שלישי חיובי

פנחס, נכדו של אהרון הכהן עד לאירוע מתריס שנוגד את הערכים והוא מגיב בצורה קנאית קיצונית, שמקבלת לגיטימציה מאוד ייחודית.
מה מסמל האירוע המתריס ומה מסמלת תגובתו של פנחס?
כיצד עלינו לשאוף להתנהג ואיך להגיב כשאנחנו רואים התנהגות מתריסה ומנוגדת לערכים של עצמנו?

איך בלעם שניחן בעוצמה רוחנית המשולה עפ"י חז"ל לעוצמות נבואיות של משה, הורד בדרגתו לאחר שהאתון עליה רכב, ראתה את מה שהוא לא יכול היה לראות?
כיצד הבחירה של בלעם במעשה תאווה ורשעות מתקיימת בכל אחד מאיתנו ואיך זה משפיע עלינו כפרטים וכחברה?
האם אנחנו זוכרים לראות את מעלת החברים שלנו ולא את חסרונם, שהרי זוהי החברה המתוקנת ואלו הם אנחנו על סמך מי שמקיף אותנו?
זכתרם,ן כמה פעמים ראיתן.ם היום את הטוב בא.נשים?

אהרן ומרים, שניים מעמודי התווך הרוחניים של עם ישראל נפטרים. העם מוכה בהלם מהאובדן האדיר. איך נותנים משמעות לאובדן? איך הפסיכולוגיה החיובית רואה באובדן את ההזדמנות לעצור, להתבונן ובעיקר להבחין בין מה שחשוב, למה שדחוף?
איך אנחנו יכולים להתחיל כאן ועכשיו לחיות מתוך משמעות וחשיבות ולא בתוך מרוץ של כיבוי שריפות?
עצירה והודיה הן פעולות פשוטות שאפשר להכניס לשגרה כדי להבין מה חשוב באמת.

מחלוקת היא תהליך חיוני להתפתחות אנושית וחברתית, שעל פי פסיכולוגיה חיובית, מובילה לרווחה נפשית, משפרת מערכות יחסים ומפחיתה חרדות.
המחלוקת של קרח נתפסת כסמל למחלוקת המונעת מאגו ואילו לעומתה, המחלוקת בין שתי האסכולות של בית שמאי ובית הלל, הינה בונה, חיובית ונכונה להתפתחות.
על אף התפיסות השונות בין שני הבתים, המחלוקת מבוססת על ענוה ועל הבנת החשיבות לשמר את האחדות, לצד השוני.
והנה הקישור למאמר אותו הזכרנו, והכל כך רלוונטי גם היום, שמציע לגשר על המחלוקות מתוך הבנה שה'ביחד' הוא הניצחון:

מאמר של פרופ' יאיר עמיחי-המבורגר בגלובס
ביום שאחרי המלחמה: אהבה במקום שנאה

מחטא המרגלים בפרשה, אפשר ללמוד כמה אומץ נדרש כדי לראות את הצד החיובי במציאות, כדי להיות במיעוט שמסרב ליפול ליאוש. כמה חשוב להפריד בין עובדות במציאות לבין הפרשנות וכמה עוצמה יכולה להיות גם לאדם מן השורה ולא רק למנהיגים.

מה משמעות האור שעלינו להדליק? עם אילו אתגרים עלינו להתמודד בדרך ולמה חשוב לא לוותר על עבודת הליטוש של קולנו הייחודי?
מתי הקולות החיצוניים מוטמעים בנו והופכים למצרים שבתוכנו ולמה העשייה שלנו היא מה שאנחנו.

מה מסמלת דמותו של הנזיר בפרשה ולמה למרות היותו נזיר הוא עדיין נדרש בקרבן חטאת?
האם קדושה היא התנזרות מתענוגים או דווקא העבודה על המודעות התמידית לפעול כלפי הזולת 'ואהבת לרעך כמוך'?
איפה פוגשת הפסיכולוגיה החיובית (מודל PERMA) את הקדושה בחיים הארציים, ולמה בנק הרגשות האנושיים הוא ההשקעה הכי חשובה?

חלמתם פעם על חופש?
חופש שבו אתם משוחררים מכל עבודה כמו בשנת שמיטה וכמו בשנת יובל? חופש מהמרוץ ומההשוואה?
בפרשה הזו יש מודל שמסביר את חשיבות העצירה לצורך התחדשות, של האדם ושל האדמה.
ויש גם כלים פרקטיים לתרגול העצירה במהלך היומיום, בין השאר כדי לשחרר דפוסים ורגשות שמעכבים ולא תורמים לרווחה הנפשית שלכם.

איך שלוש הרגלים: פסח, שבועות וסוכות מייצרים מסגרת מעשית לרווחה נפשית, להתפתחות אישית ולהתפתחות חברתית?
מה התפקיד של כל אחד מהחגים ושל ספירת העומר בימים אלו?

