אקדמיקס

אם לפני עשור היינו אומרים את המילה “רחפן”, כנראה שהיינו חושבים על צילום מהאוויר או על גאדג’ט מגניב. היום התמונה נראית אחרת לגמרי. רחפנים כבר בודקים תשתיות, מסייעים באיתור נעדרים, מעבירים ציוד רפואי, משתתפים במלחמות, ובמקרים מסוימים אפילו מסוגלים לבצע חלק מהמשימות שלהם באופן עצמאי.
ככל שהמערכות האלה הופכות לחכמות יותר, עולה שאלה הרבה יותר גדולה מרק מה הטכנולוגיה יודעת לעשות: האם אנחנו יכולים לסמוך עליה? מתי אדם צריך לקבל את ההחלטה, ומתי אפשר לתת למכונה לעשות את זה? ואם היא טועה, מי בכלל אחראי?
על כל אלו נדבר עם ד״ר אביב בר זוהר, דוקטור למשפטים בנושא חוקיות רחפנים אוטונומיים קטלניים ומשמעות מעורבות האדם בחוג ההפעלה.

הרבה מההמצאות שאנחנו מכירים התחילו בכלל מטעות. פניצילין שנולד מצלחת פטרי שהתמלאה עובש, פוסט־איט שהתחיל מדבק שלא היה מספיק חזק, מיקרוגל שהרעיון אליו הגיע אחרי שחטיף שוקולד נמס בכיס של מהנדס שעבד על רדאר, וארטיק שנולד כשילד שכח בחוץ כוס עם משקה ומקל ערבוב בלילה קר.
על פניו, כל אלה נשמעים כמו מזל. אבל אולי זו רק חצי מהתמונה. כי הרבה אנשים נתקלים בטעויות, בכישלונות ובדברים לא צפויים, והשאלה היא מי יודע לעצור, להסתכל עליהם אחרת, ולהפוך אותם לפריצת דרך.
האורח שלנו היום הוא מוטי שטנר, יזם סדרתי, משקיע ומרצה באוניברסיטת רייכמן. יחד עם אחיו, פרופ׳ אורי שטנר, הוא כתב את הספר “איך להיות מדען דיסרפטיבי”, שמנסה לשאול האם פריצות דרך הן באמת עניין של גאונות ומזל, או שאפשר לפתח צורת חשיבה, ואולי אפילו שיטה, שמגדילה את הסיכוי לזהות שאלות גדולות, לערער על הנחות יסוד ולפרוץ את גבולות הידע הקיים
בפרק הזה נדבר על הדרך שבה נולדות תגליות, על מה שמדע יכול ללמוד מהייטק, על ההבדל בין חשיבה נועזת לחשיבה לא מבוססת, ועל השאלה האם אפשר ללמד אנשים לחשוב בצורה שמובילה לפריצות דרך

יש בעולם מדינה עם כ-6 מיליון תושבים, ממשלה, מטבע, צבא, דרכונים ובחירות דמוקרטיות. היא יציבה יותר מחלק מהמדינות השכנות שלה, יושבת באחד המקומות האסטרטגיים ביותר בעולם, בכניסה לים האדום, ועדיין, מבחינת רוב מדינות העולם, היא פשוט לא קיימת.
היום אנחנו יוצאים להכיר את סומלילנד, מדינה שרוב האנשים מעולם לא שמעו עליה, אבל ייתכן שבעשור הקרוב היא תהפוך לשחקנית משמעותית בזירה הגיאופוליטית.
כדי להבין איך נראים החיים במדינה שלא קיימת רשמית, למה המעצמות הגדולות מתחילות להתעניין בה, והאם גם לישראל יש אינטרס שם, הצטרף אליי היום השגריר ד״ר חיים קורן, בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, אוניברסיטת רייכמן. שגריר ישראל הראשון לדרום סודן ושגריר מצרים

בשנים האחרונות אנחנו שומעים בלי סוף על משברי אנרגיה, מחירי נפט, גז טבעי, מצרי הורמוז ומאבקי כוח בין מדינות, אבל מאחורי כל הכותרות האלה מסתתר סיפור הרבה יותר גדול: אנרגיה היא לא רק חשמל ודלק, היא כוח גיאופוליטי, כסף, ביטחון לאומי והשפעה עולמית.

