ב1953 ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון עושה דבר מאוד משונה. בדרכו לטקס חניכה של כביש חדש המחבר בין מצפה רמון לאילת הוא מבחין במספר צריפים באמצע המדבר שהוא לא זכר שראה קודם לכן. הוא מבקש מהנהג שלו שיעצור ומתחיל לדבר עם המתיישבים החדשים. מדובר בקבוצה צעירה ועצמאית שלא משתייכת לשום ארגון או מפלגה. הוא מחליט בליבו שהוא מצטרף אליהם. תוך חצי שנה הוא מתפטר מתפקידו כראש ממשלה ו"עולה דרומה". בנגב ייבחן עם ישראל אמר בן גוריון, למה לדעתו ה"עליה לנגב" חשובה כל כך? מה תפקידו של הנגב בהתפתחותו של עם ישראל? ומה אפשר ללמוד על האיש מביקור בבייתו בעשר השנים האחרונות לחייו.
