בפרק הזה אני פוגשת את אור נאסא, ששרד את התופת של פיגוע נובה – ויצא ממנו אדם חדש. ברגע הכי חשוך, כשהמוות היה קרוב מתמיד, הוא הבין שהוא לא מוכן להמשיך לחיות ככה. שיחה מרגשת, חשופה ומעוררת השראה על טראומה, אמת, וחופש להיות מי שאתה – גם כשזה קשה, גם כשזה מפחיד, ובעיקר כשזה הכי אמיתי שיש.
