לא רק יח"צ
לירון בן יעקב בשיחות עם יועצי התקשורת והדוברים המובילים, על האסטרטגיה שמאחורי המהלכים התקשורתיים.
הפודקאסט שם זרקור על עולם הייעוץ התקשורתי, יחסי הציבור והדוברות, באמצעות שיחות עם אנשי תקשורת ומומחים מובילים מהתחום. הם משתפים בדרך המקצועית שלהם, איך הם תופסים את המקצוע, בשינוי של עולם יחסי הציבור ולאיזה כיוונים הוא הולך, באסטרטגיה שמאחורי הטיפול במשברים תקשורתיים ובכל מה שנוגע לעולמות הייעוץ התקשורתי העכשווי. והכל, באמצעות דוגמאות רלוונטיות מעולם יחסי הציבור.
חודש הגאווה, שהיה אמור להיות רגע השיא של קהילת הלהט"ב, בוטל השנה כמעט לחלוטין בעקבות מבצע "עם כלביא".
אבל מה קורה לסיפור של קהילה שלמה כשהנראות הציבורית שלה מתאדה? מה זה עושה לבני נוער שלא רואים את עצמם ברחוב, לשיח הציבורי, ולתקשורת שמסקרת או שותקת…?
בפרק 94 של לא רק יח״צ יוני אביטן, מנכ"ל שותף באיגי, ארגון הנוער והצעירים הלהט"ב בשיחה על איך משנים סנטימנט ציבורי כלפי קהילה.
יוני משתף בדרך לבנות לגיטימציה ציבורית גם כשהבמה סגורה: איך מדברים גאווה בתוך מציאות ביטחונית? האם הנרטיב התקשורתי של הקהילה מנוהל – או מנוהל-על-ידי? ואיך נראה תפקידו של איש תקשורת, גם כשהוא לא חלק מהקהילה עצמה?
פרק על זהות, אחריות תקשורתית – והמאבק המתמשך על הזכות להיראות ולהישמע.
מה מקומה של דוברות ממשלתית בעידן של לחץ ציבורי, רגולציה מורכבת, וסערות תקשורתיות שמתחוללות בזמן אמת?
השנה וחצי האחרונות יצרו אתגרים רבים בשירות הציבורי; המלחמה, הפיגועים, מחסור בעובדים בענף הבנייה, פניות של משפחות חטופים וחיילים, מתקפות סייבר וגם משברים פנימיים, כל אלו ועוד שינו את תמהיל הפניות לרשות האוכלוסין וההגירה שאמונה על מתן שירותים כמו הנפקת תעודות זהות, דרכונים ואשרות עבודה.
הציפייה שלנו כציבור היא שהשירות ימשיך להיות רציף, זמין ויעיל בזמן מלחמה כמו בזמן שגרה, גם כשנזכרנו בשנייה האחרונה שהדרכון שלנו לא בתוקף והטיסה מחר בבוקר…
בפרק 93 של לא רק יח״צ סבין חדד, ראש אגף הדוברות, ההסברה והתקשורת של רשות האוכלוסין וההגירה בשיחה על ניהול תקשורת ציבורית במרחב מורכב, בין בירוקרטיה, רגישות אנושית ומדיניות לאומית.
שוחחנו על המקום ליצירתיות ולפרואקטיביות בתוך דוברות ממשלתית, על הדרך לשמור על קו תקשורתי אחיד גם כשזה לא פופולרי, על קבלת החלטות בתנאי שגרה וחירום, ועל תפקיד הדוברת כמי שנמצאת לעיתים בתווך שבין הרגש, המדיניות והעובדות.
סבין שיתפה גם בעבודת התקשורת בשירות הציבורי; על פערים בין שיח תקשורתי למציאות משפטית, על תגובות שהולכות איתה הביתה, ועל איך בונים תקשורת יציבה כשיש כל כך הרבה נקודות ממשק עם הציבור.
פרק למי שמתעניין בדוברות ממשלתית, מדיניות, אסטרטגיה תקשורתית ובעיקר על האנשים שעושים את זה כל יום בשטח, רחוק מאור הזרקורים.
