אקדמיקס

דוקטור שירי רזניק מספרת על מחאות נשיות לאורך השנים ברחבי העולם דרך קטעים נבחרים מהתרבות הפופולארית: שירים משנות ה-60 וה-90, סרטי דיסני, מכתבים של ילדים וילדות למפיקי טלוויזיה והספר "המיסתורין הנשי".

רגע לפני שהוא עוזב לפוסט דוקטורט ב– NYU, ליאור זלמנסון מסביר מדוע כולנו שקרנים ומדוע לא ניתן להתחמק מאמירת שקרים בשגרת חיינו הוירטואליים. ניהול זמינות, החלפת זהויות ומצבים נוספים גורמים לנו לסלף את האמת. יחד עם זאת, הרשת לא אוהבת אותנו שקרנים. יודעים למה? על יצירתיות וההזדמנות המופלאה להיות בצורות נוספות מחוץ לממד המוחשי.

רות רזניק, מייסדת ויושבת ראש עמותת לא לאלימות נגד נשים, מספרת על תולדות הפמיניזם בארץ ישראל והאופן בו התקבל בשיח הציבורי בתחילת שנות ה-70. קורות חייה מלאים בעשייה למען נשים במעגל האלימות ושזורים בשירים והגיגים שכתבה, שיראו אור בספרה "להיות אישה". תכנית מיוחדת לקראת היום הבינלאומי למיגור האלימות נגד נשים.

הרשת מבלבלת לנו את כל החוקים! פרופסור רונן אברהם מתמקד בשאלת הטלת אחריות נזיקית על משתמשי קצה בכל הנוגע לאבטחת מידע. האחריות תועיל במניעת עבירות כגון פלישה למידע אישי, הורדות לא חוקיות ושימושים לא רצויים אחרים, אבל יש לזה גם צדדים בעיתיים (כנראה שהבחנתם באחד או שניים).

דוקטור גבריאלה ברזין וגיל מרקוביץ קוראות יחד בטקסט "הקדמה למסכת אבות" מאת הרמב"ם ומבררות מהי המידה האמצעית? המידה אליה יש לשאוף, אותה יש לזהות ולתרגל באופן שונה מאדם לאדם, המידה המבלבלת, שכדאי להכיר לקראת השנה החדשה. המידה האמצעית מלמדת אותנו, בין היתר, על מורכבות הנפש ועל הביטוי השגור בתרבות היהודית "לפנים משורת הדין".

איה מירון, אוצרת משנה לאמנות ישראלית במוזיאון ישראל בירושלים, מספרת על מלאכת האוצרות: במה כרוכה, מדוע מאתגרת, האם משתנה לאורך השנים? לכבוד 50 שנים להיווסדו של מוזיאון ישראל שוחחנו על אודות התערוכה "1965 – היום", המתמקדת ביצירה הישראלית בשנת חניכת המוזיאון, תערוכה שמאפייניה שונים בתכלית מאופן אוצרותן המקובל של תערוכות, דבר שיצר תוצר אוצרותי שונה ומרתק. לכו לבקר!

האם הגדרתם עבור עצמכם מהו אושר? אילו יחסים אתם מקיימים עם המושג הזה? הפילוסופיה של הרמב"ם עשירה בהתייחסויות למושג האושר המורכב מאוד. וודאי תתפלאו מכך שהשקפתו של הרמב"ם רחוקה מהפרשנות הנפוצה היום.

דוקטור גבריאלה ברזין מספקת חלון הצצה אל ההגות האסלאמית והיהודית של ימי הביניים, הגות הרמב"ם בנושא האושר והקשר של האושר אל השכל והאל.

אנחנו מתקשים לעכל שרווח כלכלי יכול להתקבל יחד עם רווח חברתי-סביבתי. נגה לבציון נדן, מנכ"לית GreenEye, מסבירה מה הן השקעות אחראיות. שקיפות היא ערך עליון בסיפור, והכלים להטמעתה הם רגולציה וחינוך. מה יכולים תאגידים וחברות לעשות בנדון, ומה יכול כל אדם בעל קרן פנסיה לעשות כדי להעלות את המודעות ואת מעמדן של ההשקעות החברתיות?

פרופסור שחר קריב, ראש המחלקה לכלכלה באוניברסיטת ברקלי, מספר על העימות המתוח שבין הכלכלה הקלאסית לבין הכלכלה ההתנהגותית והכלים המתמטיים בעזרתם מתמודדת הכלכלה עם שאלת הרציונליות וההתנהגות האנושית. ומה מלמד מחקר רב שנים על מעמד המפלגה בכל הנוגע להבדל בין העדפת כלכלה שוויונית לבין העניין בהגדלת התוצר.

