על הרצף

מה חשוב לשאול את אנשי הטיפול, למה צריך לצפות, ומה עושים אם לא מרוצים?

למה יש רשימות המתנה ארוכות והאם עדיף לפנות באופן פרטי או דרך קופת החולים?

כל כמה זמן כדאי לשוחח עם אנשי הטפול ומה הזמן הכי טוב לעשות את זה.

ד"ר עליזה ויג, פסיכולוגית קלינית, מייסדת ומנהלת מכון 'סימני קשר' מכון טיפולי התפתחותי רב תחומי, וממקימי ארגון ה-DIR הישראלי, מתארחת לפרק נוסף בו שוחחנו כיצד מודל ה DIR מאפשר להבין את הפרופיל הייחודי של כל ילד והוריו, ולזהות מה גורם להם להנאה ביחד (!) שהיא המפתח לפיתוח מערכות יחסים מורכבות יותר.
עליזה הסבירה כיצד מערכות יחסים מאפשרות למידה של ויסות רגשי, פתרון בעיות, וחשיבה אבסטרקטית.
בנוסף, שאלנו האם ב DIR יש גבולות, וכיצד הגישה באה לידי ביטוי בקבוצות מיומנויות חברתיות ובהדרכות הורים, שמותאמות לפרופיל של כל משפחה.

ד"ר עליזה ויג, פסיכולוגית קלינית, מייסדת ומנהלת מכון 'סימני קשר' מכון טיפולי התפתחותי רב תחומי, וממקימי ארגון ה-DIR הישראלי, מסבירה על עקרונות הגישה, מספרת מה המשמעות של טיפול רב תחומי, ואחרי כמה זמן ניתן לראות שינוי.
האזינו לפרק שבו שאלנו איך בוחרים מטרות ומודדים את ההצלחות, מה התפקיד של ההורים בתהליך, ומהי הגישה הנוירוגיאומטרית שפיתחה ד"ר ויג.

ד"ר מרדכי בן חמו מספר על המסע שלו מהאבחון הראשון, אותו קבל בהיותו נער ושמר בסוד, ועד לאבחון הנוסף כבוגר, אותו החליט לחבק ואף להפוך לקול חשוב בעולם האוטיזם, המזהיר מפני שרלטנים. איזה סוגי סיוע וטיפול הוא מקבל גם כיום (טיפול רגשי, ליווי תעסוקתי ועוד) ומדוע מנקודת מבטו כחוקר אוטיזם, הוא סבור שבעתיד יחקרו אוטיזמים והטיפולים יהיו יותר מותאמים ויעילים.
מדוע הורות 'מסוק', חייבת להרפות ולאפשר לילדים אוטיסטים בכל רמות התפקוד, לחוות כישלונות, כדי להתפתח. ולמה חשוב להשתלב (ככל שניתן) במסגרות החינוך הרגילות. לבסוף שמענו את החזון, איך באמצעות חיים משותפים שבהם אין הפרדה בין האוכלוסיות השונות, ננפץ דעות קדומות ונחבק את השונות.

'אוטיזם קוסקוס ורוקנרול'
https://secure.cardcom.solutions/e/xg9F

'הבושה'
https://secure.cardcom.solutions/EA/EA5/3MXRn711k2kwbaHIJlpkA/Order

2 ספרים אוטיזם קוסקוס ורוקנרול + הבושה
https://secure.cardcom.solutions/EA/EA5/jxdC8UzUjUq5bbBrDOaALg/Order

יעל יוספסברג, נשואה לנרי ואמא של דניאל, מאיה ומיכאל בן 19 שאובחן בגיל שנה וחודשיים עם אוטיזם, מוזיקאי עם שמיעה אבסולוטית.
יעל היא יזמת, בעלת משרד 'על הרצף' לליווי משפחות מיוחדות, כיהנה 7 שנים בהתנדבות כיו"ר הוועד המנהל באלו"ט.
דברנו על תחנות שונות במסע של יעל ומשפחתה, שוחחנו על הגישה שלה 'שווים בין שווים' ולמדנו ממנה איך רגעים כואבים מייצרים מעשים טובים, לחברה שלנו בכלל ולקהילת אנשים עם צרכים מיוחדים ומשפחותיהם בפרט.

אביגיל דר, מייסדת קאנפורה, מרכז ייעוץ לטיפול בקנאביס רפואי לאוטיזם ובעיות נוירו-התפתחותיות, מספרת על הדרך הארוכה שעשתה עם בנה יובל בטיפול בקנאביס ועל המסע הביורוקרטי שצלחה עבור אלפי משפחות בישראל. אביגיל מובילת קידום המחקר וההתוויה לטיפול בקנאביס לאוטיזם בארץ ובעולם.

שיחה מרתקת עם מיכל ברקוביץ' בר, אוטיסטית מצוות מייסדי קבוצות פייסבוק 'אוטיסטים ושאר ירקות' ו'מרוצפות' ומחברת הספר 'אוטיזם –תתחילו כאן'.
מהי זהות אוטיסטית חיובית ולמה חשוב לדעת מה זה אייבליזם? מהי הורות אוטיסטית לילדות אוטיסטיות? מה דעתה של מיכל על גישת ניתוח התנהגות?
והכי חשוב המסר: לדבר על אוטיזם עם אוטיסטים!

