אקדמיקס

כיצד אוניברסיטאות בעולם כבר עכשיו משנות את אופן הלמידה בהן כדי להתאים לעולם החדש? מה המגמות שרואים בשוק העבודה וישפיעו על האקדמיה?

עידן אלמוג, ראש היחידה לחדשנות בהוראה, יספר איך הוא משער שתתקיים הלמידה באקדמיה בעתיד.

לשיחה על היחידה לחדשנות בהוראה: לחצו כאן

לשיחה על למידה בימי קורונה: לחצו כאן

הקורונה שינתה את האופן בו התנהלו הרבה ענפים ותחומים ובהם גם ההוראה. וכך, כרעם ביום בהיר קיבלו כל העוסקים התחום הנחייה שעליהם לשנות את האופן בו התרגלו ללמד במשך שנים רבות באופן מידיי.

עידן אלמוג, ראש היחידה לחדשנות בהוראה באוניברסיטת רייכמן מספר על ההשפעות של הקורונה על הלמידה, האם הקורונה הובילה לשינוי חיובי או שלילי באקדמיה ומה מהשינויים שנעשו כהתאמות למצאת אך "כאן כדי להישאר".

לשיחה על היחידה לחדשנות בהוראה – לחצו כאן

לשיחה על למידת העתיד – לחצו כאן

בשנים האחרונות, עם כניסת הטכנולוגיה לחיינו, חלו שינויים משמעותיים בכל תחומי החיים: אנחנו מנהלים שיחות ארוכות ומשמעותיות בלי להוציא הגה מהפה, קניות נעשות בלי לצאת מהבית ובעיות שפעם ההתמודדות איתן דרשה מאמץ רב נפתרות בלחיצת כפתור. בעוד שוק העבודה משתנה בכל רגע, נדמה שהאקדמיה, שאמורה להכשיר את בוגריה להתאים לשוק זה, קופאת על שמריה.

בפרק הזה נדבר עם עידן אלמוג, ראש היחידה לחדשנות בהוראה על פעילות היחידה, ההתאמות שנעשות באוניברסיטת ריכמן להכנת הבוגרים לעולם התעסוקה החדש וכיצד הופכים את הליך הלמידה למשמעותי יותר.

לשיחה על למידה בימי קורונה – לחצו כאן

לשיחה על למידת העתיד – לחצו כאן

כאשר עובדת פייסבוק לשעבר, פרנסס האוגן, פירסמה כי פיסבוק העדיפה למקסם את רווחיה על פני בטיחות המשתמשים הדבר יצר רעש גדול, אף על פי שלכולם ברור שמטרתה של חברה עסקית היא למקסם את הרווחים שלה. בשיחה עם ד"ר אביב גאון, מנהל בית הספר הארי רדזינר למשפטים ומומחה למשפט וטכנולוגיה, נדבר על החובה החוקית והמוסרית של ענקיות הטכנולוגיה ועל נקודות המפגש של תחום האתיקה עם תחום הטכנולוגיה.

לשיחה עם ד"ר אביב גאון על הקשר בין משפט וטכנולוגיה – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר אביב גאון על דיני זכויות היוצרים בעידן הבינה המלאכותית – לחצו כאן

רובטים שמייצרים דברים בעצמם! זה נשמע כמו מדע בדיוני אבל האמת שאת הניצנים של התופעה אפשר לראות כבר עכשיו. ואם הרובוט הוא הוגה הרעיון, למי מגיעות זכויות היוצרים על היצירה? 

ד"ר אביב גאון, מנהל בית הספר הארי רדזינר למשפטים וכותב הספר "עתיד דיני זכויות היוצרים בעידן הבינה המלאכותית" (The Future of Copyright in the Age of Artificial Intelligence) מדבר על הסוגיות המשפטיות בזכויות היוצרים שמייצרות הבינה המלאכותית ( Artificial Intelligence-AI) ולמידת המכונה (Machine Learning). 

לשיחה עם ד"ר אביב גאון בנושא הקשר בין משפט לטכנולוגיה – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר אביב גאון בנושא תיקי פייסבוק והקשר בין טכנולוגיה ואתיקה – לחצו כאן

מכוניות אוטונומיות שנוסעות ללא שליטת אדם נמצאות ברגעים אלו על כבישי ישראל כשהחוק עדיין מחייב נהג שיחזיק את ההגה בשתי ידיו; פרטיות נחשבת כזכות יסוד אבל עוקבים אחרי כל קליק שאנחנו עושים עם העכבר; וגם, מה תהיה המשמעות של עדות בבית משפט כאשר תופעת ה"דיפ-פייק" תתרחב ולא נוכל לסמוך על מה שאנחנו רואים במו עייננו?

