שיא אנושי

מה זה Being? מה זה Doing? ואיך הם קשורים לביצועים בספורט?
בפרק הזה צללנו לעומק ההבדל בין שני מצבי הקיום – being (הוויה) ו-doing (עשייה). הסברנו מה כל אחד מהם אומר, איך הם משפיעים על איכות החיים ועל הביצועים בספורט, ואיפה כדאי למקם את עצמנו ביניהם – לא רק כספורטאים, אלא גם כאנשים.
דיברנו על הפרדוקס של העשייה, על הנטייה שלנו לפעול בלי הפסקה, ועל החשיבות של לעצור לפעמים – פשוט להיות. ניסינו להבין איך אפשר להתנתק מהצורך התמידי בתוצאה, שיתפנו כלים ודוגמאות לאיזון בריא יותר בין הוויה לעשייה, ולבסוף… גילינו מה הקשר של כל זה לחביתה של סער.

מהו ביטחון עצמי? האם בכלל קיים דבר כזה? למה כדאי לדבר על מסוגלות עצמית יותר מאשר על ביטחון עצמי?
בפרק הזה העלינו לדיון נושא שנוגע לליבנו: השיח על ביטחון עצמי בספורט וכמה שהוא לא בר-עבודה (workable).
שיתפנו בחוויות מהקליניקה והשטח עם ספורטאים וספורטאיות שחוו חוסר ביטחון, והסברנו מדוע וכיצד ניתבנו את השיח לפיתוח תחושת מסוגלות יותר מאשר לבניית ביטחון עצמי.
בין היתר, דיברנו על רוג’ר בניסטר וריצת המייל המפורסמת בהיסטוריה, ואיך דווקא היכולת לשאת כישלון מקדמת שבירה של תקרות זכוכית.
פירטנו איך נכון לפתח תחושת מסוגלות – ואיך כל זה קשור לפאטה מורגנה?

מהי מומחיות? האם היא נלמדת או מולדת? מה הפך את הספורטאים הטובים ביותר למה שהם? איך אנשים הופכים למומחים?
בפרק הנוכחי ניסינו לפרק את המונח "מומחיות" – להבין מה הופך אדם למומחה בתחומו, ומה מבדל את הטובים ביותר מהשאר והסברנו שמומחיות אינה רק עניין של שעות תרגול, אלא בעיקר של מספר חזרות איכותיות, אינטנסיביות התרגול, והאופן שבו מתרגלים.
פתחנו בניפוץ מיתוסים רווחים: שמומחיות היא תכונה מולדת, שהמוח מקובע ואינו משתנה, ושכל מי שיתרגל 10,000 שעות יהפוך למומחה (רמז: אולי כן… אבל השאלה היא כמה מומחה בדיוק?) ומה לברון ג׳יימס היה צריך ״להקריב״ כדי להפוך להיות אחד משחקני הכדורסל הטובים בהסטוריה?
האזנה נעימה!

חברים וחברות, יש לנו אורחת מיוחדת באולפן!

נטע ריבקין המתעמלת האומנותית האולימפית שהשתתפה ב-3 אולימפיאדות (!!!) הצטרפה אלינו לפרק מיוחד של שיא אנושי.

השיחה עם נטע הייתה מיוחדת מהרבה בחינות, אבל אם היינו צריכים לשים את האצבע על דבר אחד הוא היכולת של נטע לדבר את התהליכים המנטליים אותם עברה בקריירה המרשימה שלה באופן ממוקד, מלמד ונוגע ללב.

דיברנו עם נטע על ההבדלים בין השתתפות במשחקים האולימפיים בהם היא הגיעה כספורטאית צעירה לעומת המשחקים האולימפיים בהם הציפיות ממנה היו גבוהות במיוחד, איך מצליחים להמשיך לקחת חלק בענף כל כך אינטנסיבי שבו נהוג לפרוש אחרי מחזור אולימפי אחד? (ולעשות שלושה!) ומהן התובנות המנטליות שאספה לאורך הדרך והייתה רוצה להעביר הלאה לספורטאים וספורטאיות צעירים ובעצם – כל מי שרוצה להיות טוב יותר במה שהוא עושה.

