אקדמיקס
פודקאסט אקדמי בגובה העיניים.
שיחה אקדמית אחד על אחד עם אקדמאים מאוניברסיטת רייכמן ומחוצה לו בשלל נושאים. תכנית קלילה, המייצרת שיח אינטיליגנטי בגובה העיניים.
כשאנחנו שמחים, כועסים או לחוצים, אנחנו נוטים לעיתים קרובות ל"הדביק" את הסובבים אותנו. חלק מהסיבות נעוצות בסינכרון טבעי שמתרחש בין אנשים, סנכרון שקשור במערכות הפיזיולוגיות שלנו ובא לידי ביטוי במח, בגוף ובלב. ד"ר יוליה גולנד מסבירה מהו בדיוק הסנכרון ובאילו נסיבות הוא מתרחש, וכמו כן, איך הוא בא לידי ביטוי במערכות יחסים, בתעמולה פוליטית ואפילו במסיבות טראנס.
קרדיט תמונות: AudioVersity
בפרק הזה אנחנו מארחים את נילי גולדברג – יזמת, סופרת, יועצת אסטרטגית לחברות בצמיחה שאף זכתה בתואר מרצה מצטיינת באוניברסיטת רייכמן.
נילי הובילה סטארטאפים, ליוותה מותגים כמו Wix, Netflix ו-Airbnb, ופיתחה שיטות עבודה שמיושמות היום בקרב יזמים, מנהלים ומשקיעים בארץ ובעולם. היא גם מחברת הספר Your Core-4, שמתאר את ארבעת העוגנים הקריטיים להצלחת מיזמים וגם של מדינות.
במהלך הפרק נצלול לתוך תהליכי צמיחה, בניית חזון, ניהול בתקופות של אי-ודאות, יציאה מנקודת מבט של הישרדות לצמיחה והשוק של 2026
מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, מדינת ישראל ספגה אובדן עצום – 1,988 הרוגים מאז ה-7 באוקטובר 2023. אבל בתוך המספרים האדירים האלה מסתתרת עוד מלחמה שקטה, כמעט שקופה: כמעט 900 אזרחים ישראלים נהרגו בתאונות דרכים באותה התקופה.
כן, בזמן שאנחנו מדברים על ביטחון לאומי, אנחנו מפסידים בקרב אחר – על חיינו בכבישים.
רק השנה, 388 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים, נתון שממצב את שנת 2025 כאחת השנים הקטלניות ביותר בעשורים האחרונים, עם עלייה של 6% לעומת השנה שעברה, ושיא שלילי שלא נראה מאז 2005.
והנתון הקשה ביותר? אחד מכל ארבעה הרוגים הוא נהג צעיר, לרוב בן 18 עד 24 – בדיוק בגיל הסטודנטים שלנו.
כדי לדבר על זה באמת ולא רק על המספרים, אלא גם על האנשים מאחוריהם, הגיעו היום לאולפן שני אורחים מעוררי השראה:
גלי שחר אפרת, מנכ״לית FORE לימודי חוץ, הכשרת מנהלים ובית הספר להייטק וAI של Google ואוניברסיטת רייכמן, שאיבדה את בתה שחר בת תשעה חודשים בתאונת דרכים, ומאז הקדישה את חייה למאבק בתאונות, להרצאות ולהעלאת מודעות;
ונמרוד כרמל, יו״ר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת רייכמן, שמוביל את הקמפיין הסטודנטיאלי לשבוע הבטיחות בדרכים
מאוריטניה יושבת על קו התפר בין מדבר הסהרה לאוקיינוס האטלנטי, מדינה עצומת שטח ומעט תושבים, איסלאם מאלכי וזהות שנוצרה ממסלולי סחר והגירה עתיקים; בשנים האחרונות היא מושכת תשומת לב עולמית בזכות גז ימי ומכרות ברזל וזהב, תפקידה בצירי ההגירה לאירופה, ומדיניות חוץ שמדברת עם וושינגטון ואירופה, עם המפרץ, סין וטורקיה. היא מוצגת כ״אי של יציבות״ בסאהל הסוער, אך מאחורי הכותרת מסתתרים פערים חברתיים ואתגרי משילות. היום ננסה להבין אם זו יציבות אמיתית או מיתוס שימושי, ומה המשמעות שלה לישראל.