האם המשפט עומד בקצב של הסטארט-אפ ניישן? ד"ר אביב גאון, מומחה למשפט וטכנולוגיה מדבר על הקשר בין שני התחומים.

לשיחה עם ד"ר אביב גאון בנושא דיני זכויות היוצרים בעידן הבינה המלאכותית: לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר אביב גאון בנושא תיקי פייסבוק והקשר בין טכנולוגיה ואתיקה: לחצו כאן

צרויה קלבאו שבח, יועצת לאיכות סביבה מדיניות ואסטרטגיה, המלמדת בביה"ס לקיימות ואונ' ת"א, חברת מחקר יישומי שנמצאת בפורטוגל ובהאג, מחקרים יישומיים בעיקר עם האיחוד האירופי, מספרת על האופן בו משלבים מחקר אקדמי יחד עם פעולות יישומיות בשטח, במחקר בו היא והחברה אותה היא מנהלת בשותפות חוקרים מערכות מזון ב-6 מדינות באפריקה.

איך משתפים פעולה עם גופים נוספים, כאשר כל אחד מהם בעל מומחיות וכלי עבודה שונים? כיצד לומדים את השטח טרם הכניסה למדינות היעד? ואיך מקיימים מחקר באפריקה בימי הקורונה והריחוק החברתי?

באוגוסט האחרון פרסם הפאנל הבינלממשתי את דו"ח האקלים ה-6.

מה הוא בכלל הדוח הזה? מה ממצאיו העיקריים והמלצותיו? כמה השפעה בכלל תהיה לו, בהסתמך על ההשפעה של הדוחות הקודמים לו?
פרופ' יואב יאיר, דיקן ביה"ס לקיימות חוקר אטמוספירה וחלל, מגיע להסביר על כל נקודות אלה, ולהסביר מהן הפעולות שעל ממשלת ישראל לנקוט כבר עכשיו בכדי לשנות את המציאות העגומה.

מהי משמעות בעבודה וכיצד ניתן לדאוג שתהיה לנו אחת כזו? מה התפקיד של המנהלים במציאתה? מדוע חשוב לדבר על הנושאים הלא מדוברים ביחס לעולם העבודה?

בשעה שמאירה זרקור על נקודות מפתח בעולם העבודה, ד"ר דנה פרג, ראשת תוכנית התואר השני בהתנהגות ופיתוח ארגונים בבית הספר איבצ'ר לפסיכולוגיה ובבית הספר אריסון למינהל עסקים באוניברסיטת רייכמן תענה על כל השאלות האלה, ותסביר למה לא ניתן לנתק בין העבודה שלנו לבין החיים האישיים.

פרופ' תמר שגיא, פסיכולוגית חברתית ומומחית ליחסים בין קבוצות ומגדר מהמחלקה לפסיכולוגיה בביה"ס ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה חוקרת את סוגיית יחסי הכוחות שבין קבוצות, ובאופן ספציפי ביחסי מגדר.

מוזמנים להצטרף לשעה מרתקת בה פרופ' שגיא תספר על מחקר שערכה בו בדקה את ההבדלים בין הסיבות השונות שאנשים מייחסים להבדלים בין המגדרים. מה הם ההסברים השונים שקיימים להבדלים? כיצד הם משפיעים על האופן בו אנשים רואים את ההבדלים המגדריים? מה זה "פסיפס מגדרי"? ומדוע חשוב לדבר על "הורות ממגדרת"?

מהי הקשבה? מה הגורמים שלה? מה החשיבות שלה בישיבות צוות? וכיצד הגורמים של הסביבה הארגונית קשורים אליה?

ד"ר אוסנת בוסקילה ים עונה על כל השאלות הללו במסגרת המחקר אותו ערכה בעבודת הדוקטורט שלה. באמצעות בחינה של צוותי הייטק, בנתה ד"ר בוסקילה ים מדדים לבחינת ההקשבה, והגיעה לתוצאות ומסקנות מרתקות בנוגע לגורמים המשפיעים על ישיבות הצוות.

