שלישי חיובי

איך התכונה המזוהה ביותר עם משה – ענוה משפיעה על מערכות היחסים בחיינו כבני זוג וכהורים?

למה אנשים שעובדים על מידת העונה הם אנשים אופטימיים, פחות חרדתיים ופחות סובלים מדיכאון?

איזה ארגונים ומנהיגות נוצרים כשהבסיס הוא ענוה?  

3 כלים שאפשר (ומומלץ) ליישם ביומיום כדי לחזק ולשפר את התכונה שעושה אותנו לאנשים הרבה יותר טובים.

למה בניית המשכן מפורטת לפרטי פרטים? אם כל אחד ואחת מאיתנו הוא משכן אז איך נכון לבנות אותו ומה זה נותן לנו? איך אנחנו ביחד כחברה יכולים לבנות את האחד השלם שגדול מסך חלקיו ומבוסס על שקיפות ומגדלור ערכי מוסרי?
התפקיד החשוב של הוכרת תודה, חמלה עצמית והעצמה חברתית.

מהי המשמעות של השבת בראי הפסיכולוגיה החיובית?
איך תקלה ב-Meta המחישה שהתנתקות מה-FOMO הופכת להיות JOMO (Joy of missing out) – ומה המשמעות הרוחנית של השבת שמאפשרת לייצר אי שבו הזמן נעצר ואנחנו מחזקים את קשרי המשפחה, בוחנים את ההתקדמות של עצמנו בהתאם לערכים שלנו, ומתוך שלווה, משכתבים לעצמנו את החזון.
שבת זה לעצור את המטלה הבאה, להיות בכאן ועכשיו, כל שבוע להבין ולהרגיש שהמתנה היא הנוכחות.

מהי מצוות מחצית השקל?

איך מבינים הלכה למעשה שכולנו שווים וכולנו לא שלמים?

מה הם 5 השלבים במודל צמיחה מטראומה ואיך כל אחד ואחת יכול לתרום לבנייה וחיזוק החוסן של חברה אנושית, תומכת, מכילה ושיתופית.

איך צומחים ממשבר אישי ועוברים תהליך של התמרה לתקומה? – כפי שנפתחת הפרשה מהכתית (כתישה) של שמן זית לנר התמיד.

פרופ' יאיר עמיחי-המבורגר משתף בתהליך צמיחה בעקבות משבר אישי שחווה באוקסופרד בעת כתיבת עבודת הדוקטורט, ועל תהליך של הגדרת זהות מחודשת באמצעות מערכת כלים של פסיכולוגיה חיובית.

מדינה ועם שנמצאים במשבר, חוסר ודאות ומצוקה – באיזה פעולות נוכל לנקוט כדי להתמיר עצמנו לתקומה, עם ההכרה בכאב, בקיומו ובטיפול בו.

מוזמנים להיכנס ולקרוא את המאמר שכתב פרופ' יאיר עמיחי-המבורגר המשבר הבא, ברוך הבא – אלכסון, הגיבו ושתפו כיצד צמחתם ממשבר.

למה צריך לבנות משכן?

מה ההבדלים בין דתיות פנימית לדתיות חיצונית, איזו מהן עשויה לעורר חרדות ואיזו תתן יציבות, חמלה וכוח גם בעתות משבר?

מה מצאו מחקרי פסיכולוגיה חיובית, במוח שחווה תחושת פליאה, כאשר מדובר אנשים רוחניים ודתיים?

מתוך רשימה ארוכה של חוקי התנהגות, בפרק זה נתמקד באיסור השוחד. עם איזה 'אחים' מגיעה איסור השוחד, מה העבירה הזו מעוללת לאדם הפרטי ולחברה כולה?

איך יכול כל אחד ואחת מאיתנו להבין מתי הופכת מערכת יחסים רגילה למשחיתה והדרך להמנע מכך, לטובתנו ולטובת הכלל.

מה רואה יתרו כשהוא מגיע למחנה של בני ישראל?

למה במשוב שהוא נותן למשה, הוא מתחיל מציון החוזקות?

האם ניתן לרכוש חוזקות חדשות ואיך עושים זאת?

יציאת ממצרים היא לא רק היציאה הפיזית הגופנית אלא גם עבודה פנימית אישית של כל אחד ואחת.
איך אפשר להבין מה המצרים הפרטי? איך מתחילים את השינוי בידיעה שמדובר במרתון ולא בספרינט? מה דטרמינסיטי בתוכנו ואיך אפשר לפרוץ את תקרת הזכוכית?

עם ישראל יוצא ממצרים, מה אפשר ללמוד על תקופת השעבוד הממושכת? איך מתחיל תהליך הריפוי הפסיכולוגי אחרי טראומה? מה לומדים על מערכות יחסים דווקא בתנאי חיים הכי קשיים ולמה במקום לכעוס הציווי הוא לתת שוויון זכויות לגר.

למה את 3 המכות הראשונות: דם, צפרדע, כינים משה לא נותן אלא אהרן?
מה אפשר ללמוד על הכרת הטוב של מנהיגות משה?
ההנגדה המרתקת של רצף אגו, כשבקצה אחד משה העניו, ומנגד, בקצה השני פרעה.

מהי מנהיגות אותנטית? איך אדם עם חולשות 'כבד פה וכבד לשון' הופך להיות מנהיג שהעם מוכן ללכת אחריו?
בפרשה זו אנחנו עדים לגזירת שיעבוד, פקודה להשמדת עם, ומנגד נשים אמיצות שמפירות את הציווי, וגם משפחה אחת מבית לוי, אבא עמרם ואמא יוכבד שמביאים חיים חדשים לעולם – משה.
המנהיג שנדרש לבחור בין זהותו העברית לזהותו המצרית ולשאת במחיר ההחלטה.

מה אפשר ללמוד על המורשת של יעקב ואיך מותו שלו ומותו של יוסף מציגים את משמעות החיים, על אף המסע המאתגר שכל אחד מהם עבר.
איך פסיכולוגיה חיובית מבחינה בין גיל כרונולוגי לגיל מנטלי והחשיבות של ראיית והבנת המשמעות של החיים, לקראת המוות.

איחוד משפחות מרגש בין יוסף ואחיו מלמד על התפתחותה של אינטליגנציה רגשית של יוסף ושל אחיו.
המנהיגות של יוסף כבעל יכולת אסטרטגיות לצד רגישות (בכי) מציגות את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שאפשר ללמוד ממנו רבות בהיבט פסיכולוגיה חיובית יהודית.

כיצד פתרון החלומות של יוסף משחרר אותו מבית הסוהר וממנה אותו למשנה למלך מעצמת מצרים? לעומת פתרון החלומות על גדולתו – אז נזרק ע"י אחיו לבור.
האם לכולנו יש אמצעים להגשים חלומות של אחרים? מה התפקיד שלנו בדרך ואיך עושים את זה במרחב וירטואלי?

פרשה שבה המציאות עולה על הדמיון עם סיפורה של תמר ויהודה, סיפורו של יוסף ואשת פוטיפר המפתה ואח"כ מעלילה, העמקנו בסוגיה האקטואלית ביותר – שנאת אחים ונטייה של המוח שלנו לפשט את המציאות לרגש של שנאה.
פרופ' יאיר עמיחי המבורגר מדבר על כך שהיותו של יוסף הבן המועדף, יכולה להיות מוכלת ומובנת כי יש כאן ילד יתום שגדל ללא אמא.
האתגר של כולנו היום הוא להתאחד סביב הכלה והבנת המורכבות ולא לפעול מהמוח התחתון שלנו, שאחראי על מצב הישרדותי שבו קל יותר לשנוא ולהתעלם ממורכבות.
חיבור על בסיס אהבה זה צו השעה.

בפרשת וישלח מסופר על המסע של יעקב מהגלות בחרן עד לבית הוריו בחברון. מבין המאורעות השונים והחשובים ,פרופ' יאיר עמיחי-המבורגר מתייחס לשינוי השם של יעקב וקבלת שמו החדש ישראל. מה המשמעות של השינוי הזה? מה מסמל המאבק לפני המפגש עם עשו? האם בכל אחד מאיתנו יש מנהיג.ה? מתי אנחנו מתחילים לשמוע את הקול הפנימי שבנו ואיך האתגר הזה מלווה אותנו במהלך החיים?

בפרשת ויצא יש כמה סיפורים אייקוניים על אהבתו של יעקב לרחל, נישואיו ללאה, הרמאות של אביהן לבן, ולבסוף גם כריתת הברית עמו.

בפרק זה פרופ' יאיר עמיחי-המבורגר מדבר על חלום של יעקב ומה כולנו יכולים ללמוד על התקדמות בסולם, מהארץ אל השמיים.

כמה חשוב לזהות היכן מיקמנו את סולם ההתקדמות של עצמנו ומה התפקיד שלנו בחברה ובקהילה בבניית מסוגלות עצמית.