אקדמיקס

הרפואה נמצאת היום באחת מנקודות המפנה המשמעותיות ביותר בתולדותיה.
לא בגלל תרופה חדשה, ולא בגלל טכנולוגיה אחת, אלא בגלל שינוי עמוק בדרך שבה מתקבלות החלטות.

בינה מלאכותית כבר לא נמצאת רק במעבדות או במחקרים, היא נכנסת אל תוך חדרי הטיפול, אל תוך רגעים של חוסר ודאות, ולעיתים גם אל תוך ההחלטות הכי קריטיות שיש.

האם זה הופך את הרפואה למדויקת יותר, או דווקא משנה את האופן שבו רופאים חושבים, שוקלים ומחליטים?

כדי להבין איך השינוי הזה נראה מבפנים, דווקא באחד התחומים הכי רגישים ומורכבים ברפואה, עולם הלידות, נמצאת איתנו היום פרופ’ אסנת ולפיש, מנהלת בית החולים לנשים בבילינסון ומשנה לדיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת רייכמן,
שנמצאת בחזית של שילוב טכנולוגיות מתקדמות ברפואה לצד עבודה קלינית יומיומית בקבלת החלטות בזמן אמת.

בשנים האחרונות, הרשתות החברתיות הפכו מפלטפורמה שמקשרת בין אנשים בעיקר לדבר מרכזי בחיי רוב האנשים, קשה לדמיין יום אחד בלעדיהן. יש המון דברים חיוביים בשימוש ברשתות, למידה של דברים חדשים,
שמירה על קשר עם חברים, מציאת עבודה, אבל גם המון דברים שליליים, אנחנו נחשפים לדברים שעושים לנו רע, מתגברים יכולים לפתח הפרעות אכילה או דיכאון ועל אף שרובנו מבינים את הנזקים הפוטנציאלים קשה לנו להתנתק או אפילו להמעיט

אז מה אפשר לעשות?

כדי לענות על השאלה הזו הצטרף אליי היום פרופ׳ צחי חייט, ראש ההתמחות השיווקית בביה"ס סמי עופר לתקשורת.

לפני כמה שנים, רוב האנשים עוד הצליחו להבין פחות או יותר מי נגד מי במזרח התיכון.
היום? נדמה שהכול כבר התבלגן.
איראן, חיזבאללה, חמאס, סוריה, טורקיה, ארצות הברית, החות’ים, רוסיה, הסכמים, איומים, מלחמה רב־זירתית… ובין כל הכותרות, הרבה אנשים פשוט איבדו את התמונה הגדולה.

אז בפרק הזה רצינו לעצור רגע ולעשות סדר.
להבין מה באמת קורה באזור שלנו, מה השתנה מאז השבעה באוקטובר, ואיך נראית היום המפה האסטרטגית של המזרח התיכון.

איתנו היום ד”ר שי הר-צבי, מרצה וחוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה ב־אוניברסיטת רייכמן, ולשעבר מנכ”ל בפועל של המשרד לנושאים אסטרטגיים וראש זירה בחטיבת המחקר באמ”ן.

וביחד ננסה להבין: האם איראן באמת מתקרבת לנשק גרעיני, מה מצבו האמיתי של חיזבאללה, האם חמאס עדיין שולט בעזה, ואיך ישראל נראית בתוך כל המציאות המשתנה הזאת.

