אקדמיקס

איפה אתן על הציר הכלכלי-פוליטי? יודעים להבחין בין קפיטליזם, ניאו ליברליזם וסוציאליזם? פרופסור עומר מואב מסביר מונחים בסיסיים בכלכלה שהפכו פופוליסטיים, ועושה זאת דרך מקרה הבוחן של ארגוני עובדים במגזר הציבורי בישראל.

בטקסט "הקדמה לפרק חלק" מתאר הרמב"ם את מורכבויות העולם הבא. הפרק הראשון הסביר את התפישות הנפוצות והשגויות לגבי העולם הבא. בפרק זה נמשיך עם מי שמוכן להעמיק אל בין שורות חז"ל, ולגלות את המורכבות על אודות היש הנצחי. קריאה מודרכת עם דוקטור גבריאלה ברזין, מומחית לפילוסופיה יהודית ופילוסופיה אסלאמית של ימי הביניים. השכלה היא התענוג הגדול מכולם? הצטרפו להרהור המשותף. פרק ב.

דוקטור צחי חייט חוקר רשתות חברתיות, תחום בו המדע התעסק עוד לפני הרשתות החברתיות המקוונות. צחי מומחה דווקא לרשתות שעל גבי הרשת, שקל יותר למדוד ולנטר, לכמת ולהבין. הרשתות המקוונות מעלות שאלות מעניינות לגבי הומופיליה, מידת ההשפעה של אדם על הרשת ושל הרשת על האדם, יצירת תכנים ותיאוריות קונספירציה. מה עושים עם כל המידע הזה, שלנו ועלינו?

דוקטור דורון פרידמן, ראש המעבדה לחקר מציאות מדומה, מספר על סוגיות מהותיות בחקר המוח, שמייצרות מרחב אפשרויות גדול דווקא בעולם הטכנולוגיה. המצאת טכנולוגיות שמערבות ממשקי מוח ומחשב עם מציאות מדומה יכולות להועיל בסוגיות רפואיות, קיום מחקרי מעבדה מדויקים הרבה יותר ויתרונות נוספים.

השעה הבינתחומית נודדת אל נופים היסטוריים. דוקטור דור גז, אמן וראש המחלקה לצילום בבצלאל, חוקר אוריינטליזם טרום ישראלי במדיום הצילום. על תיעוד האוריינט בעיניים מערביות, עבריות, ערביות-פלסטיניות-מקומיות וההשפעות הרבות שיש לתמונת המצב המורכבת הזו ולאופן בה היא מתעודת. הרבה שאלות של ביצה ותרנגולת, תרבות ואמנות, קולוניאליזם ואותנטיות.

דוקטור סיון הירש הפלר חוקרת את הקשר שבין זהות דתית לבין פעילות פוליטית אלימה ובלתי חוקית. כיצד מתרחשת הקצנה ומה הגורם לפעילות אלימה? ההשפעה של פעילות אלימה לא חלה רק על האינדיבידואל – החשיפה לאלימות מתמשכת במסגרת סכסוכים משפיעה באופנים שונים על העמדות הפוליטיות של הצדדים לסכסוך.

דוקטור אלכס בכר-פוקס מספר על סוגי ההתערבויות במחלת הדמנציה לפני ואחרי אבחונה. ישנם שלושה סוגים עיקריים של התערבות: שיקומית, מגרה והתערבות מסוג אימון קוגנטיבי. מה הקשר של כל אלה לחוש הריח? כנראה שתגלו אם תשתמשו בחוש השמיעה.

במאי ציין העולם 100 שנים להסכם סייקס-פיקו, אותו הסכם שעיצב את גבולות המזרח התיכון כפי שאנו מכירים אותם, עד לפריצתה של מלחמת האזרחים בסוריה ועלייתה של דאע"ש. הצטרפו לאיתי אפשטיין וד"ר מרדכי קידר לשיחה מרתקת שמתחילה ביום ירושלים וגולשת למזרח התיכון, קולוניאליזם, איסלאם ומה שביניהם, ובנוסף, ניתוח מעניין של ד"ר קידר לפיתרון האולטימיטיבי לטענתו לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

טור מאת איתי אפשטיין

במאי ציינו בעולם מאה שנים להסכם הסודי שנחתם בין מארק סייקס הבריטי לשארל פרנסואה ז'ורז'-פיקו הצרפתי. הסכם זה למעשה עיצב את אופיו ובמידה מסוימת את גורלו של המזרח התיכון, הלא הוא הסכם סייקס-פיקו. הסכם, המייצג את הקולוניאליזם המערבי במלוא הדרו, שניסה לאחד שיעים, סונים, כורדים, יזידים, עלאווים, נוצרים, יהודים ועוד לכדי לאומים משותפים. ואמנם, במידה מסוימת, למעט מספר עימותים נקודתיים, הצליחו במשך הרבה שנים אותן מדינות לאום מלאכותיות להתקיים יחד במזרח התיכון, ולעיתים אף לשתף פעולה, למרות הפערים הדתיים והאתניים המהותיים שאפיינו את אזרחיהן. התברר לנו שאינטרסים משותפים מסוגלים לגשר על פערים אידיאולוגיים, והשנאה למדינה הקטנה שהוקמה בין הירדן לים התיכון ב-1948 היוותה גורם מאחד בין המדינות הערביות השונות.