בפרק של היום נדבר על איך אנרגיה מעצבת את העולם שאנחנו חיים בו, איך גילוי הגז שינה את המעמד של ישראל במזרח התיכון, למה מצרים הפכה לשחקנית מרכזית בתחום, ואיך שיתופי פעולה אנרגטיים יכולים להשפיע גם על יחסים מדיניים ואזוריים.
איתנו היום ד״ר עמית מור, מנכ"ל משותף באקו-אנרג'י יעוץ כלכלי אסטרטגי ומרצה באוניברסיטת רייכמן. מומחה בינ"ל לכלכלת אנרגיה וסביבה, חשמל גז טבעי ונפט, בעל ניסיון עשיר בייעוץ לממשלות, חברות בינלאומיות ומוסדות פיננסיים, יועץ לבנק העולמי בפרויקטים גלובליים בתחומי אנרגיה ותשתיות.

האם ישו יחזור בשנת 2026?
האם תהיה תקיפה באיראן לפני סוף החודש?
האם ח’מנאי יודח מהשלטון?
האם טראמפ יזכה שוב בנשיאות?
והאם האנושות תגלה חיים מחוץ לכדור הארץ?

כל אלה היו הימורים אמיתיים בפלטפורמת Polymarket.
כן, אנשים ברחבי העולם שמים כסף אמיתי על העתיד. על מלחמות, פוליטיקה, דת, אסונות ואפילו סוף העולם.

ובזמן שרובנו צורכים חדשות כדי להבין מה קורה, יש אנשים שפשוט נכנסים לפולימרקט כדי לראות “מה הסיכויים” ועל הדרך גם מרוויחים כסף.

אז מה זה בכלל שוק חיזוי?
למה אנשים התחילו להאמין לפלטפורמות האלה יותר מלסקרים ומומחים? מה קורה כשמיליארדי דולרים זורמים להימורים על אירועים עולמיים? והאם יכול להיות שפלטפורמות כאלה כבר לא רק מנבאות את המציאות, אלא גם מתחילות לעצב אותה?

כדי להבין את העולם הזה, נמצא איתנו היום פרופ’ צחי חייט מאוניברסיטת רייכמן, שחוקר חוכמת המונים, רשתות חברתיות ואמינות מידע, ואחד החוקרים הבולטים בישראל בתחום שווקי החיזוי

מה בעצם קורה היום בסוריה?
מי שולט שם? מי נלחם במי? איך טורקיה הפכה לשחקן כל כך משמעותי? ומה בכלל נשאר מההשפעה של איראן וחיזבאללה?

נדמה שאחרי יותר מעשור של מלחמה, רוב הישראלים כבר איבדו את היכולת להבין את התמונה.
אז היום ננסה לעשות סדר ולהבין איך נראה המזרח התיכון החדש שנבנה ממש מעבר לגבול שלנו.

היום נארח את ד״ר מיכאל ברק, מרצה וחוקר בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה ב־אוניברסיטת רייכמן, וחוקר בכיר ב־המכון למדיניות נגד טרור, מומחה לאיסלאם רדיקלי.

הרפואה נמצאת היום באחת מנקודות המפנה המשמעותיות ביותר בתולדותיה.
לא בגלל תרופה חדשה, ולא בגלל טכנולוגיה אחת, אלא בגלל שינוי עמוק בדרך שבה מתקבלות החלטות.

בינה מלאכותית כבר לא נמצאת רק במעבדות או במחקרים, היא נכנסת אל תוך חדרי הטיפול, אל תוך רגעים של חוסר ודאות, ולעיתים גם אל תוך ההחלטות הכי קריטיות שיש.

האם זה הופך את הרפואה למדויקת יותר, או דווקא משנה את האופן שבו רופאים חושבים, שוקלים ומחליטים?

כדי להבין איך השינוי הזה נראה מבפנים, דווקא באחד התחומים הכי רגישים ומורכבים ברפואה, עולם הלידות, נמצאת איתנו היום פרופ’ אסנת ולפיש, מנהלת בית החולים לנשים בבילינסון ומשנה לדיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת רייכמן,
שנמצאת בחזית של שילוב טכנולוגיות מתקדמות ברפואה לצד עבודה קלינית יומיומית בקבלת החלטות בזמן אמת.