נמצא איתנו השגריר ד״ר חיים קורן מבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, לשעבר שגריר ישראל במצרים ובדרום סודן.
מאוריטניה יושבת על קו התפר בין מדבר הסהרה לאוקיינוס האטלנטי, מדינה עצומת שטח ומעט תושבים, איסלאם וזהות שנוצרה ממסלולי סחר והגירה עתיקים; בשנים האחרונות היא מושכת תשומת לב עולמית בזכות גז ימי ומכרות ברזל וזהב, תפקידה בצירי ההגירה לאירופה, ומדיניות חוץ שמדברת עם וושינגטון ואירופה, עם המפרץ, סין וטורקיה. היא מוצגת כ״אי של יציבות״ בסאהל הסוער, אך מאחורי הכותרת מסתתרים פערים חברתיים ואתגרי משילות. היום ננסה להבין אם זו יציבות אמיתית או מיתוס, ומה המשמעות שלה לישראל.
נמצא איתנו השגריר ד״ר חיים קורן מבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, לשעבר שגריר ישראל במצרים ובדרום סודן.
בפרק של היום היום נבחן איך מדיה מעצבת רגשות, עמדות והרגלים של צעירים (ומבוגרים), עם דגש על דימוי גוף, מיניות, יחסים חברתיים עם דמויות אהובות והשלכות לבריאות הציבור.
זכיתי לארח את פרופ׳ קרן צור איל, מרצה בכירה בבית הספר סמי עופר לתקשורת וחוקרת תכני והשפעות מדיה, זוכת מענקי ה-ISF בתחום מדיה, מיניות ודימוי גוף.
אז מה מראים המחקרים האמפיריים, אילו תהליכים קוגניטיביים וחברתיים פועלים בעת חשיפה לתכנים, ומה תובנות פרקטיות הורים ומורות יכולים לאמץ כדי לטפח שימוש מדיה בריא? ננפץ כמה מיתוסים ונאיר גם את הצד הטוב של המדיה
בפרק של היום נדבר על אחת הסוגיות הדחופות והמשפיעות ביותר של ימינו, משבר האקלים, אבל מזווית כלכלית. כי מאחורי השיח על התחממות גלובלית, הפסקות חשמל, גלי חום או הצפות, מסתתרת גם שאלה של כסף (והרבה ממנו), תכנון, ואחריות ציבורית.
היום זכיתי לארח את ד”ר שירי צמח שמיר – חוקרת ומרצה מובילה בתחום כלכלת הסביבה, בעלת תואר שני ודוקטורט בכלכלה בתוכנית המשותפת של הטכניון ואוניברסיטת חיפה. היא מתמחה בהערכה כלכלית של המגוון הביולוגי, שירותי המערכת האקולוגית הימית והיבשתית, ובפיתוח מודלים חדשניים לקבלת החלטות רציונלית ומקיימת.
אז איך מתמחרים את שוויו של עץ? מה הקשר בין נחלים, פחמן ומסים? ולמה דווקא ישראל תופסת טרמפ על המאמץ העולמי נגד משבר האקלים?
קרדיט תמונות: AudioVersity
כולנו מרגישים איך ה-AI משנה מקצועות מבפנים, אבל מה קורה כשהוא נוגע בליבת שפת העסקים, החשבונאות: היום באקדמיקס זכיתי לארח את שלומי שוב, ראש החוג לחשבונאות באוניברסיטת רייכמן, סגן דיקן בית ספר אריסון למנהל עסקים, וראש מכון הפניקס לחקר שוק ההון.
נדבר על Dr. IFRS ככלי שמתרגם תקנים לתשובות מהירות ומדויקות, על האופן שבו ה-AI משנה את תפקידי רואי החשבון ומנהלי הכספים. נצלול למטרות המכון החדש, מחקר יישומי שמחבר אקדמיה ושוק ההון, פיתוח סטנדרטים לבקרה על מודלים, והכשרת דור מקצועי שמבין נתונים וטכנולוגיה. נשאל איך סטודנטים צריכים להתכונן כבר עכשיו, ואיך שוק העבודה יתאים את ההכשרות, הגיוס והקריירה לעידן החדש.
