אקדמיקס

בשנים האחרונות עומד האיחוד האירופי בפנים אתגרים שונים. גל מהגרים, מגיפת הקורונה וכיום המלחמה באוקראינה. בפרק זה ד״ר עמנואל נבון יסביר על הקמתו של האיחוד האירופי, מטרתו וכלל הקשיים העומדים בפניו

בפרק הקודם דיברנו על מה היא פסיכולוגיה של הספורט, אילו אתגרים הספורטאים מתמודדים איתם, ניצחון, איך מנתחים קשיים מנטלים של ספורטאים, שופטים ורפורמות בתחום השיפוט
ובפרק הזה נמשיך ונדבר עם ד״ר רועי סמואל, חוקר ומרצה בפסיכולוגיה של הספורט והפעילות הגופנית בחטיבת הפסיכולוגיה של הספורט, המאמץ, והביצוע באוניברסיטת רייכמן.
נעמיק בתחום המשברים נפשיים, פציעות, אולימפיאדה, התמודדויות וטעויות של ספורטאים, מעורבות הורית ותיאוריות משמעותיות בתחום שמקבלות תוקף ממש בימים אלו.

גם באולימפיאדה שהתרחשה השנה בפריז והייתה מלאה בענפי ספורט וספורטאים מהשורה הראשונה, היו ספורטאים שהתמודדו עם אתגרים בבריאות הנפש. אולם כבר האולימפיאדה הקודמת בטוקיו 2020 התמודדה עם אתגרים נפשיים משמעותיים, כאשר ספורטאים רבים חוו משברים אישיים ונפשיים. בזכות ספורטאיות כמו סימון ביילס ונעמי אוסקה, שדיברו בפתיחות על בריאות הנפש, המשחקים האולימפיים והפאראלימפיים הפכו לנקודת ציון חשובה בהכרה ובתמיכה בשיח על בעיות נפשיות וסיוע פסיכולוגי לספורטאים.
כיום, המודעות לקשיים נפשיים וללחצים הנלווים לעשייה ספורטיבית תחרותית גבוהה יותר מאי פעם. חשוב לזכור שספורטאים הם בני אדם עם תחושות כמו מתח, כאב, לחץ, ציפיות, אכזבות וכישלונות, והתחום הספורטיבי מגדיל את כל אלו. הצורך להשיג הישגים גבוהים ולהישאר ב-Top, במיוחד מגיל צעיר, יחד עם שעות רבות של אימונים, מוסיף למתח הנפשי. כאן נכנסים לתמונה פסיכולוגים של הספורט.

אז כדי לדבר על כל אלו הצטרף אלינו היום ד״ר רועי סמואל יועץ, חוקר ומרצה בפסיכולוגיה של הספורט והפעילות הגופנית בחטיבת הפסיכולוגיה של הספורט, המאמץ, והביצוע באוניברסיטת רייכמן.

הבינה המלאכותית רצה קדימה, אבל הרגולציה רק מתחילה להבין את הכללים. בזמן שכלים כמו ChatGPT מנסחים, מנתחים ויוצרים תמונה של סטודיו ג׳יבלי בלחיצת כפתור, שאלות של אתיקה, פרטיות, וקניין רוחני צפות בכל תחום.
אז איך מתמודדים האיחוד האירופי והשוק האמריקאי?
מי שומר על הזכויות שלנו כשהאלגוריתם יוצר תוכן? איך מאזנים בין חופש פיתוח לאחריות חברתית?
והאם ישראל צריכה לבחור צד או לסלול דרך משלה?

בדיוק על זה ועוד נדבר היום עם שני מומחים כאן מהאוניברסיטה:
ד״ר אביב גאון, חבר סגל בבית ספר הארי רדזינר למשפטים וד״ר יובל ריינפלד, בית ספר הארי רדזינר למשפטים, בינה מלאכותית, פרטיות וסייבר.

בגופנו חיים כ-40 טריליון חיידקים, אבל רק בשנים האחרונות אנחנו מתחילים להבין עד כמה הם חכמים. מחקרים מגלים שלחיידקים מסוימים יש יכולת לזכור חוויות, מה שעשוי לשנות לחלוטין תחומים כמו רפואה, פרוביוטיקה, חקלאות ותעשייה. בפרק הזה נגלה איך היצורים הזעירים הללו, שנחשבו בעבר לפשוטים, בעצם חיים כחברה מתוחכמת, משתפים פעולה ואפילו מקריבים את עצמם – וכל זה עשוי להוביל למהפכה ביולוגית של ממש.

