הקול בראש

״אני פתוחה להכל, אני, שלישייה כבר עשיתי בכיתה י״ב״ אמרה דמות בסדרה ששודרה בערוץ ניקולודיאון. במאה העשרים ואחת, למדיה יש כוח עצום וניכר בעיצוב התפיסות בחברה. בעשור האחרון, עם פריחת שוק סדרות הילדים, התמלאו שעות הצפייה המוקדמות, בתכנים שנויים במחלוקת. כיצד על ההורים או המחנכים לתווך לילדים תכנים מינים? איזה רגולציה נדרשת? ובאיזה אופן למדיה יש כוח בעיצוב תפיסות מיניות אצל ילדים?

כיצד המדיה משפיעה על עיצוב האמונות והתפיסות הרומנטיות של קהל הצופים? בשלב בו בחירת בן זוג מהווה סוגיה מרכזית בחיים שלנו, השאלה הזאת חשובה במיוחד. מילדותנו המוקדמת אנחנו מושפעים מאד מהמדיה ומהמסרים הרומנטיים המוצגים בה וכיוון שבבגרות כבר מבינים שהמסרים הללו אינם משקפים את המציאות בצורה מדויקת, אנו מעוניינות לספק מבט ביקורתי כלפי אותם מסרים וכלפי האופן בו מערכות יחסים רומנטיות נוצרות כיום.

בשנים האחרונות ניכר כי יציאה מהארון וניהול אורח חיים הומולסבי נחשב מקובל יותר במדיה העולמית. בהתאם לכך, כמות הייצוגים במדיה עולה והופכת לפחות סטריאוטיפית משהייתה בעבר, אך יש עוד כברת דרך משמעותית לעבור מבחינה חוקית וברמת השוויון. לייצוגים במדיה קיימת השפעה רבה על הדור הצעיר, הן בתפיסה לגבי הלגיטימיות של יציאה מהארון והן לגבי הזדהות וקבלה חברתית של האדם שיצא מהארון. נבדוק כיצד ייצוגים אלה תורמים לכינון זהות וערך עצמי בקרב הצופים והצופות ונתייחס גם לשינוי שחל בקהילה הדתית לגבי התייחסותה ליציאה מהארון ולניהול אורח חיים הומולסבי.

אנחנו מוקפים בפורנו. צריכת הפורנו משפיעה על תפקוד האדם בחייו השגרתיים, משפיעה על חיי הזוגיות ולעיתים הופכת להתמכרות קיצונית. ילדים ונערים נחשפים לפעמים ללא כוונה לפורנו, מה שעלול להזיק מאוד לראיית העולם שלהם בנוגע למיניות וזוגיות. על אף שניכר כי השפעותיה של צריכת הפורנו הן רובן שליליות נבדוק האם קיימים גם ביטויים חיוביים בצריכת הפורנו, שיכולים להעצים את המיניות אצל גברים ואצל נשים? האם פורנו טוב יותר לרווקים או לאנשים בזוגיות? כיצד אדם יכול לדעת את הגבול בין היותו אדם נורמטיבי שצופה בפורנו לבין היותו מכור לפורנו? מהו חינוך מיני נכון לילדים וצעירים שנחשפים לפורנו?

מהי ההשפעה שיש למדיה על מגוון סוגיה (חברתית, טלוויזיה, ספרות ועוד) על תפיסת העצמי ודימוי גוף? האם ניתן, לדעת מומחים, לשנות את צורת ההשפעה הנ"ל לכיוונים חיוביים של העצמה וקבלת העצמי? האם ואיך ניתן להשתמש במדיה כפלטפורמה לתיקון העוולות והשפעה על הנוער ליותר קבלה ואהבת העצמי כטכניקה להפחתת מספר מקרי הפרעות האכילה הידועים לנו כיום?

האם דימוי הגוף של אימהות נפגע בזמן ההיריון ולאחר הלידה בעקבות חשיפה למדיה ובפרט לרשתות החברתיות? האם אימהות ששואפות לקריירה נתקלות בקשיים בשל היותן אימהות? מהם הקשים הללו וכיצד הם באים לידי ביטוי? האם אימהות חשות כי יש לגיטימציה במדיה להורות שוויונית? במה הנשיות נפגעת ובמה היא מתעצמת לאחר שאת נהיית אמא? האם יש תזמון "מתאים" לפי החברה להפוך לאמא? נשמיע את קולן של האמהות ושל מומחים ומומחיות ונבדוק מה ההשלכות של המדיה ומה הנזק הנגרם לנשים בעקבות כך נוכל אולי לשנות דרך חשיבה של יוצרי ויוצרות מדיה ולעורר חשיבה מחודשת על נושא זה. כי הציפיות מהן כאמהות לא תואמות את המציאות ולעיתים בלתי אפשריות.