לכולנו יוצא להיתקל, בעיקר במצבים לא נעימים, במושגים אלצהיימר ודימנציה.
פרופ' מיכל בארי מביה"ס ברוך אובצ'ר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן, ומנהלת את המרכז לחקר המוח על שם יוסף סגול בביה"ח שיבא חוקרת את תחום הדימנציה ומרצה על הזדקנות קוגנטיבית, מסבירה בשעה מרתקת על דימנציה ואלצהיימר, מספרת על הקושי שבמציאת תרופות לטיפול במחלות ועל בחירתה לעסוק במחקר שעוסק במניעתן, כאשר אלו עוסקים בתחום של מניעת דימנציה דרך בחינת מחלת הסוכרת, והשמנת היתר.

אנרגיות מתחדשות- סיכוי מאוד גדול ששמעתם על המושג הזה, אבל האם אתם מדמיינים את היום בו כאשר תשתמשו בטלוויזיה, או תפעילו את המזגן בביתכם, הם יופעלו באמצעות אנרגיית הרוח או אנרגיה סולארית?

יש סיבה שאתם אולי מתקשים לדמיין זאת, משום שישנם אתגרים בשימוש באנרגיות מתחדשות לשם הפקת חשמל סדירה, אך במחקרו מסביר ד"ר צבי באום מביה"ס לקיימות באוניברסיטת ריימן מהם בדיוק האתגרים הללו, כיצד ניתן להתגבר עליהם, ומתאר באמצעות סקר אותו ערך במסגרת מחקרו שבעצם הרבה יותר אנשים מוכנים לעשות שינוי באורח החיים שלהם למען השימוש בחשמל המופק מאנרגיות מתחדשות.

עומדים בפקקים? שורפים זמן מיותר בחיפוש אחר חנייה? אתם ממש לא לבד, ונראה שבזמן הקרוב לא ימצא פתרון לבעיות היומיות הללו.

פרופ' עומר מואב מביה"ס טיומקין לכלכלה באוניברסיטת רייכמן ובאוניברסיטת ווריק באנגליה, בעל בלוג הכלכלה "בעיקר כלכלה" ומגיש הפודקאסט "עושים חשבון", מסביר איך הגענו למצב התחבורתי הקיים בישראל, כיצד ניתן לפתור אותו (ולמה לא עושים את זה), תוך כדי הצגת מושגים ונתונים כלכליים כמו אגרת גודש ודיון אודות מצב הילודה בישראל והשפעתו על העומס התחבורתי.

מאז הפעם הראשונה בה תהה על סוגיית איחוד ופירוק רשימות מועמדים לכנסת כשהיה בן 13 עברו מספר שנים, וממש בימים אלה עומל גונן אילן על עבודת התזה שלו במסגרת התואר השני במשפטים בביה"ס רדזינר בהנחייתו של פרופ' יניב רוזנאי שעוסקת ממש בנושא זה.

גונן מפרט את הסוגים השונים של רשימות מועמדים הקיימות בישראל, מה היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן, ופורט את המסגרת הנורמטיבית המאפשרת את המצב הקיים, זאת תוך סקירת דוגמאות למצבים מוזרים והזויים יותר ופחות מהמציאות הפוליטית בישראל הנובעת, בין היתר, מתופעת האיחודים והפירוקים של רשימות המועמדים לכנסת.

תחום קבלת ההחלטות הוא רחב ומתפרש על מגוון של נושאי מחקר, וזאת אחת הסיבות שפרופ' אורית טיקוצ'ינסקי מביה"ס ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה כל כך התחברה אליו.

במחקריה בתחום קבלת ההחלטות היא נוגעת בנושאים שממעיטים לעסוק בהם, למרות החשיבות הגדולה שלהם עבור כולנו, כאשר במרבית השעה דיברנו על מחקריה העוסקים ונגענו בשאלות רבות דוגמת: מה אנשים עושים עם כספי ירושה ומה אחרים חושבים על כך? למה אנשים עושים ביטוח? האם אנחנו תופסים גברים מבוגרים הנמצאים בזוגיות עם נשים צעירות בצורה מסוימת, ולמה? וגם- היחס שלנו לשבועות ולמסכות התגוננות מפני גזים.

מה ההשפעה האמיתית של דת בחיי היומיום של האזרחים באיראן? למה אין דיון אמית בנוגע לזהות הדתית בארץ ישראל? ואיך ניתן לענות על שאלות ביחס לדת במזח התיכון כאשר בוחנים טקסטים ספרותיים?

ד״ר אורי גולדברג מביה״ס לאודר לממשל דיפלומטיה ואסטרטגיה, חוקר את הנושא המרתק של איראן והשיעה הגיע לדבר על החוויה הדתית במזרח התיכון. מוזמנים להצטרף לשעה שתחדש לכם ותאיר הרבה מאוד