הרבה זמן חיכינו לאלבום של שי צברי. חלקנו התחיל כשיצא אלבום הפרויקט "אדומי השפתות" בו לקח חלק, לצדם של ברי סחרוף ורע מוכיח. חלק אחר התחיל לפני שנתיים, כשהראה לעולם (ולאינדינגב) חפלה היפסטרית מהי, וחלק התחיל לפני כמה חודשים, כשטיפות טיפות התחילו שירים מהאלבום לחלחל לתוך הרדיו ולתודעה שלנו.
הרבה כבר נאמר והרבה עוד נותר להגיד על המוזיקה של שי צברי ונבחרת הגרוב של המזרח התיכון – שהיא מאחדת אלמנטים של מוזיקה מזרחית ותימנית יחד עם רגאיי ורוק, שהיא מצליחה לפנות למגוון קהלים בארץ, שהיא הכי ישראלית שיש ושהיא תביא לשלום במזרח התיכון (או לפחות בין ת"א לראשל"צ).
מה שבטוח זה שהמוזיקה של הנבחרת מרגשת. לראות את שי שר זה פשוט יפה, והכשרון והנסיון של חברי ההרכב עוטף אותו וממקם אותו במרכז, ביציבות ועם הרבה תמיכה.