בשנים האחרונות נדמה שהחיים בוחנים אותנו שוב ושוב, מגפה עולמית, משברים כלכליים, מציאות ביטחונית לא יציבה, ומלחמה שממשיכה להכתיב את סדר היום שלנו. בתוך כל הטלטלה הזו, הזוגיות שלנו, המקום שאמור להיות העוגן והבית הבטוח מוצאת את עצמה לא פעם תחת מבחן מתמשך
היום ב”אקדמיקס” ננסה להבין מה גורם לזוגות לא רק לשרוד את התקופות האלה, אלא אפילו לצמוח מהן.
לשם כך הזמנתי את ד”ר רוני שוחט־פשדצקי, פסיכולוגית קלינית בכירה ומדריכה מוסמכת בפסיכותרפיה ופסיכו־דיאגנוסטיקה, בעלת דוקטורט מאוניברסיטת בר־אילן. כיום היא מנהלת את הקליניקה לקהילה בביה”ס לפסיכולוגיה ע”ש ברוך איבצ’ר ומשמשת כמרצה באוניברסיטת רייכמן, ומתמחה בעבודה עם מבוגרים, מתבגרים וילדים. היא מוסמכת בטיפול זוגי בשיטת EFT, ובעלת ניסיון עשיר במחקר, ניהול קליניקות והכשרה בשיטות טיפול מגוונות.
דיברנו על יצירת “תקווה”, משברים חיצוניים ופנימיים, ועל הכלים שיכולים לעזור לנו לשמור על קשר חזק ואוהב גם כשכל מה שסביבנו מרגיש לא יציב
קרדיט תמונות: AudioVersity
בארה״ב תמיד תמכו בישראל, אבל האם זה עדיין נכון? ואיך נראית התמיכה הזו בעידן של קיטוב פוליטי, שינויי דור ותחושת מיאוס ממלחמות?
בפרק הזה של אקדמיקס אנחנו בודקים האם הברית עם הציבור האמריקאי עדיין מחזיקה או שהגיע הזמן לחשב מסלול מחדש.
האורח שלנו הוא פרופ’ אמנון כוורי, פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל ודיפלומטיה באוניברסיטת רייכמן, שמסביר למה דווקא עכשיו חשוב לבחון מחדש את יחסי ישראל–ארה״ב – ומה זה אומר על העתיד שלנו פה?
בזמן האחרון הרבה מאיתנו מוצאים את עצמנו קמים באמצע הלילה בגלל ירי של טיל אחד מתימן, איראן או עזה. טיל בודד, בלי מתקפה רחבה, בלי סבב. רק אזעקה, שקט, ותהייה: למה עכשיו? מה זה משרת?
בפרק הזה של “אקדמיקס” אני משוחחת עם ד”ר ערגה אטד, מרצה וחוקרת בעיצוב התנהגות ושכנוע באוניברסיטת רייכמן
נדבר על מה שלא תמיד רואים: הקרב על התודעה.
איך מספרים סיפור בזמן מלחמה? מה ההבדל בין הסברה ממשלתית לאזרחית? איך פסיכולוגיה ובינה מלאכותית נכנסים לתוך שדה הקרב הדיגיטלי? ומה התפקיד של ערוצים כמו אל-ג’זירה בעיצוב דעת הקהל?
קרדיט תמונות: AudioVersity
בזמן שבישראל עוד מתלבטים איך ייראה “היום שאחרי” בעזה, סין כבר פועלת: מתווכת, מגשרת, ולפעמים גם מחליטה. היא עושה את זה בלי חיילים, בלי סנקציות אבל עם חזון ברור לאזור ועמדה גיאופוליטית שהולכת ומתבססת.
בפרק הזה של אקדמיקס, זכיתי לארח את ד”ר גדליה אפטרמן, ראש תכניות ישראל–אסיה במכון אבא אבן לדיפלומטיה, דיפלומט לשעבר בבייג’ינג וד”ר לפילוסופיה שיעזור לנו לנסות ולהבין מה סין רוצה מאיתנו? מה החזון שלה למזרח התיכון? למה היא מגיבה בעמימות כשהחמאס תוקף ואיך ישראל יכולה (אם בכלל) להשפיע על היחסים איתה
קרדיט תמונות: AudioVersity
רחפן לוחם שמזהה, בוחר ותוקף מטרה בלי התערבות של אף אדם. האם זו כבר המציאות? והאם זה בכלל חוקי? בפרק של היום אנחנו חוקרים את עולם הנשק האוטונומי הקטלני, רחפנים שמקבלים החלטות של חיים ומוות. מה קורה כשהבינה המלאכותית פוגשת את המשפט הבינלאומי, ומה תפקידו של האדם, אם בכלל, בתוך מעגל ההפעלה.