בשנים האחרונות, הרשתות החברתיות הפכו מפלטפורמה שמקשרת בין אנשים בעיקר לדבר מרכזי בחיי רוב האנשים, קשה לדמיין יום אחד בלעדיהן. יש המון דברים חיוביים בשימוש ברשתות, למידה של דברים חדשים,
שמירה על קשר עם חברים, מציאת עבודה, אבל גם המון דברים שליליים, אנחנו נחשפים לדברים שעושים לנו רע, מתגברים יכולים לפתח הפרעות אכילה או דיכאון ועל אף שרובנו מבינים את הנזקים הפוטנציאלים קשה לנו להתנתק או אפילו להמעיט

אז מה אפשר לעשות?

כדי לענות על השאלה הזו הצטרף אליי היום פרופ׳ צחי חייט, ראש ההתמחות השיווקית בביה"ס סמי עופר לתקשורת.

לפני כמה שנים, רוב האנשים עוד הצליחו להבין פחות או יותר מי נגד מי במזרח התיכון.
היום? נדמה שהכול כבר התבלגן.
איראן, חיזבאללה, חמאס, סוריה, טורקיה, ארצות הברית, החות’ים, רוסיה, הסכמים, איומים, מלחמה רב־זירתית… ובין כל הכותרות, הרבה אנשים פשוט איבדו את התמונה הגדולה.

אז בפרק הזה רצינו לעצור רגע ולעשות סדר.
להבין מה באמת קורה באזור שלנו, מה השתנה מאז השבעה באוקטובר, ואיך נראית היום המפה האסטרטגית של המזרח התיכון.

איתנו היום ד”ר שי הר-צבי, מרצה וחוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה ב־אוניברסיטת רייכמן, ולשעבר מנכ”ל בפועל של המשרד לנושאים אסטרטגיים וראש זירה בחטיבת המחקר באמ”ן.

וביחד ננסה להבין: האם איראן באמת מתקרבת לנשק גרעיני, מה מצבו האמיתי של חיזבאללה, האם חמאס עדיין שולט בעזה, ואיך ישראל נראית בתוך כל המציאות המשתנה הזאת.

בשנים האחרונות קורה משהו מעניין ואולי אפילו היסטורי בקמפוסים ברחבי העולם.
לא רק בארצות הברית, אלא גם באירופה, קנדה, דרום אפריקה ומעבר, יותר ויותר סטודנטים יהודים מתחילים לשאול שאלות על זהות, על שייכות, ועל ביטחון.
מקומות שאמורים להיות מרחבים של פתיחות, דיון וחופש מחשבה, מרגישים עבור חלקם פחות ופחות כאלה.
ובמקביל, קורה תהליך הפוך:
ישראל, שלרבים הייתה פעם אופציה רחוקה, מורכבת, לפעמים אפילו לא על הרדאר האקדמי, הופכת ליעד אמיתי.
לא רק מסיבות אידיאולוגיות, אלא גם כהחלטה פרקטית: איפה ללמוד, איפה לחיות, ואיפה להרגיש בבית.
אז האם אנחנו רואים כאן תגובה רגעית למציאות מתוחה או שינוי עמוק בזהות של דור שלם?
היום נדבר עם יונתן דייויס, סגן נשיא לקשרי חוץ וראש בית הספר הבינלאומי ע״ש רפאל רקנאטי באוניברסיטת רייכמן, שנמצא כבר שנים בדיוק בנקודת המפגש בין ישראל ליהדות התפוצות.
מהשירות כחייל בודד בצנחנים, דרך שליחויות ברחבי העולם, בברית המועצות לשעבר, בקייפטאון, בוסטון ורומא ועד לעבודה יומיומית עם אלפי סטודנטים בינלאומיים, הוא רואה מקרוב איך העולם משתנה, ואיך צעירים יהודים מקבלים החלטות שמעצבות את העתיד שלהם.
אז מה באמת קורה היום בקמפוסים?
ולמה יותר ויותר סטודנטים בוחרים דווקא להגיע לכאן?

בשבועות האחרונים אנחנו שומעים אמירות דרמטיות סביב מצרי הורמוז, דיבורים על מצור, איומים מצד איראן, ואפילו רמיזות לכך שייתכן ויש מוקשים במים.

אבל מה שמעניין הוא שלא צריך מלחמה בפועל כדי להזיז את העולם, מספיק חשש.