דוקטור נאוה לויט בנון מנהלת את מכון סגול למוח ותודעה במרכז הבינתחומי. נאוה מובילה שיטה חדשנית המשלבת בין פרדיגמות מחקר המוח והמדעים הקשים לבין מדעי החברה. את אלה היא מתבלת בחדשנות נוספת – שילוב הממצאים בעבודת שטח עם אנשי חינוך בכדי לבדוק את ההשפעה של המלצות המחקר על עוצמת החסינות של רשתות מוחיות של אנשים שונים.

דוקטור אמנון כוורי, מומחה לפוליטיקה אמריקאית, חוקר את דעת הקהל האמריקאית כלפי ישראל. יתכן שמקורות דתיים והערכתם הגבוהה של אמריקאים להצלחה הם הגורמים להתעניינות הרבה והעקבית של האמריקאים בישראל. מתי הזדהו עם ישראל יותר ומתי פחות? האם יש הבדלי הזדהות לפי פילוח של גיל, השכלה, דת, גזע והשתייכות מפלגתית (רפובליקנים vs דמוקרטים)?

קשה להאמין עד כמה משפיעים עלינו אמצעי המדיה הדיגיטליים. דוקטור גלי עינב מאירה את השינויים בשוק העבודה ובתחום החינוך בעקבות שינויים אלו. מה עלינו ללמוד כדי לגדול מתאימים לעולם הדיגיטלי ולשינויים הרבים והמהירים המתרחשים בו? אילו תכונות כדאי לשפר ולטפח על מנת להשתלב בשוק העבודה הנוכחי, שדורש גמישות רבה?

ליאור זלמנסון עוסק בתרבות הוירטואלית מהיבטים רבים; באקדמיה הוא כותב דוקטורט על התמודדותם העסקית של אתרים, ושואל האם פרסום הוא המודל העסקי היחיד האפשרי? באמנות הוא מייסד ומוביל את פסטיבל Print Screen בסינמטק חולון, העוסק בהשפעות המהפכה הדיגיטלית על חיינו, בעיקר דרך ייצוגים בקולנוע. ליאור מספר על השפעתה של צפיית הזלילה על קהל הצופים ועל שיחות המסדרון שלנו, ומשם על הצורך החברתי בקהילתיות. עוד שוחחנו על מושג הכבדות – מדוע הפכה הקלילות כה פופולארית, אולי כדאי שנהיה קצת כבדים?

דיקן ביה"ס לפסיכולוגיה, פרופסור עירן הלפרין, חוקר היבטים פסיכולוגיים ורגשיים של סכסוכים בין קבוצות. מתוך הרצון לשנות את המציאות המסוכסכת הקיימת הגדיר רגשות שחווים הצדדים לסכסוך ובחן מה קורה כשמגבירים חלק מהרגשות ומנמיכים את תדירותם של אחרים. ההגדרות עוזרות להבין מה מניע אותנו, לאיזה כיוון ומה ניתן ללמד אותנו. מאמינים שאנשים מסוגלים להשתנות? ענו לעצמכם על השאלה כהכנה לתכנית.

דוקטור ירון תימור, סגן דיקן ביה"ס למנהל עסקים, חוקר את התנהגותנו כצרכנים. מה אנחנו עושים עם מוצר חדש בשוק? התשובה תלויה בשאלה מה עושים איתו האחרים. מה לגבי תגובת הצרכנים לשינויים טכנולוגיים? אולי אנחנו רק חושבים שאנחנו מתקדמים. שיחת שיווק שזורה באישיותו הפעלתנית והאופטימית של ירון.

דוקטור נעם למלשטרייך לטר, דיקן ומייסד ביה"ס לתקשורת במרכז הבינתחומי, מספר כיצד ההנדסה הביאה אותו אל עולם התקשורת. כבר במהלך לימודי הדוקטורט פרסם מאמרים חלוציים, העוסקים בפיתוח תקשורת דו סטרית בין השדרנים לבין הצופים בבית ובפיתוח מסכי המגע הראשונים! היצירתיות ממשיכה להשפיע על כתיבתו האקדמית כמו גם על עבודתו כדיקן, ומולידה מיזמים מגוונים. אתר No Camels ופרויקטים תקשורתיים המסייעים לקהילה הם רק חלק.

פרופסור צבי אקשטיין, דיקן ביה"ס לכלכלה ובי"הס למנהל עסקים, מספר על השילוב הטבעי של שני התחומים שבניהולו ועל תחום מחקרו – שוק העבודה והשינויים המעניינים בו, הנוגעים למשכורות ואחוזי אבטלה. לפני שנה פרסם את ספרו "המיעוט הנבחר: כיצד עיצב הלימוד את ההיסטוריה הכלכלית של היהודים" ובו מעניק הסבר אחר לגמרי מההסבר ההיסטורי הנפוץ לשאלה מדוע דווקא היהודים היגרו העירה והשתלטו במהרה על המקצועות החופשיים, ביניהם המקצועות הפיננסיים.