אקדמיקס

מוזיקה, ככל אומנות, לא נוצרת בריק ומושפעת מהתרבות והסביבה בה חיים יוצריה.

בימים אלו מלומד בפעם הראשונה באוניברסיטת רייכמן הקורס "טון שלטון" בו ידונו הסטודנטים ביחסים שבין מוזיקה לפוליטיקה. קשר עמוק בהרבה משניתן לחשוב.

האזינו לשיחה עם מיכאל שני, מרצה הקורס.

לשיחה עם מיכאל שני על "המוזיקה של יוהן סבסטיאן באך" ו"מאופרה לטלנובלה" – לחצו כאן

מיכאל שני, ניצח על התזמורות המפורסמות במדינה. בימים אלו הוא מלמד באוניברסיטת רייכמן שלושה קורסים הקשורים בדרך זו או אחרת, איך לא, למוזיקה כחלק מהיחידה ללימודים כלליים. על שניים מהקורסים האלו דיברנו בפרק הזה: "המוזיקה של יוהן סבסטיאן באך" ו"אהבה, בגידה, קנאה ונקמה – מאופרה לטלנובלה". וגם, איך באמצעות שיחה על הנושאים האלו מפתח מיכאל שני אצל הסטודנטים בכיתתו חשיבה ביקורתית.

לשיחה עם מיכאל שני על טון שלטון היחסים בין מוזיקה לפוליטיקה – לחצו כאן

זה לא סוד שתוחלת החיים עולה עם השנים, אך גיל הפרישה לא עולה באותו הקצב. רק ב-2019 הרוחות סערו על תכנית של משרד האוצר להעלאת גיל הפרישה לנשים מגיל 62 לגיל 65. תכנית שאפילו במקור הייתה אמורה להיות הדרגתית ולהתפרס על פני 11 שנים.

בפרק הזה ד"ר הלה אקסלרד ממכון אהרון דיברה על החשיבות של שילוב מבוגרים בשוק העבודה והעלאת גיל הפרישה

לשיחה עם ד"ר הלה אקסלרד על טרנספורמציה דיגיטלית – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר הלה אקסלרד על תעסוקת חרדים – לחצו כאן

כיום חיים בישראל כמיליון ומאתיים אלף חרדים, שהם כ-12% מהאוכלוסייה בישראל, ובשנת 2035 האוכלוסייה החרדית צפויה להוות כחמישית מהאוכלוסייה בישראל. עם זאת, חלקם בשוק העבודה ובפרט בתעסוקה האיכותית (למשל הייטק) נמוך בהרבה. הגברים החרדים המועסקים בהייטק הם כ-1% בלבד מכלל השכירים בתחום, וכ-3% מכלל הגברים החרדים המועסקים.

איך נכון להגדיל את שיעור החרדים המועסקים בכלל ובתעסוקה איכותית בפרט, למה זאת הבעיה של כולנו, עד כמה שילובם יוביל לצמיחה של כלל הכלכלה הישראלית  ולמה הייטק, מושך ככל שישמע, הוא לא בהכרח הפתרון.

על כל הנושאים האלו דיברתי עם ד"ר הלה אקסלרד, ראש המרכז למדיניות כלכלית של החברה החרדית במכון אהרן כאן באוניברסיטת רייכמן.

לשיחה עם ד"ר הלה אקסלרד על טרנספורמציה דיגיטלית – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר הלה אקסלרד על תעסוקת מבוגרים – לחצו כאן 

בקורונה העברנו הרבה מהחיים שלנו למרחב הדיגיטלי והתחלנו להשתמש באינטרנט למטרות שלא היינו יכולים לדמיין שהוא ישמש אותנו להן חודשים ספורים קודם לכן: משירותים מסחריים ועד מס הכנסה וביטוח לאומי, כולם התחילו לספק שירותיים דיגטליים. המעבר לדיגיטל הוא כמובן יכול להיות נח לציבור אבל יש לו גם השלכות כלכליות רבות.