בשנים האחרונות קורה משהו מעניין ואולי אפילו היסטורי בקמפוסים ברחבי העולם.
לא רק בארצות הברית, אלא גם באירופה, קנדה, דרום אפריקה ומעבר, יותר ויותר סטודנטים יהודים מתחילים לשאול שאלות על זהות, על שייכות, ועל ביטחון.
מקומות שאמורים להיות מרחבים של פתיחות, דיון וחופש מחשבה, מרגישים עבור חלקם פחות ופחות כאלה.
ובמקביל, קורה תהליך הפוך:
ישראל, שלרבים הייתה פעם אופציה רחוקה, מורכבת, לפעמים אפילו לא על הרדאר האקדמי, הופכת ליעד אמיתי.
לא רק מסיבות אידיאולוגיות, אלא גם כהחלטה פרקטית: איפה ללמוד, איפה לחיות, ואיפה להרגיש בבית.
אז האם אנחנו רואים כאן תגובה רגעית למציאות מתוחה או שינוי עמוק בזהות של דור שלם?
היום נדבר עם יונתן דייויס, סגן נשיא לקשרי חוץ וראש בית הספר הבינלאומי ע״ש רפאל רקנאטי באוניברסיטת רייכמן, שנמצא כבר שנים בדיוק בנקודת המפגש בין ישראל ליהדות התפוצות.
מהשירות כחייל בודד בצנחנים, דרך שליחויות ברחבי העולם, בברית המועצות לשעבר, בקייפטאון, בוסטון ורומא ועד לעבודה יומיומית עם אלפי סטודנטים בינלאומיים, הוא רואה מקרוב איך העולם משתנה, ואיך צעירים יהודים מקבלים החלטות שמעצבות את העתיד שלהם.
אז מה באמת קורה היום בקמפוסים?
ולמה יותר ויותר סטודנטים בוחרים דווקא להגיע לכאן?

בשבועות האחרונים אנחנו שומעים אמירות דרמטיות סביב מצרי הורמוז, דיבורים על מצור, איומים מצד איראן, ואפילו רמיזות לכך שייתכן ויש מוקשים במים.

אבל מה שמעניין הוא שלא צריך מלחמה בפועל כדי להזיז את העולם, מספיק חשש.

איך מעבר ימי יחסית קטן מצליח להשפיע על מחירי האנרגיה, על שרשראות אספקה, ובסוף גם על יוקר המחיה של כולנו?

ולמה גם מדינות שלא תלויות בו ישירות, עדיין מושפעות מכל מה שקורה שם?

כדי להבין את כל זאת ועוד, נמצא איתנו היום אברי שכטר, מנהל מכון ינאי לביטחון אנרגטי באוניברסיטת רייכמן

הקלטה מתוך השטח, מהכנס השמיני בנושא הים התיכון: “כלכלה כחולה פורצת גבולות”, שהתקיים באוניברסיטת רייכמן .
יום שלם שבו מדענים, יזמים, קובעי מדיניות ואנשי שטח נפגשו לדבר על הים, לא רק כמשאב טבע, אלא כזירת חדשנות, כלכלה, ביטחון ושיתופי פעולה אזוריים.

בין מושבים על אנרגיה מתחדשת בים, חקלאות ימית, אצות כמשאב כלכלי, בינה מלאכותית לניטור מגוון ביולוגי ושיתופי פעולה גם כשאין שלום, יצאנו לראיין את האנשים שמעצבים את העתיד הכחול של האזור .

בפרק הזה תשמעו קולות מהכנס, רעיונות גדולים, דילמות אמיתיות, והרבה מאוד תשוקה לחבר בין מדע, קיימות וכלכלה.

היום אנחנו נוגעים באחת השאלות הכי בוערות בדמוקרטיה, מה זה בעצם אמון ציבורי, למה הוא כל כך חיוני לתפקוד של מדינה, ומה קורה כשהוא נשחק, לפי דו״ח האמון מדצמבר 2025 התמונה מטרידה, רק 22% מביעים אמון בממשלה ורק 15% בכנסת, ובמקביל רואים פערים גדולים בין מוסדות, למשל 39% בבית המשפט העליון, אז מה אפשר ללמוד מהמספרים, האם זה משבר רגעי או מגמה ארוכה, למה אמון נהיה תלוי מחנה פוליטי, ומה המשמעות של זה לתחושת הייצוג, לציות לחוק, ולחוסן החברתי, כדי לעשות סדר הזמנו את פרופ׳ אמנון כוורי, פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל ודיפלומטיה באוניברסיטת רייכמן, וביחד ננסה להבין מה עומד מאחורי הנתונים, מה המדינה והחברה יכולות לעשות כדי לשקם את האמון שלנו?