בחברה המודרנית המדיה מהווה אחד מסוכני הסוציאליזציה המרכזיים בחייהם של ילדים צעירים ללמידת תפקידי המגדר. בגילאים צעירים ילדים נוחים להשפעות חיצוניות והמדיה מהווה גורם זמין ונוח. מהו דימוי האישה הנפוץ המוצג במדיה, איך הצגה זו משפיעה על חינוך הילדים וגיבוש תפיסותיהם? אלו סטריאוטיפים עולים בעקבות חשיפה לתכנים שונים, כיצד ניתן לחזק או להחליש אותם? וכיצד תכנים אלו עשויים להשפיע על תחומי חיים שונים לרבות מערכות יחסים בין גברים ונשים, בחירת מקצוע, יחסי עבודה ודימויי גוף? איך אפשר לשנות את התפיסות הנפוצות של ילדים המתגבשת בעקבות החשיפה למדיה על נשים ועל ייצוג של נשים?

ה-FOMO מוגדר כחשש מתפשט מכך שאחרים עשויים לחוות חוויות מתגמלות שמהן אנו נעדרים. הוא מאופיין בתור הרצון להישאר מחובר כל הזמן עם מה שאחרים עושים. מדובר בתופעה שמאפיינת באופן מאד בולט את המציאות שלנו כיום בעידן הרשתות החברתיות. מה ידוע על התופעה ממחקרים שנעשו עד כה ומהן השפעותיה האפשריות על המציאות היומיומית שלנו? מי האוכלוסייה המושפעת ביותר מתופעה זו, כיצד ההשפעות באות לידי ביטוי, מהם היתרונות והחסרונות של התופעה ומהן ההשלכות החינוכיות והחברתיות המלוות אליה?

בחברה של היום, בה אנשים רזים מתויגים כיפים ומוצלחים לעומת אנשים שמנים המתויגים כמכוערים וכושלים, ישנה משמעות רבה למשקל, לדימוי גוף ולמראה החיצוני. תהליך ההתבגרות הינו תהליך המכיל בתוכו שינויים רבים, הן מבחינה פיזית והן מבחינה קוגניטיבית ורגשית. לכן, זוהי תקופה רגישה במיוחד בה דימו הגוף והערך העצמי מקבלים משמעות רבה. בחרנו ליצור פודקסט בנושא דימוי הגוף, ערך עצמי והפרעות אכילה ולהתמקד בהשפעה השלילית שיש למדיה ולרשתות החברתיות, כגון פייסבוק, אינסטגרם ובלוגים בקרב בני נוער. דימוי גוף שלילי והשפעתו על ערך העצמי הינו דבר שכיח מאוד בקרב בני נוער, לכן מחסור בתמיכה והתמודדות חיצונית לקויה יכולים לחזק תחושות של דימוי גוף וערך עצמי נמוכים ואף ליצור יותר נזק ממה שהיה ניתן ללא התערבות כלל. העלאת מודעות כלפי הפרעות אכילה בקרב בני נוער ויישום המידע בפודקאסט יאפשר עבור אלו הסובבים את הלוקים בהפרעת אכילה להתמודד עמם בצורה טובה יותר.

את הסיפור יצרו דנל אייזקוב ותומר בלדב, סטודנטים בבית הספר לפסיכולוגיה, במסגרת סדנת רדיו בחטיבת פסיכולוגיה ותקשורת מתוך מטרה לשבור סטריאוטיפים של מגדר, להרחיב את מושג הרומנטיקה ולעסוק בדימוי גוף בריא ובקבלת שונים וחריגים. הסיפור נכתב על סמך סקירת ספרות של התחום, הוקלט באולפני קול האוניברסיטה והועשר במוזיקה ואפקטים קוליים.