בפרק הזה של אקדמיקס התארחה ד"ר הלה אקסלרד לדבר על טרנספורמציה דיגיטלית, מה זה אומר, ההשלכות הכלכליות של המעבר לדיגיטל ומי מונע מזה לקרות בעוד מקומות.

לשיחה עם ד"ר הלה אקסלרד על תעסוקת חרדים – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר הלה אקסלרד על תעסוקת מבוגרים – לחצו כאן

לאחר קצת יותר משנה הכנסת הצביעה על התפזרותה ובכך נכנסנו לתקופת מעבר עד השבעת הכנסת הבאה. מה המשמעות של תקופת המעבר הזו? מה זה בכלל ממשלת מעבר? מה סמכויותיה?

בתכנית הזאת התארחה פרופ' רבקה ווייל מרצה וחוקרת של משפט ציבורי וחוקתי, בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת רייכמן וכותבת המאמר "תקופת בין השמשות: על סמכויותיה של ממשלת מעבר" לדבר בדיוק על הנושא הזה.

במרץ 2020 לאחר שלוש מערכות בחירות בשנה אחת ותוך כדי שמגיפת הקורונה מתחילה להתפשט ברחבי ישראל ולהשאיר את כולנו בהרגשה של חוסר אונים ביקשו 61 מחברי הכנסת מיולי אדלשטיין, יו"ר הכנסת וח"כ מטעם מפלגת הליכוד להעלות להצבעה את המשך כהונתו בתפקיד. לאחר שאדלשטיין לא העלה את הנושא להצבעה הוגשה עתירה לבית המשפט העליון בבקשה שבג"ץ יורה לאלשטיין לעשות זאת. בית המשפט נעתר ויו"ר הכנסת התפטר מתפקידו.

למה הפסיקה הזאת כל כך משמעותית? מה המשמעות של החזקת תפקיד יושב ראש הכנסת בידי המפלגה שלך ומה הבעייתיות בסעד שניתן? האזינו לחלק השני של השיחה עם פרופ' רבקה ווייל, מרצה וחוקרת של משפט החוקתי והציבורי בבית הספר למשפטים, כאן באוניברסיטה.

בשבוע שעבר ראש הממשלה נפתלי בנט הודיע על התפזרות הקדמת הבחירות. הדבר נעשה, על פי הצהרתו, במטרה למנוע "כאוס חוקתי".

בתכנית הזאת של אקדמיקס התארחה פרופ' רבקה ווייל מרצה וחוקרת של משפט ציבורי וחוקתי, לדבר על יחסי הכוחות בין הממשלה לכנסת. נושא שבשנים האחרונות לא ירד מהכותרות ובשבוע האחרון הפך רלוונטי מתמיד.

בשנים האחרונות חודש יוני מצויין ברחבי הארץ כ"חודש הגאווה" והשיח על מגדר ובפרט על התאמה מגדרית עולה בחודש זה לעיתים קרובות לשיח הציבורי. בפרק הזה של אקדמיקס אירחתי את פרופ' תמר שגיא מרצה וחוקרת מגדר ויחסים בין קבוצות בבית הספר לפסיכולוגיה כאן באוניברסיטת רייכמן, לדבר על מגדר, על החשיבות של תפיסה א-בינארית ומה ההשפעות שלה על כולנו.

בשנים האחרונות הרבה מפעילותינו עברו למרחב הדיגיטלי, וכך גם בעולם הפרסום והשיווק "שיווק דיגיטלי" הפך לטרנד החם של התקופה. בפרק הזה התארח אופיר רייכמן מבית הספר ליזמות, מומחה לאסטרטגיה, תוכן ושיווק ומרצה הקורס שיווק דיגיטלי להסביר למה אין דבר כזה שיווק דיגטלי, מה השינויים שעולם השיווק עובר ואיך מתבצע השיווק בעולם החדש.

