להקת Young Yosef הוציאה לאחרונה את E.P. הבכורה – Future Legs, וכשמו כן הוא – עתידני, ומזיז את הרגליים.
יש להם סאונד שמשלב בצורה הזויה ומדהימה דיסקו, פסיכדליה, Fאנק, ומוזיקה של סדרות בלשים משנות השבעים והשמונים (מיאמי וייס?) וכל זה עם הרבה סטייל, כיף, שמש וגלידה.
קובי ויטמן השיק לפני כחודש את האלבום "מחכה למים". את השקת האלבום הקודם שלו קטע מבצע "חומת מגן", בעקבותיו כתב והופיע עם "מלחמה- אופרת רוק" העוסקת בקושי שבחזרה לשגרה, גם לאלו שלא נפצעו פיזית במבצע או במלחמה. כשם השיר הפותח את האלבום, עכשיו סוף סוף יוצא קובי לדרך חדשה. הצטרפו אלינו "לקוצב יצירה מקומית" לשיחה מעניינת על מוזיקה ויצירה בצל הזכרונות.
אינספור סופרלטיביים כבר נאמרו על גל דה פז, סולנית The Paz Band, ולכן לא נחזור עליהם פה. רק נאמר שלאחר הרבה שנים של עבודה ושני אלבומי סולו סוף סוף היא מצאה משפחה שגם הסכימה לאמץ את האלבום הקודם שלה (Goldie) ושאיתה היא מופיעה כבר למעלה משנה. הקהל הנאמן שנוסע אחריהם בכל הארץ (ממש כך) הוא גם זה שמימן את האלבום החדש Into The Rabbit Hole, ודה-פז מבטיחה שלמרות שיש בו גם שירים בוגרים – הוא עדיין נותן בראש. לנו באולפן הם העיפו את הגג – היינו בקומה השלישית, עכשיו אנחנו מרפסת…
Crunch 22, הלא הם ארז טודרס, תומר ברוך ודן מאיו הם חיבור מעניין בין שלושה אנשים שהכירו בעיקר בשביל ההרכב הזה. האלבום השני שלהם, Crunch 22 mess with Alice's Adventures in Wonderland, כשמו, הוא אינטרפטציה של הלהקה לספר "עליזה בארץ הפלאות" וכולל קטעים מהספר לצד מוזיקה פסיכדלית וכיפית.
Anna RF זה הרכב מוזיקת עולם ישראלי שמצליח מאד ברחבי המזרח התיכון, בעיקר בטורקיה, לבנון ובערב הסעודית.
הקליפים שלהם הופכים ללהיטים ויראליים עם מאות אלפי צפיות. הלהקה מופיעה בפסטיבלים שמוקדשים למוזיקת עולם ברחבי הגלובוס ובימים אלו מצולם סרט דוקומנטרי אודותיה ואודות הפופולריות שלה במדינות ערב. לקראת הופעות בישראל הם הגיעו לקוצב יצירה מקומית.
לרגל יום האישה הגיעה אלינו מוזיקאית חזקה במיוחד – נגה ארז. אחרי שתקופה ארוכה ניגנה והופיעה עם ה-Secret Sea ועם חומרי פולק מקוריים, הטתה נוגה את ההגה לזוית יותר אלקטרונית. בימים אלו היא עומדת לקראת אלבום הבכורה שלה – אלבום אלקטרוני מיוחד אותו הפיקה ביחד עם אורי רוסו (ספנסרוסו). אלינו לאולפן היא מגיעה עם רן יעקבובוביץ' ומערכת התופים המיוחדת שלו.
לאורחים שלנו השבוע קצת נמאס ממוזיקה עמוקה, מילים נוגות ושירים על אהבה נכזבת. הם עושים מוזיקה כיפית וקלילה שמתאימה להאזנה גם בצהרי היום, על שפת הבריכה או על הטיילת ליד הים. Beta zinq (דניאלה מילוא, טל אברהם ועודד דיסטלמן) יוצרים דאנס אקוסטי – שירים קליטים ורקידים, עם מילים על כוחם של המוזיקה והחלומות כשאת האלקטרוניקה והבאסים החליפו בגיטרות אקוסטיות, בייס דראם וקסילופון.
Joove – יובל שנהר ואביעד סמנמנס הוציאו לאחרונה את אלבומם השני. השניים שהכירו עוד בבית הספר היודי משלבים מוזיקה אלקטרונית ואינסטרומנטלית. למרות ששניהם גרים באותה העיר (כמעט, אביעד גר ביפו) חלק מהעבודה הם עשו מרחוק, במיילים, וכך במקביל לעבודה המשותפת עבדו על האלבחם גם בנפרד.
באופן מפתיע השם גיא מזיג לא מוכר לכולם. מי שהיה אחד מהמוחות המובילים מאחורי הרכב הדיסקו-גרוב "הדורבנים" עבר בשנים האחרונות בעיקר לאחורי הבמה או לפחות בצדדיה, הרחק מהמיקרופון. לאולפנינו הוא מגיע לאחר שהשיק את אלבום הסולו הראשון "השחור החדש" שמגדיר מחדש את מערכת היחסים של העברית והפופ הישראלי עם המוזיקה השחורה.