קרדיט תמונות: ליאת סער
מה מקומה של התקשורת בציונות הדתית, ואיך מנהלים גוף תקשורת שמבקש גם להשפיע וגם לשקף קהילה?
בפרק 92 של לא רק יח"צ, דודו סעדה, יו"ר קבוצת בשיחה על תקשורת מגזרית בציונות הדתית – על הזהות, הקהל, והכוח להשפיע על השיח הציבורי.
דודו בכלל התחיל את דרכו בעולם החינוך, כמורה, מחנך ומנהל מוסדות – ורק בהמשך עבר לתחום התקשורת, עם הקמתה של קבוצת 'בשבע', אתר ערוץ 7, כנס ירושלים, מהדורות וידאו, דיגיטל – וקהל קוראים גדול ונאמן.
שוחחנו על למה הציבור הדתי-לאומי צריך את הסיפור שלו, המסגור שלו, ואת הפלטפורמה שמדברת אליו – בשפה ובערכים שהוא מזדהה איתם?
שוחחנו על המודל הכלכלי של גוף חינמי, הקו הערכי שמחבר בין סוגי המדיומים ועל השאלה – האם תקשורת מגזרית באמת משפיעה על סדר היום הציבורי, או רק משקפת את השיח הפנימי?
דיברנו גם על ההתפתחות של התקשורת בציונות הדתית, על ההשפעה על סדר היום (האם היא קיימת באמת?), על פרובוקציות, קהל יעד, אמון ציבורי – ואפילו קצת על געגועים לחינוך.
🎧 פרק למי שמתעניין במדיה, קהילות, זהות תקשורתית – ובכוחה של תקשורת לייצר שפה, קבוצה, ומסגור של מציאות.
קרדיט תמונות: ליאת סער
בפרק 91 של "לא רק יח״צ, יפתח קרמר, מבעלי משרד "קרמר דוידוביץ'", משרד לייעוץ תקשורתי, אסטרטגי וניהול משברים – בשיחה על מה השתנה, מה נשאר, ומה התפקיד החדש של יועצי התקשורת בעולם של רשתות, קצב, רגולציה ודעת קהל משתנה.
במהלך הפרק שוחחנו על ההבדל בין משבר של 2005 למשבר של 2025, האם יש עוד מקום לאסטרטגיה בעידן שבו הכול מגיב, קופץ ומתפוצץ תוך שניות, איך השתנה תפקידו של יועץ התקשורת, ואילו תכונות נדרשות ממנו היום ואיך מייעצים לחברות אנרגיה, תעשייה ועמותות – בזירות רוויות רגש, רגולציה ומורכבות תקשורתית.
וגם:
מה עושים כשלקוח מגיע עם תפיסה של פעם ("רק כתבה בעיתון!")
איך שומרים על עקרונות של שקיפות, אמינות וקשרי עיתונות – גם בעולם של טיקטוק
ומה הלקח הכי חשוב מ-30 שנה של ייעוץ תקשורתי.
🎧 פרק לכל מי שעובד עם ציבור, מנהל תודעה, או פשוט רוצה להבין איך מתקשרים נכון בתקופה שבה הכול נזיל.
קרדיט תמונות: ליאת סער
בפרק 90 של "לא רק יח"צ", אשת התקשורת קרן אוזן, בשיחה על מקומה של התקשורת המקומית במציאות תקשורתית משתנה – בין פריפריה למרכז.
האם המקומונים גוססים או דווקא חוזרים לתחייה?
שאלתי את קרן אם בעידן שבו הפרסום עובר לדיגיטל, והתקציבים הולכים ברובם לתקשורת הארצית ולפלטפורמות גדולות – יש בכלל עתיד למקומונים, לרדיו המקומי, ולמיזמים אזוריים. איך מתאימים את המודל העסקי לעידן בו ערוצים חינמיים כמו טלגרם קהילתי או קבוצות פייסבוק מחליפים את הלוח של המקומון. ואולי דווקא בעידן של קהילות חזקות, חיפוש אחר שייכות וזהות מקומית –התקשורת המקומית מתחילה לפרוח מחדש?
