ביטלמניה

גבי פישמן וצוף פלוטקין, מומחי ביטלס החוקרים את תולדות הלהקה ומנהלים את קבוצת הפייסבוק הביטלס – הקבוצה הישראלית, מספרים על הצדדים הפחות מוכרים בהיסטוריה וההיסטריה של הביטלס בסדרת הפודקאסט "ביטלמאניה"

בפרק המיוחד הזה גבי וצוף ידברו על מה שבאמת קרה סביב עזיבתו של פיט בסט את להקת הביטלס ואיך הגיע רינגו סטאר להחליף אותו. תמיד חשבתם שהביטלס העיפו את פיט בסט מהלהקה? תמיד ידעתם שהביטלס העיפו את פיט כי היה מתופף לא טוב, או בגלל שקנאו בו כי היה יותר פופולרי מהם בקרב הבנות, או משום שג'ורג' מרטין לא אהב את התיפוף שלו? תמיד סיפרו לכם שפשוט הביטלס רצו לצרף ללהקה את רינגו סטאר, שהיה חבר שלהם, ללהקה? אז זהו, שלא…

בפרק הזה תגלו שזה ממש, אבל ממש לא מה שסיפרו לכם, וגם תגלו למה באמת, אבל באמת, עזב פיט בסט את הביטלס. ולא פחות חשוב, למה רינגו לא היה בכלל הבחירה הראשונה של הביטלס, ואפילו קיבל, עם הצטרפותו לביטלס, מעמד נחות מזה שנתנו לפיט בסט: בעוד שפיט היה חבר מן המניין ושווה זכויות בלהקה, רינגו סטאר נאלץ להסזתפק במעמד של שכיר וקיבל ממנה שכר שבועי של 25 פאונד (512 פאונד במונחים של היום).

גבי פישמן וצוף פלוטקין, מומחי ביטלס החוקרים את תולדות הלהקה ומנהלים את קבוצת הפייסבוק הביטלס – הקבוצה הישראלית, מספרים על הצדדים הפחות מוכרים בהיסטוריה וההיסטריה של הביטלס בסדרת הפודקאסט "ביטלמאניה"

בפרק הזה מספרים גבי וצוף על התפקיד הכי פחות יציב בלהקת הביטלס – תפקיד המתופף. למה היה כל כך קשה להשיג מתופף עבור להקת הביטלס? ולמה היה כל כך קשה לגרום לו להישאר בלהקה? כמה אנשים תופפו בלהקת הביטלס? שניים? אולי יותר? מי הם היו? בפרק הזה תגלו שהרבה יותר ממה שחשבתם וחלק מהמידע והשמות יפתיעו אתכם.

גבי פישמן וצוף פלוטקין, מומחי ביטלס החוקרים את תולדות הלהקה ומנהלים את קבוצת הפייסבוק הביטלס – הקבוצה הישראלית, מספרים על הצדדים הפחות מוכרים בהיסטוריה וההיסטריה של הביטלס בסדרת הפודקאסט "ביטלמאניה"

בפרק הזה התארח מנחם גרנית, מגיש תכניות המוזיקה המצוינות "שלושים ושלוש ושליש" ו"אלבום לאי בודד" ואחד התותחים הכבדים בין מומחי המוזיקה בארץ, עם דגש על מוזיקת שנות ה-60 וה-70 המשובחת, והביטלס בפרט. בשיחה עם מנחם נדונו, בין היתר, תופעת הלנוניזם לעומת תופעת המקרטניזם, התרומה של הביטלס למוזיקה המודרנית בכלל, ולמוזיקה הישראלית בפרט, ועוד שלל נושאים שלגביהם ירצה כל מעריץ ביטלס לשמוע את נקודת השקפתו הייחודית של מנחם גרנית. בסוף, בחר מנחם איזה אלבום של הביטלס היה לוקח לאי בודד, ותשובתו הפתיעה גם את גבי ואת צוף.

גבי פישמן וצוף פלוטקין, מומחי ביטלס החוקרים את תולדות הלהקה ומנהלים את קבוצת הפייסבוק הביטלס – הקבוצה הישראלית, מספרים על הצדדים הפחות מוכרים בהיסטוריה וההיסטריה של הביטלס בסדרת הפודקאסט "ביטלמאניה"

הסיפור הידוע לגבי המפגש הראשון בין ג'ון לנון ופול מקרטני הוא שהשניים נפגשו לראשונה ב-6 ביולי 1957 בחגיגה השנתית של בכנסיית סט. פיטר שבשכונת וולטון, ליברפול. אז זהו, שלא. מאזיני ביטלמניה – הפודקאסט כבר רגילים שגבי וצוף תמיד מספרים את הסיפור האמיתי ומנפצים מיתוסים בנוגע לביטלס. אז הפעם הם הלכו רחוק מאד, אפילו יחסית לעצמם.

