אקדמיקס

עומדים בפקקים? שורפים זמן מיותר בחיפוש אחר חנייה? אתם ממש לא לבד, ונראה שבזמן הקרוב לא ימצא פתרון לבעיות היומיות הללו.

פרופ' עומר מואב מביה"ס טיומקין לכלכלה באוניברסיטת רייכמן ובאוניברסיטת ווריק באנגליה, בעל בלוג הכלכלה "בעיקר כלכלה" ומגיש הפודקאסט "עושים חשבון", מסביר איך הגענו למצב התחבורתי הקיים בישראל, כיצד ניתן לפתור אותו (ולמה לא עושים את זה), תוך כדי הצגת מושגים ונתונים כלכליים כמו אגרת גודש ודיון אודות מצב הילודה בישראל והשפעתו על העומס התחבורתי.

מאז הפעם הראשונה בה תהה על סוגיית איחוד ופירוק רשימות מועמדים לכנסת כשהיה בן 13 עברו מספר שנים, וממש בימים אלה עומל גונן אילן על עבודת התזה שלו במסגרת התואר השני במשפטים בביה"ס רדזינר בהנחייתו של פרופ' יניב רוזנאי שעוסקת ממש בנושא זה.

גונן מפרט את הסוגים השונים של רשימות מועמדים הקיימות בישראל, מה היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן, ופורט את המסגרת הנורמטיבית המאפשרת את המצב הקיים, זאת תוך סקירת דוגמאות למצבים מוזרים והזויים יותר ופחות מהמציאות הפוליטית בישראל הנובעת, בין היתר, מתופעת האיחודים והפירוקים של רשימות המועמדים לכנסת.

תחום קבלת ההחלטות הוא רחב ומתפרש על מגוון של נושאי מחקר, וזאת אחת הסיבות שפרופ' אורית טיקוצ'ינסקי מביה"ס ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה כל כך התחברה אליו.

במחקריה בתחום קבלת ההחלטות היא נוגעת בנושאים שממעיטים לעסוק בהם, למרות החשיבות הגדולה שלהם עבור כולנו, כאשר במרבית השעה דיברנו על מחקריה העוסקים ונגענו בשאלות רבות דוגמת: מה אנשים עושים עם כספי ירושה ומה אחרים חושבים על כך? למה אנשים עושים ביטוח? האם אנחנו תופסים גברים מבוגרים הנמצאים בזוגיות עם נשים צעירות בצורה מסוימת, ולמה? וגם- היחס שלנו לשבועות ולמסכות התגוננות מפני גזים.

מה ההשפעה האמיתית של דת בחיי היומיום של האזרחים באיראן? למה אין דיון אמית בנוגע לזהות הדתית בארץ ישראל? ואיך ניתן לענות על שאלות ביחס לדת במזח התיכון כאשר בוחנים טקסטים ספרותיים?

ד״ר אורי גולדברג מביה״ס לאודר לממשל דיפלומטיה ואסטרטגיה, חוקר את הנושא המרתק של איראן והשיעה הגיע לדבר על החוויה הדתית במזרח התיכון. מוזמנים להצטרף לשעה שתחדש לכם ותאיר הרבה מאוד

מה זאת שיתופיות? כיצד היא קשורה לשיתופי פעולה? ומה אומרים לכך המושגים "אגו סיסטם" ו"אקו סיסטם"?

עמרי גפן, מרצה לגישור אירגוני בחוג לפסיכולוגיה חברתית במסגרת התואר השני בבית הספר לפסיכולוגיה על שם איבצ'ר באוניברסיטת רייכמן, מייסד קבוצת גבים, ושותף בקבוצת גומא גבים, חוקר גישור ושיתופיות ומו"מ, ומרצה על מו"מ באוניברסיטת ת"א, הגיע לספר לנו על שיתופיות במסגרת הספר החדש שלו, בו הוא מציג תפיסה ניהולית חדשנית שעשויה לחולל את השינוי בתחום השיתופיות. בשיחה אודות הספר, עוצמת השיתופיות, גפן מגלה לנו כיצד ניתן להבין, לנתח, ליצור, לשפר ולנהל סוגים שונים של שיתופי פעולה. ספר זה, המלווה בין השאר בדוגמאות מעולמות ההייטק, הקמעונות, מערכת הביטחון והממשלה, מגדיר את הארכיטקטורה השיתופית. זהו ניסיון ליצור שפה משותפת, שיטתיות ומובנוּת בסוגיה מורכבת ומשמעותית לחיינו.
מוזמנים לעמוד הפייסבוק ועמוד הלינקדאין של קבוצת גומא גבים.

בפרק ההמשך הדן על ביהמ"ש העליון יחד עם פרופ' יורם שחר שחוקר שיטות משפט ואת ההיסטוריה של מביה"ס הארי רדזינר ממשפטים, נצלול לדרכו של ביהמ"ש העליון לאחר סיום המנדט וההשפעות של המודל האנגלי על שיטת המשפט הישראלי, מהו עיקרון התקדים העצמי? ונעלה את סוגיית הכיסאות השמורים בביהמ"ש העליון, כאשר השאלות שפרופ' שחר מציג הן האם יש להבטיח שיקוף או ייצוג?

