אקדמיקס

לא רחוק היום שבו בכדור הארץ לא יהיו מספיק משאבים לתמוך באוכלוסייה ועקב משברים סביבתיים מיליונים ייאלצו לנדוד מבתיהם למקומות חלופיים. פרופסור יואב יאיר על פתרונות ההגירה האלטרנטיביים שהאנושות תהיה חייבת לספק: אז היכן ניתן לקיים חיים אנושיים מחוץ לכדור הארץ? במה זה כרוך? וכמה אנו רחוקים מהיום שזה יקרה? | הפרק הראשון בסדרת "העתיד זה לא מה שהיה פעם"

בטן גב מול הים, ישיבה מול נוף מדברי עוצר נשימה או אפילו סתם טיול בפארק העירוני יכולים להרגיע אותנו, לעזור לנו להשתחרר ולגרום למחשבות שלנו להיות ממוקדות יותר. ד"ר נועה אלבלדה מתארת את הקשר שבין יציאה לטבע לבין פעילות המוח האנושי וכיצד התובנות הללו מיושמות במקומות שונים בעולם

כיצד מנגנון הסטרס שומר עלינו ומתי הוא מתחיל לסכן אותנו? ד"ר נועה אלבלדה עומדת על המרכיבים שבגינם הסטרס הפך לכל כך דומיננטי באורח החיים המערבי ומסבירה למה לזברות אין אולקוס

תכנית מיוחדת מהכנס הבינלאומי של המכון למדיניות נגד טרור עם מאיר ג'בנדפר שמסביר ממה באמת צריך לחשוש כשמדברים על אירן ושאול שי, על מלחמת הגושים המתנהלת במזרח התיכון.

כשרוחות מלחמה מנשבות מכיוון צפון קוריאה ומנהיגי העולם מתקוטטים ביניהם על עוצמה, שליטה וכוח, ד"ר עופר ישראלי מתאר את המציאות דרך תאוריה מסודרת ומסביר למה אילוצי ההיסטוריה חזקים אפילו יותר מטראמפ, פוטין וקים ג'ונג און

מעבר להבטחות היסטוריות, לאמונה בצדקת הדרך ולהתחמשות מתמדת, בסכסוך הישראלי-פלסטיני המתמשך והעקוב מדם מעורב בעיקר רגש והרבה מאוד רגש. פרופסור עירן הלפרין בוחן את המציאות הכואבת של חיינו דרך עולם הרגשות. מהם הרגשות הדומיננטיים בסכסוך ומהם המשפיעים ביותר? כיצד חברה מצליחה בכל זאת לשמור על שפיות קולקטיבית בסכסוך ארוך טווח וכיצד ניתן לחולל שינוי חברתי ופוליטי באמצעות שיח רגשי?

מדוע יש קבוצות באוכלוסיה שידגישו את איום הטרור בעוד בקבוצות אחרות יתריעו מפני ההתחממות הגלובלית? מהם המרכיבים שגורמים לנו לראות איומים מסוימים כמוחשיים ובמקביל להפחית מחומרתם של איומים אחרים? פרופסור גלעד הירשברגר מבית הספר לפסיכולוגיה מנתח באמצעות מודל ייחודי את תפיסות האיומים השונות בקרב קבוצות פוליטיות שונות באוכלוסיה ומסביר כיצד זכרון קולקטיבי משפיע על התמודדות בשעות משבר

תכנית מיוחדת של "השעה הבינתחומית" – ציקי ישי מביא את כל הקולות הכי חמים ומעניינים מהיום השני לועידה.

מדוע צעירי שנות השישים כל כך זעמו על דור ההורים ולאן הם ניתבו את הזעם הזה? פרופסור עודד היילברונר מסביר מה עמד ברקע הרוח הצעירה שנשבה באותם שנים, משווה בין הפופולריות של פינק פלויד לעומת מרי פופינס וגם עומד על הקשר של כל זה לברקזיט.

לאחרונה הודיע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, כי הוא מתכוון לפרוש מהסכם האקלים שנחתם בפריז. מה בדיוק החליטו שם ומה המשמעויות של כל זה לגבינו? פרופסור יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות, מפרט על ההסכם ההיסטורי ועומד על הסיבות האפשריות שבגינן נשיא המעצמה החזקה בעולם קורא תיגר על הבנות שהוסכמו על ידי כמעט 200 מדינות.

