לא לעולם חוסן

העיתונאי רוני קובן בשיחה עם פרופ' בועז גנור, נשיא אוניברסיטת רייכמן, מייסד המכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטה וחוקר את סוגיית הטרור למעלה מ-30 שנה. המכון למדיניות נגד טרור בראשותו הפך במהלך השנים לאחד ממרכזי המצוינות המובילים בעולם בתחום חקר והוראה של סוגיית הטרור.

השניים מדברים על האבולוציה של חוסן מול הטרור. מה זה עושה לנו כבני אדם?

בנוסף, הם משוחחים על התפתחות פיגועי הטרור בישראל, על האתגר העומד בפני מקבלי ההחלטות בהתמודדות עם טרור, על השפעת הטרור על דעת הקהל הישראלי ועל החוסן הלאומי והציבורי.

העיתונאי רוני קובן בשיחה עם ד"ר יוליה גולנד, חוקרת ומרצה בבית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה באוניברסיטה.

ד"ר יוליה גולנד סיימה את לימודי הדוקטורט שלה באוניברסיטה העברית בירושלים בשיתוף עם מכון ויצמן למדע. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בתהליכים מוחיים בעת מצבי תפיסה עשירה ואקולוגית. המחקר שלה מתמקד בחקר מנגנונים התנהגותיים וביולוגיים התומכים באינטרקציה בינאישית.

השניים משוחחים על חוסן בהקשר של מדעי המוח. איך חוקרים סנכרון בין אנשים? מה קורה לסנכרון בין אנשים כשהוא נפגש עם כאב? ואיך ההקשרים ההדוקים בין גוף למוח מתקשרים לחוסן?

העיתונאי רוני קובן בשיחה עם פרופ' רפי מלניק, נשיא אוניברסיטת רייכמן לשעבר.

פרופ' מלניק פיתח את "מדד מלניק", להערכת מצב המשק הישראלי, המאבחן בזמן אמת את רמת הפעילות ואת התפניות בפעילות המשקית בישראל. בעבר שימש דיקן בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, וכמשנה לנשיא לעניינים אקדמיים באוניברסיטה. היה חבר בוועדה המייעצת למועצה הכלכלית-חברתית במשרד ראש הממשלה וחבר בוועדה מייעצות לשר האוצר. באוגוסט 2011 מונה לחבר בוועדת טרכטנברג שקמה בעקבות מחאת האוהלים, במטרה לבחון ולהציע פתרונות למצוקת יוקר המחיה במדינת ישראל. כיהן כחבר נציג ציבור בוועדה המוניטרית של בנק ישראל אשר קובעת מדי חודש את הריבית במשק. מתמחה במדיניות כלכלית וכלכלת ישראל- כלכלה מוניטארית, מאקרו כלכלה ואקונומטריה.

השניים משוחחים על חוסן כלכלי. כיצד שינוי של כל משתנה בשורה של משתנים כלכליים אמור להשפיע על החוסן הכלכלי? איך השינויים שהתרחשו בעולם משפיעים על מצב החוסן הכלכלי שלנו?

עוד מדברים השניים על האינפלציה, על ענף ההייטק שנפגע כתוצאה מהמשבר החברתי והאם יש לנו מה ללמוד ממדינות העולם.

העיתונאי רוני קובן בשיחה עם פרופ' ענת ברונשטיין קלומק, דיקנית בית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה באוניברסיטה.

פרופ' ברונשטיין קלומק היא פסיכולוגית קלינית מומחית ומדריכה בטיפול קוגנטיבי-התנהגותי ופסיכותרפיה בינאישית. סיימה פוסט-דוקטורט במחלקה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק. סיימה את התמחותה הקלינית במחלקה לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר לרפואת ילדים. בשנים האחרונות מכהנת כיועצת המדעית של משרד החינוך ומשרד הבריאות בתכנית הלאומית למניעת אובדנות. תחומי המחקר המרכזיים של פרופ' ברונשטיין קלומק כוללים דיכאון, אובדנות, בריונות/בריונות ברשת, פסיכותרפיה בינאישית, לקויות למידה/הפרעות קשב וריכוז והפרעות אכילה.

השניים מדברים על חוסן פסיכולוגי. איך מנהלים את המשחק בין חוסן לרגישות בחברה הישראלית בה הפגנת חוסן ועוצמה הם עניין שבשגרה?

עוד משוחחים השניים על בריאות הנפש, על תפקוד מערכת הבריאות בארץ ועל שרירי הנפש איתם הגענו לחיים או פיתחנו במהלך החיים ועוזרים לנו להתמודד עם אתגרי החיים.

העיתונאי רוני קובן בשיחה עם פרופ' גלעד הירשברגר, סגן דיקן בית ספר איבצ'ר לפסיכולוגיה, ופרופ' שחר איל, ראש תוכנית התואר השני בפסיכולוגיה חברתית בבית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה באוניברסיטה.

פרופ' הירשברגר, פסיכולוג חברתי ופוליטי המתמחה בתפיסת איומים. המחקר שלו עוסק באפיון איומים שונים ובחינת השפעתם על עמדות והתנהגויות. בין היתר הוא חוקר את ההשפעה ארוכת הטווח של השואה על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, וכיצד תפיסה של איומים פיסיים וסימבוליים משפיעה על המוכנות לפשרות טריטוריאליות במסגרת הסדר עם הפלסטינים.

עבודות המחקר של פרופ' איל, פסיכולוג חברתי, מתמקדות בהיוריסטיקות והטיות, אתיקה התנהגותית, והשפעת יחסים בין קבוצתיים על קבלת החלטות. הוא חוקר קבלת החלטות וכלכלה התנהגותית ומתמקד בשאלה כיצד יחסים בין קבוצות משפיעים על קבלת החלטות ועל דרכי חשיבה.

השיחה שלהם מתמקדת בחוסן החברתי של מדינת ישראל. מהי פסיכולוגיה חברתית? תפיסת האיומים השונה בין ימנים לשמאלניים ומנתחים את החברה בישראל בראי חודשי המחאה החברתית האחרונים.

העיתונאי רוני קובן בשיחה עם פרופ' ענת שושני, המנהלת האקדמית של מרכז מיטיב לחקר ויישום הפסיכולוגיה החיובית ומרצה בבית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה באוניברסיטה.

פרופ' שושני חוקרת אספקטים הקשורים לפסיכולוגיה חיובית ולקידום רווחתם הנפשית של ילדים ובני נוער ועוסקת בתרומתן של חוזקות אופי של הילד וגורמי עמידות להסתגלותו למשימות התפתחותיות, שינויים סביבתיים ומצבי לחץ וטראומה.

השניים מדברים על חוסן חינוכי. האם אפשר ללמד או לפתח חוסן רגשי? מה קורה לילד שאין לו סביבה תומכת או מרכיב גנטי עמיד של חוסן? ואיך ילדים רגישים מתמודדים עם נושא החוסן.