אקדמיקס

עוברות ושוות, אבא פגום והצודקת, נשים מעל חמישים, jobs4moms ומאמצחיק. תחום הקהילות המגדריות פורח בשנים האחרונות. אבל למה בשנת 2022 בכלל צריך קהילות מגדריות?

כדי לענות על השאלה הזאת אירחתי בפרק זה את חן הרשקוביץ אוחיון, מרצת הקורס יסודות בניהול קהילות ברשת' שותפה מייסדת בארגון קומיונטי פורוורד, ארגון מנהלי קהילות ומנהלת הקהילה "נשים מדברות > נדל"ן".

לשיחה עם חן הרשקוביץ אוחיון על יסודות ניהול הקהילות ברשת – לחצו כאן

לשיחה עם חן הרשקוביץ אוחיון על התפקיד הנחשק "מנהל/ת קהילה" – לחצו כאן

בעוד בעבר מנהל קהילה היה נחשב לתחביב או לכל היותר התנדבות היום מדובר במשרה נחשקת בתעשיית ההיטק הישראלית (ובכלל בעולם). אז מה זה אומר להיות מנהל קהילה ומה הקישורים הנדרשים לכך?

בתוכנית זאת התארחה חן הרשקוביץ אוחיון, מרצת הקורס יסודות בניהול קהילות ברשת ושותפה מייסדת בארגון קומיונטי פורוורד, ארגון מנהלי קהילות להציג את התפקיד המבוקש.

לשיחה עם חן הרשקוביץ אוחיון על יסודות ניהול הקהילה ברשת – לחצו כאן

לשיחה עם חן הרשקוביץ אוחיון על קהילות מגדריות – לחצו כאן

לאחרונה הסתיים המחזור הראשון של הקורס יסודות בניהול קהילות ברשת כאן באוניברסיטת רייכמן. מדובר בקורס ישומי שמטרתו הייתה להכשיר את הסטודנטים להקמת קהילה כפלטפורמה להנעה חברתית ואקטיביזם. אבל מה זה בכלל אומר קהילה ואיך מנהלים קהילה במרחב הקיברנטי?

בתוכנית זאת התארחה חן הרשקוביץ אוחיון, מרצת הקורס ושותפה מייסדת בארגון קומיונטי פורוורד, ארגון מנהלי קהילות.

לשיחה עם חן הרשקוביץ אוחיון על התפקיד הנחשק "מנהל/ת הקהילה" – לחצו כאן

לשיחה עם חן הרשקוביץ אוחיון על קהילות מגדריות – לחצו כאן

הפינה בארץ נהדרת על נדיר האקרמן, מנכ"ל CEO מייסד ו-Founder של סטארטאפ, יושבת לרבים על נקודה מאוד רגישה… החלום להיכנס להייטק. אומנם לרוב כשמדברים על הייטק נחשוב על בוגרי 8200 או בתי הספר באוניברסיטאות השונות למדעי המחשב אבל האמת שיש מקצועות שזה בהכרח לא נכון לגביהם. אחד המקצועות שלא דורשים ידע רב במתמטיקה ותיכנות הוא "מאפיין".

בפרק הזה אירחתי את עידן אייזן מתרגל בקורס "אינטרקציית אדם מחשב" בבית הספר לתקשורת על תפקיד המאפיין, המעבר מבית הספר לתקשורת לתעשיית ההיטק ואיך הופכים את המילה בינתחומיות מסיסמא לליבת העשייה.

כולם רוצים להיות מצויינים או מומחים בתחומם אבל מה זה באמת אומר להיות מומחה? מה הדרישות לכך שמונעות מכולנו להצטיין בכל תחום? האם יש תכונות משותפות לכל המומחים – המשפטן המחונן, המומחה במתמטיקה והספורטאי המצטיין? וגם, כמה מהיכולת להיות מצויין היא גנטית וכמה תלויה בסביבה בה אנו גדלים?

בפרק זה ראיינתי את פרופ' יאיר גלילי אחד ממחברי הספר "מומחיות ומצוינות: מבט רב-תחומי״ ושוחחנו על הנושאים האלו.

