אקדמיקס

איך הגענו למצב שחמישית מהאוכלוסיה לא יכולה לדבר עם השאר, למה בוגרי מערכת חינוך ממלכתית אחרי 12 שנות לימוד לא יודעים לנהל שיחת חולין בשפה הרשמית של המדינה בה למדו המערכת ממלכתית ומה הקשר בין זה לפרעות שהיו במהלך שומר החומו?

האזינו לחלק השלישי והאחרון של השיחה שקיימתי עם ד"ר מריאן תחואוכו, מנהלת המרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית במכון אהרן.

לשיחה עם ד"ר מריאן תחואוכו על משבר התעסוקה במגזר הערבי – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר מריאן תחואוכו על ההשכלה הגבוהה במגזר הערבי – לחצו כאן

ישראל היא אחת המדינות עם הכי הרבה משכילים לנפש, אבל לא בכל המגזרים. במשך עשרים שנים כמעט ולא היה שינוי בכמות הגברים הערבים באקדמיה וזה משפיע על היכולת שלהם להשתלב בשוק העבודה המשנה את פניו.
האזינו לחלק השני של השיחה שקיימתי עם ד"ר מריאן תחאכו, מנהלת המרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית במכון אהרן.

לשיחה עם ד"ר מריאן תחואוכו על  משבר התעסוקה במגזר הערבי – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר מריאן על מערכת החינוך הערבית ומחסום השפה – לחצו כאן

החברה הערבית מהווה כחמישית מהאוכלוסייה וכרבע מהצעירים. כפי שהסביר זאת כבר ב-2015 נשיא המדינה דאז, ראובן ריבלין, בנאום השבטים המפורסם, אם לא נשנה את דרך החשיבה שלנו על שוק העבודה ישראל לא תוכל להמשיך להיות כלכלה מפותחת.

בפרק הזה ד"ר מריאן תחואוכו, מנהלת המרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית במכון אהרן, תספר איך המשבר נראה בשטח, מה אפשר לעשות זאת כדי לשנות את המצב ואיפה כדאי לשים את מירב המאמצים.

לשיחה עם ד"ר מריאן תחואוכו על ההשכלה הגבוהה במגזר הערבי – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר מריאן על מחסום השפה ומערכת החינוך הערבית – לחצו כאן

מלכת היופי של אוקראינה לא התגייסה לצבא, לא כל כך בטוח שטייס אוקראיני אחד הפיל שישה מטוסי קרב רוסיים וגם חלק מצילומי התקיפות שרואים בחדשות הם סרטונים ותמונות מלפני מספר שנים או במקרה היותר גרוע – סרטונים שנוצרו בסימולטור. אז האם וכמה נצמדים לעובדות במלחמת התודעה שמתרחשת כרגע או שבמלחמה כמו במלחמה כל האמצעים כשרים? האזינו לשיחה שקיימתי עם ד"ר ערגה אטד, חוקרת את תחום השכנוע והעברת המסרים ומרצת הקורס תקשורת פוליטית בבית ספר לאודר לממשל.

לשיחה עם ד"ר ערגה אטד על מלחמת התודעה – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר ערגה אטד על המלחמה ברשתות החברתיות – לחצו כאן

בשנים האחרונות חל שינוי באופן הסיקור התקשורתי. הדיווח נעשה רגשי והמידע זורם אלינו בכל רגע, לעיתים ללא תיווך (ברשתות החברתיות). במציאות בה כל אזרח עם טלפון מעביר מידע לכלל הציבור, העיתונאי כבר לא רק מדווח אלא רואה עצמו כחלק מהסיפור.

בפרק הזה ד"ר ערגה אטד, חוקרת את תחום השכנוע והעברת המסרים ומרצת הקורס תקשורת פוליטית בבית ספר לאודר לממשל, תסביר כיצד השינויים באופן הסיקור השפיעו על ההצגה בתקשורת של המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.

לשיחה עם ד"ר ערגה אטד על מלחמת התודעה – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר ערגה אטד על פייק ניוז – לחצו כאן

בימים האלו אנו רואים באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות מראות שרבים מאיתנו לא האמינו שנראה – מחלמה באירופה. כמעט בכל מהדורת חדשות הדיווחים על המלחמה דואגים להזכיר לנו שלא מדובר רק במערכה צבאית אלא גם במערכה פסיכולוגית או ב"קרב על התודעה". אבל, מה זה אומר "מלחמה על התודעה"? במי נלחמים, מה הם "כלי הנשק" ומה ההישגים הנדרשים.