האזנה נעימה!

חברים וחברות, יש לנו אורח מיוחד באולפן! אורי ששון, המדליסט האולימפי, הצטרף אלינו לפרק מיוחד של שיא אנושי.
בשיחה פתוחה ומעמיקה, אורי משתף על האתגרים המנטליים שעיצבו אותו בדרכו להישג האדיר – זכייה במדליה אולימפית. דיברנו על הרגעים המכריעים בקריירה שלו, על הדרך שבה הסיפור האישי שלו דחף אותו קדימה, על האתגר אחרי ירידת המתח של ריו וההכנות לאולימפיאדת טוקיו, ומה עבר לו בראש רגע לפני הקרב הגורלי על המדליה האולימפית הראשונה שלו.

האזנה נעימה!

מה זה מיינדפולנס? איך מגדירים את המונח, ואיך מושגים כמו רגע נוכחי, חוויה, קבלה והתבוננות בחשיבה מתחברים אליו?
בפרק הזה צללנו לעולם המיינדפולנס: דיברנו על חוויית הנוכחות ברגע, איך אפשר לתרגל מיינדפולנס ולשלב אותו בחיי היומיום, וגם איך עבודה עם מיינדפולנס – כערך וככלי – יכולה לשפר ביצועים בספורט.
שוחחנו על המדיטציה הראשונה של מייקל ג’ורדן עם פיל ג’קסון ולמה הוא השאיר עין אחת פתוחה, חשפנו למי גיא צייר ציור של פיטר-פן (רמז: התשובה בגוף השאלה…), וגילינו למה סער *נאלץ* לעשות מדיטציה בטיסה חזרה לארץ.
האזנה נעימה!

מהן מחשבות? מהם תהליכי חשיבה? כיצד הן משפיעות על חיי היומיום שלנו, על הביצועים של ספורטאים וספורטאיות, ואפילו על העבודה שלנו כפסיכולוגים בספורט?
בפרק הזה נצלול לעולם החשיבה: נסביר מהן מחשבות ותהליכי חשיבה, נפרט את דפוסי החשיבה השליליים הנפוצים ביותר, ונשתף מקרים שבהם גם הספורטאים שאנו עובדים איתם – וגם אנחנו כפסיכולוגים – מצאנו את עצמנו מתמודדים עם מחשבות שליליות.
נשוחח על תפקיד המדיטציה בהתמודדות עם חשיבה שלילית, נגלה על מה גיא חושב בזמן שהוא עושה מדיטציה, ונחשוף מה גרם לסער להרגיש מתחזה על הדשא בבלומפילד.
האזנה נעימה!

למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים התאוששות? למה ספורטאים חייבים לדעת איך להתאושש כדי לדעת איך לדחוף את עצמם לקצה?האם מנוחה היא מילה גסה? בפרק הנוכחי הסברנו את המשמעות של התאוששות בספורט ומרכיביה ואיך היא מהווה חלק בלתי נפרד מהיכולת להגיע לביצועי שיא. דיברנו על התאוששות מנטלית וגופנית, מהם המשאבים העיקריים שספורטאים וספורטאים צריכים למלא באמצעות התאוששות ולמה להתכונן לתחרות בלי דגש על התאוששות טובה בין מקצה למקצה ובשגרת האימונים דומה לאייפון בלי סוללה? תהנו 🙂

מהו כישרון? האם הוא מנבא הצלחה בספורט? האם מי שאין לו כישרון לא יכול להיות ספורטאי? בפרק הנוכחי ניסינו לענות על שאלות אלו ובעיקר על השאלה: האם ספורטאים כשרוניים בורכו בברכה שמיימית או למעשה קיבלו נטל בדמות חרב פיפיות. דיברנו על גיא שהיה מאוד כישרוני לגילו וסער שהיה מאוד לא כישרוני לגילו – ואיך שנינו לא הגיענו להיות שחקני כדורגל, על עוד גיא (אסולין) הכישרוני ומה קרה לו בדרך ועל למה כשרון עשוי לגרום הרבה תסכול בקרב ספורטאים צעירים ולמה הוא עשוי לגרום להימנעות מעבודה קשה. כמובן שגם הסברנו כיצד ניתן להימנע ולהפחית את הסיכוי שכישרון יהפוך לקללה ונתנו המלצות פרקטיות ליישום כך שגם שחקנים כשרוניים וגם כאלו שלא יוכלו ליהנות מספורט ולקבל הזדמנות משמעותית להצליח. תהנו 🙂

