסטיבל היו מעבר ללא הגיוניים, וכשלים רבים נוספים, שלעיתים העיבו על אורחי הפסטיבל, ובשורה התחתונה- מאוד מאוד ביאסו.

אבל! וזה אבל גדול.
מדינת ישראל הייתה צריכה פסטיבל כזה כדי להבין שהפקה כזו אפשרית ויש לה מקום.
למוזיקה, ובמיוחד לאומנים בינלאומיים כמו ASAP FERG, PUSHA T, NINA KRAVIZ, MURA MASA,DENZEL CURRY, KAMAZI WAHINGTON , יש ביקוש וקהל מדהים פה בארץ, ואת זה היה אפשר לראות בהופעות המדהימות שכל אחד מהם הגיש לנו בלי רחמים.

כל אחד מהמופעים בפסטיבל, בין אם ישראלי או בין אם בינלאומי, הדגיש את הרגע ההיסטורי שאפיין את הפסטיבל הזה והעביר את הרגשה השייכות אליו בצורה כזו או אחרת.

פסטיבל מטאור
asap ferg ניו יורק בישראל.

ועכשיו נתפנה לחלק החשוב באמת, ההופעות הבולטות בפסטיבל –

ASAP FERG – מהרגע שעלה לבמה היה ממש אפשר לחוש את ההתרגשות באוויר, מצד הקהל המשולהב ומצדו. למרות שחתך חלק מקטעים טובים מהשירים שלו, מהסיבה הפשוטה שהם מבוצעים על ידי זמרים אחרים כחלק משיתופי פעולה, FERG נתן תצוגת ראפ מרשימה ביותר, און ביט ואוף ביט גם יחד, לוקח איתו את הקהל לחוויה ניו יורקית מלאה, עם כל הלהיטים הכי גדולים שלו, כשכולם מצטרפים אליו ביחד עם המילים, והגיע לשיא השירו האחרון PLAIN JANE שהטיס את כולם למעוז הצרידות.

PUSHA T – מיד אחרי שירד הערב הראשון על הפסטיבל, צעדה אגדה על במת נוגה. עם מבט דרמתי ובלי יותר מדי שואו או פירוטכניקה, פושה הגיש לקהל להיט אחרי להיט על מצע של קשיחות פר אקסלנס. בין אם היה מדובר בשירים המובילים מאלבומו החדש DAYTONA או בשירים שעבד עליהם עם קניה (הייתם צריכים להיות שם כשהוא התחיל לשיר את Runaway, טירוף מוחלט), כל מילה וכל שורה היו במקום עם הגוון הייחודי של פושה שאי אפשר לשייך לאף אחד אחר.

Denzel Curry – הופעה באמת טובה, היא הופעה שגם אם אתה לא מכיר את האומן, או אף אחד מהשירים, אתה עדיין תהיה משולהב ותכנס עמוק למערבולת ההופעה. זה בדיוק מה שדנזל קרי עשה.
למרות שעלה מוקדם, ולמרות שהיו לו בעיות סאונד, קרי לא נח לשנייה, ואיתו הקהל. קרי נכנס ל"זון" ולא יצא ממנו עד סוף ההופעה, עם ראפ בועט, ביטים מעוררי פחד ומחוות להמון אומנים אחרים, דנזל קרי הראה לנו איך עושים את זה.

NINA KRAVIZ – כשנינה קרביץ מתחילה את הסט, אתה יודע שנינה קרביץ מתחילה את הסט. עם פנים חתומות ותנועות חדות, נינה קרביץ לקחה את הקהל למסע בעזרת המוזיקה שבסופו אף אחד לא יכול היה לעמוד על הרגליים. טכנו עצבני, רועש, חודר אוזניים ישר לעצמות. סט חובה לכל חובב טכנו באשר הוא, עד כדי כך שיכולתם לשמוע את תגובות חוסר האונים מהקהל כשהיא החליטה לסיים את הסט (אחרי שהציגה הדרן קטן בעקבות קריאות הקהל).

ברי סחרוף – ברי מזכיר לנו מי שולט בסצנת הרוק בארץ ב30 שנה האחרונות. ועל אף השעה המאוחרת, ברי מגיש חוויה רב חושית, בחסות כל השירים הכי גדולים שלו, בליווי קבוצת נגנים, תאורה משגעת ושי צברי אחד.

Future gang – קולקטיב הדיג'ייז פיצח את הנוסחא והבין איך להנגיש היפ הופ ובמיוחד טראפ לקהל הישראלי כמו שאף אחד אחר לא יודע. בניצוחם של הדיג'יים מושיק ושקל, עם אירוח של הראפר הצעיר והמבטיח טדי נגוסה ושל הצמד הצבעוני והבועט Lets mars , פיוצ'ר גנג הביאו אנרגיות שהרימו את הקהל גם ביום השלישי והאחרון לפסטיבל – הישג לא מבוטל.

נסיים עם רשימת הDJs שניגנו בפסטיבל ואתם פשוט חייבים לבדוק – DJ Tennis, Dan Shake, DJ Koze, Uriah Klapter, תעשו לעצמם טובה ותלחצו על פליי כמה שיותר מהר.
ההופעות היו מלאות אנרגיה, עם סאונד מעולה, ויז'ואלז מרשימים ובליווי תחושת "איזה כיף שזה קורה כאן בישראל ולא בשום מקום אחר".

פסטיבל מטאור
uriah klapter מההופעות הבולטות בפסטיבל

אסכם ואומר – מרגש שמישהו הרים את הכפפה והחליט לעשות כזה צעד, בתקווה שייבנה פה פסטיבל עם קהילה, עתיד ושם כזה שיגרום לנו להגיד בגאווה: "אנחנו היינו בפסטיבל מטאור הראשון".

קרדיט תמונה: Guy Assif

פסטיבל מטאור
Masego

לחץ כאן כדי להשאיר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

אתה יכול להשתמש בתגיות הבאות בתגובתך:

<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>