בפרק הזה גבי וצוף חושפים מהו המפגש הראשון שהתקיים בין ג'ון לפול, מתי ואיפה זה היה. גילויים חדשים שמביאים גבי וצוף עונים על כל השאלות המסקרנות לגבי המפגש הזה, ואפילו מוצאים קשר בין המפגש ההיסטורי לאלבום האחרון של פול מקרטני, Egypt Station, שיצא בשנת 2018.

גבי פישמן וצוף פלוטקין, מומחי ביטלס החוקרים את תולדות הלהקה ומנהלים את קבוצת הפייסבוק הביטלס – הקבוצה הישראלית, מספרים על הצדדים הפחות מוכרים בהיסטוריה וההיסטריה של הביטלס בסדרת הפודקאסט "ביטלמאניה"

בפרק הזה גבי וצוף מתארים איך נולד פרויקט האנתולוגיה השאפתני ובעיקר איך יצרו פול מקרטני, ג'ורג' הריסון ורינגו סטאר מההקלטות הביתיות של ג'ון לנון שני שירי ביטלס חדשים, שכל אחד מהם פותח את החלקים הראשון והשני של הפרויקט. וכמובן, אי אפשר להתחמק מהשאלה מה קרה לשיר שהיה אמור לפתוח את החלק השלישי של פרויקט האנתולוגיה, והתשובה לשאלה הזו מגיעה עד הימים האלה.

גבי פישמן וצוף פלוטקין, מומחי ביטלס החוקרים את תולדות הלהקה ומנהלים את קבוצת הפייסבוק הביטלס – הקבוצה הישראלית, מספרים על הצדדים הפחות מוכרים בהיסטוריה וההיסטריה של הביטלס בסדרת הפודקאסט "ביטלמאניה"

בפרק הזה גבי וצוף ינסו לברר מה הייתה מערכת היחסים בין ג'ון לנון ופול מקרטני, צמד הכותבים החשוב ביותר במאה ה-20. האם היו אלו יחסי אהבה? האם יחסי שנאה? האם יחסיהם הושפעה מקנאה? מתחרותיות? מה הניע את הקשר ביניהם ועד כמה הוא שרד את התהפוכות במהלך השנים?

גבי פישמן וצוף פלוטקין, מומחי ביטלס החוקרים את תולדות הלהקה ומנהלים את קבוצת הפייסבוק הביטלס – הקבוצה הישראלית, מספרים על הצדדים הפחות מוכרים בהיסטוריה וההיסטריה של הביטלס בסדרת הפודקאסט "ביטלמאניה"

בפרק הזה גבי וצוף חוגגים את האלבום המופתי Abbey Road, האחרון שהקליטה להקת הביטלס, וכדרכם הם עושים זאת בדרך מיוחד ושונה, דרך עטיפת האלבום. התמונה המתנוססת בה הפכה מזה זמן לתמונה אייקונית שזכתה לחיקויים אין ספור. היא גם הייתה חלק מתורת הקונספירציה המכונה "פול מקרטני מת". בפרק הזה נלמד הכל על התמונה המיוחדת הזו. מה מסתתר בה? מה היא משקפת? מי הדמויות שנמצאות בה? ולא נסתפק רק בתמונה של מעבר החצייה. בפרק הזה נסקור את העטיפה משני צדדיה ואף נגלה מה היו השלכותיה עשרות שנים אחרי שצולמה.

גבי פישמן וצוף פלוטקין, מומחי ביטלס החוקרים את תולדות הלהקה ומנהלים את קבוצת הפייסבוק הביטלס – הקבוצה הישראלית, מספרים על הצדדים הפחות מוכרים בהיסטוריה וההיסטריה של הביטלס בסדרת הפודקאסט "ביטלמאניה"

הביטלס היו תוצר של הזמן והמקום שבו הם גדלו, וכן של התרבות שהם ספגו, כולל המוזיקה שהם שמעו ואהבו. הם גדלו בבריטניה שאחרי מלחמת העולם השנייה, כאשר תרבות הצעירים ותרבות השפע החלו להתהוות. וכמובן, שלא ניתן לנתק את הווייתם מהתרבות האנגלית שינקו ובמיוחד מהתרבות של צפון אנגליה, ובאפן ספציפי של ליברפול וסביבותיה.

