אקדמיקס

כשהמלחמה בהתחממות הגלובלית לא בהכרח מניבה פירות יש כאלה שכבר חושבים על הצעד הבא – הנדסה אנושית של האקלים על פני כדור הארץ. פרופסור יואב יאיר על המיזמים הנועזים והמגלומניים ביותר בתחום. החל מצביעת הכבישים והמדרכות בלבן דרך דישון האוקיינוסים ועד זריעת נחילים של לווינים בחלל שישמשו כתריס מבוקר מפני קרני השמש

עולם הפיננסים, שהיה מזוהה במשך עשורים עם מספרים, רווחים וצמיחה, מתמודד היום עם שאלות נוספות: איך ממשיכים להרוויח מבלי להרוס? איך שומרים על שוק תחרותי מבלי לפגוע בשוויון?
והאם ייתכן שכלכלה, חברה וסביבה לא עומדות בסתירה אלא דווקא תלויות זו בזו?

במקביל, הבינה המלאכותית היוצרת נכנסת לעולמנו בקצב מסחרר, ומציעה פתרונות טכנולוגיים פורצי דרך לאתגרים סביבתיים וחברתיים.
אבל גם כאן ההתלהבות מלווה בחשש: מה ההשפעה של האלגוריתמים על פרטיות, תעסוקה וצריכת אנרגיה?
האם מדובר במהפכה ירוקה או באשליה מסוכנת?

כדי לדבר על כל השאלות האלו, נמצא איתנו היום אחד הקולות המובילים בישראל בכל מה שקשור ל-ESG, פיננסים ומנהיגות ערכית:
יאיר אבידן, יו״ר הועדה המייעצת וראש פורום עמיתים במרכז אריסון ל-ESG באוניברסיטת רייכמן, ולשעבר המפקח על הבנקים שמאחוריו תפקידים מרכזיים בכלכלה הישראלית.

בפרק הקודם דיברנו על מה היא פסיכולוגיה של הספורט, אילו אתגרים הספורטאים מתמודדים איתם, ניצחון, איך מנתחים קשיים מנטלים של ספורטאים, שופטים ורפורמות בתחום השיפוט
ובפרק הזה נמשיך ונדבר עם ד״ר רועי סמואל, חוקר ומרצה בפסיכולוגיה של הספורט והפעילות הגופנית בחטיבת הפסיכולוגיה של הספורט, המאמץ, והביצוע באוניברסיטת רייכמן.
נעמיק בתחום המשברים נפשיים, פציעות, אולימפיאדה, התמודדויות וטעויות של ספורטאים, מעורבות הורית ותיאוריות משמעותיות בתחום שמקבלות תוקף ממש בימים אלו.

גם באולימפיאדה שהתרחשה השנה בפריז והייתה מלאה בענפי ספורט וספורטאים מהשורה הראשונה, היו ספורטאים שהתמודדו עם אתגרים בבריאות הנפש. אולם כבר האולימפיאדה הקודמת בטוקיו 2020 התמודדה עם אתגרים נפשיים משמעותיים, כאשר ספורטאים רבים חוו משברים אישיים ונפשיים. בזכות ספורטאיות כמו סימון ביילס ונעמי אוסקה, שדיברו בפתיחות על בריאות הנפש, המשחקים האולימפיים והפאראלימפיים הפכו לנקודת ציון חשובה בהכרה ובתמיכה בשיח על בעיות נפשיות וסיוע פסיכולוגי לספורטאים.
כיום, המודעות לקשיים נפשיים וללחצים הנלווים לעשייה ספורטיבית תחרותית גבוהה יותר מאי פעם. חשוב לזכור שספורטאים הם בני אדם עם תחושות כמו מתח, כאב, לחץ, ציפיות, אכזבות וכישלונות, והתחום הספורטיבי מגדיל את כל אלו. הצורך להשיג הישגים גבוהים ולהישאר ב-Top, במיוחד מגיל צעיר, יחד עם שעות רבות של אימונים, מוסיף למתח הנפשי. כאן נכנסים לתמונה פסיכולוגים של הספורט.

אז כדי לדבר על כל אלו הצטרף אלינו היום ד״ר רועי סמואל יועץ, חוקר ומרצה בפסיכולוגיה של הספורט והפעילות הגופנית בחטיבת הפסיכולוגיה של הספורט, המאמץ, והביצוע באוניברסיטת רייכמן.

הבינה המלאכותית רצה קדימה, אבל הרגולציה רק מתחילה להבין את הכללים. בזמן שכלים כמו ChatGPT מנסחים, מנתחים ויוצרים תמונה של סטודיו ג׳יבלי בלחיצת כפתור, שאלות של אתיקה, פרטיות, וקניין רוחני צפות בכל תחום.
אז איך מתמודדים האיחוד האירופי והשוק האמריקאי?
מי שומר על הזכויות שלנו כשהאלגוריתם יוצר תוכן? איך מאזנים בין חופש פיתוח לאחריות חברתית?
והאם ישראל צריכה לבחור צד או לסלול דרך משלה?