כדי לענות על השאלה הזאת בפרק זה התארחה ד"ר ערגה אטד, חוקרת את תחום השכנוע והעברת המסרים ומרצת הקורס תקשורת פוליטית בבית ספר לאודר לממשל.

לשיחה עם ד"ר ערגה אטד על הלחימה ברשתות החברתיות – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר ערגה אטד על פייק ניו – לחצו כאן

בשנת 2017 ארץ נהדרת שידרו מערכון בו נראתה ישיבה בהובלת אישה וההערות שאותה אישה מקבלת. אומנם מדובר מערכון סאטירי אבל לסוג ההערות במערכון יש שם – מיקרו אגרסיות.

אז מה הביטוי "מיקרו-אגרסיות" אומר, איך זה מתבטא בשטח, והאם מדובר בעילת תביעה – האזינו לשיחה שקיימתי עם פרופ' שרון רבין מרגליות, לשעבר דיקנית בית הספר למשפטים כאן באוניברסיטת רייכמן ומרצה וחוקרת של דיני העבודה.

לשיחה עם פרופ' שרון רבין-מרגליות על פערי שכר – לחצו כאן

יום האישה כמעט כאן ועוד מעט החנויות יתמלאו קישוטים ורודים, חנויות פרחים ינסו לשכנע גברים שהיום הם חייבים לפנק את האישה שלהם וברים יצעו לנשים משקאות במחיר מופחת. בנוסף בעיתונים והרשתות בחבתיות יתחילו להגיע תזכורות למקור היום הזה שהפך לחגיגת קניות – מחאה על פערי שכר מגדריים.

האימרה שנשים מקבלים 30% פחות מגברים שגורה בפי רבים אבל תמיד יגיעו גם אלו שיסבירו שזה כי נשים עובדות פחות שעות או בגלל שנשים עובדות במקצועות פחות רווחיים. אז מה הפער בין השכר של גבר ואישה שעובדים באותה המשרה והאם כבר השנה המצב עתיד להשתפר? בפרק הזה פרופ' שרון רבין מרגליות, לשעבר דיקנית בית הספר למשפטים כאן באוניברסיטת רייכמן ומרצה וחוקרת של דיני העבודה תענה בדיוק על השאלות האלו.

לשיחה עם פרופ' שרון רבין מרגליות בנושא מיקרו-אגרסיות – לחצו כאן

מרלין מונרו הצהירה כבר בשנות החמישים כי "יהלום הוא חברה הטוב ביותר של האישה", בכל זאת… יהלומים זה לנצח…

אז איך הצליחו לשכנע אותנו שיש קשר בלתי נפרד בין אבנים לאהבה? האזינו לשיחה שקיימתי עם ד"ר שירי רזניק, פסיכולוגית חברתית וחוקרת תקשורת, מרצת הקורס "ייצוגים של אהבה וזוגיות בתרבות הפופולארית".

לשיחה עם ד"ר שירי רזניק על "אהבה כמו בסרטים" – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר רזניק על איך ילדות תופסות סיפורי אהבה – לחצו כאן

רובנו צפינו בילדותינו סרטי דיסני ושמענו אגדות לפני השינה. ד"ר שירי רזניק, פסיכולוגית חברתית וחוקרת תקשורת, בדקה איך אלו משפיעים על "סיפור האהבה המושלם בעיינינו, או ליתר דיוק בעייני בנות 11-12. וגם, מה ההבדל בו פירשו בנות הפריפריה את הסרט "היי סקול מיוזיקל" לאופן בו הסרט פורש על ידי בנות המרכז?

האזינו להמשך השיחה שקיימתי עם ד"ר שירי רזניק, מרצת הקורס ייצוגים של אהבה וזוגיות בתרבות הפופולארית.

לשיחה עם ד"ר שירי רזניק על "אהבה כמו בסרטים" – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר שירי רזניק על אהבה וצרכנות – לחצו כאן

כולם רוצים אהבה כמו בסרטים, כזאת שממבט ראשון יודעים בה ש"זה-זה". אבל מהי בעצם אותה אהבה הוליוודית ומה הבעיה בייצוג האהבה שאנחנו מקבלים בסרטים?

האזינו לשיחה שקיימתי עם ד"ר שירי רזניק, פסיכולוגית חברתית וחוקרת תקשורת, מרצת הקורס "ייצוגים של אהבה וזוגיות בתרבות הפופולארית".