דיברנו על הערך שבפנייה לתושבים בשפה שלהם, בהקשר המקומי והתרבותי שלהם – במיוחד כשמדובר בגופים ארציים עם שלוחות מקומיות כמו בנקים, קופות חולים, רשתות שיווק ורשתות אופנה. למה לא נכון פשוט להעתיק את אותה פרסומת משלט חוצות באיילון לראשון לציון, אופקים או מגדל העמק? ואיך אפשר לעשות את זה אחרת?
בפרק 89 של "לא רק יח"צ", דנה מזיא, מנכ"לית Bright Initiative בשיחה על יחסי ציבור, דאטה ושימוש חכם במידע.
Bright Initiative היא תכנית של Bright Data פלטפורמת איסוף הנתונים הגדולה בעולם. דנה פועלת בין היתר לקידום גישה ושימוש במידע ציבורי עבור ארגונים ללא מטרות רווח, מוסדות אקדמיים וגופי תקשורת, במטרה לייצר שינוי גלובלי משמעותי. היא שיתפה איך גישה למידע ציבורי מסייעת בקידום שינוי חיובי בעולם, בעיתונות חוקרת, ואפילו במאבק בדיסאינפורמציה.
שוחחנו על איך נתונים ציבוריים יכולים לשנות מציאות ואיך עיתונאות מבוססת דאטה משפיעה על הדרך שבה אנחנו צורכים מידע. איך נתונים ציבוריים הפכו לכלי משמעותי עבור עיתונאים וגופי תקשורת כמו הגארדיין, ניו יורק טיימס והוושינגטון פוסט ולמה בעידן ה – AI נתונים אמינים הם קריטיים יותר מאי פעם!
ניהול יחסי ציבור בחברה הערבית הוא עולם בפני עצמו, עם כללים, אתגרים והזדמנויות ייחודיות.
בניגוד לתקשורת הכללית, כאן התקציבים צנועים יותר, והגבול בין פרסום ליחסי ציבור מטושטש הרבה יותר – הן מצד המפרסמים והן מצד כלי התקשורת.
בנוסף, הקהלים בחברה הערבית מושפעים בצורה משמעותית דווקא מפלטפורמות דיגיטליות, משפיענים ויוצרי תוכן ברשתות החברתיות.
וגם השפה היא לא רק כלי – היא חלק מהותי מהאסטרטגיה.
כדי לספר את הסיפור נכון ולהגיע לקהל בדרך הכי מדויקת, חשוב לעבוד עם אנשי מקצוע שמכירים את השפה, הניואנסים התרבותיים, וההתאמות הנדרשות.
בפרק הזה אני מארחת את סוזן מזאווי, מומחית ליחסי ציבור ותקשורת בחברה הערבית, לשיחה על מה עובד, מה פחות, ואיך עושים את זה נכון.
בפרק 88 של "לא רק יח"צ", סוזן מזאווי, יו"רית מזאווי פרסומאים, משרד הפרסום ויחסי הציבור המוביל בחברה הערבית, בשיחה על תקשורת ויחסי ציבור בחברה הערבית.
קרדיט תמונות: ליאת סער
כבר הרבה זמן שאני רוצה לארח אצלי מנהל רגולציה או לוביסט, גם כדי להסביר מה זה המקצוע הזה וגם, ובעיקר, כדי לדבר לרגע על הקשר שבין תקשורת ללוביסטים ולקשרי ממשל. פניתי ללא מעט אנשי מקצוע מהתחום, אבל אף אחד לא הסכים לדבר על המאחורי הקלעים של המקצוע הזה. כך שהשאלה הראשונה ששאלתי את צח הייתה – למה?
בפרק 87 של "לא רק יח"צ", צח בורוביץ', הבעלים ומנכ"ל חברת "הקבינט", המתמחה בייעוץ אסטרטגי, רגולטורי, קשרי ממשל ולובינג ביצועי, בשיחה על הקשר שבין תקשורת לקשרי ממשל.
