אקדמיקס
פודקאסט אקדמי בגובה העיניים.
שיחה אקדמית אחד על אחד עם אקדמאים מאוניברסיטת רייכמן ומחוצה לו בשלל נושאים. תכנית קלילה, המייצרת שיח אינטיליגנטי בגובה העיניים.
בעוד בעבר מנהל קהילה היה נחשב לתחביב או לכל היותר התנדבות היום מדובר במשרה נחשקת בתעשיית ההיטק הישראלית (ובכלל בעולם). אז מה זה אומר להיות מנהל קהילה ומה הקישורים הנדרשים לכך?
בתוכנית זאת התארחה חן הרשקוביץ אוחיון, מרצת הקורס יסודות בניהול קהילות ברשת ושותפה מייסדת בארגון קומיונטי פורוורד, ארגון מנהלי קהילות להציג את התפקיד המבוקש.
לשיחה עם חן הרשקוביץ אוחיון על יסודות ניהול הקהילה ברשת – לחצו כאן
לשיחה עם חן הרשקוביץ אוחיון על קהילות מגדריות – לחצו כאן
קרדיט תמונות: AudioVersity
לאחרונה הסתיים המחזור הראשון של הקורס יסודות בניהול קהילות ברשת כאן באוניברסיטת רייכמן. מדובר בקורס ישומי שמטרתו הייתה להכשיר את הסטודנטים להקמת קהילה כפלטפורמה להנעה חברתית ואקטיביזם. אבל מה זה בכלל אומר קהילה ואיך מנהלים קהילה במרחב הקיברנטי?
בתוכנית זאת התארחה חן הרשקוביץ אוחיון, מרצת הקורס ושותפה מייסדת בארגון קומיונטי פורוורד, ארגון מנהלי קהילות.
לשיחה עם חן הרשקוביץ אוחיון על התפקיד הנחשק "מנהל/ת הקהילה" – לחצו כאן
לשיחה עם חן הרשקוביץ אוחיון על קהילות מגדריות – לחצו כאן
קרדיט תמונות: AudioVersity
הפינה בארץ נהדרת על נדיר האקרמן, מנכ"ל CEO מייסד ו-Founder של סטארטאפ, יושבת לרבים על נקודה מאוד רגישה… החלום להיכנס להייטק. אומנם לרוב כשמדברים על הייטק נחשוב על בוגרי 8200 או בתי הספר באוניברסיטאות השונות למדעי המחשב אבל האמת שיש מקצועות שזה בהכרח לא נכון לגביהם. אחד המקצועות שלא דורשים ידע רב במתמטיקה ותיכנות הוא "מאפיין".
בפרק הזה אירחתי את עידן אייזן מתרגל בקורס "אינטרקציית אדם מחשב" בבית הספר לתקשורת על תפקיד המאפיין, המעבר מבית הספר לתקשורת לתעשיית ההיטק ואיך הופכים את המילה בינתחומיות מסיסמא לליבת העשייה.
קרדיט תמונות: AudioVersity
לעיתים נהוג לחשוב שאם ידחקו בנו לתת את הכל התוצאות שנשיג ישתפרו.
עם זאת, כאשר פרופ' יאיר גלילי, מייסד המעבדה לחקר הספורט התקשורת והחברה, בחן את אופן משחקם של שחקני ה-NBA, הוא מצא שזה לא תמיד המצב…
אז מתי הלחץ יכול להוביל לתוצאות טובות יותר, מתי יפגע בהן ומה המאמנים יכולים ללמוד מתוצאות מחקרו? האזינו לפרק
לשיחה עם פרופ' יאיר גלילי על מומחיות ומצויינות – לחצו כאן
קרדיט תמונות: AudioVersity
כולם רוצים להיות מצויינים או מומחים בתחומם אבל מה זה באמת אומר להיות מומחה? מה הדרישות לכך שמונעות מכולנו להצטיין בכל תחום? האם יש תכונות משותפות לכל המומחים – המשפטן המחונן, המומחה במתמטיקה והספורטאי המצטיין? וגם, כמה מהיכולת להיות מצויין היא גנטית וכמה תלויה בסביבה בה אנו גדלים?
בפרק זה ראיינתי את פרופ' יאיר גלילי אחד ממחברי הספר "מומחיות ומצוינות: מבט רב-תחומי״ ושוחחנו על הנושאים האלו.
לשיחה עם פרופ' יאיר גלילי על תופעת החנק תחת לחץ – לחצו כאן
קרדיט תמונות: AudioVersity
עם פריצת מגיפת הקורונה העתקנו הרבה פעילויות מהמרחב הפיזי למרחב הקיברנטי (האינטרנט). בחלק מהתחומים מדובר באילוץ אשר אנו רק מחכים שיסתיים ונוכל לחזור ל"דרך המלך" אך בתחומים מסויימים המעבר לרשת התברר כהצלחה. כך למשל 56% מהמעסיקים העידו כי הם מעוניינים להמשיך במתכונת, לפחות חלקית, של עבודה מהבית גם לאחר הקורונה. על אף היתרונות הרבים של עבודה מרחוק, צריך לזכור שאלו הופכים אותו לחשופים יותר לאיומי סייבר. איום אליו לא תמיד הכינו את העובדים לפני המעבר.
אז מה הקשר בין קורונה לסייבר? האזינו לשיחה עם ד"ר טל פבל, מומחה לאיומי אינטרנט וסייבר.
לשיחה עם ד"ר טל פבל בנושא איומי סייבר ועד כמה הסייבר מאיים – לחצו כאן
קרדיט תמונות: AudioVersity
נדמה שאי אפשר לעבור שבוע ואפילו יום מבלי לשמוע את המילה "סייבר".
בתכנית הזאת התארח ד"ר טל פבל, מומחה לאיומי אינטרנט וסייבר והעמקנו בשאלה מהו אותו מרחב קיברנטי שכולם מדברים עליו ועל ההשלכות של מתקפות סייבר.
לשיחה עם ד"ר טל פבל בנושא קורונה וסייבר – לחצו כאן
קרדיט תמונות: AudioVersity
כאשר שמעתי לראשונה את הביטוי "מוטיבציה לחוסר אונים" היה נדמה לי שמדובר בטעות, אבל לאחר הסבר קצר הבנתי שאין הגיוני מזה. בפרק זה שוחחתי עם ד"ר אורי ליפשין, מרצה לפסיכולוגיה אקזיסטנציליסטית, על התאוריה החדשה והמסקרנת "מוטיבציה לחוסר אונים".
לשיחה עם ד"ר אורי ליפשין על פסיכולוגיה אקזיסטנציאליסטית והרצון לחיות לנצח – לחצו כאן
לשיחה עם ד"ר אורי ליפשין על מגיפת הפרידות בתקופת הקורונה – לחצו כאן
קרדיט תמונות: AudioVersity
כל מי שתשאלו יספר לכם איך הקורונה השפיעה על תחומי חיו השונים, באופן שמזמן חרג מהפן הבריאותי: הכלכלה, התיירות, הבילויים, זכותנו לפרטיות, ואופן הלימוד באקדמיה עברו טלטלה כתוצאה מהמגיפה שמסרבת לחלוף. עם זאת, מסתבר שיש תחום נוסף שהושפע מהקורונה ופחות מדברים עליו – התחום הרומנטי.
בפרק זה שוחחתי עם ד"ר אורי ליפשין, מרצה לפסיכולוגיה אקזיסטנציאליסטית על ההשפעות של הקורונה על מערכת היחסים הזוגית, למה הקורונה גרמה ל"מגיפת פרידות" ואיך זה קשור לילדות שלנו.
לשיחה עם ד"ר אורי ליפשין על פסיכולוגיה אקזיסטנציאליסטית והרצון לחיות לנצח – לחצו כאן
לשיחה עם ד"ר אורי ליפשין על "מוטיבציה לחוסר אונים" – לחצו כאן
קרדיט תמונות: AudioVersity
אף על פי שברור לנו שאין לנו אפשרות לחיות לנצח מדובר בכמיהה שקיימת בכולנו.
בתכנית הזאת שוחחתי עם ד"ר אורי ליפשין, מרצה לפסיכולוגיה אקזיסטנציאליסטית (קיומית) על הביטויים של הרצון לחיות לנצח בחיינו, הצורך הפסיכולוגי בהמשכיות, היבטים פסיכולוגים בהתנהגותנו במצב סכנה (למשל: מלחמה או מגיפה) וגם, למה אנחנו כל כך מפחדים מהמוות.
לשיחה עם ד"ר אורי ליפשין על מגיפת הפרידות בתקופת הקורונה – לחצו כאן
לשיחה עם ד"ר אורי ליפשין על "מוטיבציה לחוסר אונים" – לחצו כאן
קרדיט תמונות: AudioVersity
היום הרבה אנשים עם רעיון לא יכולים לממש אותו בגלל היעדר ידע מקצועי, החלום של פרופ' אריאל (אריק) שמיר, הדיקן היוצא של בית הספר למדעי המחשב, הוא לשנות את זה.
מטרתו של פרופ' שמיר היא להנגיש יכולות שבעבר היו שמורות רק לאנשי מקצוע. אדם שרוצה לערוך סרט ולא יודע איך יוכל לכתוב במילים את תוכן הסרט והמחשב יערוך את חומרי הגלם באופן אוטומטי; מעצבים לא יצטרכו את עזרתם של מהנדסים ונגרים לתכנון כי רובוטים יעשו את החישובים עבורם. רוצים עוד דוגמאות? האזינו לפודקסט.
לשיחה עם פרופ' אריאל (אריק) שמיר בנושא "מי מפחד/ת ממדעי המחשב" – לחצו כאן
לשיחה עם פרופ' אריאל (אריק) שמיר בנושא תואר בבינה מלאכותית – לחצו כאן
קרדיט תמונות: AudioVersity
לאחרונה נפתחה באוניברסיטת רייכמן האפשרות ללמוד תואר שני שעוסק במדעי הנתונים ולמידה חישובית (נקרא לעיתים גם למידת מכונה או בינה מלאכותית-AI). התואר פתוח לבוגרי תואר ראשון במדעי המחשב, אבל לא רק להם.
בפרק זה התארח פרופ' אריאל (אריק) שמיר, הדיקן היוצא של בית הספר אפי ארזי למדעי המחשב. יחד שוחחנו, בגובה העיינים, על מקצועות העולם החדש, בינתחומיות, שיתוף פעולה בין סטודנטים ממקצועות שונים וכמובן, למידה חישובית.
לשיחה עם פרופ' אריאל (אריק) שמיר בנושא "מי מפחד/ת ממדעי המחשב" – לחצו כאן
לשיחה עם פרופ' אריאל (אריק) שמיר בנושא "DIY הדור הבא" – לחצו כאן
קרדיט תמונות: AudioVersity
כשבועיים לפני פתיחת השנה האקדמית פורסמה כתבה שכותרתה "העשירים לומדים מחשבים העניים לומדים חינוך". זה כבר הפך לסוד ידוע שהכיתות במקצועות כמו מדעי המחשב באקדמיה מתמלאות בסטודנטים (ולא סטודנטיות) ממעמד סוציו-אקונומי גבוה. אז מה עושים כדי לשנות את המצב?
פרופ' אריאל (אריק) שמיר הדיקן היוצא של בית הספר אפי ארזי למדעי המחשב, מדבר על החשיבות ללמד מקצועות טכנולוגיים כבר מגיל צעיר, לפני שהילדים מוסללים וגם איך צריך ללמד באופן שיתאם לשוק העבודה של המאה ה-21.
לשיחה עם פרופ' אריאל (אריק) שמיר בנושא תואר בבינה מלאכותית – לחצו כאן
לשיחה עם פרופ' אריאל (אריק) שמיר בנושא "DIY הדור הבא" – לחצו כאן
קרדיט תמונות: AudioVersity
בשנת 2017 פרץ לחייני הצירוף "me too" או "גם אני" כביטוי לשכיחות הבלתי נסבלת של תופעת ההטרדות המיניות. אומנם הביטוי לא מקושר באופן ישיר להטרדות במקום העבודה אך בבחינה מעמיקה של התופעה ניתן לראות שפעמים רבות המתלוננת (ברשת החברתית) הייתה במצב של כפיפות מקצועית למטריד.
בפרק זה אשוחח עם ד"ר גליה שניבוים, מרצה וחוקרת של הדין הפלילי אשר אחד מתחומי העניין שלה כוללים רגולציה משפטית של יחסי-סמכות, עברות מין והטרדות מיניות.
