Eli “Dr. Blues Marcus presents many different shades and colors of the Blues
New, old, local, international, North, South, East, West, Black, White, Brown, Red and Yellow. Acoustic, electric, eclectic, solo, duo, band, ensemble
נסטיה רוד חוזרת לג'יגה ג'וס לספיישל לכבוד האלבום החדש שלה "מספר אחת"! נסטיה מדברת על האלבום החדש, העבודה עם פלד, גיר מר והמפיקים שעבדו על האלבום, ההרכב "אחוזת בית" וההתפתחות שעברה בין האלבומים שלה. חוץ מזה היא גם מבצעת שני קטעים מהאלבום החדש בלייב, כולל ביצוע מרגש במיוחד לשיר "תינוקות שלא בוכים".
פלייליסט :
נסטיה רוד – מספר אחת
אחוזת בית – סייפר 444
נסטיה רוד עם אפרוג'ימאן – רק באגדות
נסטיה רוד – קיופד – לייב בג'יגה ג'וס!
נסטיה רוד עם אקסום – תוסיף בס
נסטיה רוד עם אור אנניה – היפנוזה
נסטיה רוד – תינוקות שלא בוכים – לייב בג'גה ג'וס!
נסטיה רוד – אופניים
נסטיה רוד – 10/10
נסטיה רוד – החושך עשה אור
רחפן לוחם שמזהה, בוחר ותוקף מטרה בלי התערבות של אף אדם. האם זו כבר המציאות? והאם זה בכלל חוקי? בפרק של היום אנחנו חוקרים את עולם הנשק האוטונומי הקטלני, רחפנים שמקבלים החלטות של חיים ומוות. מה קורה כשהבינה המלאכותית פוגשת את המשפט הבינלאומי, ומה תפקידו של האדם, אם בכלל, בתוך מעגל ההפעלה.
האורח שלי היום הוא אביב בר זוהר, דוקטורנט בבית ספר רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן, המקדיש את מחקרו לנושא החם והמורכב של רובוטים קטלניים בשדה הקרב, תוך בחינת החוקיות, המוסריות ומידת מעורבות האדם בהפעלתם. אביב מביא עמו שילוב ייחודי של ניסיון משפטי, צבאי וטכנולוגי: הוא בוגר מצטיין במשפטים ובמנהל עסקים, שירת כ-25 שנה בחיל האוויר והיום משמש כמומחה בתחום הרחפנים וניהול המרחב האווירי במיזם הרחפנים הלאומי.
מה חשבתם שהכל מושלם תמיד? גם אצל רקדנים מקצועיים?
בפרק הזה נדבר על כל מה שיכול לקרות, וקורה בזמן תחרות, בזמן הריקוד שהתרגשתם וחיכיתם לרקוד כבר, בזמן הופעת חייכם, בזמן אמת.
הכל יכול לקרות והכל גם קורה, אבל איך אפשר למנוע את זה? איך יוצאים מהסיוט של כל רקדן – כשמשהו מתפקשש ולא הולך כמו שחשבתם ורציתם שילך
כי אין דבר כזה מושלם
בפרשת מטות, משה המנהיג הדגול מלמד את סדרי העדיפות על פי מוסר כאשר ערבות הדדית היא ערך עליון והאושר קודם לעושר. בפרשת מסעי, ישנו פירוט של 6 ערי מקלט הפרוסים בארץ, אשר שורשם הוא בתפיסה שניתן תמיד לתקן, המלמדת שזוהי אחריות חברתית לחמול ולסייע לתיקון של הפרט (שעשוי לשגות גם בהריגה).
וגם תרגיל יישומי פשוט בחמלה וביצירה של עולם חברתי טוב יותר.
חזק חזק ונתחזק!
בפרק זה נכיר את אני, בוגרת תואר בחינוך בלתי פורמלי ו-ותיקת חילופי הסטודנטים שיצאה כבר ב-2016 מבית ברל – בזמן שהמנחה שלכם עוד היה תלמיד תיכון במשלחת לפולין. ל-אני תמיד הייתה אוריינטציה בינלאומית, וחילופי הסטודנטים שלה בפולין היו רק התחלה למסע גדול יותר.
איך הניסיון בפולין הכין אותה לשליחות במיאמי? והדיסוננס בין להיות הבוגרת בקבוצה ולהתחבר עם ילדים אירופאים צעירים ממך בכמה שנים טובות לעומת ישראלי בן 35 מהצד השני של החדר?
אני תשתף על הטיול הגדול השני שלה – הפעם אחרי שכבר הייתה בדרום אמריקה, על ההבדלים בין בית ברל לרייכמן בתהליך החילופים, על האכזבה מהלימודים, על הקור והאפרוריות הלא נורמלים ומזל שיש את המעיל דובון מזארה.
בין הוודקה בטעם נוטלה לחוויה המיוחדת בבית חב"ד, אני תספר על הקשר המתבקש לשואה ועל איך פולין שינתה את הפרספקטיבה שלה על העולם והעתיד.
על ייצוג חליפי, על "המפלגה שלי" לעומת "המפלגה לה אני מצביע", על קיטוב ואמון, ולמי חייבות המפלגות דין וחשבון? על כל אלה ועוד ישוחח ד"ר חיים וייצמן עם ד"ר לירון לביא