פעמים רבות קשרי ממשל ולובינג נאמרים בהקשרים לא חיוביים. יש שם רע למקצוע הזה. יש את חוק הלוביסטים, את לובי99 שבאו לתת מענה לכוח של החברות עם הכסף ששוכרות אנשי מקצוע לקידום מהלכים רגולטורים, ולתת קול לציבור בכנסת וסיבות נוספות.
צח שיתף בגילוי, בפתיחות ומבלי להתחמק מהשאלות הקשות, על המקצוע הזה שנקרא לוביסט. הוא הסביר מה זה אומר "קשרי ממשל", רגולציה או לובינג ולמה יש למקצוע (שלא בצדק) שם רע.
שוחחנו על למה בכלל צריך שירותי לובינג והאם חברות לא יכולות לייצג את העמדה המקצועית שלהם ישירות מול הרגולטורים. וכמובן גם על הקשר שבין תקשורת לרגולציה – האם ואיך עושים שימוש בתקשורת כדי להעלות נושא לסדר היום, ואיך עושים את זה.
מה זה שיתופי פעולה אסטרטגיים? מה ההבדל בין שיתוף פעולה לתוכן שיווקי? מה ההבדל בין תוכן שיווקי לפרסום או לקמפיין? ומאיפה ומתי נולד יצור כלאיים הזה שנקרא שיתופי פעולה אסטרטגיים…?
בשנים האחרונות אנחנו רואות יותר ויותר שיתופי פעולה אסטרטגיים מסחריים שהם לא תוכן שיווקי או פרסום וגם לא תוכן מערכתי, אלא מין יצור כלאיים של אמצע שנותן מענה של תוכן עם ערך גם למערכת ולפלטפורמת התקשורת וגם לארגון.
בפרק 86 של "לא רק יח"צ", אירית בר לרנר, סמנכ"לית שיתופי פעולה אסטרטגיים של אתר וואלה, בשיחה על שיתופי פעולה מסחריים – התחום האפור שבין יחסי ציבור לתוכן שיווקי.
קרדיט תמונות: ליאת סער
כשרוני דואני הפכה לסופר סטאר, כתבות רבות סיקרו את המיתוג והבניה שלה ככוכבת פופ, ואיך למעשה בנו לה את התדמית הנוצצת של נערת פופ אינסטנט.
מאז, ועם פריחת תוכניות הראליטי שמייצרות זמרות וזמרים, החל מכוכב נולד, הכוכב הבא ועד כל תוכניות השירה, הדרך התקצרה.
יחד עם פלטפורמות תוכן כמו טיקטוק והרשתות החברתיות שייתרו את תיווך המדיה על שלל הכתבים העורכים והמפיקים והופ – עם כישרון וקצב – לכל אחת יש הזדמנות להיות כוכבת. אבל לא כל אחת הופכת להיות כוכבת ולא כל אחד נכנס לפייליסט של גלגל"צ.
בפרק 85 של "לא רק יח"צ", שיר פינטו, מנכ"ל ומייסד שיר פינטו דוברות ויחסי ציבור, מי שמלווה אומנים מובילים ביניהם: נועה קירל, היהודים, דודו אהרון, אביהו פנחסוב, סקאזי ונוספים, בשיחה על יחסי ציבור בתחום התרבות.
קרדיט תמונות: ליאת סער
בדרך כלל מתארחים בפודקאסט אנשי תקשורת, ועדיין לא התארח כאן CFO. אבל בחברות ציבוריות, כאשר לכל מידע פומבי יש פוטנציאל להפוך לכותרת בעיתון, ולכל כותרת יש פוטנציאל להזניק או לרסק מניה ולכל ניתוח וסקירה של אנליסט יש פוטנציאל להפוך לטור פרשנות – היה מעניין לשמוע דווקא מ-CFO, על הקשר שבין בין ה-IR ל-PR.
שוחחנו על העבודה המשותפת בתקופת דוחות כספיים, אבל גם בשגרה, כי ברגע שכל מידע עסקי משפיע על כל כך הרבה בעלי עניין ומחייב התייחסות של גורמים שונים בתוך הארגון לפני הפיכתו לפומבי – הפוזיציה של מנהלת ה-PR הופכת להרבה יותר משמעותית בתוך הארגון ומטבע הדברים, חייבת להיות סינרגיה עם אנשי הכספים.