לשיחה עם ד"ר שירי רזניק על איך ילדות תופסות סיפורי אהבה – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר רזניק עם הקשר בין אהבה לצרכנות – לחצו כאן

אני משערת שרובכם ורובכן שמעתם על שינויים מהשטח, כלומר מלמעטה ומשם עולים "למעלה" אל מקבלי ההחלטות (bottom up) ועל שינויים שמגיעים מלמעלה ומנחתים מטה אל האזרחים (top-down). פרופ' יעל פרג, סגנית דיקן בית הספר לקיימות, מציינת שיש עוד מקור ממנו יכולים להגיע שינויים. האמצע. אז מיהם אותם "אנשי אמצע" ולמה הם כל כך חשובים? האזינו לשיחה.

לשיחה שקיימתי עם פרופ' יעל פרג על מכסות פחמן אישיות – לחצו כאן

לשיחה שקיימתי עם פרופ' יעל פרג על ביטחון אנרגיה – לחצו כאן

איך מאזנים בין הרצון באספקה תמידית של אנרגיה לכולם לבין קיימות ועד כמה נסכים לקבל את עליית מחירי החשמל כדי לשמור על איכות הסביבה?

פרופ' יעל פרג, סגנית דיקן בית הספר לקיימות, התארחה בפרק הזה והעלתה את הסוגיות החברתיות, סביבתיות וביטחוניות הנוגעות בביטחון אנרגטי.

לשיחה שקיימתי עם פרופ' פרג על מכסות פחמן אישיות – לחצו כאן

לשיחה שקיימתי עם פרופ' פרג על שינוי מהאמצע אל החוץ – לחצו כאן

בועידת האקלים בגלאזגו השנה הצהיר ראש הממשלה, נפתלי בנט, שישראל תצמצם את פליטת הפחמן שלה לאפס עד שנת 2050. אבל איך עושים את זה? איך גורמים למשקי הבית לפלוט פחות פחמן, פעולה שהיום היא שקופה להם?

אחת הדרכים להפוך את פליטת הפחמן לפחות שקופה היא "מכסות פחמן אישיות" (PCA- personal carbon allowance), שיטה אותה חוקרת פרופ' יעל פרג, סגנית דיקן בית הספר לקיימות, כבר משנת 2008.

לשיחה עם פרופ' יעל פרג על ביטחון אנרגטי – לחצו כאן

לשיחה עם פרופ' פרג על שינוי מהאמצע אל החוץ – לחצו כאן

לפעמים אם מתעמקים בסיפור על אדם אחד (או במקרה הזה להקה אחת) יכולים לראות דרכו סיפור גדול הרבה יותר. סיפור על תרבות שלמה. ככה הוא גם סיפורה של משרוע לילה, שבתרגום מילולי פרוייקט ללילה אחד.

אז איך פרוייקט סטודנטיאלי שהוקם ב-2008 והיה אמור להיות פרוייקט זמני (ללילה אחד) עדייין תופס כותרות בתקשורת הערבית ובכל העולם?

האזינו להמשך השיחה שקיימתי עם איבון סאבא מרצת הקורס יסודות הרדיו, חוקרת את התפתחות מוזיקת האינדי הערבית, מגישת התכנית ערביט בכאן88.

לשיחה עם איבון סאבא על הקשר בין שירותי סטרימינג ורדיו – לחצו כאן

אם תנסו לחשוב על ההשפעות של ברקים על חיינו כנראה הדברים הראשונים שיעלו במחכם יהיו התשמלות, שריפות, הרס מכשירי חשמל ואולי אקלים או איכות סביבה. עם זאת, כנראה שההשפעה של הברקים על החקלאות הימית וכלובי הדגים לא יהיו הדבר הראשון שתחשבו עליו. אז מה הקשר בין השניים? האזינו לשיחה שקיימתי עם פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות, כאן באוניברסיטת ריכמן.

לשיחה עם פרופ' יאיר על שבוע החלל הישראלי וניסוייו מהחלל – לחצו כאן

לשיחה עם פרופ' יאיר על ההתחממות הגלובלית: סיכונים והזדמנויות – לחצו כאן

בשבוע שעבר צויין שבוע החלל הישראלי בפעם העשרית. מועד שבוע החלל נקבע במטרה להנציח את האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון, ואסון קולומביה שאירע ב-1.2.2003. השנה השבטע צויין במקביל להכנותיו של איתן סטיבה להיות הישראלי השני שיגיע לחלל.

בפרק זה אירחתי את פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות כאן באוניברסיטת רייכמן והחוקר הראשי של אחד הניסויים אותם יבצע סטיבה בחלל.

לשיחה עם פרופ' יאיר על השפעות ברשים על כלובי דגים – לחצו כאן

לשיחה עם פרופ' יאיר על ההתחממות הגלובלית: סיכונים והזדמנויות – לחצו כאן