אקדמיקס

בישראל התרגלנו שהבטחות בחירות לא נועדו כדי להיות מקויימות. בפרק הזה ד"ר מעוז רוזנטל, מרצה בכיר בבית הספר לאודר לממשל, ידבר על הסיבות בגללן אי אפשר להאמין לפוליטקאים, בכל העולם, איפה עובר הגבול בין שקר לאחריות לאומית על דברים שרואים מכאן ומה המחיר של שקרים פוליטים.

לשיחה על משילות – שנה לממשלת בנט לפיד – לחצו כאן

ממש היום לפני שנה הושבעה ממשלת ישראל ה-36 בראשות נפתלי בנט עם יאיר לפיד כראש ממשלה חליפי. הממשלה הזאת חוותה לא מעט תלתלות ויש שיגידו שהיכולת שלה למשול מוטל בספק. בתכנית הזאת התארח ד"ר מעוז רוזנטל מרצה בכיר בבית הספר לאודר לממשל לדבר על משילות, הפלונטר הפוליטי בוא אנחנו נמצאים ועל שיטת הממשל הישראלית.

לשיחה על הסיבות שבגללן אין להאמין לפוליטיקאים – לחצו כאן

בעידן בו אנו נמדדים על ידי כמות הלייקים והעוקבים חשוב לתעד את הפעילות שאנחנו עושות ועושים ולהציג אותה בקפידה, ואם צריך גם ללטש איזו נקודה או להוסיף פילטר שיהפוך אותנו ליפים יותר. כאשר ענבר מיכלזון דרורי, חוקרת ומרצה על סוציולוגיה דיגיטלית תרבות ובני נוער באינסטגרם בבר אילן ואצלנו בחטיבת דאטה ממשל ודמוקרטיה שאלה נערות ונערים באיזה פילטרים הם משתמשים היא נדהמה לגלות מה נחשב יפה יותר היום – שחור.

אז האם נעשה שינוי אמיתי ביחס בין העדות השונות, ממתי להיות לבן זה שלילי והאם קים קרדשיאן עשתה שינוי אמיתי שישאר איתנו לעוד שנים ארוכות? האזינו לחלק השני של השיחה.

לשיחה על מעמדות כלכליים באינסטגרם – לחצו כאן

מחקר שביצע ד"ר אורי ליפשין מבית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן יחד עם מומחים ממדינות שונות בעולם מצא שאנשים שלא מאמינים באבולוציה נוטים יותר לגזענות ולשנאת האחר.

מה הקשר בין אמונה שהגענו מבעלי חיים לגזענות, איך זה קשור לפחד ממוות, איך הגיע הרעיון לבחון את הנושא ולמה אנחנו מפחדים לשמוע שדולפינים הם חכמים כמו בני אדם? האזינו לשיחה ד"ר אורי ליפשין, מרצה וחוקר בתחום הפסיכולוגיה האקזיסטנציאליסטית

בקיץ 2011 מאות אלפי אזרחים יצאו לרחובות ודרשו "צדק".

מה זה אומר צדק חברתי, צדק עירוני או צדק סביבתי? האם יש קשר בין קשר חברתי לסביבה? ואיך נראית "עיר צודקת"?

האזינו לחלק השני של השיחה שקיימתי עם ד"ר תמיר אביב, מתכנן עירוני ומרצה בבית הספר לקיימות כאן באוניברסיטת רייכמן.

לשיחה על תכנון עירוני וסביבתי – לחצו כאן

איך מתכננים עיר? מה זה בכלל אומר תכנון עירוני? ומה הקשר בין תכנון עירוני לקיימות?

האזינו לשיחה שקיימתי עם ד"ר תמיר אביב, מתכנן עירוני ומרצה בבית הספר לקיימות כאן באוניברסיטת רייכמן.

לשיחה על צדק עירוני – לחצו כאן

בשנת 2016 סטודנטים במרכז הבינתחומי (היום אוניברסיטת רייכמן) הקימו במסגרת לימודיהם את "תוכנית שורשים". מטרת התוכנית היא שילוב פצועי צה”ל הנמצאים בשלבים השונים של תהליך השיקום בעולם האקדמיה והקניית מיומנויות למידה בסיסיות.

הסטודנטים שהקימו את התכנית כבר מזמן הפכו לבוגרים אך התכנית ממשיכה לפעול בניהול של מרכז לאה ונפתלי בן-יהודה לנגישות וטיפוח כישורי למידה באוניברסיטת רייכמן ומידי שנה משלבת עשרה פצועי צה"ל בקורסים אקדמיים לבחירתם תוך ליווי צמוד וסבסוד מלא.

בפרק הזה של אקדמיקס התארחו שלושה לספר על התכנית: נתנאל שגב, בוגר התכנית, עמית איילון, חונכת בתכנית ורייצ'ל טומס, מנהלת מרכז לאה ונפתלי בן-יהודה לנגישות וטיפוח כישורי למידה.

