הרבה מההמצאות שאנחנו מכירים התחילו בכלל מטעות. פניצילין שנולד מצלחת פטרי שהתמלאה עובש, פוסט־איט שהתחיל מדבק שלא היה מספיק חזק, מיקרוגל שהרעיון אליו הגיע אחרי שחטיף שוקולד נמס בכיס של מהנדס שעבד על רדאר, וארטיק שנולד כשילד שכח בחוץ כוס עם משקה ומקל ערבוב בלילה קר.
על פניו, כל אלה נשמעים כמו מזל. אבל אולי זו רק חצי מהתמונה. כי הרבה אנשים נתקלים בטעויות, בכישלונות ובדברים לא צפויים, והשאלה היא מי יודע לעצור, להסתכל עליהם אחרת, ולהפוך אותם לפריצת דרך.
האורח שלנו היום הוא מוטי שטנר, יזם סדרתי, משקיע ומרצה באוניברסיטת רייכמן. יחד עם אחיו, פרופ׳ אורי שטנר, הוא כתב את הספר “איך להיות מדען דיסרפטיבי”, שמנסה לשאול האם פריצות דרך הן באמת עניין של גאונות ומזל, או שאפשר לפתח צורת חשיבה, ואולי אפילו שיטה, שמגדילה את הסיכוי לזהות שאלות גדולות, לערער על הנחות יסוד ולפרוץ את גבולות הידע הקיים
בפרק הזה נדבר על הדרך שבה נולדות תגליות, על מה שמדע יכול ללמוד מהייטק, על ההבדל בין חשיבה נועזת לחשיבה לא מבוססת, ועל השאלה האם אפשר ללמד אנשים לחשוב בצורה שמובילה לפריצות דרך