לרבים מבני המשפחות לאנשים עם צרכים מיוחדים יצא להכיר את נעמה לרנר בגלל תפקידה ב ארגון בזכות אותו הובילה קרוב ל 20 שנה. במסגרת זו היא הובילה ללא חת ממש את ההכרה בזכותו של כל אדם עם מוגבלות לחיות בקהילה, גם אם הצרכים שלו מורכבים, ולא להיות מופנה למגורים במוסד, מרוחק ומנותק מהקהילה והמשפחה. לא היה אדם או משפחה שלא מצא אצלה אוזן קשבת או יד מושטת לעזרה, בכל זמן ובכל מקום. כשנכנסנו בארגון קשר לעולם הבוגרים לקחנו את הרוח הזו, שבה בוגרים עם מוגבלות יכולים לחיות בקהילה, עם משפחתם או באופן עצמאי עם מערך תמיכה מותאם, ובכך לממש את שאיפת האדם עם המוגבלות לחיים של כבוד ושוויון ככל האדם.
הרוח הזו, נשבה כל כך חזק בקרב המשפחות, שהיום השיח על דיור בקהילה הפך לשיח הטבעי בקרב אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם, ויותר ויותר משפחות שוקלות אפשרות זו. שירותי המדינה עוד רחוקים מלתת מענה, לצערנו, אבל נעמה טמנה שורשים עמוקים לרעיון הזה, כך שלא מעט בזכותה, איש לא יוכל עוד להתעלם מהנושא.