בפרק 84 של "לא רק יח"צ", אלירן גלזר ה- CFO של Monday בשיחה על הקשר שבין IR ל- PR בחברות ציבוריות.
קרדיט תמונות: ליאת סער
דרוש איגוד. לתחום הדוברות ויחסי הציבור אין איגוד מרכזי אחד שמרכז את כל אנשי המקצוע בדומה למקצועות אחרים; עיתונאים, רופאים, עורכי דין, רואי חשבון וכו'. יש כמה תתי איגודים, כאשר כל אחד נותן ערך מוסף אחר, כשהאיגוד המשמעותי ביותר שמעניק ערך מוסף רלוונטי לחברים בו הוא איגוד דוברות ודוברי הרשויות המקומיות, שלאחרונה אף קיים את הכנס השנתי שלו, והפעם בסימן המלחמה. בין היתר הוקירו את הדוברות והדוברים שבקו האש והעניקו את פרס התקשורת לאילנה דיין.
בפרק 83 של "לא רק יח"צ", לאמנון יוסף, דובר עיריית באר שבע ויו"ר איגוד דוברות ודוברי הרשויות המקומיות בשיחה על האם יש צורך באיגוד מקצועי בתחום הדוברות ויחסי הציבור.
קרדיט תמונות: ליאת סער
לקראת הקלטת הפרק שאלתי את קלוד AI איך כדאי לי לפתוח את השיחה. הוא הציע לי לשאול על תפקיד יחסי הציבור בעידן הבינה המלאכותית. וכך התחלנו.
אחת החששות שעולות בהקשר של AI היא שהטכנולוגיה תחליף את האנשים. בעולמות התוכן, במיוחד כשאנחנו רואים שכלים כמו צ'ט GPT, קלוד ודומיהם מייצרים טקסטים ומענה בר שימוש בתוך 10 שניות – יותר ויותר א.נשי תקשורת, תוכן ויחסי ציבור עושים שימוש בכלי בינה מלאכותית ובכך מקצרים תהליכים ומייעלים את העבודה שלהם.
מעבר לזה, דנו בסוגיות נוספות סביב AI כמו גניבת זהות וכיו"ב ובאופן ההתמודדות שלה עם סוגיות אתיות וציבוריות סביב הטכנולוגיה.
בפרק 82 של "לא רק יח"צ", תהילה אפוטה, מנהלת האסטרטגיה התקשורתית של חברת הבינה המלאכותית AI21, בשיחה על AI ביחסי ציבור ויחסי ציבור ל-AI.
קרדיט תמונות: ליאת סער
נראה לי שאין מישהו במדינה שלא ראה את הכיסאות הצהובים של כתר במהלך השנה האחרונה, אם זה בכיכר החטופים, במקומות עבודה או בבתים פרטיים. מהלך חברתי-קהילתי, בשיתוף עם מטה משפחות החטופים, שיצר אימפקט משמעותי ומסייע לעורר מודעות, תחת השם שמעביר את המסר בצורה מדויקת ופשוטה – "הכיסא הריק".
זו לא הפעם הראשונה שכתר עושה שימוש בכיסא האייקוני שלה כפלטפורמה להעברת מסרים במסגרת פעילות האחריות החברתית של החברה.
בשנים האחרונות חודש אוקטובר מזוהה כחודש להעלאת המודעות לגילוי מוקדם של סרטן השד, ולפני כחמש שנים הם יצאו עם מהלך "שבי רגע", בשיתוף העמותות אחת מתשע וגמאני – הכיסא הוורוד עם ה-QR קוד, שנועד להעלות מודעות ולהנגיש לנשים (ולגברים) לתאם תור לבדיקה.
בפרק 81 של #לארקיחצ, חן קולקר, סמנכ"לית תקשורת ואחריות חברתית בקבוצת כתר, לשיחה על יוזמות תקשורתיות לקידום מהלכים חברתיים.