במהלך 15 השנים האחרונות, מאז אירועי ה-11/9, אירועים שונים יצרו אפקט פרפר שריסק את הסטטוס קוו במזרח התיכון. מהפלישה האמריקאית לעיראק, אפגניסטאן ולוב, דרך הפלת משטריהם של סדאם חוסיין וקדאפי. מ"האביב הערבי", או "החורף המוסלמי", ועד למלחמת האזרחים בסוריה, שלוותה בעלייתו של דעא"ש ובהגירה המונית של פליטי מלחמה לאירופה. מפת המזרח התיכון השתנתה ללא היכר, וכך גם המפה הדמוגרפית של אירופה. כדבריו של ד"ר גיא בכור: "מי שינסה לשלוט במזרח התיכון, סופו שהמזרח התיכון ישלוט בו".

אך לא רק מפת המזרח התיכון עברה מתיחת פנים (או תאונת דרכים), אלא גם מפת האינטרסים של מדינות האזור. לראשונה מזה שנים רבות, מדינת היהודים אינה הבעיה הבוערת של מנהיגי ותושבי האזור, והראשונות להתאים את עצמן לחוקי המשחק החדשים הן מדינות המפרץ הפרסי. הירידה החדה במחירי הנפט, התרחקותה של בת הברית הותיקה ארה"ב מהמזרח התיכון, הטלטלה הביטחונית האזורית והתחזקותה של היריבה השיעית, איראן, לאחר הסרת הסנקציות, על רקע המערכה הצבאית בתימן, הביאו את המדינות הסוניות והמתונות יחסית של המפרץ הפרסי לבחון מחדש את המודל הכלכלי, החברתי והמדיני שלהן, ובתוך כך כמובן את סדרי העדיפויות שלהן. ואכן, המהלכים בשטח מראים על מגמה שמסגירה את הצד אליו בחרו מדינות המפרץ לפנות; הכלת רפורמות שונות, כדוגמת תכנית "חזון 2030" הסעודית, שמטרתן להפחית את התלות הכלכלית בנפט, לייעל את מנגנוני המדינה, למנוע שחיתות ולהגביר את השקיפות. הנהגת חקיקה בעייתית מבחינה דתית, כגון שילוב נשים מורחב בשוק העבודה ומתן רשיונות נהיגה מוגבלים לנשים. משיכת יזמים ומשקיעים מכל העולם ע"י הנפקת ויזות, הנפקת חברות ממשלתיות בבורסה, חיזוק קשרים עם מדינות ערב המתונות: מצרים וירדן ועוד מהלכים רבים. בהחלט ניכר ומורגש שמדינות המפרץ פנו מערבה.

ומה לגבי ישראל? היא קורצת היום יותר מתמיד למדינות הערביות המתונות. מפתיחת קונסוליה באבו-דאבי, דרך הכרתה של סעודיה בריבונותה של ישראל בחלקו של הים האדום ועד לשיתופי פעולה כלכליים וצבאיים ומגעים דיפלומטיים חשאיים, נראה שהעולם הערבי המתון בהחלט שינה את גישתו כלפי מדינת ישראל. אמנם, בין ירושלים לריאד עדיין פעורה תהום אידיאולוגית, אך האויבת המשותפת איראן, ואינטרסים כלכליים וביטחוניים שמשרתים את שני הצדדים, מייצרים פלטפורמה לנרמול יחסים היסטורי.

תדמית השחקן החזק, הבלתי צפוי ויש שיגידו הבלתי פרופורציונלי, שישראל יצרה לעצמה לאורך השנים, שירתה אותנו היטב, והבהירה לכלל מדינות האזור שמדינת ישראל היא אינה אפיזודה חולפת. עלינו לשמר את אותו "קיר הברזל", לנקוט במשנה זהירות ובחשדנות כלפי מדינות המפרץ ולא לנהוג בחיפזון, שכן הן עדיין מוגדרות כמדינות אויב. ז'בוטינסקי כתב ש"כל עוד יש לערבים אפילו זיק של תקווה להיפטר מאתנו ,הם לא ימכרו את תקוותם". ובכן, בתקופה בה נדמה שיש לנו יותר פוטנציאל לשיתוף פעולה עם סעודיה ואיחוד האמירויות מאשר עם שוודיה ובלגיה, נדמה שהנסיבות השתנו. את ההזדמנות ההיסטורית לנירמול יחסים עם העולם הערבי המתון אסור לנו בשום אופן לפספס. זו העת ליזום, להרחיב את שיתופי הפעולה ולשאוף למנף את הכרת הליגה הערבית במדינת ישראל למיתון הרשות הפלסטינית ולהסכם מדיני כולל באזורינו.