דמיינו ראש ממשלה יושב במשרד פרסום וחושב על לוגו וסלוגן למדינה שלו, נשמע מוזר? ד"ר טל עזרן מסביר מדוע התהליך הזה כבר נמצא בעיצומו במדינות רבות בעולם ומה בכל זאת ההבדלים בין מיתוג עסקי למיתוג מדינה. כמו כן, איזה חלק יש לאזרחי המדינה הפעילים באינסטגרם לתהליך הזה ומה הקשר של כל זה לאל ג'זירה.

מה הקשר בין ליטוף נשי בכתף לכסף שלנו? ובין מטפס הרים למהמר כפייתי? ד"ר הדס אראל עומדת על תהליכי קבלת ההחלטות שלנו, מסבירה למה אנחנו כל כך שונאים להפסיד וגם למה לאחר שתדעו את כל זה, ברגע האמת, כנראה שהמניפולציה הבאה תצליח לעבוד עליכם.

האם פני העיר הם רק חזות ויזואלית או שמא הם משקפים את פני החברה? האם באמצעות תכנון עירוני ניתן להנציח פערים חברתיים או לחילופין לצמצם אותם? ד"ר נתי מרום מעניק נקודת מבט חברתית אודות עולם התכנון העירוני בין תל אביב למומבאיי. כמו כן, עם אילו סוגיות עלינו להתמודד בהקשר זה בעודנו נמצאים בעיצומו של תהליך העיור ההיסטורי, בו רוב בני האדם על פני כדור הארץ גרים בערים ומגמה זו רק הולכת וגדלה?

מה מהות השיח הציבורי והתקשורתי בעידן בו מושגים כמו פוסט אמת ועובדות אלטרנטיביות שגורות בפי ההמון? האם ניתן לנהל שיח על אמיתות בעידן כזה? ד"ר ערן גוטר עומד על מהותו של השיח הלוגי, על הקרקע לצמיחת מושגים אלו ועל הסיבות להתפוררות הלוגיקה בשיח הציבורי. כמו כן מה משמעותה של רטוריקה באופן שבו אנו מגבשים דעות ותפיסות עולם והאם היא בהכרח פחות רציונלית מצורת החשיבה הלוגית?

כיצד דעאש בנה עצמו כמותג הטרור הפופולרי ביותר בעולם ומה הם ההבדלים בגישות ההתמודדות עימו מצד טראמפ לעומת אובמה? פרופסור בועז גנור עושה סדר בהבנת דרכי הפעולה וההתבססות של הארגון וכמו כן עומד על הקשר בין משחקי הכס, גבולות 67 והטרור האיסלמי של בני הדור השני משכונות המהגרים באירופה.

כשאנחנו שמחים, כועסים או לחוצים, אנחנו נוטים לעיתים קרובות ל"הדביק" את הסובבים אותנו. חלק מהסיבות נעוצות בסינכרון טבעי שמתרחש בין אנשים, סנכרון שקשור במערכות הפיזיולוגיות שלנו ובא לידי ביטוי במח, בגוף ובלב. ד"ר יוליה גולנד מסבירה מהו בדיוק הסנכרון ובאילו נסיבות הוא מתרחש, וכמו כן, איך הוא בא לידי ביטוי במערכות יחסים, בתעמולה פוליטית ואפילו במסיבות טראנס.

השעה הבינתחומית מארחת את פרופסור יואב גלבר, מהיחידה לעמיות יהודית. בתכנית נבדוק האם יש קשר בין שואה לתקומת מדינת ישראל? "מעטים מול רבים" – למי הכוונה? נשוחח על מלחמת השחרור, ומעט על ששת הימים והסוגיה הפלסטינית, שמעסיקה עד היום.

הגדרת אירוע אלים כטרור הוא מעשה פוליטי שיש לו באופן ישיר השלכות על הלגיטימציה של הפעולה, על מעמדה המשפטי ועל היכולת להתמודד איתה. אז מה בעצם הופך התנגדות אלימה למעשה טרור ומה ההבדל בין ארגוני גרילה לארגוני טרור? ד"ר רונית ברגר מסבירה את ההבדלים ועומדת על המבנים של ארגוני טרור, על האופן בו הם נוטים לקבל החלטות וגם על הטעויות שיגרמו אפילו לארגוני טרור להתנצל.