מתחילת המלחמה היו לדובר צה"ל 3 מטרות תקשורתיות עיקריות:
1. לייצר אמון
2. לאפשר לגיטימציה למדינת ישראל לפעול לאורך זמן
3. לפנות לגורמי טרור ולהשתמש בדוברות ככלי מבצעי-הרתעתי
בפרק 80 של #לארקיחצ, רונן מנליס, יועץ אסטרטגי ופרשן בחדשות 12, ומי שהיה דובר צה"ל בתקופת גדי אייזנקוט כרמטכ"ל, בשיחה על תפקיד דובר צה"ל.
דוברות היא מקצוע, ואם בוחנים את השוק "האזרחי", ככלל ניתן לראות שממנים דוברים עם ניסיון בתחום, בוודאי לארגונים גדולים עם נוכחות תקשורתית גבוהה. יחד עם זאת, לא מעט דוברי צה"ל מגיעים "מהשטח", ללא ניסיון בעולם הזה, ודווקא לאחד מהגופים הכי מסוקרים בישראל.
שוחחנו על תפקיד דובר צה"ל, אחד מתפקידי הדוברות האינטנסיביים והמשמעותיים ביותר שקיימים, בשגרה ועוד יותר במלחמה, על סדר היום של דובר צה"ל בזמן מלחמה
מנליס שיתף בקריירה הצבאית והתקשורתית שלו ואיך הגיע לתפקיד דובר צה"ל, על תפקיד דובר צה"ל כיחידה ועל דובר אזרחי שחסר במהלך המלחמה. איך מגיעים ליחידה הזו שנקראת "דובר צה"ל", איזה תפקידים יש שם ומה נדרש למי שמעוניין לשרת בה.
שוחחנו על התגייסותו למילואים לצדו של דובר צה"ל הנוכחי ב-100 הימים הראשונים של המלחמה וכמובן גם על דניאל הגרי דובר צה"ל הנוכחי.
רגע אחרי שחזרה מליווי המשחקים האולימפיים פריז 2024, שוחחנו על איך מנהלים תקשורת של משלחת אולימפית, שבפריז – נמצאת תחת איום בטחוני, בישראל – יש מלחמה ועדיין חוזרים עם 7 מדליות. 7 ניצחונות שרגשו מדינה שלמה!
בפרק 79 של #לארקיחצ, סיון פישלר, מנהלת פיתוח עסקי ושיווק של הוועד האולימפי בישראל, בשיחה על ניהול תקשורת תחת איום בטחוני.
בפייסבוק שלה היא כתבה ש"ניהול מערך התקשורת של המשלחת הישראלית למשחקים האולימפיים היה אתגר יומיומי משתנה שקיפל בתוכו כל אופציה שתוכלו לדמיין. הכל מהכל כולל הכל! פחד, עצב, דריכות, שמחה, גאווה דאגה ולב שיושב באמצע ומנסה לחבר דינמיקות חכמות ועטופות את הספורטאים. שזור בכחול לבן. כחול חזק ולבן בוהק. בכל הזדמנות מניפים למעלה גבוה".
שוחחנו על איך מספורטאית אולימפית בעצמה הפכה לחלק מהנהלת הוועד האולימפי, על ההישגים הפנומנליים של ספורטאיות וספורטאי המשלחת, על ההתמודדות עם התקשורת הבינלאומית לצד הסולידאריות עם התקשורת הישראלית שהגיעה לסקר את המשחקים, על איך זה לפתוח מהדורות ואיך מדווחים על ניצחונות כשכאן יש מלחמה. עוד דברנו על איך מנהלים אסטרטגיה תקשורתית כשבכל יום מתעוררים למציאות אחרת ועל הרגע שהכי ריגש אותה.
קרדיט תמונות: ליאת סער
"תתנדבו בדברים גדולים ואל תעבדו בדברים קטנים" זה מה שענה לי כששאלתי אם יש לו טיפ למאזינים שמעוניינים להיכנס לתחום.