האורח שלי היום הוא אביב בר זוהר, דוקטורנט בבית ספר רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן, המקדיש את מחקרו לנושא החם והמורכב של רובוטים קטלניים בשדה הקרב, תוך בחינת החוקיות, המוסריות ומידת מעורבות האדם בהפעלתם. אביב מביא עמו שילוב ייחודי של ניסיון משפטי, צבאי וטכנולוגי: הוא בוגר מצטיין במשפטים ובמנהל עסקים, שירת כ-25 שנה בחיל האוויר והיום משמש כמומחה בתחום הרחפנים וניהול המרחב האווירי במיזם הרחפנים הלאומי.
קרדיט תמונות: AudioVersity
ב-22 באפריל 2025, אירע פיגוע טרור קטלני בעיירת הנופש שבחבל קשמיר, בו נרצחו 26 בני אדם. הפיגוע, שנחשב לקטלני ביותר נגד אזרחים בהודו מאז מתקפת הטרור במומבאי ב-2008, הוביל את הודו לפתוח במבצע צבאי שנועד לפגוע בתשתיות טרור הנתמכות בידי פקיסטן. והמתיחות בין שתי המעצמות הגרעיניות שוב עלתה מדרגה.
במקביל, הודו מוצאת את עצמה במצב גיאופוליטי מורכב. היא שואפת לשמור על יחסים טובים עם מדינות כמו ארה”ב ורוסיה, לצד קשרים עם מדינות כמו איראן וערב הסעודית. ישראל, בתור שותפה אסטרטגית, מספקת להודו סיוע בטחוני, כולל מידע ונשק, במיוחד בתחום הלוחמה בטרור.
כדי להבין את הדינמיקות המורכבות הללו, אני שמחה להציג את נינה סלמה, מומחית למדיניות חוץ מאוניברסיטת רייכמן, שתסייע לנו להבין את הסכסוך ההודי-פקיסטני, את השפעתו על האזור, ואת האינטרסים של מדינות כמו ישראל וסין.
קרדיט תמונות: AudioVersity
הסאהל, אזור במערב אפריקה, כמעט ולא מקבל תשומת לב בתקשורת העולמית, אך מאורעות בו משפיעים על המפה הגיאופוליטית. לאחר תקופה קצרה של יציבות דמוקרטית, השלטון בניז’ר הופל בהפיכה צבאית. בניגוד להפיכות רבות אחרות באזור בשנים האחרונות, הפעם תשומת הלב הגלובלית דווקא כן ממוקדת בניז’ר, שכן היא הפכה לזירה שבה מצטלבים כמה מהמאבקים הגדולים בעולם. המדינה, עשירה במשאבים טבעיים וממוקמת באופן אסטרטגי, מה שהופך אותה לאבן שואבת למעצמות כמו רוסיה, סין וארה”ב, שנאבקות על השפעה באזור. בנוסף, איראן, שמחפשת להשיג אורניום להמשך תוכנית הגרעין שלה, שמה עין על מאגרי האורניום בניז’ר, מה שמגביר עוד יותר את המתח הגלובלי סביב המדינה.
אז מה קורה שם?
כדי לענות על השאלה המורכבת הזאת, הצטרף אליי היום השגריר ד״ר חיים קורן, בית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, אוניברסיטת רייכמן. שגריר ישראל הראשון לדרום סודן ושגריר מצרים
במרחק של כמה שעות טיסה מישראל נמצאת מדינה שכולנו מכירים איראן.
אז את זה שאיראן מהווה איום משמעותי על מדינתנו הקטנה כולם יודעים, בין אם דרך הפרוקסיז שלה ובין אם דרך מתקפה ישירה.
אבל עד כמה האיום הגרעיני שלה קרוב? בימים אלו מתקיים משא־ומתן אינטנסיבי עם ארה״ב, שבמרכזו מתקני הגרעין שלה וכאן נכנס לתמונה גם מעמדה האסטרטגי של ישראל.