בדיוק על זה ועוד נדבר היום עם שני מומחים כאן מהאוניברסיטה:
ד״ר אביב גאון, חבר סגל בבית ספר הארי רדזינר למשפטים וד״ר יובל ריינפלד, בית ספר הארי רדזינר למשפטים, בינה מלאכותית, פרטיות וסייבר.

בגופנו חיים כ-40 טריליון חיידקים, אבל רק בשנים האחרונות אנחנו מתחילים להבין עד כמה הם חכמים. מחקרים מגלים שלחיידקים מסוימים יש יכולת לזכור חוויות, מה שעשוי לשנות לחלוטין תחומים כמו רפואה, פרוביוטיקה, חקלאות ותעשייה. בפרק הזה נגלה איך היצורים הזעירים הללו, שנחשבו בעבר לפשוטים, בעצם חיים כחברה מתוחכמת, משתפים פעולה ואפילו מקריבים את עצמם – וכל זה עשוי להוביל למהפכה ביולוגית של ממש.

בפרק זה זכיתי לארח את ד"ר אילנה קולודקין-גל, מרצה בכירה וחברת פקולטה בתחום המיקרוביולוגיה, ביולוגיה סינטטית וביוטכנולוגיה. אילנה שואפת להבין את התנהגות התאים הבודדים והקהילה הנוצרת בידי מיקרואורגניזמים. קבוצתה מתאפיינת בגישה משלבת הכוללת אנליזות מתחומי הכימיה, ביולוגיה של התא, גנטיקה וביולוגיה סינטטית.

המכון Scojen לביולוגיה סינתטית

בפרק הקודם דיברנו על מוביליות חברתית, השכלה, מי הולך ללמוד יותר גברים ערביים או נשים ערביות, למה פעם גבריים ערביים למדו יותר והיום פחות, מהי החלטת החומש לחברה הערבית
ולמה האוכלוסייה הערבית לא יודעת עברית?
בפרק הזה נדבר יותר על אלימות ופשיעה בחברה הערבית, מה קרה בקורונה, למה אין מהומות כמו שהיו בשומר החומות, תופעת הצעירים חסרי המעש , מה צריך לקרות כדי להתחיל שיח בין האוכלוסיות השונות והאם יש מקום לאופטימיות בעתיד?

שוב איתנו לפרק האחרון בסדרה ד״ר מריאן תחאוכו, חוקרת בכירה במכון אהרן למדיניות כלכלית בבית ספר טיומקין לכלכלה – אוניברסיטת רייכמן, ועומדת בראש המרכז לחברה הערבית.

בפרק הקודם דיברנו קצת על אוכלוסיות בישראל, איך מחלקים לאוכלוסיות, למה בכלל שווה להשקיע באוכלוסייה הערבית מנקודת מבט כלכלית אבל גם אישית, מה זה מוביליות חברתית ומה המצב אצלנו במדינה? ועד כמה הפערים של החברה הערבית אל מול החברה הכללית גדולים?
בפרק הזה נדבר יותר על מוביליות חברתית, השכלה, מי הולך ללמוד יותר גברים ערביים או נשים ערביות, למה פעם גבריים ערביים למדו יותר והיום פחות, מהי החלטת החומש לחברה הערבית
ולמה האוכלוסייה הערבית לא יודעת עברית?

שוב איתנו ד״ר מריאן תחאוכו, חוקרת בכירה במכון אהרן למדיניות כלכלית בבית ספר טיומקין לכלכלה – אוניברסיטת רייכמן, ועומדת בראש המרכז לחברה הערבית.

סוגיית התעסוקה של הציבור הערבי בישראל והפערים המשמעותיים מול האוכלוסייה הכללית אשר העמיקו במהלך המשברים שחווינו כאן בשנים האחרונות, היא סוגיה מרכזית המשפיעה על החוסן החברתי והכלכלי במדינת ישראל.
בנוסף לפגיעה בצמיחה במשק ובתוצר, לשיעורי התעסוקה והפריון הנמוכים בקרב העובדים הערבים יש השלכות על רוב היבטי החיים בחברה הערבית
כדי לדון בסוגיות הללו הצטרפה אלינו היום ד״ר מריאן תחאוכו, חוקרת בכירה במכון אהרן למדיניות כלכלית בבית ספר טיומקין לכלכלה – אוניברסיטת רייכמן, ועומדת בראש המרכז לחברה הערבית.

כבר כמה שנים שאנחנו חיים בחוסר ודאות, מהקורונה, דרך הרפורמה המשפטית ועד המלחמה הנוכחית, ואפשר לומר שהדבר הכי ודאי הוא חוסר הוודאות עצמו. אבל דווקא בתקופה כזו, כשמצב הכלכלה מתערער והגזירות מתהדקות, הישראלים ממשיכים לצרוך, לפעמים אפילו יותר. למה זה קורה? אילו הטיות פסיכולוגיות גורמות לנו להוציא כסף גם כשאנחנו יודעים שזה לא בהכרח הדבר הנכון? איך חברות וממשלות מנצלות את זה לטובתן, ומה אנחנו יכולים לעשות כדי להתנהל כלכלית בצורה חכמה יותר, במיוחד כשנדמה שהכל פועל נגדנו?