בפרק הזה מארחים גבי וצוף את פרופ' עודד היילברונר ומשוחחים איתו על ההקשרים התרבותיים והמוזיקליים של אנגליה בשנות ה-60, מבררים מה מייחד את ליברפול מיתר המדינה ועד כמה הסביבה הזו היא חלק מהפיכתה של הביטלס ללהקה הטובה ביותר בעולם ומהמהפכה שהיא חוללה בעולם, אם בכלל.

פרופ' עודד היילברונר הוא חוקר ומרצה המתמחה בהיסטוריה ודת אירופאים, לימודי תרבות, ביקורת התרבות המודרנית, היסטוריה עולמית, תולדות הקריקטורה, תולדות הכרזה, תקשורת וחברה, דת וחברה, היסטוריה אינטלקטואלית וחברתית, שואה ונאציזם, תרבות פופ ותרבות צעירים. פרופ' היילברונר הוא חבר סגל ומרצה בכיר ביחידה ללימודי תרבות בבית ספר שנקר, ומרצה בתחומי התמחותו באוניברסיטה העברית ובמרכז הבינתחומי, וכן חבר פעיל בפורום שנקר לתרבות, אמנות וחברה.

גבי פישמן וצוף פלוטקין, מומחי ביטלס החוקרים את תולדות הלהקה ומנהלים את קבוצת הפייסבוק הביטלס – הקבוצה הישראלית, מספרים על הצדדים הפחות מוכרים בהיסטוריה וההיסטריה של הביטלס בסדרת הפודקאסט "ביטלמאניה"

בפרק 13 שמענו ולמדנו על הדרך הלא תאמן, הארוכה והמפותלת, שנאלצו לעבור הביטלס מליברפול, עיר הנמל בצפון אנגליה, להמבורג, עיר הנמל בצפון גרמניה. הפרק המרתק הזה עושה את הדרך בחזרה ועוסק בשינוי המדהים שעברה הלהקה כשחזרה לעיר הולדתה, והדרך הנלהבת שבה התקבלה ע"י הקהל המקומי, אז התרחשה בפעם הראשונה מה שמאוחר יותר יכונה תופעת הביטלמניה. וכל זה עוד לפני לונדון, ניו יורק ויתר העולם. מדובר בתהליך לא פשוט ולא מובן מאליו, שכן הלהקה הייתה צריכה לעבור משבר לפני שקסם הביטלס פרץ לכל עבר.

גבי פישמן וצוף פלוטקין, מומחי ביטלס החוקרים את תולדות הלהקה ומנהלים את קבוצת הפייסבוק הביטלס – הקבוצה הישראלית, מספרים על הצדדים הפחות מוכרים בהיסטוריה וההיסטריה של הביטלס בסדרת הפודקאסט "ביטלמאניה"

הביטלס היו בהמבורג, בפעם הראשונה, מאמצע אוגוסט ועד סוף נובמבר 1960, והופיעו 104 לילות רצופים למשך בין 6 ל-8 שעות בלילה. הביקור הזה שינה אותם ללא היכר. מלהקה בינונית שנשלחה להמבורג אחרי שפנו לכל האחרות, הם חזרו לליברפול כלהקה הטובה ביותר בעולם. אחרי זה יחזרו להמבורג עוד מספר פעמים. מה שמעט יודעים זה איך הם בכלל התגלגלו מעיר הנמל הצפונית של בריטניה לעיר הנמל הצפונית בגרמניה.

בפרק הזה גבי וצוף מספרים, שלב שלב, מה היו האירועים שהובילו לכך שהביטלס מצאו את עצמם לילה אחד, ב-17 באוגוסט 1960, על במה של מועדון קטנקטן ברובע החטאים של המבורג. הסיפור הזה טומן בחובו צירוף מקרים בלתי יאומן ואפילו סגירת מעגל מפתיעה, 13 שנה מאוחר יותר.

גבי פישמן וצוף פלוטקין, מומחי ביטלס החוקרים את תולדות הלהקה ומנהלים את קבוצת הפייסבוק הביטלס – הקבוצה הישראלית, מספרים על הצדדים הפחות מוכרים בהיסטוריה וההיסטריה של הביטלס בסדרת הפודקאסט "ביטלמאניה"

בפרק הזה, המסכם את העונה הראשונה של ביטלמינה – הפודקאסט, משוחחים גבי וצוף על הביטלס מנקודת מבטם האישית. כך, הם משתפים את המאזינים איך הם גילו את להקת הביטלס והמוזיקה שלהם, מה דעתם ומה נקודת השקפתם לגבי האלבומים, השירים, ובאילו אירועים בהיסטוריה של הביטלס היו רוצים ליטול חלק, או לפחות להיות זבוב על הקיר.

גבי פישמן וצוף פלוטקין, מומחי ביטלס החוקרים את תולדות הלהקה ומנהלים את קבוצת הפייסבוק הביטלס – הקבוצה הישראלית, מספרים על הצדדים הפחות מוכרים בהיסטוריה וההיסטריה של הביטלס בסדרת הפודקאסט "ביטלמאניה"

הביטלס היו תוצר של המקום בו גדלו, של התרבות שהם ספגו ושל המוזיקה שהם אהבו. והם ספגו המון מוזיקת קאנטרי, ג'ז, מוזיקה שחורה, בלוז ובתחילת הדרך מוזיקת סקיפל. אבל תוך זמן קצר הם ספגו גם המון, אבל המון מוזיקת רוק'נ'רול. תוך כדי הלכה והתפתחה סביבם מוזיקת מרזיביט והם, כאחת הלהקות המובילות בליברפול וסביבותיה, היו חלק מזה. יותר מאוחר הם כבר הכתיבו את המוזיקה, לא רק בליברפול ולא רק באנגליה, אלא בעולם כולו.

בפרק הזה גבי וצוף חושפים מהי מוזיקת הסקיפל, מהי מוזיקת המרזיביט ולא פחות חשוב, איך הרוק'נ'רול היה סוג של גשר בין שני הסגנונות. בפרק הזה נשמע המון מוזיקה מהנה ומקפיצה ונלמד עליה הרבה יותר מדבר אחד או שניים.

גבי פישמן וצוף פלוטקין, מומחי ביטלס החוקרים את תולדות הלהקה ומנהלים את קבוצת הפייסבוק הביטלס – הקבוצה הישראלית, מספרים על הצדדים הפחות מוכרים בהיסטוריה וההיסטריה של הביטלס בסדרת הפודקאסט "ביטלמאניה"

פורסם ב: יולי 4, 2019

הביטלס היו מכונות לכתיבת שירים, בעיקר להיטים. בכל רגע ורגע הם קיבלו השראה מכל דבר שנקלע בדרכם, אם משפט ששמעו, ידיעה בעיתון שקראו או פרסומת בטלוויזיה, כדי לכתוב שירים. עם הזמן התחילו לתת שירים שהם כתבו למבצעים אחרים, אם בגלל שהם חשבו שהשירים הללו פחות מתאימים להם או מכוונת תחילה. בהתחלה היה מדובר במבצעים שבריאן אפשטיין, מנהל הביטלס, ניהל גם אותם, ובשנים המאוחרות יותר, במבצעים שהם פרשו עליהם את חסותם וניסו לקדם את הקריירות שלהם.

בפרק הזה מציגים  גבי וצוף רשימה מלאה של השירים הללו בין אמצע שנת 1964 לשנת 1970, ומספרים מי היו האמנים שביצעו אותם והאם השירים הללו באמת קידמו את הקריירה שלהם. נשמע את הביצועים שלהם וגם את הביצועים של הביטלס, כולל קטעים לא ממש מוכרים.

גבי פישמן וצוף פלוטקין, מומחי ביטלס החוקרים את תולדות הלהקה ומנהלים את קבוצת הפייסבוק הביטלס – הקבוצה הישראלית, מספרים על הצדדים הפחות מוכרים בהיסטוריה וההיסטריה של הביטלס בסדרת הפודקאסט "ביטלמאניה"

הביטלס היו מכונות לכתיבת שירים, בעיקר להיטים. בכל רגע ורגע הם קיבלו השראה מכל דבר שנקלע בדרכם, אם משפט ששמעו, ידיעה בעיתון שקראו או פרסומת בטלוויזיה, כדי לכתוב שירים. עם הזמן התחילו לתת שירים שהם כתבו למבצעים אחרים, אם בגלל שהם חשבו שהשירים הללו פחות מתאימים להם או מכוונת תחילה. בהתחלה היה מדובר במבצעים שבריאן אפשטיין, מנהל הביטלס, ניהל גם אותם, ובשנים המאוחרות יותר, במבצעים שהם פרשו עליהם את חסותם וניסו לקדם את הקריירות שלהם.

