אקדמיקס

השעה הבינתחומית מארחת את פרופסור יואב גלבר, מהיחידה לעמיות יהודית. בתכנית נבדוק האם יש קשר בין שואה לתקומת מדינת ישראל? "מעטים מול רבים" – למי הכוונה? נשוחח על מלחמת השחרור, ומעט על ששת הימים והסוגיה הפלסטינית, שמעסיקה עד היום.

הגדרת אירוע אלים כטרור הוא מעשה פוליטי שיש לו באופן ישיר השלכות על הלגיטימציה של הפעולה, על מעמדה המשפטי ועל היכולת להתמודד איתה. אז מה בעצם הופך התנגדות אלימה למעשה טרור ומה ההבדל בין ארגוני גרילה לארגוני טרור? ד"ר רונית ברגר מסבירה את ההבדלים ועומדת על המבנים של ארגוני טרור, על האופן בו הם נוטים לקבל החלטות וגם על הטעויות שיגרמו אפילו לארגוני טרור להתנצל.

ארגון האמנה הצפון אטלנטית או כפי שהוא מכונה, נאט"ו, הוא גוף מוכר וידוע, אך מה בדיוק המשמעות של ברית זו? מה הסמכויות של הגוף הזה? אילו זרועות יש לו ואיך בכלל מגיעים להסכמות ושיתופי פעולה ביטחוניים בסבך אינטרסיים דיפלומטי? טומי שטיינר מהמכון למדיניות ואסטרטגיה של המרכז הבינתחומי מפזר את הערפל סביב פעילות הגוף, משמעותו וסמכויותיו ומרחיב על הקשר של ישראל עם נאטו, על המתחים בין נאט"ו לבין ממשל טראמפ ועל הרלוונטיות של גוף כזה בעידן של טרור.

עולם השיווק הוירטואלי צובר תאוצה בזכות כמויות המידע המדיד שהרשתות החברתיות ומדעי המחשב הכניסו אל חיינו. פרופסור ברק ליבאי חוקר את תופעת ההמלצות מפה לאוזן: עד כמה משפיעה עלינו המלצה של קרוב? האם ניתן להשתמש בזה עבור תכנון האסטרטגיה השיווקית של חברות? ולאן מוביל אותנו העולם השיווקי החכם והמדויק הזה?

בפס ייצור גוזרים את החלקים שיש לייצר במספרים המוניים מהמוצר הסופי הרצוי, כפי שהוא מתוכנן. האם פס ייצור הוא שיטה טובה לתכנון ערים? פרופסור נורית אלפסי חוקרת את הדינמיקה של הסביבה בה רובנו חיים – העיר. התושבים משתנים, הצרכים משתנים, והעיר צריכה להיות גמישה לאור התמורות הרבות והמהירות שבה. כשתכנון עירוני הופך לכאוס, ועל הפתרונות שיקדמו את התכנון בצמוד לצרכים המיידיים של התושבים.

התפתחות המחול לבמה בארץ הושפעה מיצירות זרות. במשך מעל עשור ניסו היוצרים והיוצרות להפיק יצירה מקומית. בפרק השני מספרת דוקטור רות אשל על היצירה ההטרוגנית של המחול לבמה: הבמה האתיופית, הבמה הערבית, השפעות העלייה הרוסית ויצירה עצמאית. כיצד השינויים והתזוזות, החיפושים והציפיות מהקהל השפיעו על הלהקות הישראליות הותיקות – "קול ודממה", "בת שבע", "בת דור", "מחול ענבל", "להקת המחול הקיבוצית" ונוספות? מי שרדה, מי לוטשה, מי אבדה ומה יכול השינוי ללמד אותנו?