אז כדי לדבר על כל אלו ויותר הצטרפה אלינו פרופ׳ מורן אופיר, חברת סגל בבית הספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן

תוכנית שורשים באוניברסיטת רייכמן פועלת מאז 2016 במטרה לשלב פצועי ופצועות צה”ל בעולם האקדמיה כחלק מתהליך השיקום שלהם. עם תמיכה אישית, ליווי חונכים וקורסים אקדמאים, התוכנית מעניקה הזדמנות לרכוש מיומנויות חדשות ולבנות עתיד אקדמי ומקצועי. לכבוד 10 שנים לשורשים, אירחתי את רייצ’ל טומס רזניק – מנהלת מרכז הנגישות וכישורי הלמידה והתוכנית, נעם שייר ויובל תמיר – חונכים בתוכנית, ורועי משה – משתתף במסלול.
בואו לשמוע על הדרך, האתגרים וההשפעה האדירה של שורשים על חייהם של רבים!

אוניברסיטת רייכמן ממשיכה להתרחב ולהתבסס, והפעם עם הקמת בית הספר לרפואה על שם דינה רקנאטי. כיום, רק 30% מהרופאים בישראל למדו בארץ, ובית הספר החדש שואף לתת מענה לצורך בהכשרת רופאים מקומיים.

באירוע הפתיחה התקיים טקס ה”חלוק הלבן”, המסמן את תחילת הלימודים הקליניים של הסטודנטים ואת מחויבותם לערכי הרפואה. במסגרת הטקס קיבלו הסטודנטים את חלוקי הרופאים הלבנים ונשבעו לפעול על פי אתיקה מקצועית ולמסירות למטופלים.

אז מי הם הסטודנטים במחזור הראשון?

• כ-50% הם משרתי מילואים שלחמו או סייעו באירועי ה-7 באוקטובר, וביחד צברו מעל 6,000 ימי מילואים.
• 23% מגיעים מהפריפריה החברתית והגאוגרפית.
• 60% נשים, 40% גברים.
• 7 מחזיקים בתואר שני, ושניים בעלי Ph.D.
• למעלה מ-10% מהסטודנטים לומדים על מלגה.

במהלך האירוע שוחחתי עם שר החינוך יואב קיש, ד”ר מירי מזרחי ראובני, מנהלת בית הספר דינה רקאנטי לרפואה, וכן עם שניים מהסטודנטים, דניאל יונתן ושני רוזן פחימה.

בפרק הקודם דיברנו על השב״כ ומה היה ב7.10, דיברנו על מינוי בכירים בגופים השונים, ממלכתיות, הערעור על הקונצנזוס ולמה זה קרה והתחלנו לדבר על הבעיות השונות של שיטת הממשל והדמוקרטיה שלנו.
בפרק הזה נמשיך ונדבר על הסוגיות הללו וגם על מועצת העם החדשה, אילו שינויים צריכים להיעשות ואפילו קצת על הרכבת הקלה.

פרק נוסף עם ליאור אקרמן, ראש תחום החוסן הלאומי במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, בכיר שב״כ לשעבר ויו״ר מועצת העם החדשה.

השנה וחצי האחרונות הציפו המון בעיות במערכת השלטונית שלנו, בין אם בתשתיות,בריאות, רווחה ביטחון ובעצם בכלל הסקטורים.

כך למשל בתחום החינוך, דוחות שונים של ה־OECD מצביעים על כך שעל אף שתקציב החינוך הישראלי ואחוז בעלי ההשכלה הגבוהה הוא מהגבוהים באירופה.

הצפיפות בכיתות היא מהגבוהות בעולם, הישגי התלמידים ושכר המורים הם מהנמוכים בעולם המערבי.

בנוסף, מדינת ישראל בת ה-76 סובלת מחוסר יציבות שלטונית, זוהי ממשלתינו ה-37, כלומר תחלופה של בערך כל שנתיים.

אז מה עושים? יש כאלו שסוברים שחייבים לשנות את השיטה, שיטת הבחירות והשלטון.

כדי לדבר על הסוגיות האלו, הצטרף אלינו, ליאור אקרמן, ראש תחום החוסן הלאומי במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, בכיר שב״כ לשעבר ויו״ר מועצת העם החדשה.

בפרק הקודם דיברנו על מה זה בכלל פסיכופתולוגיה, ההבחנה בין נורמליות לאבנורמליות וסממנים ביולוגיים של הפרעות נפש וחרדות, דיכאונות או פוסט טראומה
היום, נמשיך ונדבר על הנושא הזה כמו גם סמים פסיכדליים, הקול בראש 2 והאם יש מקום גם לטיפול פסיכולוגי וגם לטיפול תרופתי?
פרק נוסף עם ד"ר רני אבנד, מרצה בכיר ומוביל את מעבדת Neuroscience of Psychopathology בביה"ס לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן.