הון שלטון ושגעון!

בחלק השני של הפרק נדבר עם תמיר אשמן על נרקיסיזם – לא ככינוי גנאי, אלא כשריון שנבנה מעל פצע: צורך בלתי-נגמר באישור, גרנדיוזיות שמסתירה חרדה, ומפגש מסוכן בין מנהיג פצוע לבין ציבור שמחפש גאולה. יחד תמיר נעשה הבחנה בין מנהיגות שרואה את האדם וצרכיו לבין מנהיגות מחפיצה ומשימתית; בין שפה של ריפוי לבין הפעלה של כוח; בין הכרה בכאב לבין הדחקה שמבקשת “להתקדם”. זהו ניסיון כן להבין איך “המרפא” עלול להפוך למי שפוצע – ולדמיין אפשרות אחרת: מנהיגות מטופלת, מרוסנת וחומלת, שלא נשענת על דימוי של “חזק/ה” אלא על אחריות וראיית אדם. נשאל האם נוכל לבחור מנהיג שעשה דרך של ריפוי, ומה נדרש מאיתנו כחברה כדי שזה יקרה.
!אם אהבתם את הפרק דרגו אותנו, תעקבו אחרי העמוד שלנו כאן בספוטיפיי, ותשתפו עם חבריכם! זה יעזור לנו להגיע למאזינים נוספים

זה לא פרק על “עוד מנהיג באפריקה”, אלא על ילד שעבר ילדות קשה במדינה פצועה וניסה להפוך אותה לחזון של ריפוי. אביי אחמד מגיע לבמה עם שפה של פיוס ותיקון, רפורמות מהירות, הסכם שלום ופרס נובל – והעולם מתאהב בסיפור היפה. אבל מתחת לפני השטח מתגלה מנגנון הישרדות: שליחות שמכסה על פצע, וקהל שמבקש מושיע. בפרק נארח את תמיר אשמן – עובד סוציאלי, מומחה לטיפול בפוסט טראומה, התפרצויות זעם והתקפי חרדה, מרצה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב ומנהל ומייסד של ״בית הספר ליחסים – ללמוד לכעוס נכון". יחד ננסה להבין את הסדק שנפער בין הדימוי למציאות, ונשאל איך טראומה לא מעובדת מתבטאת במנהיגות ובזוגיות, ולמה חברה שלמה רוצה להאמין שמישהו אחד ירפא הכל.

בחלק ב׳ ננסה להבין איך אותו בחור שראה את עצמו כמושיע של העם האתיופי,  מקבל פרס נובל, ותוך שנה פותח במלחמה ומבצע רצח עם, ואיך כל זה קשור לנרקסיזם, גבריות פוסט טראומתית ומנהיגות אינסטרומנטלית.

אם אהבתם את הפרק דרגו אותנו, תעקבו אחרי העמוד שלנו כאן בספוטיפיי, ותשתפו עם חבריכם! זה יעזור לנו להגיע למאזינים נוספים!

בחלק ב׳ עקבנו אחרי המסע האחרון של צ’ה – כשהוא יוצא להפיץ את המהפכה מחוץ לגבולות קובה, תחילה בקונגו ואז בבוליביה.
שם, מנותק מהמציאות, מהמשפחה ומהעולם שממשיך לנוע בלעדיו, הוא הלך והפך לדמות טרגית.

דיברנו על הבדידות, הפנטזיה האידיאולוגית, והמוות שחתם את סיפורו – רגע לפני שהפך למיתוס עולמי

אם אהבתם את הפרק דרגו אותנו, תעקבו אחרי העמוד שלנו כאן בספוטיפיי, ותשתפו עם חבריכם! זה יעזור לנו להגיע למאזינים נוספים!

צ’ה גווארה הפך למיתוס ברגע שמת. הוא נתפס כסמל למהפכה, והתמונה המפורסמת שלו – עם המבט החודר והכומתה השחורה – הפכה לאחד האייקונים החזותיים המזוהים ביותר עם מרד, חירות ואידיאולוגיה טהורה, גם אם מציאות חייו הייתה מורכבת, סוערת ורחוקה ממה שמייצג היום.

הוא היה רופא שהפך ללוחם, וסיפורו מתחיל לא בשדה הקרב, אלא בבית בורגני בבואנוס איירס, עם ספרים של מרקס על המדף.

הוא יצא למסע באמריקה הלטינית וראה מקרוב עוני, ניצול ואי־צדק – ומאותו רגע, החליט להקדיש את חייו למהפכה עולמית. אבל מה הופך אדם לקיצוני כל כך? איך ילד רגיש וקרוב לאימו הפך למפקד חסר רחמים?

בפרק הזה שוחחנו עם דוקטור יגאל ורדי על הכוחות הנפשיים שעמדו בבסיס דמותו של צ’ה – על הפער בין החמלה שטיפח בתור רופא, לבין הקשיחות שפיתח כמהפכן.
דיברנו על ילדותו, על הקשר הסבוך עם הוריו, על דמות האם הדומיננטית, על המסע באופנוע והמפגש עם פידל קסטרו – מפגש שישנה את חייו.