בפרשות שדנות בצדק חברתי, צדק כלכלי, איסורים על גילוי עתידות וגילוי עריות – נמצאת גם הליבה הערכית החברתית הקדושה, כללי התנהגות ויום הכיפורים הקדוש.
אז מהי המשמעות של רוחניות? האם זה התבודדות וצומות?
איך אפשר לתרגל ביומיום את הציווי המוסרי: 'וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ' ואת הציווי הבסיסי: 'לֹֽא־תִשְׂנָ֥א אֶת־אָחִ֖יךָ בִּלְבָבֶ֑ךָ'?

דיני טומאה וטהרה בשתי הפרשות, ממחישים את החיבור בין הגוף לנפש, באמצעות הסתכלות על סמליותה של מחלת הצרעת, על הריפוי וההחלמה ממנה.

מה המחקר יודע היום על השפעת הרגשות על מצבי חולי שונים, איך ליצנות רפואית, נופים מהחלון ותרגול של מיינדפולנס משפיעים על שיפור במדדים פיזיולוגיים.

איך העור יכול להפוך לאור, האיבר הגדול ביותר בגוף שמגן על האברים הפנימיים וחוצץ בין הפנים אל החוץ.

ובונוס – תרגיל מיינדפולנס! מוזמנות.ים להתנסות במרחב של 'כאן ועכשיו' ולתת לעצמכם מתנה.

ברגע המכונן של חנוכת בית המקדש נשרפים למוות שני בניו של אהרן? תגובתו הראשונה היא דממה לעומת תגובתו של משה, שאלת השאלות.
איך אירועי ה-7 באוקטובר, הטראומה הלאומית שפקדה אותנו בעיצומו של חג שמחת תורה, הכתה בכולנו בהלם, וכעת מלמדת אותנו לתת מרחב לכאב ולצמוח דרכו?
פרשת שמיני- על שאלות ללא תשובות וערבות ההדדית המשמשת ככלי לבניית החוסן הלאומי שלנו כחברה.

החיות והחיוניות זו האש שבתוכנו, זו שמטעינה אותנו להתרגש!! אבל איך מבחינים בין ריגוש זמני לריגוש שהוא האש הפנימית המתמשכת? איך מפיחים חיות בתוך שחיקה בקריירה, במשפחה? והאם כישלון הוא כיבוי האש?
משמעות פסיכולוגית של ביעור החמץ לפני פסח וכלים לתרגול השבת האנרגיה למוטיבציה הפנימית.

איך התכונה המזוהה ביותר עם משה – ענוה משפיעה על מערכות היחסים בחיינו כבני זוג וכהורים?

למה אנשים שעובדים על מידת העונה הם אנשים אופטימיים, פחות חרדתיים ופחות סובלים מדיכאון?

איזה ארגונים ומנהיגות נוצרים כשהבסיס הוא ענוה?  

3 כלים שאפשר (ומומלץ) ליישם ביומיום כדי לחזק ולשפר את התכונה שעושה אותנו לאנשים הרבה יותר טובים.

למה בניית המשכן מפורטת לפרטי פרטים? אם כל אחד ואחת מאיתנו הוא משכן אז איך נכון לבנות אותו ומה זה נותן לנו? איך אנחנו ביחד כחברה יכולים לבנות את האחד השלם שגדול מסך חלקיו ומבוסס על שקיפות ומגדלור ערכי מוסרי?
התפקיד החשוב של הוכרת תודה, חמלה עצמית והעצמה חברתית.

מהי המשמעות של השבת בראי הפסיכולוגיה החיובית?
איך תקלה ב-Meta המחישה שהתנתקות מה-FOMO הופכת להיות JOMO (Joy of missing out) – ומה המשמעות הרוחנית של השבת שמאפשרת לייצר אי שבו הזמן נעצר ואנחנו מחזקים את קשרי המשפחה, בוחנים את ההתקדמות של עצמנו בהתאם לערכים שלנו, ומתוך שלווה, משכתבים לעצמנו את החזון.
שבת זה לעצור את המטלה הבאה, להיות בכאן ועכשיו, כל שבוע להבין ולהרגיש שהמתנה היא הנוכחות.

מהי מצוות מחצית השקל?

איך מבינים הלכה למעשה שכולנו שווים וכולנו לא שלמים?

מה הם 5 השלבים במודל צמיחה מטראומה ואיך כל אחד ואחת יכול לתרום לבנייה וחיזוק החוסן של חברה אנושית, תומכת, מכילה ושיתופית.

איך צומחים ממשבר אישי ועוברים תהליך של התמרה לתקומה? – כפי שנפתחת הפרשה מהכתית (כתישה) של שמן זית לנר התמיד.

פרופ' יאיר עמיחי-המבורגר משתף בתהליך צמיחה בעקבות משבר אישי שחווה באוקסופרד בעת כתיבת עבודת הדוקטורט, ועל תהליך של הגדרת זהות מחודשת באמצעות מערכת כלים של פסיכולוגיה חיובית.

מדינה ועם שנמצאים במשבר, חוסר ודאות ומצוקה – באיזה פעולות נוכל לנקוט כדי להתמיר עצמנו לתקומה, עם ההכרה בכאב, בקיומו ובטיפול בו.

מוזמנים להיכנס ולקרוא את המאמר שכתב פרופ' יאיר עמיחי-המבורגר המשבר הבא, ברוך הבא – אלכסון, הגיבו ושתפו כיצד צמחתם ממשבר.