למרות שלא חסרים בארץ הרכבים ואומנים שעושים מוזיקה אלקטרונית, נראה ש-Buttering Trio הפכה לנושאת דגל הביטים והסול. לפני כשנה נכנס לפלייליסט יום של גלגל"צ השיר I Cried For You מתוך אלבומם השני (The Jam) והפך אותם מלהקת אינדי תל אביבית לכזו שגם ההורים שלנו מכירים, לפחות במוזיקה אם לא בשם.
המוזיקה היא חוצת גבולות וז'אנרים, וכמו שחברי הלהקה (קרן דוניץ, יובל 'ריג'וייסר' חבקין ובנו הנדלר) מעידים על עצמם – הם מנסים כל הזמן לבדוק איתה עולמות חדשים ולנסות לקחת אותה עוד יותר רחוק. הסיפור של Buttering Trio שמשלבים מוזיקה אלקטרונית עם כלים אמיתיים ושירת סול מדהימה קשור לסיפור של הלייבל במסגרתו הם פועלים – Raw Tapes ולהקת הבית שלו -L.BT. אנחנו מזמינים אותכם להאזין לתכנית ולגלות קצת, על התופעה המוזיקלית הזו, עליה אנחנו חוזים שעוד תשמעו הרבה. מאוד
כבר באלבום הראשון של אביגיל קובארי המראה העדין שלה הטעה אותנו כשקיבלנו מסה של דיסטורשנים ותופים בקצב מהיר. האלבום השני ממשיך את אותו הקו וממשיך מאותה הנקודה שהקודם הפסיק. אם ב"דת בית אלוהים אהבה" היו שירים שאביגיל כתבה לאורך כל חייה עד שהוציאה אותו, אז ב"פיל שמן" היא מתארת מה עבר עליה בשנתיים האחרונות, מאז שיצא האלבום הראשון. את האלבום החדש, כמו גם את הקודם הפיק זיו זק (ילד על הירח) שגם מנגן עם הלהקה, ובמבט מהצד נראה שיש משהו מאוד מאוזן בצמד הזה. אל האולפן הגיעה כל הלהקה לתת בראש, לספר על האלבום ועל העבודה המשותפת.
אין הרבה פופ בארץ.
בעיני רבים זו אפילו מילת גנאי.
בגלל זה מפתיע כשיוצרים, במיוחד כאלו שמגיעים מעולם האינדי, מייצרים פופ ואפילו לא מתביישים להודות בכך.
אז נכון, לא מדובר במיילי סיירוס אלא במשהו יותר רוק Oriented.
ונכון, המוזיקה שלהם משלבת בצורה מדהימה בין אלקטרוניקה ומחשבים (ופדים) לגיטרות תופים ומערכת כלי הקשה.
אה, והם לא מוכרים את האלבום והשירים ב-Itunes אלא נותנים להוריד אותם חינם בבאנדקאמפ.
והכי חשוב – הם הגיעו אלינו לאולפן בפורמט אקוסטי (בערך) כדי לספר איך מגשרים בין כל ההתנגשויות, ואיך עושים מוזיקה כיפית, בכיף.
עד לא מזמן ההרכב Benjamin's Brother היה עטוף במעטה של סודיות – למרות ששירים וקליפים טפטפו אל הקהל, זהות חברי ההרכב נשמרה בסוד, הם לא התראיינו ולא עדכנו את שמותיהם אפילו בעמוד הפייסבוק של ההרכב.
כל זאת השתנה כשהמופע שלהם השיק את פעילותה של במת הפיל באינדינגב האחרון. למרת שזאת ידועה כשעה לא נוחה שבה שיירות של סוחבי אוהלים ושק"שים חולפות על פני הבמות בלי להניד עף עף – בהופעה של Benjamin's Brother השיירה עצרה, וההופעה הייתה מפוצצת.
מאז הביקורות מהללות, ולכבוד מופעי ההשקה של האלבום הצלחנו להסיר סופית את מעטה המסתורין-ולהביא את ההרכב אלינו לאולפן.
ירמי קפלן, מהפרפורמרים הגדולים בארץ, חבר לצמד המפיקים ספנסרוסו (מתן ספנסר ואורי רוסו) לפרויקט מיוחד. הם כתבו את השירים, הפיקו ועיבדו, הוא הוסיף טאצ' למילים ואבקת פיות להפקה וכך נוצר אלבום מעולה, מנוסה ורענן.
טלי מן השיקה לאחרונה את אלבום הבכורה שלה. אחרי שבמשך שנים ראתה עצמה כאמנית אקוסטית, לאלבום הזה (ולמופעים שמלווים אותו) יש דווקא תיבלון אלקטרוני בולט (בעזרת יוסי מזרחי שהפיק). אלינו היא הגיעה רק עם הגיטרה, וסיפקה ביצועים עירומים לשני שירים שלא הספיקו להכנס פנימה.