שתי תיאוריות עיקריות התנגשו זו בזו ותיארו, כל אחת, עתיד שונה לחלוטין. נראה ש"קץ ההיסטוריה והאדם האחרון" ו"התנגשות הציוויליזציות", יש יכנו אותן התיאוריה האופטימית וזו הפסימית, מגיעות לעבר הכרעה. דוקטור עופר ישראלי נכנס לקרביים של יחסי ערב-מערב, מימי ממשל בוש הבן עד אובמה, כולל השאלות המסעירות בעקבות בחירת העם האמריקאי בנשיא טראמפ.

תופעת התרמילאות משתנה עם השנים. כנראה שמקורה בסקרנות, שיש שרואים בה את אחד המנועים החזקים ביותר להתקדמות והתפתחות אנושות. התרמילאות המשיכה כאידיאולוגיה ואורח חיים, ומאז מאפייניה הטשטשו, ועם השנים היא מתקרבת באופיה לתיירות המדושנת, אותה תיירות שהתרמילאות סלדה ממנה והתריסה כנגדה. דוקטור גלעד גילי חסקין נוחת באולפן ההרצלייני, בדרכו ממדינה אקזוטית אחת לאחרת, ומספר על מאפייני התיירים לעומת התרמילאים, בתיבול חוויותיו האישיות מארבעים שנים של הדרכת טיולים ברחבי העולם.

המפגש בין דורון פישלר לגיל מרקוביץ נסוב סביב ההנחה שאין מי שלא אוהב את דיסני. כן, אותו תאגיד גדול ומרוויח, הנושא את שמו של אדם, שאישיותו השפיעה על התכנים, הצבעים, הצלילים, האיכות, המוצרים הנלווים לסרטים ובעצם – הכל. לצד העתיד הורוד והאופטימי שחזה ודאג שיצויר, יש אומרים שוולט דיסני היה אדם בלתי נסבל: נרקסיסט, שובניסט ואנטישמי. על הסרטים הכיפים והסרטים שמאחורי הקלעים.

דוקטור רות אשל הוציאה לאור את ספרה "מחול פורש כנפיים", המספר על התפתחות סוגת המחול לבמה בישראל מתקופת היישוב ועד שנות ה-2000. כרקדנית וכוריאוגרפית לשעבר, מבקרת מחול וחוקרת מחול בהווה, צברה רות ידע רב על מקורות ההשראה הראשונים, על היוצרים הלא מנוסים שחיפשו את שפתו של המחול המקומי, על העליות לארץ ישראל שהביאו עמן אדוות מגלי היצירה האירופית והאמריקאית, ועל מה שהתגבש ונמחק, התעצב והושלך. פרק ראשון מתוך שניים על תקומתה של תנועה, שפה, הבעה והכל על הבמה הישראלית מלאת האתוס.

הדרך של האנושות אל החלל לא היתה פשוטה, ועודנה כרוכה בסיכונים רבים ונמצאת בשלבים ראשוניים מאוד. דרכן של נשים אל מקצועות המדע ואל פעילות אסטרונאוטית ארוכה ומפרכת אף יותר. דוקטור דגנית פייקובסקי מספרת על שכבות הקושי הנוספות איתן התמודדו נשים שרצו להשתלב בחקר החלל ובטיסות מאוישות לחלל. האם חל שיפור בתחום? תלוי את מי נשאל. גם לנו כחברה יש מה לעשות כדי להסליל פחות ולהשרות תחושת מסוגלות בקרב מגדרים שונים ומגזרים שונים.

פילוסופיה היא תחום מחקר חכם, שמספק כלים ונתיבים לחשוב בעזרתם על סוגיות מורכבות. אושי שהם קראוס, דוקטור לפילוסופיה של הכלכלה, משתמש בכלים ובנתיבים האלה כדי לנסות לחשוב על העתיד. תיאוריות פילוסופיות עוזרות לנו להרהר במה שיקרה בעתיד בהיבטים כלכליים, מדיניים, מוסריים ואחרים. הפילוסופיה היא המקום הפתוח שמאפשר לחשוב בלי מסגרות, להלך בין קירות שבורים ולנסות לבנות מהם את הלא נודע. מוזמנים ומוזמנות להאזין ולתרגל יחד איתנו.