סרטונים בטיקטוק בהם נערות מחופשות לקורבנות שואה או תמונות זוועה ממחנות ריכוז והשמדה המלוות בשיר פופ קיצבי יגרמו לרובנו רתיעה. עם זאת, מה שגורם לרוב האנשים לאי נוחות זה בדיוק מה שמושך את תום דיבון, מרצה וחוקר בבית הספר סמי עופר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן ובמחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית.

אז איך מנציחים את השואה בטיקטוק ולמה זה לא בהכרח דבר שלילי להשתמש בפלטפורמה הזאת להנצחת השואה. האזינו לשיחה שקיימתי עם תום דיבון.

האם עדיין "קרבי זה הכי אחי" או שמא "הטובים לסייבר? וגם, מה העתיד של מודל צבא העם?
האזינו לשיחה שקיימתי עם ד"ר מיכל שביט, חוקרת של יחסי הצבא והחברה הישראלית בבית הספר לאודר לממשל.

לשיחה על יחסי הצבא והתקשורת הישראלית – לחצו כאן

לשיחה על היצג צה"ל בקולנוע וסדרות – לחצו כאן

בשבוע שעבר זכתה הסדרה "שעת אפס" בפרס הסדרה הטובה ביותר בפסטיבל קאן. הסדרה מציגה את הלוחמים בצה"ל באור מאוד שונה מזה בו הוצגו בערב בסרטי העבר כמו "הוא הלך בשדות".

בפרק זה ד"ר מיכל שביט, חוקרת של יחסי הצבא והחברה הישראלית, תדבר על השינוי באופן הצגת צה"ל בתרבות הפופולארית.

לשיחה על יחסי צה"ל והתקשורת הישראלית – לחצו כאן

בצבא והצבאיות בישראל – לחצו כאן

בסוף השבוע שעבר נרצחו שלושה בני אדם בפיגוע ברחוב דיזינגוף בתל אביב. המחבל נמלט והמרדף אחריו ברחובות תל אביב סוקר מקרוב. קרוב מידי. בפרק הזה התארחה ד"ר מיכל שביט מבית הספר לאודר לממשל. ד"ר שביט חוקרת של יחסי הצבא והחברה בישראל ואת יחסי הצבא התקשורת. בפרק זה שוחחנו על סיקור האירוע שהיה השבוע בתל אביב ועל יחסי הצבא והתקשורת בישראל בכלל.

לשיחה על היצג צה"ל בקולנוע ובסדרות – לחצו כאן

לשיחה על הצבא והצבאיות בישראל – לחצו כאן

היום ישנן אפליקציות שמלחינות שירים לבקשתך ללא התערבות אדם ולהולוגרמה ביפן כבר יש אלפי מאריצים והיא מילאה אולמות בקונצרטים  שלה. אז לאן התחום הזה הולך והאם לנגנים וליוצריים אנושיים יש סיבה לדאוג? האזינו לשיחה שקיימתי עם ד"ר רויטל הולנדר מבית הספר ליזמות כאן באוניברסיטת רייכמן.

לשיחה עם ד"ר רויטל הולנדר על יזמות מוזיקאלית – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר רויטל הולנדר על כלי נגינה חכמים – לחצו כאן

דמיינו שהייתם יכולים לקבל כלי נגינה שבחיים לא ראיתם ותוך 5 דקות כבר לדעת איך לנגן בו שירים. עכשיו אתם יכולים להפסיק לדמיין כי ישנם כלי נגינה חכמים – פרסונאליים שבהם זה ממש אפשרי. רוצים לדעת איך זה עובד? האזינו לשיחה עם ד"ר רויטל הולנדר מבית הספר ליזמות כאן באוניברסיטת רייכמן.

לשיחה עם ד"ר רויטל הולנדר על יזמות מוזיקאלית – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר רויטל הולנדר על מחשבים שמלחינים מוזיקה בלחיצת כפתור – לחצו כאן

אם אתם קוראים את הטקסט הזה כנראה שאתם שומעים את הפודקסט באפליקציה ייעודית לפרסום שמע – אפל, גוגל או ספוטיפיי… כבר לפני עשר שנים כולנו הכרנו את יוטיוב, לפני היוטיוב אימיול וקאזה היו הדבר הכי חם ברשת ובערך עשור לפני זה כולם הסתובבנו עם ווק-מן בתיק. הדוגמאות האלו הן רק קצה הקרחון בכל הנוגע לתחום היזמות המוזיקאלית. אז מה התחום הזה כולל? האזינו לשיחה שקיימתי עם ד"ר רויטל הולנדר מבית הספר ליזמות כאן באוניברסיטת רייכמן.

לשיחה עם ד"ר רויטל הולנדר על כלי נגינה חכמים – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר רויטל הולנדר על מחשבים שמלחינים מוזיקה בלחיצת כפתור – לחצו כאן

אנחנו יודעים שצרת רבים היא חצי נחמה, אבל למה? את ההיבטים הפסיכולוגיים של השאלה הזאת חקרה ד"ר דאפי קוניס, מרצת הקורס "שיפוטים מוסריים, יושר ורמאות" ויש לה תשובה מאוד מעניינת.

האזנה נעימה

לשיחה על האחד באפריל ושקרים יומיומיים – לחצו כאן