לשיחה עם ד"ר גליה שניבוים בנושא הדין הפלילי הנוגע לאלימות כלפי נשים – לחצו כאן
לשיחה עם ד"ר גליה שניבוים בנושא אלימות שאינה פיזית – לחצו כאן
קרדיט תמונות: AudioVersity
כאשר אנו חושבים על נשים שחוות אלימות לרוב נדמיין מישהי שחוטפת מכות עד זוב דם. עם זאת, ישנן נשים רבות החיות במציאות אלימה, אך באופן שאינו מתבטא בצלקות על הגוף.
בפרק זה תתארח ד"ר גליה שניבוים, מרצה וחוקרת של הדין הפלילי, ויחד נדון בשאלה האם גם אלימות נפשית/כלכלית צריכה להיחשב אלימות גם בדין הפלילי ולמה הפללה היא לא בהכרח הפתרון.
לשיחה עם ד"ר גליה שניבוים בנושא הדין הפלילי הנוגע לאלימות כלפי נשים –לחצו כאן
לשיחה עם ד"ר גליה שניבוים בנושא מחאת ה- me_too – לחצו כאן
קרדיט תמונות: AudioVersity
בשנת 1992 מוריס אזואלס ירה למוות באשתו ובשכנם לאחר שראה את השניים מתנשקים ברכב. בפסק הדין של בית המשפט העליון נאמר שלא מדובר ברצח בכוונה תחילה אלא בביטוי לחולשת הטבע האנושי כיוון ש"דמו של הישראלי המצוי והישראלית המצויה עלול לרתוח כאשר הם רואים את בת הזוג או בן הזוג בבגידה".
כמה התקדם הדין הפלילי מאז אותו פסק דין משנות התשעים? האם גם היום יריה באשתך לאחר בגידה לא תחשב רצח אלא "חושלתו של הטבע האנושי"? כדי לענות על השאלה הזאת בתכנית זו תתארח ד"ר גליה שניבוים, מרצה וחוקרת של הדין הפלילי.
לשיחה עם ד"ר גליה שניבוים בנושא אלימות שאינה פיזית – לחצו כאן
לשיחה עם ד"ר גליה שניבוים בנושא מחאת ה-me too – לחצו כאן
קרדיט תמונות: AudioVersity
בקליניקה "משפט רחוב" עוסקים הסטודנטים בהנגשת ידע משפטי לאוכלוסיות שפגשו את החוק מהצד האחר. זאת, מתוך התפיסה שתהליך רכישת הידע המשפטי יכול גם להוות כלי מעצים ומשקם.
אחד המקומות בו מועברת סדנה היא מעון לנשים נפגעות אלימות. בפרק זה אנסה להציג את המציאות המורכבת בה נמצאות נשים שעוברות אלימות במשפחה ואת הקשיים בהם הן נתקלות כאשר הן מנסות לצאת ממעגל האלימות.
בפרק זה התארחו בתכנית מירית קופלמן, מנהלת המעון בו מועברת הסדנה; עו"ד זיו לידרור, מנהלת הקליניקה, ולינוי ביליק, סטודנטית למשפטים שמעבירה סדנה באותו מעון.
קו החירום של (24/7) ל.א לאלימות נגד נשים – 6724*.
לתרומות לעמותה ניתן לצלצל למספר 09-9579237 או דרך האתר.
הקו החם של נעמת (8:00-15:00) – 036492468/9/70
קו המידע והיייעוץ של ויצו – 3980*
קרדיט תמונות: AudioVersity
בשנים האחרנות איכות הסביבה עלתה לסדר היום ומסרבת לרדת ממנו: ועידת האקלים שהתקיימה החודש הוכתרה כ"גורלית", בתחילת החודש הועלה המיסוי על הכלים החד-פעמיים כדי להפחית צריכה בהם ואגרת הגודש מככבת בכותרות רבות. על אף שרבים יטענו שהם "צרכנים ירוקים", מחקר שערכה ד"ר יונת צובנר, חוקרת במחלקה לשיווק בבית הספר אריסון למנהל עסקים, מגלה שהנכונות שלנו לצרכנות ירוקה תלויה בשעה ביום וברמת העייפות שלנו.
לשיחה עם ד"ר יונת צובנר על שיווק מותאם (מידי) אישית – לחצו כאן
לשיחה עם ד"ר יונת צובנר על השפעת שמנו על תוי פנינו – לחצו כאן
קרדיט תמונות: AudioVersity