בג"צ שיושב בירושלים הוא אחד הגופים הציבוריים שנמצאים בשיח הישראלי מאז ומתמיד, אך האם אתם מכירים את העובדה שבתחילתו הוא בכלל ישב ברחוב יהודה הלוי בתל אביב?

אתם מוזמנים להצטרף לשעה בה פרופ' יורם שחר, חוקר שיטות משפט ואת ההיסטוריה של המשפט מביה"ס הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן, יביא את ההיסטוריה של בג"צ, מי היו הראשונים שישבו בכס השיפוט? מה הייתה העתירה הראשונה לבג"צ? ועד כמה הוא היה אקטיביסטי? (רמז- מאוד).

בג"צ שיושב בירושלים הוא אחד הגופים הציבוריים שנמצאים בשיח הישראלי מאז ומתמיד, אך האם אתם מכירים את העובדה שבתחילתו הוא בכלל ישב ברחוב יהודה הלוי בתל אביב?

אתם מוזמנים להצטרף לשעה בה פרופ' יורם שחר, חוקר שיטות משפט ואת ההיסטוריה של המשפט מביה"ס הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן, יביא את ההיסטוריה של בג"צ, מי היו הראשונים שישבו בכס השיפוט? מה הייתה העתירה הראשונה לבג"צ? ועד כמה הוא היה אקטיביסטי? (רמז- מאוד).

את התזה שלו שעוסקת בזכות לפרסום, כתב במסגרת תוכנית ה MA במשפטים, טכנולוגיה וחדשנות עסקית בהנחייתו של פרופ' ליאור זמר, והוא בוחן לאיזה עולם זכויות יש לשייך אותה. בשעה מרתקת הוא מסביר את הסטטוס הנוכחי של הזכות, מהי הגישה בפסיקה, ומה עתידה של הזכות.

מי מאיתנו לא מכיר את ההקלטה המפורסמת של דוד בן גוריון מקריא בפאתוס הוליוודי את מגילת העצמאות, כחלק מהכרזת העצמאות, אי אז ב-14.5.1948?

פרופ' יורם שחר, חוקר את ההיסטוריה של המשפט בביה"ס רדזינר למשפטים, יצא למחקר מרתק אודות ההיסטוריה של הכרזת העצמאות. מי האנשים שהיו מעורבים בתהליך הניסוח של המגילה (שנמשך הרבה פחות זמן ממה שתוכלו לתאר), מה היו ההשראות לכתיבתה, ומה שכחו להכניס אליה?

ממש בקרוב יפתח כאן באוניברסיטת רייכמן המרכז לחדשנות, וכחלק ממנו, ד"ר יובל דורפן וד"ר יונתן גירון הולכים להנדס את העתיד!

בשעה הקרובה אתם יותר ממוזמנים להכיר את התחום המרתק של ביולוגיה סינטית, מה השימושים שעושים עם פיתוחים בתחום, על השילוב של מחקר באקדמיה ופיתוחים בתעשייה, וכיצד המרכז לחדשנות אמור להוות קרקע פורייה לשיתופי פעולה עתידיים בתחום זה.

בישראל, מדינה מעודדת ילודה, כולם רוצים להיות הורים. גם הומואים ולסביות.

ד"ר גבע שנקמן לכברג פסיכולוג קליני מביה"ס איבצ'ר לפסיכולוגיה, חוקר היבייים פסיכולוגים של נטיות מיניות, ומסביר על מחקריו הסוקרים את הרצון של זוגות הומואים ולסביות להיות הורים- למה בישראל הרצון אפילו גדול יותר ממדינות אחרות, כיצד הנבדקים העריכו את סיכויהם להיות הורים, עד כמה המצב המשפט בישראל משפיע על הערכת הסיכוי, ומהי השפעת הסטיגמה בהקשר של הרצון להפוך להורים?

מהי פרסונה? למי מגיע ה"קרדיט" בהקשר של פרסום של דמות? ומה התיאוריות בעזרתן ניתן לבחון שאלות אלה?

עו"ד מירה מולדאור, סטודנטית לתואר שני במסלול של משפטים, טכנולוגיה וחדשנות עסקית בהנחייתו של סגן הדיקן ביה"ס למשפטים פרופ' ליאור זמר, חקרה במסגרת התזה שלה בדיוק את השאלות האלה.

מוזמנים לשעה בה נבחן את כל השאלות הללו (ועוד רבות אחרות), תוך מתן דוגמאות מעולם התרבות

פרופ' אסיף אפרת מביה"ס לאודר לממשל חוקר היבטים שונים בתחום היחסים הבינלאומיים, כשברקע שלו נמצא הידע המשפטי שלו.

איך הוא מחבר בין שני התחומים? מוזמנים להצטרף לשעה עם פרופ' אפרת, ולשמוע איך המחקר שלו על סחר בבני אדם והסגרת עבריינים עושים בדיוק את זה

ביולוגיה חישובית היא תחום מרתק, והשימוש שד"ר אילן גרונאו עושה במודלים החישוביים במחקריו- נדמים לסרט מדע בדיוני.
מוזמנים להצטרף לשעה שתיקח אותנו לתקופה הפרה היסטורית, בה נבין עד כמה האדם הנאנדרתלי דומה לנו מבחינה גנטית, ואיך בדיוק המחקר עושה שימוש במודלים מתמטיים בשביל לגלות תגליות במחקר האבולוציוני