בחלק ב’ נמשיך לעקוב אחריו כשהוא יוצא להפיץ את המהפכה בעולם – לקונגו, ואז לבוליביה – תוך שהוא הולך ומתרחק מהמציאות, מהמשפחה, ומהחיים עצמם. נלווה אותו במסעו האחרון, רגע לפני שהוא הופך ממהפכן אכזרי למיתוס.

ג׳ינגיס חאן – האיש שהפך את האכזריות לאומנות ואת הפחד לכלי שלטוני. אחרי שבחלק הראשון הכרנו את הילדות הקשה שהפכה אותו ללוחם בלתי מנוצח, עכשיו הוא כבר בדרך להפוך את האימפריה שלו לאחת הגדולות בהיסטוריה. מסעות הכיבוש שלו מתרחבים, ואיתם גם השיטות האכזריות שהפכו לסימן ההיכר שלו: ערים שלמות נעלמות מהמפה, עמים שנכבשים נמחקים מספרי ההיסטוריה, והעולם צופה באימה בשליט המונגולי שלא יודע שובע. דיברנו על הרגע הדרמטי שבו השליט שנחשב לבלתי מנוצח מוצא את מותו. האם האימפריה שבנה תשרוד בהיעדרותו? מה יקרה כשמי שמחזיק בכוח מוחלט פתאום נעלם?

בחלק השני של הפרק המשכנו לשוחח עם פרופסור מריו מיקולינסר וניסינו להבין, באמצעות תיאוריית ההתקשרות, כיצד ילדות של הזנחה ואובדן יכולה להוביל שליט לשימוש בכוח ובאלימות לצורך השגת שליטה, והאם זה בכלל תלוי תרבות? עד כמה סגנון המנהיגות האכזרי של ג’ינגיס מושפע מנסיבות חייו, ומה זה מלמד אותנו על המחיר הכבד של טראומות ילדות שנותרות ללא מענה?

אם אהבתם את הפרק דרגו אותנו, תעקבו אחרי העמוד שלנו כאן בספוטיפיי, ותשתפו עם חבריכם! זה יעזור לנו להגיע למאזינים נוספים

ג’ינגיס חאן – השליט חסר הרחמים שכבש את העולם, ושבר את כל הכללים בדרך לפסגה. מילדות של עוני והשפלה, כשהוא ננטש על ידי השבט שלו ונאלץ לשרוד לבדו בערבות הפראיות, הוא הפך למנהיג של אחת האימפריות הגדולות והאכזריות ביותר בהיסטוריה האנושית. כדי להבטיח את שלטונו, הוא לא היסס להרוג את אחיו למחצה, לטבוח בשבטים שלמים ולהפיץ אימה לכל עבר. אבל מה הניע את האיש ששלט על רבע מאוכלוסיית העולם? כיצד ילדותו הקשה השפיעה על החלטותיו כאדם וכמנהיג?

בפרק זה דיברנו עם פרופסור מריו מיקולינסר ונעזרנו בתאוריית ההתקשרות בכדי לנתח את ההשפעה של ילדותו ונסיבות חייו, על הדרך בה שלט ביד רמה על העם המונגולי. בחלק הראשון שוחחנו על לידתה של האימפריה המונגולית (ספוילר – זה ייגמר בדם).
בחלק ב׳ נתמקד באכזריות שהפכה אותו לשם מוכר בכל בית ובמורשת שהשאיר אחריו.

אם אהבתם את הפרק דרגו אותנו, תעקבו אחרי העמוד שלנו כאן בספוטיפיי, ותשתפו עם חבריכם! זה יעזור לנו להגיע למאזינים נוספים!

הורדוס – האיש שבנה את יהודה והרס את משפחתו.

הוא חלם להיות השליט האהוב של ממלכת יהודה, אבל פחד מבגידה יותר מכל.

כדי לשמור על כסאו, הוא טיהר את חצר המלוכה, חיסל את בני משפחתו, ורדף באכזריות אחרי כל מי שאיים – או שנדמה שאיים – על שלטונו.

איך הפכה הפרנויה שלו לכלי שלטוני? איך שלט במשך עשרות שנים למרות נסיונות להפילו? ומה המחיר ששילם על כך?

בפרק הזה, נצלול אל מוחו של אחד המלכים האכזריים והמורכבים בהיסטוריה.

למסע יצטרף אלינו ד"ר אבידן מילבסקי, פסיכולוג בהתמחות קלינית ומרצה בכיר לפסיכולוגיה במחלקה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת אריאל.

ד"ר מילבסקי מתמחה בחקר ההשפעות הרגשיות של מערכות יחסים, חוויות ילדות, ומתחי כוח בתוך משפחות.

שארל השישי, הידוע כ"מלך המטורף", שלט בצרפת בתקופה סוערת של מלחמות ומגיפות, אך מצבו הנפשי והתקפי הטירוף שלו השאירו חותם עמוק על ממלכתו. בפרק זה, נצלול אל חייו של המלך ונבחן כיצד אי-שפיותו השפיעה על קבלת ההחלטות שלו, על בני משפחתו ועל גורלה של צרפת.