את הסיפור יצרו עומר קצנגולד ונוי קוקיה, סטודנטים בבית הספר לפסיכולוגיה, במסגרת סדנת רדיו בחטיבת פסיכולוגיה ותקשורת מתוך מטרה לשבור סטריאוטיפים של מגדר, להרחיב את מושג הרומנטיקה ולעסוק בדימוי גוף בריא ובקבלת שונים וחריגים. הסיפור נכתב על סמך סקירת ספרות של התחום, הוקלט באולפני קול האוניברסיטה והועשר במוזיקה ואפקטים קוליים.

את הסיפור יצרו רשא דכואר ודינא סלים, סטודנטיות בבית הספר לפסיכולוגיה, במסגרת סדנת רדיו בחטיבת פסיכולוגיה ותקשורת מתוך מטרה לשבור סטריאוטיפים של מגדר, להרחיב את מושג הרומנטיקה ולעסוק בדימוי גוף בריא ובקבלת שונים וחריגים. הסיפור נכתב על סמך סקירת ספרות של התחום, הוקלט באולפני קול האוניברסיטה והועשר במוזיקה ואפקטים קוליים.

את הסיפור יצרו עמית אלימלך, גל צאושו ושקד מוטין, סטודנטים בבית הספר לפסיכולוגיה, במסגרת סדנת רדיו בחטיבת פסיכולוגיה ותקשורת מתוך מטרה לשבור סטריאוטיפים של מגדר, להרחיב את מושג הרומנטיקה ולעסוק בדימוי גוף בריא ובקבלת שונים וחריגים. הסיפור נכתב על סמך סקירת ספרות של התחום, הוקלט באולפני קול האוניברסיטה והועשר במוזיקה ואפקטים קוליים.

את הסיפור יצרה רותם בן עמי סטודנטית בבית הספר לפסיכולוגיה, במסגרת סדנת רדיו בחטיבת פסיכולוגיה ותקשורת מתוך מטרה לשבור סטריאוטיפים של מגדר, להרחיב את מושג הרומנטיקה ולעסוק בדימוי גוף בריא ובקבלת שונים וחריגים. הסיפור נכתב על סמך סקירת ספרות של התחום, הוקלט באולפני קול האוניברסיטה והועשר במוזיקה ואפקטים קוליים.

את הסיפור יצרו הרן ולדמן ושחר ברוורמן, סטודנטים בבית הספר לפסיכולוגיה, במסגרת סדנת רדיו בחטיבת פסיכולוגיה ותקשורת מתוך מטרה לשבור סטריאוטיפים של מגדר, להרחיב את מושג הרומנטיקה ולעסוק בדימוי גוף בריא ובקבלת שונים וחריגים. הסיפור נכתב על סמך סקירת ספרות של התחום, הוקלט באולפני קול האוניברסיטה והועשר במוזיקה ואפקטים קוליים.

את הסיפור יצרו דפנה שני ואריאלה מלניקוב, סטודנטיות בבית הספר לפסיכולוגיה, במסגרת סדנת רדיו בחטיבת פסיכולוגיה ותקשורת מתוך מטרה לשבור סטריאוטיפים של מגדר, להרחיב את מושג הרומנטיקה ולעסוק בדימוי גוף בריא ובקבלת שונים וחריגים. הסיפור נכתב על סמך סקירת ספרות של התחום, הוקלט באולפני קול האוניברסיטה והועשר במוזיקה ואפקטים קוליים.

את הסיפור יצרו אדר צוקר ורותם שושני, סטודנטיות בבית הספר לפסיכולוגיה, במסגרת סדנת רדיו בחטיבת פסיכולוגיה ותקשורת מתוך מטרה לשבור סטריאוטיפים של מגדר, להרחיב את מושג הרומנטיקה ולעסוק בדימוי גוף בריא ובקבלת שונים וחריגים. הסיפור נכתב על סמך סקירת ספרות של התחום, הוקלט באולפני קול האוניברסיטה והועשר במוזיקה ואפקטים קוליים.

את הסיפור יצרו נטע דיכטר, דניאל קלנר ושקד פרבשטיין, סטודנטיות בבית הספר לפסיכולוגיה, במסגרת סדנת רדיו בחטיבת פסיכולוגיה ותקשורת מתוך מטרה לשבור סטריאוטיפים של מגדר, להרחיב את מושג הרומנטיקה ולעסוק בדימוי גוף בריא ובקבלת שונים וחריגים. הסיפור נכתב על סמך סקירת ספרות של התחום, הוקלט באולפני קול האוניברסיטה והועשר במוזיקה ואפקטים קוליים.