הרשת כבר קיימת, עכשיו השאלה היא אילו קשרים היא מקיימת: חד כיווניים, דו כיווניים, ואולי היא מאפשרת לכל המוקדים בה להיקשר אלה באלה? דוקטור יעל פרג כהן מינץ מספרת על פיתוחים וחידושים בשוק החשמל ומתארת גם אותנו במילה שלא הכרתם – יצרכנים (Prosumers). כיצד התופעה משפיעה על צריכת החשמל והאם בסופו של יום נצליח להשפיע לטובה על פליטות גזי החממה? אולי כדאי להתקין פאנלים סולאריים על גגות הבתים בהקדם?

דיני הירושה בישראל מכבדים את רצונו של המת, ורואים בו ציווי. מכאן השם צוואה. ישנן צוואות המדירות את יורשיהן הטבעיים, כפי שמגדיר אותם החוק, וכנראה גם הנורמות של רובנו. מקרים של הדרת יורשים מעלים שאלות מוסריות, משפחתיות, שאלות על חינוך החברה לערכים מסוימים. דוקטור רונן קריטנשטיין מסביר על הדין הישראלי לעומת הדין האמריקאי, האירופי והעברי.

בעקבות שינויים באופי ההגירה בין המאה ה-20 לבין המאה ה-21, מדיניות ההגירה במדינות אירופה משתנה. המצב החדש מאלץ את תושבי המדינות ומנהיגיהן להגדיר מה בעצם מאחד את אזרחי המדינה, ובמילים אחרות: מהי צרפתיות, מהי גרמניות, מהי בריטיות. דוקטור ליאב אורגד החל לחקור את נושא ההגירה על מורכבויותיו עוד כשלא היה פופולרי. היום הידע בתחום וההבנה העמוקה של ההתנגשות התרבותית המתרחשת נחוצה מעין כמוה. מדינות אירופה מקימות חומת הגנה תרבותית, ומתחיל להיטמע המושג "זכויות הרוב". על דתיות קיצונית מול ליברליזם קיצוני, שאולי אף אינו ליברלי.

המושג גישור מוכר בעיקר מעולם המשפט, וזה עוד כלי שממליצים עליו בדרך לפתרון הסכסוך. לגישור פנים רבות: מחקרים לאורך השנים ופעילות בשטח הציגו שיטות מתקדמות לפתרון סכסוכים שנבעו מתהליך הגישור: בניית הסכמות, שיתוף פעולה ועוד. עמרי גפן הקים את עסק הגישור שלו כשהבין שהוא מעוניין ליצור חברה קשובה יותר, מבינה יותר, וזה לא משנה באיזה מרחב: עסקי, אישי, חינוכי.

היצירה במרחב הוירטואלי, ואפילו הפעילות השגרתית של כולנו במרחב זה, מעלות שאלות פילוסופיות על אודות האמנות, האמן, המשכה של יצירה, מעמדה ועוד. כדי לדון בהן יש צורך להתייחס לשלושה מרחבים: הפיזי, הסביירספייסי (מקוון) והתודעתי. דוקטור אבי רוזן מביא איתו רוח אופטימית ושובת לב אל האולפן, משיב על השאלות שמעלה היצירה ברשת ומציב כמה בעצמו. מה מקומה של אוצרות בעידננו? האם יש מילים שלחלוטין יאבדו את משמעותן? לכבוד צאת הספר "אמנות והסייברספייס" יצרנו תוכן שמע איכותי ועכשיו ניתן אותו לכן, כדי שתוכלו להמשיך ליצור איתו ואיתנו.

דוקטור נועה אלבלדה רצה אל האולפן כדי לספר לכולנו על הקשר בין פעילות גופנית לתפקוד המוח. צאו לריצה תוך כדי האזנה להשפעה שיש לה על הרגשות שלנו והבריאות הכללית. רק אל תפריזו, זה גם חשוב!