אקדמיקס

זה מגיע מכל כיוון וצף על פני המים – הטרדות מיניות במקום העבודה הן בעיה שהולכת ומקבלת מקום בשיח הציבורי. השאלה היא מה אפשר לעשות עם זה? דוקטור שרית סמילה-סנד חוקרת פילוסופיה של מוסר, ושואלת שאלות מוסריות הקשורות בהשפעתה של תחושת האמפתיה בין בני האדם וביכולתה לשפר את היחסים בין אדם לחברו. העיסוק הפילוסופי הופך מעשי יותר מתמיד.

דוקטור הדס אראל חוקרת אינטליגנציה – מהי? כיצד מתפתחת? האם ניתן לשפרה והאם אפשר לקלקלה? מבחני האינטליגנציה חושפים נתון שאולי קשה לקבל ולהודות בו: כל דור חכם מקודמו. מצד שני, המבחנים לא השתנו כבר הרבה מאוד שנים, ויתכן והמדדים שלהם איבדו משהו מהרלוונטיות שלהם. בואו ללמוד על המוח שלכם!

פרופסור אורי מרינוב מביא איתו רוח אופטימית אך ספקנית לאולפן ומסכם את ועידת האקלים בפריז. מהתמונה העולמית התגלגלנו לשוחח על ישראל: משאב המים והים בה והשינויים בתחום התחבורה הציבורית. אל תשבו שלובי רגליים – התחילו לפעול למען כדור ארץ קריר יותר, שמסוגל לשרוד את התרבות הטכנולוגית שלנו.

דוקטור נועה אלבלדה מספרת על מחלת הסכיזופרניה לאורך השנים: שיטות טיפול, תגליות מכוננות ותפישות חברתיות. כיום, עדיין ניצבות בפני המדע שאלות גדולות לגבי הסכיזופרניה, ונועה משתפת בהן ובשאיפת המחקר. גם לחברה אחריות רבה, הקשורה בשילוב חולי הסכיזופרניה, שמהווים 1% מהאוכלוסייה, בשגרה ה"נורמטיבית".

יונתן דיוויס, סגן הנשיא לקשרי חוץ וראש ביה"ס הבינלאומי במרכז הבינתחומי, מספר על חייו מלאי השינוי: המעבר מבריטניה אל ארה"ב, ההחלטה לשרת בצה"ל, החוויה כחייל וכסטודנט בודד, רכישת השפה העברית, והקשר של סיפורו האישי אל עבודתו בשנים האחרונות במרכז הבינתחומי.

הטרור מפחיד ומכעיס אותנו, עד כדי כך שאין לנו רצון ועניין להבין מה מטרתו, אבל שאלת המטרה משפיעה על אופן ההתמודדות עם הטרור: מה מטרת העל של ארגוני טרור, והאם הם עוסקים בזה בלבד, או שפעילויותיהם רחבות הרבה יותר? סביר כי ההבנה של התמונה המלאה תעזור למדינות ולקבוצות המותקפות להתמודד עם הטרור וניסיון ההשתלטות של האיסלאם הקיצוני. פרופסור אסף מוגדם מספר קצת על ההיסטוריה של הטרור ומעורבותו של הטרור במלחמות אזרחים והתקוממויות.

יש לכם את זה מגיל צעיר, אתם מנהלים יופי של משא ומתן, בונים מודלים עסקיים מוצלחים, מגדילים את מעגל הלקוחות, אבל העולם הדיגיטלי לא היה שם כשהתחלתם את הדרך. עסקים צריכים ללמוד כיצד להיות דיגטליים, לשחק את המשחק העסקי והרווחי גם בשוק הוירטואלי. לא די בפתיחת חשבון פייסבוק או טוויטר ובניית אתר. דוקטור אמיר עציוני על אסטרטגיות וירטואליות, הצלחות וכישלונות.

דוקטור שירי רזניק מספרת על מחאות נשיות לאורך השנים ברחבי העולם דרך קטעים נבחרים מהתרבות הפופולארית: שירים משנות ה-60 וה-90, סרטי דיסני, מכתבים של ילדים וילדות למפיקי טלוויזיה והספר "המיסתורין הנשי".

רגע לפני שהוא עוזב לפוסט דוקטורט ב– NYU, ליאור זלמנסון מסביר מדוע כולנו שקרנים ומדוע לא ניתן להתחמק מאמירת שקרים בשגרת חיינו הוירטואליים. ניהול זמינות, החלפת זהויות ומצבים נוספים גורמים לנו לסלף את האמת. יחד עם זאת, הרשת לא אוהבת אותנו שקרנים. יודעים למה? על יצירתיות וההזדמנות המופלאה להיות בצורות נוספות מחוץ לממד המוחשי.