לשיחה עם פרופ' יאיר גלילי על תופעת החנק תחת לחץ – לחצו כאן

עם פריצת מגיפת הקורונה העתקנו הרבה פעילויות מהמרחב הפיזי למרחב הקיברנטי (האינטרנט). בחלק מהתחומים מדובר באילוץ אשר אנו רק מחכים שיסתיים ונוכל לחזור ל"דרך המלך" אך בתחומים מסויימים המעבר לרשת התברר כהצלחה. כך למשל 56% מהמעסיקים העידו כי הם מעוניינים להמשיך במתכונת, לפחות חלקית, של עבודה מהבית גם לאחר הקורונה. על אף היתרונות הרבים של עבודה מרחוק, צריך לזכור שאלו הופכים אותו לחשופים יותר לאיומי סייבר. איום אליו לא תמיד הכינו את העובדים לפני המעבר.

אז מה הקשר בין קורונה לסייבר? האזינו לשיחה עם ד"ר טל פבל, מומחה לאיומי אינטרנט וסייבר.

לשיחה עם ד"ר טל פבל בנושא איומי סייבר ועד כמה הסייבר מאיים – לחצו כאן

נדמה שאי אפשר לעבור שבוע ואפילו יום מבלי לשמוע את המילה "סייבר".

בתכנית הזאת התארח ד"ר טל פבל, מומחה לאיומי אינטרנט וסייבר והעמקנו בשאלה מהו אותו מרחב קיברנטי שכולם מדברים עליו ועל ההשלכות של מתקפות סייבר.

לשיחה עם ד"ר טל פבל בנושא קורונה וסייבר – לחצו כאן

כאשר שמעתי לראשונה את הביטוי "מוטיבציה לחוסר אונים" היה נדמה לי שמדובר בטעות, אבל לאחר הסבר קצר הבנתי שאין הגיוני מזה. בפרק זה שוחחתי עם ד"ר אורי ליפשין, מרצה לפסיכולוגיה אקזיסטנציליסטית, על התאוריה החדשה והמסקרנת "מוטיבציה לחוסר אונים".

לשיחה עם ד"ר אורי ליפשין על פסיכולוגיה אקזיסטנציאליסטית והרצון לחיות לנצח – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר אורי ליפשין על מגיפת הפרידות בתקופת הקורונה – לחצו כאן

כל מי שתשאלו יספר לכם איך הקורונה השפיעה על תחומי חיו השונים, באופן שמזמן חרג מהפן הבריאותי: הכלכלה, התיירות, הבילויים, זכותנו לפרטיות, ואופן הלימוד באקדמיה עברו טלטלה כתוצאה מהמגיפה שמסרבת לחלוף. עם זאת, מסתבר שיש תחום נוסף שהושפע מהקורונה ופחות מדברים עליו – התחום הרומנטי.

בפרק זה שוחחתי עם ד"ר אורי ליפשין, מרצה לפסיכולוגיה אקזיסטנציאליסטית על ההשפעות של הקורונה על מערכת היחסים הזוגית, למה הקורונה גרמה ל"מגיפת פרידות" ואיך זה קשור לילדות שלנו.

לשיחה עם ד"ר אורי ליפשין על פסיכולוגיה אקזיסטנציאליסטית והרצון לחיות לנצח – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר אורי ליפשין על "מוטיבציה לחוסר אונים" – לחצו כאן

אף על פי שברור לנו שאין לנו אפשרות לחיות לנצח מדובר בכמיהה שקיימת בכולנו.

בתכנית הזאת שוחחתי עם ד"ר אורי ליפשין, מרצה לפסיכולוגיה אקזיסטנציאליסטית (קיומית) על הביטויים של הרצון לחיות לנצח בחיינו, הצורך הפסיכולוגי בהמשכיות, היבטים פסיכולוגים בהתנהגותנו במצב סכנה (למשל: מלחמה או מגיפה)  וגם, למה אנחנו כל כך מפחדים מהמוות.

לשיחה עם ד"ר אורי ליפשין על מגיפת הפרידות בתקופת הקורונה – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר אורי ליפשין על "מוטיבציה לחוסר אונים" – לחצו כאן

כשבועיים לפני פתיחת השנה האקדמית פורסמה כתבה שכותרתה "העשירים לומדים מחשבים העניים לומדים חינוך". זה כבר הפך לסוד ידוע שהכיתות במקצועות כמו מדעי המחשב באקדמיה מתמלאות בסטודנטים (ולא סטודנטיות) ממעמד סוציו-אקונומי גבוה. אז מה עושים כדי לשנות את המצב? 