בעולם הניהול והחיים האישיים מדברים הרבה על תקשורת טובה, אבל הרבה פחות על הקשבה אמיתית, כזו שמשנה דינמיקות, מערכות יחסים ותחושת ערך. הקשבה נתפסת לעיתים כמיומנות רכה, אבל מחקר שנדבר עליו היום מראה שהיא למעשה מנגנון עמוק שמכתיב אם צוותים ידברו וישתפו ידע, ואם משפחות ירגישו מובנות או מתוסכלות. בפרק הזה אנחנו מדברים על האופן שבו סגנון ההקשבה של מנהל, הורה או בן משפחה מעצב את איכות הדיאלוג סביבו.
יחד עם ד״ר אסנת בוסקילה־ים, יועצת ארגונית ומרצה באוניברסיטת רייכמן, נבחן למה הקשבה כל כך מאתגרת, למה נאומים הם האויב שלה, ומה ההבדל בין הקשבה אישית, הקשבה בצוות והקשבה במשפחה, ואיך שינוי קטן באופן ההקשבה יכול לייצר שינוי גדול ביחסים?

מאז הפעם האחרונה שדיברנו עם ד׳׳ר מאיר ג׳בדנפר, איראן חווה טלטלה עמוקה, מחאה מתמשכת, דיכוי אלים שבו נהרגו עשרות אלפי אזרחים ברחובות, משברי מים וחשמל שפוגעים בחיי היומיום, ותחושת קריסה של החוזה בין המשטר לציבור.
בפרק הזה ננסה להבין מה באמת קורה בתוך איראן היום, איך נראית המחאה מבפנים, עד כמה המשטר מרגיש מאוים, ואיך כל זה מתחבר גם לאזור, לישראל, ולמה שאנחנו רואים בכותרות.
אז כדי לדבר על כל זה, שב אלינו ד׳׳ר מאיר ג׳בדנפר, מומחה לפוליטיקה עכשווית של איראן בבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן

כשאנחנו חושבים על מחלות קשות כמו סרטן, אנחנו בדרך כלל מדמיינים מוטציות, גנים ואולי גם כימותרפיה. אבל יש שכבה אחרת, שקטה יותר, שקשה לראות אותה בעין, והיא יכולה להיות ההבדל בין תא שהגוף מזהה כתא בעייתי, לבין תא שמצליח להתחמק. זו שכבת הסוכרים, שרשראות זעירות שעוטפות את התאים שלנו, כמו סוג של “תעודת זהות” ביולוגית. כשהתעודה הזו משתנה, זה יכול להופיע בסרטן, אבל זה יכול להופיע גם במחלות אחרות, למשל אנדומטריוזיס, מחלה נפוצה וכואבת שלפעמים לוקח שנים עד שמקבלים עליה אבחנה. והשאלה המרתקת היא האם אפשר לקחת את השינויים האלה על פני התא ולהפוך אותם לשפה חדשה של רפואה, גם לאבחון מוקדם יותר וגם לטיפול מדויק יותר.
היום בפרק אנחנו נכנסים לעולם הזה, עולם הגליקוביולוגיה התרגומית, ונשאל איך הופכים שינוי קטן על פני תא לכלי שעוזר לנו לזהות מחלה מוקדם יותר או לתקוף אותה בספציפיות גבוהה. איתנו באולפן ד”ר אורן מוסקוביץ, מרצה בכיר וראש המעבדה לגליקוביולוגיה תרגומית במכון סקוג’ן לביולוגיה סינתטית בבית הספר דינה רקנאטי לרפואה באוניברסיטת רייכמן. אורן מוביל מחקר שמשלב גליקוביולוגיה, ביולוגיה סינתטית והנדסת נוגדנים, עם קווים שמתחברים גם לאנדומטריוזיס וגם לאונקולוגיה. בנוסף, הוא גם זכה במענק מחקר משותף MOST-DGF ישראל–גרמניה, שמקדם גישה חדשה לטיפול בסרטן שד טריפל נגטיב, TNBC, אחת הצורות האגרסיביות והמאתגרות ביותר לטיפול.

בפרק הזה של אקדמיקס אני מארחת את השגריר ד״ר חיים קורן, מבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, לשעבר שגריר ישראל במצרים ובדרום סודן. 