דוקטור הדס אראל חוקרת יצירתיות. הבעיה היא שלא בדיוק ברור במה מדובר. כדי להבין מהי יצירתיות יש לנסות להבין מהו קיבעון, וללמוד כיצד הניסיון קצר הטווח שלנו וארוך הטווח שלנו מסייעים לנו בחיינו ובדרך מעלימים מעינינו פתרונות פשוטים ונוחים ליישום. אז מה קורה לנו כשאנחנו ניגשים לבעיה שאין לנו ניסיון בה? על דרכים לקבע את המחשבה ודרכים לשחרר אותה.

פרופסור אסף מוגדם מספר על ההיסטוריה של הטרור; מספר התנ"ך, דרך ימי הביניים, המהפכה הצרפתית והצאר הרוסי ועד הקמיקזה היפנים הידועים. לבסוף, נגיע למהפכה האיסלאמית באיראן בשנת 1979 ועקרונות הטרור כפי שמוכרים לנו היום.

רות רזניק, כלת פרס ישראל, מייסדת ויושבת ראש עמותת "לא" נגד אלימות כלפי נשים, מספרת על סוגי האלימות הקיימים, על דרכי ההתמודדות והיחסים המורכבים שבתוך המשפחה. יש גם סיפורים מעודדים וממלאי תקווה.

כל סוגי האינטראקציה יחד הם החיים שלנו – מגע, הבעות פנים, שפת גוף, מלל. מה ההשפעה של האינטראקציה על חיינו? עד כמה האינטראקציה מלמדת אותנו ומשפיעה על העצמי לעומת האחר? מה קורה לנו כשאנחנו מבצעים יחד את אותה הפעולה? דוקטור יוליה גולנד, חוקרת מוח, מסבירה על מיזוג ופירוד ועולם עתיר תקשורת.

דוקטור עמנואלה ברש-רובינשטיין, חוקרת סמלי תרבות ואת אופן הופעתם באמנות, קראה להנאתה את ספרה של שולמית לפיד "חוות העלמות" וגילתה תופעה היסטורית יוצאת דופן: בין העלייה השנייה לשלישית הקימה חנה מייזל חווה לעלמות בלבד. התופעה המיוחדת בקושי מתועדת בהיסטוריה של היישוב, ועמנואלה יצאה לחקור.

ניורופסיכולוגיה חוקרת את ההשפעות של מחלות על המוח שלנו, את המצב המוחי בעת התפשטות מחלה מסוימת. דוקטור אלכס בכר-פוקס חוקר זקנה, לכן מחלת האלצהיימר נמצאת במרכז עבודתו המחקרית בשנים האחרונות. בשנים האחרונות תופס המחקר כיוון ברור ושואל כיצד ניתן למנוע את המחלה ולהיזדקן בלעדיה? הרבה דברים יכולים לעזור, אבל הממצא המדהים הוא שהכל תלוי בכם! אז תתמידו, או לא?

לכל המעוניינים להשתתף במחקר של אלכס ולקבל פרטים נוספים, יש ליצור קשר במייל cct@sheba.health.gov.il

דוקטור דניאל לוי, פסיכולוג קוגנטיבי, חוקר סוגיות פילוסופיות ומוסריות מנקודת מבט שמערבת את הביולוגיה וחקר המוח. כדאי שנתחיל להכיר בסתירות הקוגנטיביות שבתוכנו, ויש לא מעט. סוגיית הרצון החופשי וסוגיית הענישה הן דוגמאות הממחישות סתירות אלה. היו הוגנים והשיבו תשובות עומק על שתי השאלות הבאות בטרם תאזינו לתכנית: באיזו מידה אתם אנשים בעלי רצון חופשי וחופש בחירה? האם אתם מאמינים בענישה ומאילו טעמים? עכשיו – Play!

אוהבים ביקורת? ביקורתיים כלפי עצמכם או בעיקר כלפי אחרים? ומה בעניין ביקורת כלפי הקבוצה אליה אתם משתייכים ומזדהים איתה? פרופסור תמר שגיא חוקרת יחסים בין קבוצות, והפעם מתמקדת בשאלת השפעתה של ביקורת על הקבוצה המבקרת, על הקבוצה המבוקרת ועל קבוצות חיצוניות לסכסוך.

ראש החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, פרופסור איתי סנד, מסביר כיצד מבנה מוסדי משפיע על הכלכלה ועל גורמים חשובים בה, ובעצם על חיי היומיום של כולנו: בריאות, חינוך, פנסיה, דיור, אבטלה. שני תחומי ענק מעניינים המושפעים משינויים במבנה המוסדי הם מעמד הביניים ואנרגיות מתחדשות.