איך מעבר ימי יחסית קטן מצליח להשפיע על מחירי האנרגיה, על שרשראות אספקה, ובסוף גם על יוקר המחיה של כולנו?

ולמה גם מדינות שלא תלויות בו ישירות, עדיין מושפעות מכל מה שקורה שם?

כדי להבין את כל זאת ועוד, נמצא איתנו היום אברי שכטר, מנהל מכון ינאי לביטחון אנרגטי באוניברסיטת רייכמן

הקלטה מתוך השטח, מהכנס השמיני בנושא הים התיכון: “כלכלה כחולה פורצת גבולות”, שהתקיים באוניברסיטת רייכמן .
יום שלם שבו מדענים, יזמים, קובעי מדיניות ואנשי שטח נפגשו לדבר על הים, לא רק כמשאב טבע, אלא כזירת חדשנות, כלכלה, ביטחון ושיתופי פעולה אזוריים.

בין מושבים על אנרגיה מתחדשת בים, חקלאות ימית, אצות כמשאב כלכלי, בינה מלאכותית לניטור מגוון ביולוגי ושיתופי פעולה גם כשאין שלום, יצאנו לראיין את האנשים שמעצבים את העתיד הכחול של האזור .

בפרק הזה תשמעו קולות מהכנס, רעיונות גדולים, דילמות אמיתיות, והרבה מאוד תשוקה לחבר בין מדע, קיימות וכלכלה.

היום אנחנו נוגעים באחת השאלות הכי בוערות בדמוקרטיה, מה זה בעצם אמון ציבורי, למה הוא כל כך חיוני לתפקוד של מדינה, ומה קורה כשהוא נשחק, לפי דו״ח האמון מדצמבר 2025 התמונה מטרידה, רק 22% מביעים אמון בממשלה ורק 15% בכנסת, ובמקביל רואים פערים גדולים בין מוסדות, למשל 39% בבית המשפט העליון, אז מה אפשר ללמוד מהמספרים, האם זה משבר רגעי או מגמה ארוכה, למה אמון נהיה תלוי מחנה פוליטי, ומה המשמעות של זה לתחושת הייצוג, לציות לחוק, ולחוסן החברתי, כדי לעשות סדר הזמנו את פרופ׳ אמנון כוורי, פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל ודיפלומטיה באוניברסיטת רייכמן, וביחד ננסה להבין מה עומד מאחורי הנתונים, מה המדינה והחברה יכולות לעשות כדי לשקם את האמון שלנו?

בעולם הניהול והחיים האישיים מדברים הרבה על תקשורת טובה, אבל הרבה פחות על הקשבה אמיתית, כזו שמשנה דינמיקות, מערכות יחסים ותחושת ערך. הקשבה נתפסת לעיתים כמיומנות רכה, אבל מחקר שנדבר עליו היום מראה שהיא למעשה מנגנון עמוק שמכתיב אם צוותים ידברו וישתפו ידע, ואם משפחות ירגישו מובנות או מתוסכלות. בפרק הזה אנחנו מדברים על האופן שבו סגנון ההקשבה של מנהל, הורה או בן משפחה מעצב את איכות הדיאלוג סביבו.
יחד עם ד״ר אסנת בוסקילה־ים, יועצת ארגונית ומרצה באוניברסיטת רייכמן, נבחן למה הקשבה כל כך מאתגרת, למה נאומים הם האויב שלה, ומה ההבדל בין הקשבה אישית, הקשבה בצוות והקשבה במשפחה, ואיך שינוי קטן באופן ההקשבה יכול לייצר שינוי גדול ביחסים?

מאז הפעם האחרונה שדיברנו עם ד׳׳ר מאיר ג׳בדנפר, איראן חווה טלטלה עמוקה, מחאה מתמשכת, דיכוי אלים שבו נהרגו עשרות אלפי אזרחים ברחובות, משברי מים וחשמל שפוגעים בחיי היומיום, ותחושת קריסה של החוזה בין המשטר לציבור.
בפרק הזה ננסה להבין מה באמת קורה בתוך איראן היום, איך נראית המחאה מבפנים, עד כמה המשטר מרגיש מאוים, ואיך כל זה מתחבר גם לאזור, לישראל, ולמה שאנחנו רואים בכותרות.
אז כדי לדבר על כל זה, שב אלינו ד׳׳ר מאיר ג׳בדנפר, מומחה לפוליטיקה עכשווית של איראן בבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן

כשאנחנו חושבים על מחלות קשות כמו סרטן, אנחנו בדרך כלל מדמיינים מוטציות, גנים ואולי גם כימותרפיה. אבל יש שכבה אחרת, שקטה יותר, שקשה לראות אותה בעין, והיא יכולה להיות ההבדל בין תא שהגוף מזהה כתא בעייתי, לבין תא שמצליח להתחמק. זו שכבת הסוכרים, שרשראות זעירות שעוטפות את התאים שלנו, כמו סוג של “תעודת זהות” ביולוגית. כשהתעודה הזו משתנה, זה יכול להופיע בסרטן, אבל זה יכול להופיע גם במחלות אחרות, למשל אנדומטריוזיס, מחלה נפוצה וכואבת שלפעמים לוקח שנים עד שמקבלים עליה אבחנה. והשאלה המרתקת היא האם אפשר לקחת את השינויים האלה על פני התא ולהפוך אותם לשפה חדשה של רפואה, גם לאבחון מוקדם יותר וגם לטיפול מדויק יותר.
היום בפרק אנחנו נכנסים לעולם הזה, עולם הגליקוביולוגיה התרגומית, ונשאל איך הופכים שינוי קטן על פני תא לכלי שעוזר לנו לזהות מחלה מוקדם יותר או לתקוף אותה בספציפיות גבוהה. איתנו באולפן ד”ר אורן מוסקוביץ, מרצה בכיר וראש המעבדה לגליקוביולוגיה תרגומית במכון סקוג’ן לביולוגיה סינתטית בבית הספר דינה רקנאטי לרפואה באוניברסיטת רייכמן. אורן מוביל מחקר שמשלב גליקוביולוגיה, ביולוגיה סינתטית והנדסת נוגדנים, עם קווים שמתחברים גם לאנדומטריוזיס וגם לאונקולוגיה. בנוסף, הוא גם זכה במענק מחקר משותף MOST-DGF ישראל–גרמניה, שמקדם גישה חדשה לטיפול בסרטן שד טריפל נגטיב, TNBC, אחת הצורות האגרסיביות והמאתגרות ביותר לטיפול.

בפרק הזה של אקדמיקס אני מארחת את השגריר ד״ר חיים קורן, מבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, לשעבר שגריר ישראל במצרים ובדרום סודן. 

יחד נצייר תמונה בהירה של מצרים של 2025, נסקור בקצרה את התגלגלות היחסים מאז קמפ דייוויד, ונצלול למה שקורה כיום בסיני, בגבולות, ובשיתופי הפעולה הביטחוניים והכלכליים. נדבר על אינטרסים, אנרגיה ותיווך אזורי, ונבחן מה הדרכים המעשיות להפוך את השלום מקר לחם. פרק שמתחיל מהבסיס למי שפחות מכיר, ומתפתח לתובנות עומק ולצעדים פרקטיים לשנה הקרובה

ועידת האקלים COP30, שהתקיימה לאחרונה בברזיל, הסתיימה עם הרבה כוונות טובות – אבל גם עם תחושת החמצה. למה העולם מתקשה להגיע להסכמות מחייבות, מה זה אומר על העתיד האקלימי שלנו, ואיך המדע רואה את הפער בין נתונים למציאות פוליטית?

בפרק הזה של אקדמיקס אנחנו מארחים את פרופ’ יואב יאיר, ראש החטיבה לניהול סיכוני האקלים וחבר סגל בבית הספר לקיימות מייסודן של החברה לישראל, כיל ובזן באוניברסיטת רייכמן. פרופ’ יאיר הוא חוקר מוביל במדעי האטמוספירה והחלל, שמתמחה בסופות ברקים, שדוני ברקים, חשמל אטמוספירי והשפעות השמש על האקלים.

בשיחה נצלול מהפסגות הבינלאומיות של COP30 אל מחקרי חלל שבוחנים את כדור הארץ מגובה של מאות קילומטרים, כולל ניסויי החלל עם אילן רמון ז״ל ואיתן סטיבה. נדבר על מה למדנו מהחלל על שינויי אקלים, איך מנהלים סיכוני אקלים בעולם של חוסר ודאות, ומה התפקיד של ישראל, האקדמיה והדור הצעיר בעשור הקרוב.