בפרק זה זכיתי לארח את ד"ר אילנה קולודקין-גל, מרצה בכירה וחברת פקולטה בתחום המיקרוביולוגיה, ביולוגיה סינטטית וביוטכנולוגיה. אילנה שואפת להבין את התנהגות התאים הבודדים והקהילה הנוצרת בידי מיקרואורגניזמים. קבוצתה מתאפיינת בגישה משלבת הכוללת אנליזות מתחומי הכימיה, ביולוגיה של התא, גנטיקה וביולוגיה סינטטית.

המכון Scojen לביולוגיה סינתטית

בפרק הקודם דיברנו על מוביליות חברתית, השכלה, מי הולך ללמוד יותר גברים ערביים או נשים ערביות, למה פעם גבריים ערביים למדו יותר והיום פחות, מהי החלטת החומש לחברה הערבית
ולמה האוכלוסייה הערבית לא יודעת עברית?
בפרק הזה נדבר יותר על אלימות ופשיעה בחברה הערבית, מה קרה בקורונה, למה אין מהומות כמו שהיו בשומר החומות, תופעת הצעירים חסרי המעש , מה צריך לקרות כדי להתחיל שיח בין האוכלוסיות השונות והאם יש מקום לאופטימיות בעתיד?

שוב איתנו לפרק האחרון בסדרה ד״ר מריאן תחאוכו, חוקרת בכירה במכון אהרן למדיניות כלכלית בבית ספר טיומקין לכלכלה – אוניברסיטת רייכמן, ועומדת בראש המרכז לחברה הערבית.

בפרק הקודם דיברנו קצת על אוכלוסיות בישראל, איך מחלקים לאוכלוסיות, למה בכלל שווה להשקיע באוכלוסייה הערבית מנקודת מבט כלכלית אבל גם אישית, מה זה מוביליות חברתית ומה המצב אצלנו במדינה? ועד כמה הפערים של החברה הערבית אל מול החברה הכללית גדולים?
בפרק הזה נדבר יותר על מוביליות חברתית, השכלה, מי הולך ללמוד יותר גברים ערביים או נשים ערביות, למה פעם גבריים ערביים למדו יותר והיום פחות, מהי החלטת החומש לחברה הערבית
ולמה האוכלוסייה הערבית לא יודעת עברית?

שוב איתנו ד״ר מריאן תחאוכו, חוקרת בכירה במכון אהרן למדיניות כלכלית בבית ספר טיומקין לכלכלה – אוניברסיטת רייכמן, ועומדת בראש המרכז לחברה הערבית.

סוגיית התעסוקה של הציבור הערבי בישראל והפערים המשמעותיים מול האוכלוסייה הכללית אשר העמיקו במהלך המשברים שחווינו כאן בשנים האחרונות, היא סוגיה מרכזית המשפיעה על החוסן החברתי והכלכלי במדינת ישראל.
בנוסף לפגיעה בצמיחה במשק ובתוצר, לשיעורי התעסוקה והפריון הנמוכים בקרב העובדים הערבים יש השלכות על רוב היבטי החיים בחברה הערבית
כדי לדון בסוגיות הללו הצטרפה אלינו היום ד״ר מריאן תחאוכו, חוקרת בכירה במכון אהרן למדיניות כלכלית בבית ספר טיומקין לכלכלה – אוניברסיטת רייכמן, ועומדת בראש המרכז לחברה הערבית.

כבר כמה שנים שאנחנו חיים בחוסר ודאות, מהקורונה, דרך הרפורמה המשפטית ועד המלחמה הנוכחית, ואפשר לומר שהדבר הכי ודאי הוא חוסר הוודאות עצמו. אבל דווקא בתקופה כזו, כשמצב הכלכלה מתערער והגזירות מתהדקות, הישראלים ממשיכים לצרוך, לפעמים אפילו יותר. למה זה קורה? אילו הטיות פסיכולוגיות גורמות לנו להוציא כסף גם כשאנחנו יודעים שזה לא בהכרח הדבר הנכון? איך חברות וממשלות מנצלות את זה לטובתן, ומה אנחנו יכולים לעשות כדי להתנהל כלכלית בצורה חכמה יותר, במיוחד כשנדמה שהכל פועל נגדנו?