למי מתאימה גישה זו ולאיזה גילאים? האם היא נעשית בבית, בזום או במסגרת חינוכית, ואיך זה יכול לסייע ולקדם?
מה ההכשרה הנדרשת להיות מנתח.ת התנהגות ואיך ההורים יכולים לוודא שמדובר באיש מקצוע?
אורחת: אורלי רובין, מנתחת התנהגות, ראש בית הספר לניתוח התנהגות בסמינר הקיבוצים ויו״ר משותף של ארגון מנתחי ההתנהגות בישראל.

איך קורה שיש אבחונים בגילאי העשרה ומעלה? מה המכנה המשותף של הקשיים בגילאים אלו? מה המעטפת הטיפולית המומלצת ובאילו מצבים כדאי לשקול החלפת מסגרת?

איך בוחרים מסגרת אחרי גיל 21 ועוזבים את בית ההורים לחיים עצמאים?

מהי רכיבה טיפולית ולמה הרכיבה היא רק אחת המטרות בטיפול? מה מיוחד בסוס ומה קורה למי שפוחד לעלות עליו? בפרק זה התארחה טל גולינסקי, מדריכת רכיבה טיפולית בחוות קבליירו בפארק, בפארק לאומי רמת גן וסיפרה למי מתאימה רכיבה טיפולית, איזה מיומנויות הילדים יכולים לרכוש ומה המשמעות של הקשר שנוצר בין המדריך, הסוס והילדים.

פרק זה מוקדש לשאלות של הורים בקבוצת הפייסבוק 'פודקאסט על הרצף – שיחות על אוטיזם'

https://www.facebook.com/groups/327567965898214

מה ההגדרה של רגרסיה? איך היא מתבטאת ומה ההבדל בינה לבין פלאטו? איך מתחילים לטפל ומה הפתרונות האפשריים.

האם קיימת זהות אוטיסטית? להשתמש במילה הפרעה או שונות? איך נתפסת התרבות האוטיסטית בחברה נוירו טיפיקלית ומה תפקידם של ההורים?

פרק זה כולל שני חלקים, בחלק הראשון – מה מצפים אנשי ונשות הטיפול מהוריהם של הילדים המטופלים? במה חשוב ליידע אותם ומה הם היו רוצים שתדעו.
בחלק השני – איך בא לידי ביטוי שוני מגדרי באוטיזם? מה מיוחד בילדות המאובחנות על הספקטרום האוטיסטי ואיך זה שונה מבנים.

מה זאת אפרקסיה ודיספרקסיה והאם חייב להיות קשר לאוטיזם? באיזה גיל מופיעים הסימנים הראשונים ומי הסמכות שנותנת את האבחנה? מה עושים כדי לקדם ומתי מתחילים לשלב תת"ח (תקשורת תומכת חלופית)?

בפרק הזה נשוחח על קושי בהתארגנות וורבלית, הנלווה לעיתים לרצף האוטיסטי.

איך מכינים ילדים בתפקודים השונים ללו"ז חדש, לבתי מלון, טיסות וטיולים? האם מספרים לחברים שמטיילים איתם? ובאיזה כלים אפשר להסתייע כדי שכל המשפחה תהנה?

וגם – איך מעודדים ילדים להביע רגשות?

מה מיוחד בהורות של ילדים על הרצף האוטיסטי? איזה אתגרים יש בהורות כזו בטווח קצר ובטווח ארוך? מה קורה כשיש חוסר הסכמה בין ההורים לגבי האבחון ו/או הטיפול ואיזה אסטרטגיות התמודדות יכולות לסייע וגם להעלות חיוך.

מי מגדיר את התפקוד ועל פי איזה קריטריונים הוא משוקלל? האם התפקוד שנקבע בגיל נמוך ישאר כך או שהוא עשוי להשתנות? לאיזו מסגרת חינוכית מופנים כשמוגדרים בתפקוד גבוה והאם זה מחייב משלב/ת? וגם שאלה של הורים לגבי שילוב. מי מגדיר את התפקוד ועל פי איזה קריטריונים הוא משוקלל? האם התפקוד שנקבע בגיל נמוך ישאר כך או שהוא עשוי להשתנות? לאיזו מסגרת חינוכית מופנים כשמוגדרים בתפקוד גבוה והאם זה מחייב משלב/ת? וגם שאלה של הורים לגבי שילוב.

בפרק הזה בחרנו להתמקד במה שנעשה על מנת לסייע לקשיים של אוטיזם בהיבט טכנולוגי וגם בהיבט של תוכן ויצירת תעסוקה. שוחחנו עם רימון טובין יזם ומנהל האקותיזם ועידן מוטולה מייסד ועורך אתר ועמותת "שווים".
דיברנו על העשייה, על ההתקדמות הבינלאומית, על האופק ועל החברה שהיינו רוצים לייצר עבור ילדים, נערים ובוגרים על הרצף האוטיסטי.