לשיחה עם אופיר רייכמן על שיווק בתקציב מוגבל – לחצו כאן

לשיחה עם אופיר רייכמן על קמפיינים חברתיים – לחצו כאן

בישראל התרגלנו שהבטחות בחירות לא נועדו כדי להיות מקויימות. בפרק הזה ד"ר מעוז רוזנטל, מרצה בכיר בבית הספר לאודר לממשל, ידבר על הסיבות בגללן אי אפשר להאמין לפוליטקאים, בכל העולם, איפה עובר הגבול בין שקר לאחריות לאומית על דברים שרואים מכאן ומה המחיר של שקרים פוליטים.

לשיחה על משילות – שנה לממשלת בנט לפיד – לחצו כאן

ממש היום לפני שנה הושבעה ממשלת ישראל ה-36 בראשות נפתלי בנט עם יאיר לפיד כראש ממשלה חליפי. הממשלה הזאת חוותה לא מעט תלתלות ויש שיגידו שהיכולת שלה למשול מוטל בספק. בתכנית הזאת התארח ד"ר מעוז רוזנטל מרצה בכיר בבית הספר לאודר לממשל לדבר על משילות, הפלונטר הפוליטי בוא אנחנו נמצאים ועל שיטת הממשל הישראלית.

לשיחה על הסיבות שבגללן אין להאמין לפוליטיקאים – לחצו כאן

בעידן בו אנו נמדדים על ידי כמות הלייקים והעוקבים חשוב לתעד את הפעילות שאנחנו עושות ועושים ולהציג אותה בקפידה, ואם צריך גם ללטש איזו נקודה או להוסיף פילטר שיהפוך אותנו ליפים יותר. כאשר ענבר מיכלזון דרורי, חוקרת ומרצה על סוציולוגיה דיגיטלית תרבות ובני נוער באינסטגרם בבר אילן ואצלנו בחטיבת דאטה ממשל ודמוקרטיה שאלה נערות ונערים באיזה פילטרים הם משתמשים היא נדהמה לגלות מה נחשב יפה יותר היום – שחור.

אז האם נעשה שינוי אמיתי ביחס בין העדות השונות, ממתי להיות לבן זה שלילי והאם קים קרדשיאן עשתה שינוי אמיתי שישאר איתנו לעוד שנים ארוכות? האזינו לחלק השני של השיחה.

לשיחה על מעמדות כלכליים באינסטגרם – לחצו כאן

בעידן בו אנו נמדדים על ידי כמות הלייקים והעוקבים חשוב לתעד את הפעילות שאנחנו עושות ועושים ולהציג אותה בקפידה – כל טיסה לחו"ל תכלול אלבום בהייליט הכולל תמונה של הדרכון מנתב"ג, תיכוניסטים יצטלמו מהגב רצים לים עם גלשן ביד כאילו בלי ידיעתם ומסיבות בריכה, יציאה עם חברים או ארוחות במסעדה יצולמו כדי להבהיר לכולם שהמצולמים בעלי חיי חברה עשירים. אבל מה קורה כאשר המצב הכלכלי לא מאפשר לטוס לחו"ל, להיות בחוגים פוטוגנים או לצאת למסעדות לעיתים קרובות ואפילו השכונה או חצר הבית לא מספיק יפים כדי להצטלם בהם (ובטח שלא כוללים בריכה).

בפרק הזה ענבר מיכלזון דרורי, חוקרת ומרצה על סוציולוגיה דיגיטלית תרבות ובני נוער באינסטגרם בבר אילן ואצלנו בחטיבת דאטה ממשל ודמוקרטיה על הפערים בין האינסטגרם של נערות ונערים ממעמד נמוך לעומת כאלו ממעמד כלכלי גבוה, איך מציגים חיים יפים בתוך מציאות שאינה פוטוגנית ומה זה אי שוויון בנכסים דיגיטאליים.

לשיחה על צבע עור באינסטגרם – לחצו כאן