עוד שיתף שבעולמות האסטרטגיה ויחסי הציבור, כדאי שיהיו לך אינטואיציה וכישורים בסיסיים מובנים, כי אינטואיציה היא שריר שאי אפשר לפתח. אבל מצד שני זה לא תחליף למחקרי עומק ולניסיון, אבל חייב שיהיה לך את 'זה'.
בפרק 78 של #לארקיחצ, משה קלוגהפט, מנהל קמפיינים בינלאומי ויועץ אסטרטגי, שעבד עם קנצלר אוסטריה, הריץ את נשיאת גאורגיה ועבד עם ראשי ממשלה בישראל, בשיחה על תקשורת מגוונת ופוליטית ועל איך יראו הבחירות הבאות.
כיום קלוגהפט פרשן בחדשות 12, מייעץ לסטארטאפים, עורך מחקרים לבכירים בישראל ומעניק ייעוץ בוטיק.
שוחחנו על איך מדלגים בין דעות ואג'נדות שונות של פוליטיקאים שמייעצים להם תקשורתית, בארץ ובחו"ל, ואיך נערכים לבניית אסטרטגיה לקמפיין פוליטי בינלאומי (מחקרים ועבודה מתודולוגית סדורה).
בין היתר שיתף בבחירות 2018 בגיאורגיה, או אז הוא ייעץ למועמדת שבסיבוב ראשון הלכה להפסיד עם רק 37% מהקולות. מהרגע שהגיע ובזמן מאוד קצר הם צמצמו את הפער וניצחו בפער של 60%-40% וזו גם הנשיאה המכהנת של גיאורגיה. בגאווה הוא משתף שזו הנשיאה האישה הראשונה בהיסטוריה של גיאורגיה!
עוד הסביר על קהלי יעד בקמפיינים פוליטיים – מצד אחד השמירה על הבייס, מהצד השני לגייס את קהל היעד הפוטנציאלי, ויחד עם זאת, לשמור על הקהל שלא מצביע לך שלא ישנא אותך יותר מידי.
וגם שוחחנו על שירים שכתב בין השאר לעמיר בניון, נועה קירל ולמירי מסיקה. מוזיקה ופוליטיקה זה לא אותה הדבר, אבל בבסיס, לדבריו, הוא כותב את האנשים ועוזר להם להוציא את הקולות המושתקים שבתוכם וזה לא משנה אם זה עבור זמר או לצורך נאום לראש הממשלה. כשהוא כותב אותם, הוא מתחבר אליהם, מתחבר לקהל שיתרגשו משיר או מנאום, ומתחבר ללב שלהם.
שוחחנו על אובייקטיביות בתקשורת ולעומתיות של פוליטיקאים, על יועץ התקשורת כפסיכולוג וגם כעורך דין, על התקשורת כשחקן פוליטי, על אמון בתקשורת וגם על פנינה רוזנבלום. והייתה גם קצת תקווה לקראת הבחירות הבאות, עם מחקר חדש שמתייחס לתדרים מאחדים ותדרים מפצלים. המאחדים יגברו.
קרדיט תמונות: ליאת סער
בפרק 77 של "לא רק יחצ", ירדן ותיקאי, יועץ אסטרטגי, בשיחה על אסטרטגיה תקשורתית בחירום.
ירדן, בין היתר, הקים וניהל את מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, עבד עם 4 ראשי ממשלה וכיום הוא משמש כיועץ אסטרטגי-תקשורתי עצמאי.
במסגרת הפרק הוא נתן הצצה אל מאחורי הקלעים של ההסברה הישראלית במצבי חירום.
שוחחנו על החוסר שבדובר אזרחי שידבר עם הציבור, ובהתאמה לקהלי היעד השונים – לאזרחי ישראל, למפונים שנדרשת אליהם התייחסות אחרת ולקהל שמחוץ לישראל.
ירדן שיתף מנסיונו איך ניגשים לבניית אסטרטגיה תקשורתית בחירום ובכלל ולמדינה, על המיקודים התקשורתיים שצריכים להיות למדינה בתקופה זו וגם על מחלוק טקס ה-7 באוקטובר
קרדיט תמונות: ליאת סער