יחד נצייר תמונה בהירה של מצרים של 2025, נסקור בקצרה את התגלגלות היחסים מאז קמפ דייוויד, ונצלול למה שקורה כיום בסיני, בגבולות, ובשיתופי הפעולה הביטחוניים והכלכליים. נדבר על אינטרסים, אנרגיה ותיווך אזורי, ונבחן מה הדרכים המעשיות להפוך את השלום מקר לחם. פרק שמתחיל מהבסיס למי שפחות מכיר, ומתפתח לתובנות עומק ולצעדים פרקטיים לשנה הקרובה

ועידת האקלים COP30, שהתקיימה לאחרונה בברזיל, הסתיימה עם הרבה כוונות טובות – אבל גם עם תחושת החמצה. למה העולם מתקשה להגיע להסכמות מחייבות, מה זה אומר על העתיד האקלימי שלנו, ואיך המדע רואה את הפער בין נתונים למציאות פוליטית?

בפרק הזה של אקדמיקס אנחנו מארחים את פרופ’ יואב יאיר, ראש החטיבה לניהול סיכוני האקלים וחבר סגל בבית הספר לקיימות מייסודן של החברה לישראל, כיל ובזן באוניברסיטת רייכמן. פרופ’ יאיר הוא חוקר מוביל במדעי האטמוספירה והחלל, שמתמחה בסופות ברקים, שדוני ברקים, חשמל אטמוספירי והשפעות השמש על האקלים.

בשיחה נצלול מהפסגות הבינלאומיות של COP30 אל מחקרי חלל שבוחנים את כדור הארץ מגובה של מאות קילומטרים, כולל ניסויי החלל עם אילן רמון ז״ל ואיתן סטיבה. נדבר על מה למדנו מהחלל על שינויי אקלים, איך מנהלים סיכוני אקלים בעולם של חוסר ודאות, ומה התפקיד של ישראל, האקדמיה והדור הצעיר בעשור הקרוב.

בפרק הזה אנחנו יוצאים למסע מרתק אל אחד התחומים המתקדמים ביותר בעולם הרפואה, חקר הגנום והביולוגיה החישובית. איך מחשבים ובינה מלאכותית עוזרים לנו להבין מחלות מורכבות כמו סרטן? מהי ביופסיה נוזלית, ולמה היא עשויה לשנות לחלוטין את הדרך שבה נאבחן ונעקוב אחרי מחלות? ואיך פרויקט בינלאומי אדיר, שחקר את הגנומים של סוגי סרטן שונים מכל העולם, יכול להציל חיים בעתיד הקרוב?
איתנו באולפן ד”ר מילאנה פרנקל־מורגנשטרן, מרצה בכירה במכון סקוג’ן לביולוגיה סינתטית באוניברסיטת רייכמן, מומחית בעלת שם עולמי בגנומיקה וביולוגיה חישובית, שחתומה על למעלה מ־80 מאמרים מדעיים וצוטטה מעל 9,500 פעמים. היא משלבת מדע, טכנולוגיה וחדשנות רפואית ומביאה איתה חזון ברור לעתיד שבו רפואה מותאמת אישית תהיה חלק מהמציאות של כולנו

בפרק הזה אנחנו מארחים את נילי גולדברג – יזמת, סופרת, יועצת אסטרטגית לחברות בצמיחה שאף זכתה בתואר מרצה מצטיינת באוניברסיטת רייכמן.
נילי הובילה סטארטאפים, ליוותה מותגים כמו Wix, Netflix ו-Airbnb, ופיתחה שיטות עבודה שמיושמות היום בקרב יזמים, מנהלים ומשקיעים בארץ ובעולם. היא גם מחברת הספר Your Core-4, שמתאר את ארבעת העוגנים הקריטיים להצלחת מיזמים וגם של מדינות.
במהלך הפרק נצלול לתוך תהליכי צמיחה, בניית חזון, ניהול בתקופות של אי-ודאות, יציאה מנקודת מבט של הישרדות לצמיחה והשוק של 2026

מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, מדינת ישראל ספגה אובדן עצום – 1,988 הרוגים מאז ה-7 באוקטובר 2023. אבל בתוך המספרים האדירים האלה מסתתרת עוד מלחמה שקטה, כמעט שקופה: כמעט 900 אזרחים ישראלים נהרגו בתאונות דרכים באותה התקופה.
כן, בזמן שאנחנו מדברים על ביטחון לאומי, אנחנו מפסידים בקרב אחר – על חיינו בכבישים.