אז כדי לדבר על כל אלו ויותר הצטרפה אלינו פרופ׳ מורן אופיר, חברת סגל בבית הספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן

תוכנית שורשים באוניברסיטת רייכמן פועלת מאז 2016 במטרה לשלב פצועי ופצועות צה”ל בעולם האקדמיה כחלק מתהליך השיקום שלהם. עם תמיכה אישית, ליווי חונכים וקורסים אקדמאים, התוכנית מעניקה הזדמנות לרכוש מיומנויות חדשות ולבנות עתיד אקדמי ומקצועי. לכבוד 10 שנים לשורשים, אירחתי את רייצ’ל טומס רזניק – מנהלת מרכז הנגישות וכישורי הלמידה והתוכנית, נעם שייר ויובל תמיר – חונכים בתוכנית, ורועי משה – משתתף במסלול.
בואו לשמוע על הדרך, האתגרים וההשפעה האדירה של שורשים על חייהם של רבים!

אוניברסיטת רייכמן ממשיכה להתרחב ולהתבסס, והפעם עם הקמת בית הספר לרפואה על שם דינה רקנאטי. כיום, רק 30% מהרופאים בישראל למדו בארץ, ובית הספר החדש שואף לתת מענה לצורך בהכשרת רופאים מקומיים.

באירוע הפתיחה התקיים טקס ה”חלוק הלבן”, המסמן את תחילת הלימודים הקליניים של הסטודנטים ואת מחויבותם לערכי הרפואה. במסגרת הטקס קיבלו הסטודנטים את חלוקי הרופאים הלבנים ונשבעו לפעול על פי אתיקה מקצועית ולמסירות למטופלים.

אז מי הם הסטודנטים במחזור הראשון?

• כ-50% הם משרתי מילואים שלחמו או סייעו באירועי ה-7 באוקטובר, וביחד צברו מעל 6,000 ימי מילואים.
• 23% מגיעים מהפריפריה החברתית והגאוגרפית.
• 60% נשים, 40% גברים.
• 7 מחזיקים בתואר שני, ושניים בעלי Ph.D.
• למעלה מ-10% מהסטודנטים לומדים על מלגה.

במהלך האירוע שוחחתי עם שר החינוך יואב קיש, ד”ר מירי מזרחי ראובני, מנהלת בית הספר דינה רקאנטי לרפואה, וכן עם שניים מהסטודנטים, דניאל יונתן ושני רוזן פחימה.

בפרק הקודם דיברנו על השב״כ ומה היה ב7.10, דיברנו על מינוי בכירים בגופים השונים, ממלכתיות, הערעור על הקונצנזוס ולמה זה קרה והתחלנו לדבר על הבעיות השונות של שיטת הממשל והדמוקרטיה שלנו.
בפרק הזה נמשיך ונדבר על הסוגיות הללו וגם על מועצת העם החדשה, אילו שינויים צריכים להיעשות ואפילו קצת על הרכבת הקלה.

פרק נוסף עם ליאור אקרמן, ראש תחום החוסן הלאומי במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, בכיר שב״כ לשעבר ויו״ר מועצת העם החדשה.

השנה וחצי האחרונות הציפו המון בעיות במערכת השלטונית שלנו, בין אם בתשתיות,בריאות, רווחה ביטחון ובעצם בכלל הסקטורים.

כך למשל בתחום החינוך, דוחות שונים של ה־OECD מצביעים על כך שעל אף שתקציב החינוך הישראלי ואחוז בעלי ההשכלה הגבוהה הוא מהגבוהים באירופה.

הצפיפות בכיתות היא מהגבוהות בעולם, הישגי התלמידים ושכר המורים הם מהנמוכים בעולם המערבי.

בנוסף, מדינת ישראל בת ה-76 סובלת מחוסר יציבות שלטונית, זוהי ממשלתינו ה-37, כלומר תחלופה של בערך כל שנתיים.

אז מה עושים? יש כאלו שסוברים שחייבים לשנות את השיטה, שיטת הבחירות והשלטון.

כדי לדבר על הסוגיות האלו, הצטרף אלינו, ליאור אקרמן, ראש תחום החוסן הלאומי במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, בכיר שב״כ לשעבר ויו״ר מועצת העם החדשה.

בפרק הקודם דיברנו על מה זה בכלל פסיכופתולוגיה, ההבחנה בין נורמליות לאבנורמליות וסממנים ביולוגיים של הפרעות נפש וחרדות, דיכאונות או פוסט טראומה
היום, נמשיך ונדבר על הנושא הזה כמו גם סמים פסיכדליים, הקול בראש 2 והאם יש מקום גם לטיפול פסיכולוגי וגם לטיפול תרופתי?
פרק נוסף עם ד"ר רני אבנד, מרצה בכיר ומוביל את מעבדת Neuroscience of Psychopathology בביה"ס לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן.