בפרק הזה של “אקדמיקס” נצלול לעומק שיחות הגרעין הנוכחיות, נבין איך הכל התחיל, מה עומד על הפרק וכיצד ירושלים יכולה לנצל את “שעת הכושר” הדיפלומטית והבטחונית.
על כל השאלות האלו ועוד נדבר עם ד״ר עופר ישראלי, מומחה ליחסים בינלאומיים ולביטחון לאומי, המכללה האקדמית אשקלון, אוניברסיטת רייכמן
מי מאיתנו לא שמע על קטאר? מדינה קטנה, פחות מחצי מגודלה של ישראל אבל עם נוכחות גלובלית שאי אפשר להתעלם ממנה.
בין השנים 2014 ל־2019, קטאר תרמה למעלה מ־1.4 מיליארד דולר לאוניברסיטאות אמריקאיות. היא השקיעה 220 מיליארד דולר במונדיאל שנערך על אדמתה, רכשה קבוצות כדורגל כמו פריז סן ז’רמן, חתמה על חוזי נשק בעשרות מיליארדים ולפי פרסומים, גם טיפחה קשרים אסטרטגיים עם מנהיגים באפריקה, באירופה ובמזרח התיכון.
אבל הכסף הוא לא המטרה. הוא הכלי. המטרה האמיתית היא עוצמה: תדמית, גישה והשפעה על דעת קהל עולמית.
ובמרכז האסטרטגיה הזו עומד גוף תקשורת אחד אל-ג'זירה. ערוץ חדשות שצמח מקטאר, הפך לאחד המשפיעים בעולם, משודר במאות מיליוני בתים, מדורג לצד CNN ו-BBC, ובשקט אך בעקביות מעצב את הדרך שבה המערב מבין את המזרח התיכון בכלל, ואת ישראל בפרט.
אז מה הסיפור מאחורי אימפריית המדיה הזו? איך היא נבנתה, איך היא פועלת, ואיך אם בכלל אפשר להתמודד עם ההשפעה שלה?
איתנו באולפן כדי לענות על השאלות האלו: פרופ’ טל סמואל-עזרן, ראש התכנית הבינלאומית לתקשורת באוניברסיטת רייכמן, חוקר תקשורת בינלאומית ומומחה לאפקט אל־ג’זירה במערב.
קרדיט תמונות: AudioVersity
דמיינו את עצמכם עומדים בלובי של מלון. שני רובוטים מנקים את הרצפה, פתאום הם מתקרבים זה לזה, נראה שהם משוחחים, ואתם… מרגישים מחוץ לתמונה. נשמע מוזר? אז זהו, שזה קורה. והתחושה הזו של דחייה חברתית, לא נמצאת רק באינטראקציה עם בני אדם, אלא גם עם מכונות.
בפרק של היום אנחנו מארחים את ד”ר הדס אראל, חוקרת פורצת דרך וראש תחום רובוטים חברתיים
במעבדה לחדשנות במדיה. נדבר על רובוטים שמעודדים מנהיגות אצל בני אדם, על השפעה רגשית מפתיעה של כלב רובוטי, ועל שאלות גדולות שנוגעות לעתיד, מה יקרה כשנרגיש מחוברים או דחויים דווקא מרובוטים?
האם רובוט יכול לגרום לי לקנות משהו, או דווקא לגרום לי להרגיש שייך? ואיפה עובר הקו בין טכנולוגיה שמשפרת את חיינו לכזו שמעצבת אותנו מבלי שנרגיש
מה קורה כשסטארטאפ נכנס לשוק תחרותי?
האם ניסיון קודם ומעורבות הפאונדרים תמיד עוזרים או שלפעמים דווקא מגבילים?
ומה אפשר ללמוד מהחברות שלא “בזבזו משבר טוב”?
בפרק הזה של אקדמיקס אני מארחת את פרופ’ ניראון חשאי, דיקן בית הספר אריסון למנהל עסקים באוניברסיטת רייכמן, חוקר מוביל בתחום האסטרטגיה, חדשנות ויזמות.
נשוחח על מצבה של ישראל כ”אומת הסטארטאפ”, על האתגרים של יזמים ומנהלים בעידן כאוטי, AI , ועל שלושה מהמחקרים שלו – שמלמדים אותנו איך תחרות, חדשנות וניסיון מעצבים את ההצלחה של חברות.