ממשיכים מאיפה שעצרנו בפרק הקודם – המונח ״קבלת החלטות״ נזרק לאוויר פעמים רבות כאשר מנתחים ביצועים של ספורטאים וספורטאיות, אבל האם אנחנו יודעים בכלל מהי קבלת החלטות? לאחר שבפרק 10 הסברנו מהן החלטות ״מערכת 1״ (החלטות מהירות וכמעט אוטומטיות המתקיימות תוך כדי ביצוע) בפרק הנוכחי התמקדנו בקבלת ההחלטות של ״מערכת 2״ אשר פועלות יותר בהחלטות קריירה כגון: להתחרות בתחרות הבאה או לא, התמודדות עם פציעות, פרישות, האם לדבר עם המאמן על משהו שמפריע לי ועוד. הסברנו מתי מערכת 2 ממש יכולה להפריע, הסברנו איך אנחנו עוזרים לספורטאים לקבל החלטות גדולות וגם הסברנו… ואיך האמהות שלנו השפיעו על היכולת שלנו לקבל החלטות?!

המונח ״קבלת החלטות״ נזרק לאוויר פעמים רבות כאשר מנתחים ביצועים של ספורטאים וספורטאיות, אבל האם אנחנו יודעים בכלל מהי קבלת החלטות? איך יודעים מהי החלטה נכונה? איך יודעים מהי החלטה לא נכונה? איך אנחנו בכלל מקבלים החלטה? בפרק הנוכחי הסברנו לעומק את המונח קבלת החלטות, פירטנו את התהליכים המוחיים והגופניים המתקיימים במוח בזמן קבלת החלטה בביצוע וניסינו גם להבין… למה כל המודלים של קבלת החלטות בספורט כל כך מסובכים?! כל זאת התקיים כאשר החלטה הרת גורל ריחפה מעלינו בזמן הקלטת הפרק – והיא הוכרעה רק בסופו…

מהם ביצועי שיא? מהי ההכנה שספורטאים וספורטאיות מקצוענים עושים לקראת רגעי השיא של הקריירה שלהם? ומעניין לא פחות… מה כדאי לא לעשות לפני רגעים אלו?

בפרק הנוכחי ענינו על שאלות אלו וגם הסברנו מהם חוויות שיא, ביצועי שיא ומצבי zone ו-Flow, כמה היכולת להתמודד עם אי-נוחות מהווה מפתח לביצועי שיא וכמובן שיתפנו בהמלצות פרקטיות להכנה מנטלית לרגעי השיא שלכם: בין אם זו תחרות על כרטיס למשחקים האולימפיים, מבחן בלימודים או טסט.

והכי חשוב…איך כל זה קשור למכות חשמל?!

מהו לחץ תחרותי? האם כל ספורטאי.ת חווה לחץ? האם כולם חווים לחץ באותה הצורה? והאם אנחנו מתייחסים אליו נכון? בפרק של היום שיתפנו חוויות שלנו מרגעי השיא של ספורטאים בהם היכולת לעבוד עם הלחץ עשויה להכריע קריירות. בנוסף, חלקנו את תפיסות העולם השונות שלנו בנוגע ללחץ וכיצד כדאי וניתן לעבוד איתו כדי להגיע לביצועי שיא ברגעי האמת. סיימנו את הפרק עם כלים פרקטיים להרגלים נכונים כדי לעבוד עם לחץ בצורה המיטבית.

איזה כיף זה להיות פסיכולוג ספורט!

אבל יש גם כל כך הרבה אתגרים שמתלווים לתפקיד במערכת ספורט: מי במרכז? המאמן? הספורטאי? המנהל המקצועי? מה קורה כשיש התנגשות בין הדרישה של המערכת לצורך של הספורטאי?