בפרק הזה מציגים  גבי וצוף רשימה מלאה של השירים הללו בין השנים 1962 לאמצע 1964, ומספרים מי היו האמנים שביצעו אותם והאם השירים הללו באמת קידמו את הקריירה שלהם. נשמע את הביצועים שלהם וגם את הביצועים של הביטלס, כולל קטעים לא ממש מוכרים.

גבי פישמן וצוף פלוטקין, מומחי ביטלס החוקרים את תולדות הלהקה ומנהלים את קבוצת הפייסבוק הביטלס – הקבוצה הישראלית, מספרים על הצדדים הפחות מוכרים בהיסטוריה וההיסטריה של הביטלס בסדרת הפודקאסט "ביטלמאניה"

בפרק הזה תשמעו את יואב קוטנר כמו שמעולם לא שמעתם. גבי וצוף משוחחים על מאחורי הקלעים של סדרת הרדיו המיתולוגית "מסע הקסם המסתורי" ובכלל על פועלו של יואב קוטנר בקידום הביטלס בישראל. כמו כן, הם משוחחים עם יואב קוטנר על הביטלס, המוזיקה שלהם ותרומתם לתרבות המערבית בכלל, ולמוזיקה והתרבות בישראל בפרט.

יואב קוטנר יצר, ערך והגיש בשנת 1981 את סדרת הרדיו המיתולוגית "מסע הקסם המסתורי", שגוללה את סיפור להקת הביטלס, וזיכתה אותו בפרס מפקד גל"צ. אחד הפרקים שזכו לחשיפה גבוהה במיוחד היה הפרק "פול מקרטני חי", הכולל הפרכה שיטתית של תאוריית הקשר על מותו של פול מקרטני, שהוצגה בתוכנית "פול מקרטני מת" ששודרה בשנת 1975, ושזיכתה את יואב קוטנר בפרס רשות השידור לשנת 1978. בנוסף, ערך ויצר קוטנר את סדרת הרדיו "למרות הכל", בשנים 1995 עד 1997, שתיעדה את הרוק הישראלי. בין השנים 1988 ל-1990 הגיש את פינת המוזיקה של התוכנית "זהו זה" ואת התוכנית "עד פופ""בערוץ הראשון. בשנת 1991 ערך והגיש את "קול הפופ" ושנה לאחר מכן את "קול הרוק" בערוץ 2 הניסיוני. בשנת 1998 יצר את הסדרה התיעודית "סוף עונת התפוזים – סיפורו של הרוק הישראלי"  בערוץ 1, שזיכתה אותו בפרס תמוז לשנת .1999 בין השנים 2003 ל-2007 שימש עורכו הראשי של ערוץ 24 עד לסוף 2007. בשנת 2010 החל להנחות בטלוויזיה החינוכית את תוכנית הראיונות "פסקול ישראלי", שבה אירח מוזיקאים ישראלים. בראשית 2012 יצר וערך עבור ערוץ 8 את סדרת התעודה "האלבומים", העוסקת באלבומי בכורה בולטים ברוק הישראלי. בשנת 2013 הגיש בערוץ 24 את התכניות "בחזרה לסוף עונת התפוזים" ששחזרה את הסדרה שערך ב-1991, ו"שינויים בהרגלי הצריחה", שעסקה במוזיקה הישראלית של שנות התשעים. קוטנר זכה בפרס אקו"ם לשנת 2014 על תרומה מיוחדת ליצירה הישראלית ולקידומה. בשנת 2017 ערך את הסדרה על הביוגרפיה המוזיקלית של אריק איינשטיין "שיר אהבה סטנדרטי", ששודרה ב-YES.