רק השנה, 388 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים, נתון שממצב את שנת 2025 כאחת השנים הקטלניות ביותר בעשורים האחרונים, עם עלייה של 6% לעומת השנה שעברה, ושיא שלילי שלא נראה מאז 2005.
והנתון הקשה ביותר? אחד מכל ארבעה הרוגים הוא נהג צעיר, לרוב בן 18 עד 24 – בדיוק בגיל הסטודנטים שלנו.
כדי לדבר על זה באמת ולא רק על המספרים, אלא גם על האנשים מאחוריהם, הגיעו היום לאולפן שני אורחים מעוררי השראה:
גלי שחר אפרת, מנכ״לית FORE לימודי חוץ, הכשרת מנהלים ובית הספר להייטק וAI של Google ואוניברסיטת רייכמן, שאיבדה את בתה שחר בת תשעה חודשים בתאונת דרכים, ומאז הקדישה את חייה למאבק בתאונות, להרצאות ולהעלאת מודעות;
ונמרוד כרמל, יו״ר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת רייכמן, שמוביל את הקמפיין הסטודנטיאלי לשבוע הבטיחות בדרכים

מאוריטניה יושבת על קו התפר בין מדבר הסהרה לאוקיינוס האטלנטי, מדינה עצומת שטח ומעט תושבים, איסלאם מאלכי וזהות שנוצרה ממסלולי סחר והגירה עתיקים; בשנים האחרונות היא מושכת תשומת לב עולמית בזכות גז ימי ומכרות ברזל וזהב, תפקידה בצירי ההגירה לאירופה, ומדיניות חוץ שמדברת עם וושינגטון ואירופה, עם המפרץ, סין וטורקיה. היא מוצגת כ״אי של יציבות״ בסאהל הסוער, אך מאחורי הכותרת מסתתרים פערים חברתיים ואתגרי משילות. היום ננסה להבין אם זו יציבות אמיתית או מיתוס שימושי, ומה המשמעות שלה לישראל.
נמצא איתנו השגריר ד״ר חיים קורן מבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, לשעבר שגריר ישראל במצרים ובדרום סודן.

מאוריטניה יושבת על קו התפר בין מדבר הסהרה לאוקיינוס האטלנטי, מדינה עצומת שטח ומעט תושבים, איסלאם וזהות שנוצרה ממסלולי סחר והגירה עתיקים; בשנים האחרונות היא מושכת תשומת לב עולמית בזכות גז ימי ומכרות ברזל וזהב, תפקידה בצירי ההגירה לאירופה, ומדיניות חוץ שמדברת עם וושינגטון ואירופה, עם המפרץ, סין וטורקיה. היא מוצגת כ״אי של יציבות״ בסאהל הסוער, אך מאחורי הכותרת מסתתרים פערים חברתיים ואתגרי משילות. היום ננסה להבין אם זו יציבות אמיתית או מיתוס, ומה המשמעות שלה לישראל.
נמצא איתנו השגריר ד״ר חיים קורן מבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, לשעבר שגריר ישראל במצרים ובדרום סודן.

בפרק של היום היום נבחן איך מדיה מעצבת רגשות, עמדות והרגלים של צעירים (ומבוגרים), עם דגש על דימוי גוף, מיניות, יחסים חברתיים עם דמויות אהובות והשלכות לבריאות הציבור.
זכיתי לארח את פרופ׳ קרן צור איל, מרצה בכירה בבית הספר סמי עופר לתקשורת וחוקרת תכני והשפעות מדיה, זוכת מענקי ה-ISF בתחום מדיה, מיניות ודימוי גוף.
אז מה מראים המחקרים האמפיריים, אילו תהליכים קוגניטיביים וחברתיים פועלים בעת חשיפה לתכנים, ומה תובנות פרקטיות הורים ומורות יכולים לאמץ כדי לטפח שימוש מדיה בריא? ננפץ כמה מיתוסים ונאיר גם את הצד הטוב של המדיה