פרופ' אריאל (אריק) שמיר הדיקן היוצא של בית הספר אפי ארזי למדעי המחשב, מדבר על החשיבות ללמד מקצועות טכנולוגיים כבר מגיל צעיר, לפני שהילדים מוסללים וגם איך צריך ללמד באופן שיתאם לשוק העבודה של המאה ה-21. 

לשיחה עם פרופ' אריאל (אריק) שמיר בנושא תואר בבינה מלאכותית – לחצו כאן

לשיחה עם פרופ' אריאל (אריק) שמיר בנושא "DIY הדור הבא" – לחצו כאן

בשנת 2017 פרץ לחייני הצירוף "me too" או "גם אני" כביטוי לשכיחות הבלתי נסבלת של תופעת ההטרדות המיניות. אומנם הביטוי לא מקושר באופן ישיר להטרדות במקום העבודה אך בבחינה מעמיקה של התופעה ניתן לראות שפעמים רבות המתלוננת (ברשת החברתית) הייתה במצב של כפיפות מקצועית למטריד.

בפרק זה אשוחח עם ד"ר גליה שניבוים, מרצה וחוקרת של הדין הפלילי אשר אחד מתחומי העניין שלה כוללים רגולציה משפטית של יחסי-סמכות, עברות מין והטרדות מיניות.

לשיחה עם ד"ר גליה שניבוים בנושא הדין הפלילי הנוגע לאלימות כלפי נשים – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר גליה שניבוים בנושא אלימות שאינה פיזית – לחצו כאן

כאשר אנו חושבים על נשים שחוות אלימות לרוב נדמיין מישהי שחוטפת מכות עד זוב דם. עם זאת, ישנן נשים רבות החיות במציאות אלימה, אך באופן שאינו מתבטא בצלקות על הגוף.

בפרק זה תתארח ד"ר גליה שניבוים, מרצה וחוקרת של הדין הפלילי, ויחד נדון בשאלה האם גם אלימות נפשית/כלכלית צריכה להיחשב אלימות גם בדין הפלילי ולמה הפללה היא לא בהכרח הפתרון.

לשיחה עם ד"ר גליה שניבוים בנושא הדין הפלילי הנוגע לאלימות כלפי נשים –לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר גליה שניבוים בנושא מחאת ה- me_too – לחצו כאן

בשנת 1992 מוריס אזואלס ירה למוות באשתו ובשכנם לאחר שראה את השניים מתנשקים ברכב. בפסק הדין של בית המשפט העליון נאמר שלא מדובר ברצח בכוונה תחילה אלא בביטוי לחולשת הטבע האנושי כיוון ש"דמו של הישראלי המצוי והישראלית המצויה עלול לרתוח כאשר הם רואים את בת הזוג או בן הזוג בבגידה".

כמה התקדם הדין הפלילי מאז אותו פסק דין משנות התשעים? האם גם היום יריה באשתך לאחר בגידה לא תחשב רצח אלא "חושלתו של הטבע האנושי"? כדי לענות על השאלה הזאת בתכנית זו תתארח ד"ר גליה שניבוים, מרצה וחוקרת של הדין הפלילי.

לשיחה עם ד"ר גליה שניבוים בנושא אלימות שאינה פיזית – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר גליה שניבוים בנושא מחאת ה-me too – לחצו כאן

בקליניקה "משפט רחוב" עוסקים הסטודנטים בהנגשת ידע משפטי לאוכלוסיות שפגשו את החוק מהצד האחר. זאת, מתוך התפיסה שתהליך רכישת הידע המשפטי יכול גם להוות כלי מעצים ומשקם.

אחד המקומות בו מועברת סדנה היא מעון לנשים נפגעות אלימות. בפרק זה אנסה להציג את המציאות המורכבת בה נמצאות נשים שעוברות אלימות במשפחה ואת הקשיים בהם הן נתקלות כאשר הן מנסות לצאת ממעגל האלימות.

בפרק זה התארחו בתכנית מירית קופלמן, מנהלת המעון בו מועברת הסדנה; עו"ד זיו לידרור, מנהלת הקליניקה, ולינוי ביליק, סטודנטית למשפטים שמעבירה סדנה באותו מעון.

קו החירום של (24/7) ל.א לאלימות נגד נשים – 6724*.
לתרומות לעמותה ניתן לצלצל למספר 09-9579237 או דרך האתר.

הקו החם של נעמת (8:00-15:00) – 036492468/9/70

קו המידע והיייעוץ של ויצו – 3980*