בפרק הנוכחי תיארנו ושיתפנו אתגרים אותם אנחנו חווים על בסיס יום יומי בעבודתנו כפסיכולוגים במערכות ספורט הישגי.

שיתפנו במחשבות והתלבטויות מהשטח ועשינו סיעור מוחות משותף בנוגע לפתרונות אפשריים.

בנוסף, מפרק זה תוכלו לקחת מס' טיפים ופתרונות אפשריים לאתגרים מסוג זה מהניסיון שלנו בשטח שרלוונטיים לספורטאים, מאמנים ובעצם.. לכל אחד ואחת.

האם אנחנו נושמים? ברור שכן! אבל האם אנחנו נושמים נכון? לא בטוח!
אז… מהי נשימה נכונה? ואיך אפשר לגייס אותה לשיפור ביצועים בספורט?
בפרק של היום נשמנו עמוק… אבל גילינו שנשימה עמוקה היא לא תמיד הדבר הנכון לעשות. גיא תרגל איתי תרגיל מיוחד של עלייה והורדת עוררות באמצעות נשימה בלבד, בלי לזוז מהכיסא (וזה היה ממש מגניב!).
בנוסף, דיברנו על כך שעצירות נשימה והאטת קצב הנשימה דווקא יכולים להיות מפתח לשיפור ביצועים תחת לחץ, והסברנו למה הנשימה צריכה להתבצע בעיקר דרך האף.

מהו ערך? מה ההבדל בין ערכים אישיים למוסר חברתי? מהו הפוטנציאל האנושי העצום שטמון בבירור הערכים שלנו? ואיך ערכים ממוקדים מהווים גורם בסיסי ומהותי לקריירה ספורטיבית השיגת ארוכת טווח?
בפרק של היום דיברנו על ערכים מבוססי פעולה, מה מבדיל אותם מהמטרות היומיומיות שלנו, ואיך להתחיל לחיות לפי הערכים שאנחנו באמת מאמינים בהם. בנוסף…בפרק הזה תגלו גם איך ערך אישי של אחד מאיתנו היה רגע מפתח ביצירת הפודקאסט 'שיא אנושי'!

מהו רגש? האם רגשות לא נעימים בהכרח פוגעים בביצוע? (ספוילר: לא בהכרח) מה ייחודי לפסיכולוג מתחום הספורט במפגש שלו עם רגשות של הספורטאיות והספורטאיות אותם הוא מלווה?. בפרק הנוכחי הסברנו לעומר את המונח רגש, פירטנו את השפעותיו והסברנו כיצד ניתן לווסת רגשות באופן מיטיב. בנוסף, גילינו שהשינוי מתחיל מהבנת התפיסות האישיות שלנו כלפי רגשות לא נוחים, ולקינוח, שיתפנו כלים מעשיים שיעזרו גם לכם ללמוד לנצח עם הרגש!

איזה הרגל מעכב היה לרוג'ר פדרר בילדותו? מהו ההרגל הקבוע שהיה למייקל ג'ורדן לפני משחקים? מהם חמשת ההרגלים שאתם יכולים להוסיף כבר היום כדי לשפר ביצועים ברגע האמת? בפרק של היום דיברנו על איך נוצרים הרגלים, מה ההבדל בין הרגל מעכב להרגל מקדם, איך להתחיל להטמיע הרגלים של ספורטאי-על ועוד המון רעיונות וכלים פרקטיים להטמעת הרגלים שיעזרו לכם להתקדם לעבר השגת המטרות שלכם.

הכירו את המנחים! מיהו סער גל? איך נגמל מהשאיפה השגויה להיות מהנדס והגיע להיות פסיכולוג ספורט? מהם הרגעים המשמעותיים בקריירה שלו? שני הפרקים הראשונים של הפודקאסט ״שיא אנושי״ יוקדשו להיכרות עם המנחים, העבודה של כל אחד מהם כפסיכולוג ספורט, הגישה המקצועית שלו ותובנות מקצועיות שאסף בדרך.