גבי פישמן וצוף פלוטקין, מומחי ביטלס החוקרים את תולדות הלהקה ומנהלים את קבוצת הפייסבוק הביטלס – הקבוצה הישראלית, מספרים על הצדדים הפחות מוכרים בהיסטוריה וההיסטריה של הביטלס בסדרת הפודקאסט "ביטלמאניה"

בסוף 1963, היו הביטלס הצלחה היסטרית והשאלה שריחפה מעל כולם, גם מעל חברי הביטלס עצמם, הייתה "מתי הבועה תתפוצץ?". הסברה הייתה אז שקרוב לוודאי שהבועה תתפוצץ עד לסוף הקיץ של 1964. לכן, היה חשוב למפיקים לגרוף כמה שיותר כסף וכמה שיותר מהר. על רקע זה, חתמו הביטלס חוזה עם חברת United Artists על הפצה של שלושה סרטים בכיכובם. הסרט הראשון היה A Hard Day's Night משנת 1964, והשני היה Help! משנת 1965. כאשר היה עליהם לבחור את הסרט השלישי נתקלו הביטלס בקשיים והתחיל סיפור שכמעט ולא נגמר.

בפרק הזה גבי וצוף סוקרים שש הצעות שקיבלו הביטלס עבור הסרט השלישי שהם היו אמורים להשתתף בו על-פי החוזה שלהם עם חברת United Artists. באילו סרטים מדובר? למה הם דחו אותם? מי השתתף בהם במקומם? על כל אלה והרבה יותר בעוד פרק שמגלה סיפורים לא מוכרים של ארבעת המופלאים.

גבי פישמן וצוף פלוטקין, מומחי ביטלס החוקרים את תולדות הלהקה ומנהלים את קבוצת הפייסבוק הביטלס – הקבוצה הישראלית, מספרים על הצדדים הפחות מוכרים בהיסטוריה וההיסטריה של הביטלס בסדרת הפודקאסט "ביטלמאניה"

בפרק 7 חשפו גבי וצוף פן פחות מוכר בחייו של בריאן אפשטין, האמרגן של להקת הביטלס, והוא ההתמודדויות הקשות שאיתן נאלץ להתמודד, כהומוסקסואל באנגליה של שנות ה-60. אז, הייתה ההומוסקסואליות מחוץ לחוק ועל כן, נאלץ בריאן לנהל חיים כפולים, לסבול מהשפלות ויחס מפלה, לשלם תמורת מין, להיפגש עם בני זוג במקומות מסתור, ובתור אדם עשיר ומפורסם להיות נתון לסחיטות מצד טיפוסים מפוקפקים.

בין היתר, ספרו גבי וצוף על דיזי גילספי, בחור שקיים עם בריאן מערכת יחסית וסחט ממנו כספים רבים. אחרי שהפרק עלה, הרגישו השניים שנותרו עם סימני שאלות רבים לגבי דיזי גילספי: מה עלה בגורלו? לא נעלמו עקבותיו? למה הוא לא מוזכר בשום ספר מה קרה איתו אחרי שנעלם מחייו של בריאן, בשנת 1966? או אחרי 1998, כשהגיח משום מקום לרגע קצר ושוב נעלם? אז החליטו השניים לצאת במסע כמעט בלשי אחרי הדמות המסתורית הזו ובפרק המיוחד הזה, שלא מן המניין הם מגלים מה הצליחו להעלות בחכתם.

גבי פישמן וצוף פלוטקין, מומחי ביטלס החוקרים את תולדות הלהקה ומנהלים את קבוצת הפייסבוק הביטלס – הקבוצה הישראלית, מספרים על הצדדים הפחות מוכרים בהיסטוריה וההיסטריה של הביטלס בסדרת הפודקאסט "ביטלמאניה"

חייו של אמרגנם של הביטלס, בריאן אפשטיין, כהומוסקסואל באנגליה של שנות ה-60 היו מאד מורכבים, בלשון המעטה. ההומוסקסואליות הייתה בלתי חוקית והותרה רק כחודש לפני מותו, והדבר גרם לו לנהל חיים כפולים, לצאת עם נשים רק כדי לרצות את הוריו ומשפחתו, לסבול מהשפלות ויחס מפלה, לשכור בני זוג בתשלום ולקיים יחסים מזדמנים במקומות מסתור, בחדרי שירותים ציבוריים ועם טיפוסים, לעיתים מפוקפקים, שחיפשו לסחוט ממנו כספים.

בפרק הזה חושפים גבי וצוף את הפן הזה בחייו של בריאן אפשטיין, שכלפי הציבור חי חיי זוהר כמנהל להקת הביטלס, הלהקה המצליחה ביותר בעולם, ומצד שני חי בחשש מתמיד שמא אהבותיו האסורות יתגלו.