רות רזניק, מייסדת ויושבת ראש עמותת לא לאלימות נגד נשים, מספרת על תולדות הפמיניזם בארץ ישראל והאופן בו התקבל בשיח הציבורי בתחילת שנות ה-70. קורות חייה מלאים בעשייה למען נשים במעגל האלימות ושזורים בשירים והגיגים שכתבה, שיראו אור בספרה "להיות אישה". תכנית מיוחדת לקראת היום הבינלאומי למיגור האלימות נגד נשים.

הרשת מבלבלת לנו את כל החוקים! פרופסור רונן אברהם מתמקד בשאלת הטלת אחריות נזיקית על משתמשי קצה בכל הנוגע לאבטחת מידע. האחריות תועיל במניעת עבירות כגון פלישה למידע אישי, הורדות לא חוקיות ושימושים לא רצויים אחרים, אבל יש לזה גם צדדים בעיתיים (כנראה שהבחנתם באחד או שניים).

דוקטור גבריאלה ברזין וגיל מרקוביץ קוראות יחד בטקסט "הקדמה למסכת אבות" מאת הרמב"ם ומבררות מהי המידה האמצעית? המידה אליה יש לשאוף, אותה יש לזהות ולתרגל באופן שונה מאדם לאדם, המידה המבלבלת, שכדאי להכיר לקראת השנה החדשה. המידה האמצעית מלמדת אותנו, בין היתר, על מורכבות הנפש ועל הביטוי השגור בתרבות היהודית "לפנים משורת הדין".

איה מירון, אוצרת משנה לאמנות ישראלית במוזיאון ישראל בירושלים, מספרת על מלאכת האוצרות: במה כרוכה, מדוע מאתגרת, האם משתנה לאורך השנים? לכבוד 50 שנים להיווסדו של מוזיאון ישראל שוחחנו על אודות התערוכה "1965 – היום", המתמקדת ביצירה הישראלית בשנת חניכת המוזיאון, תערוכה שמאפייניה שונים בתכלית מאופן אוצרותן המקובל של תערוכות, דבר שיצר תוצר אוצרותי שונה ומרתק. לכו לבקר!

האם הגדרתם עבור עצמכם מהו אושר? אילו יחסים אתם מקיימים עם המושג הזה? הפילוסופיה של הרמב"ם עשירה בהתייחסויות למושג האושר המורכב מאוד. וודאי תתפלאו מכך שהשקפתו של הרמב"ם רחוקה מהפרשנות הנפוצה היום.

דוקטור גבריאלה ברזין מספקת חלון הצצה אל ההגות האסלאמית והיהודית של ימי הביניים, הגות הרמב"ם בנושא האושר והקשר של האושר אל השכל והאל.

נדין בודו טרכטנברג, המשנה לנגידת בנק ישראל, עושה סדר: מה תפקידו של הבנק, כיצד הוא פועל להשגת מטרותיו ואילו כלים כלכליים עומדים לרשותו? נדין מסבירה על הקשר בין משברים כלכליים לבין הפעילות של הבנקים המרכזיים, ומנסה לתאר את התמונה הבעייתית והמורכבת בכל הנוגע לסוגיות העוני העולמי. אישה מעוררת השראה ובעלת השפעה מתיישבת לשעה באולפן.

אנחנו מתקשים לעכל שרווח כלכלי יכול להתקבל יחד עם רווח חברתי-סביבתי. נגה לבציון נדן, מנכ"לית GreenEye, מסבירה מה הן השקעות אחראיות. שקיפות היא ערך עליון בסיפור, והכלים להטמעתה הם רגולציה וחינוך. מה יכולים תאגידים וחברות לעשות בנדון, ומה יכול כל אדם בעל קרן פנסיה לעשות כדי להעלות את המודעות ואת מעמדן של ההשקעות החברתיות?

פרופסור שחר קריב, ראש המחלקה לכלכלה באוניברסיטת ברקלי, מספר על העימות המתוח שבין הכלכלה הקלאסית לבין הכלכלה ההתנהגותית והכלים המתמטיים בעזרתם מתמודדת הכלכלה עם שאלת הרציונליות וההתנהגות האנושית. ומה מלמד מחקר רב שנים על מעמד המפלגה בכל הנוגע להבדל בין העדפת כלכלה שוויונית לבין העניין בהגדלת התוצר.

דוקטור נאוה לויט בנון מנהלת את מכון סגול למוח ותודעה במרכז הבינתחומי. נאוה מובילה שיטה חדשנית המשלבת בין פרדיגמות מחקר המוח והמדעים הקשים לבין מדעי החברה. את אלה היא מתבלת בחדשנות נוספת – שילוב הממצאים בעבודת שטח עם אנשי חינוך בכדי לבדוק את ההשפעה של המלצות המחקר על עוצמת החסינות של רשתות מוחיות של אנשים שונים.