פסיכופתולוגיה- חרדה, פוסט טראומה ודיכאון – חלק א׳

מאז 7 באוקטובר רבים בישראל מתמודדים עם תופעה קשה ונרחבת של הפרעה פוסט טראומתית. מספר המטופלים עולה מדי חודש ומגיע למספרים שלא ידענו בעבר. קצב הפניה לטיפול אף צפוי לגדול כיוון שפעמים רבות חיילים ואנשים אשר חוו טראומה, חוזרים "לחיים הרגילים" שלהם, ולוקח זמן עד שהם מבחינים שהם מתקשים לתפקד בחיי השיגרה.
אז איך מטפלים בפוסט טראומה, בהפרעות נפשיות בכלל בעידן המודרני כמו חרדה או דיכאון למשל?
כדי לנסות ולהסביר לנו הצטרף אליי היום ד"ר רני אבנד, מרצה בכיר ומוביל את מעבדת Neuroscience of Psychopathology בביה"ס לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן.

לאחר שדיברנו על הסללה מגדרית, ההבדל בין נשים לגברים , המוחיים והפיזיים ועל איך הסביבה משפיעה על כל הדבר הזה
בפרק הזה אנחנו נדבר על נשים בשוק העבודה, שילוב נשים בלוחמה, שוויון בנטל בבית ולאן המחקר על מגדר ילך בשנים הקרובות?
אז שוב איתנו כאן פרופ תמר שגיא,מבית הספר ברוך איבצר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן

בפרק הזה נצלול לתחום מרתק שנוגע בכולנו אבל לא תמיד אנחנו חושבים עליו: כיצד השפעות מגדריות יכולות לעצב את חוויות ההתפתחות של ילדינו.
אנו עוסקים בהרבה החלטות סביב התנהגותם של ילדים, מהלבוש ועד לפעילויות שהם בוחרים, אבל האם חשבתם על כך שהחלטות אלו עשויות גם להשפיע על תחומי העניין והכישורים שלהם?
בפרק הזה, נארח את פרופסור תמר שגיא מבית הספר ברוך איבצ׳ר לפסיכולוגיה שתחשוף כיצד מסרים מגדריים, שלעתים איננו מודעים להם, יכולים לעצב את האופן שבו ילדים תופסים את עצמם ואת האפשרויות מונחות בפניהם

בפרק הקודם עשינו סדר במושגי היסוד, מה כוללת הרפורמה המשפטית, מה היא בכלל פסקת ההתגברות, עילת הסבירות, חוקי יסוד, מה החששות והבעיות שעולות מתוך השינויים האלו ודיברנו גם על השוואה למדינות שונות, מה קרה בפולין ובהונגריה ומה נקודות השוני והדמיון בינינו לבינםהיום נדבר עוד על ביקורת שיפוטית, האם התזמון של פרסום פסק הדין מפלג את העם?, נדבר על האג והאם מערכת המשפט שלנו מגינה עלינו, במה כן המבקרים של מערכת המשפט צודקים ואיך אפשר לתקן, למה לא מכנסים את הועידה למינוי שופטים, למה הויכוח והמחאה סחפה כל כך הרבה אנשים ולבסוף נדבר גם על לימודי משפטים; איך מתמודדים עם כניסת הבינה המלאכותית והאם כדאי ללמוד משפטים כשהשוק כל כך רווי?

שוב איתנו בחלק ב׳, יניב רוזנאי, פרופ׳ חבר וסגן הדיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, ומנהל משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים.

למעלה משנה עברה מאז הרפורמה המשפטית של יריב לוין, שכללה בין היתר, הצעה לחוקק פסקת התגברות ברוב של 61, שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוקים שנפסלו בבג"ץ ואת תיקון הסבירות, שאומר שבית המשפט אינו יכול לדון בסבירות החלטות של הממשלה או שריה. תיקון הסבירות עבר ובוטל, ורבים חשבו שזוהי סופה של הרפורמה, אלא שבימים אלו ניכר שמנסים לקדמה שובאז מה קורה עם הרפורמה, מה הקואליציה מנסה להשיג, היתרונות והחסרונות והאם וכיצד בכלל ראוי לעשות זאת

בסוגיות האלו ויותר נדון היום עם פרופ׳ יניב רוזנאי,פרופ׳ חבר וסגן הדיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, ומנהל משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים.