אקדמיקס

האם נכון להתסכל על ארגוני טרור רק דרך פיגועי הטרור אותם הם מבצעים?

אז זהו שלא.

פרופ' אסף מוגדם, דיקן ביה"ס לאודר לממשל דיפלומטיה ואסטרטגיה שחוקר טרור, מסביר למה חשוב להבין שפעולות טרור הן רק חלק מהזויות שיש לדבר עליהן כאשר אנחנו בוחנים ארגוני טרור, מסביר על ההבדל שבין פעולת טרור וגרילה, ומביא דוגמאות לרב תחומיות של ארגוני הטרור בעולם כולו

יחסי ביהמ"ש העליון והפוליטיקאים, וסוגיות בדבר הסמכות שלו לבטל ולהתערב בחקיקת יסוד שנעשית על ידי הפרלמנט, הם נושאים לדיון בכל העולם, אבל מרגיש שבתקופה האחרונה במדינתנו הקטנה והדמוקרטיה הצעירה – ישראל, הסוגיות הללו בוערות עוד יותר.

פרופ' יניב רוזנאי, חוקר משפט חוקתי ומשפט חוקתי השוואתי מביה"ס הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת ריימן, חקר את אחת הדוקטרינות המעניינות ביותר בהקשר לכל הסוגיות הנ"ל (וסוגיות נוספות ומסקרנות) – דוקטרינת "התיקון החוקתי הלא חוקתי".

מוזמנים להצטרף לשעה מרתקת, ולהבין מה הדוקטרינה הזו אומרת, לשמוע מבחינה השוואתית- כיצד מדינות שונות עושות בה שימוש, והאם נכון להחיל אותה במשפט והמשטר הישראלי?

ד"ר גליה שניבוים חוקרת משפט פלילי מכמה זויות מחקריות, שכל אחת מרתקת בפני עצמה, אך אין ספק שהשימוש שהיא עושה בתיאוריות מתחומים שלא טבעיים למחקר הפלילי, הופכים אותם למרתקים וחדשניים יותר מהכל.

מוזמנים להצטרף אלינו לשעה מרתקת, בה ד"ר שניבוים תסביר לעומק את הקשר שבין תיאוריות סוציולוגיות החוקרות סמכות לבין עבירות כנגד נשים; הן בהקשר של אלימות בין בני זוג, והן במקום העבודה, ואת החשיבות שבהבנה שתהליכים הקשורים לשינוי מעמד האישה, לא צריכים לקרות במסגרת המשפט הפלילי.

במסע מרתק אל המאה ה-19 ותחילתה של המאה ה-20, מציגה לנו ד"ר ענת רוזנברג מביה"ס רדזינר למשפטים באוניברסיטת ריימן כיצד השינויים התרבותיים באותה התקופה השפיעו על עולם המשפט, וגם את צידו השני של המטבע- האופן שבו המשפט השפיע על התרבות.

את הדוגמאות מביאה ד"ר רוזנברג שחוקרת היסטוריה תרבותית במשפט, דרך 2 מחקרים. בראשון היא מסבירה על האופן שבו מושג החוזה בא לידי ביטוי בספרות האנגלית של המאה ה-19, ובשני מביאה את הסיפור של פרסום ההמונים בבריטניה, שהתחיל באמצע המאה ה-19, ומסתיים בתחילת מלחמת העולם הראשונה.

ככל שבשגרה נושא הפסיכולוגיה הקלינית הוא מרתק אך עדיין לא נמצא בשיח היומיומי שלנו, כעת בזמן השגרה המשברית שלנו- הוא מרתק והדיון אודותיו הוא הכרחי.
פרופ' ענת ברונשטיין-קלומק, ראשת התוכנית לפסיכולוגיה קלינית בביה"ס ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה, מסבירה על מחלות ומצבים נפשיים שכדאי שיהיו בשיח היומיומי (ויפה שעה אחת קודם). היא תביא דוגמאות למחקרים קליניים המבוצעים תחת התוכנית הקלינית (קליניקה לילדים בשניידר), ותסביר את החשיבות של ההקשבה ותשומת הלב בתקופה הזו, כל זה- במבט אופטימי על מצב בריאות הנפש בישראל.

אז מה זה בכלל אקולוגיה תעשייתית?!
בגדול- תפיסת עולם
ובתכלס- שילוב של מספר תחומים, שמטרתם למקסם את השימוש של התעשיות בחומרים שונים, תוך שמירה על הסביבה הטבעית שלנו.
זה הרבה יותר מההגדרה הזו, ובשביל להבין את העולם המדהים של התחום אתם מוזמנים להאזין לתוכנית בה מתארח ד"ר תומר פישמן מביה"ס לקיימות באוניברסיטת ריימן, אקולוג תעשייתי, שמסביר על הדרך האקדמית שעבר, ונותן דוגמאות מהחיים על המקומות שבהם אקולוגים תעשייתים תורמים את הידע שלהם לשיפור החיים של כולנו.

ד"ר אדם שנער, מרצה בכיר וחוקר בביה"ס רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן, חוקר את תחום המשפט החוקתי, הגיע לדבר על סוגיות נבחרות ממחקריו.

מוזמנים להצטרף אלינו לשעה מרתקת בה נדבר על המצב המשפטי בשטחים הכבושים, על הטשטוש בין הצבא למשטרה, האפלייה של ערביי ארץ ישראל, והגבלת חופש הביטוי בישראל בשנים האחרונות בכלל, ובתקופת הקורונה בפרט.

ד"ר דנה טבת מביה"ס אריסון למנהל עסקים עבדה במשך שנים רבות בתעשייה בתחומי המחקר והשיווק, ובדיוק בגלל זה המחקרים שלה בנושאי שיווק וקמעונאות רלוונטים ביותר, הן לצרכנים, אך בעיקר לאנשים מהתעשייה.

כיום, בתור האחראית לתחום הלמידה ההיברידית בפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטת רייכמן, היא מבינה כמה עולמות הקמעונאות והלמידה שעוברים טרנספורמציה ומתאימים את עצמם לעולם האון ליין (לקורונה שלום), דומים מאי פעם.

הצטרפו אלינו לשעה בה נדבר על מועדוני לקוחות, פרסונליזציה של לקוחות, ונראה כמה למידה וקמעונאות נהיים דומים מיום ליום.

תחומי המשפט רבים ומגוונים, אך הנושא של משפט ומוניטין יחסית חדש ופחות שכיח בתחומי המחקר המשפטיים.
הצטרפו לשעה בה ד"ר רועי שפירא המתמחה בממשל תאגידי ורגולציה מרצה בכיר מביה"ס הארי רדזינר למשפטים יסביר על הנושא המרתק של משפט ומוניטין, יסביר על הסנקציה המוניטינית, ועל החשיבות של המשפט בהכוונת ההתנהגות של חברות עסקיות.

איך ניתן לשכנע את הציבור לעטות מסכות? למה קיים קושי אמיתי לשנות את ההתנהגות שלנו בזמן המשבר? וכיצד נוכל להפחית את הצריכה שלנו באינטרנט, בתקופה משונה זו?
ד"ר גיא הוכמן, ראש התוכנית לתואר שני בכלכלה התנהגותית בביה"ס טיומקין לכלכלה ואיבצ'ר לפסיכולוגיה בשעה שכולה מנסה להסביר לנו – איך אפשר לשנות את ההתנהגות שלנו בזמן הקורונה.

כמו חתול ועכבר, ככה גם בזירה הטכנולוגית; המשפט והטכנולוגיה תמיד ירדפו האחת אחר השנייה.
הצטרפו לשעה יחד עם ד"ר אביב גאון, חוקר משפט וטכנולוגיה מביה"ס רדזינר למשפטים מאוניברסיטת רייכמן, בה הוא יסביר על היחסים המתוחים בין שני התחומים הללו, כיצד הרגולציה פועלת בזירה המרתקת הזו, וכיצד מגפת הקורונה מושפעת ומשפיעה על המשפט והטכנולוגיה.

ממש כמו יין ויאנג, גם השמאל והימין המנוגדים האחד מהשני, בעצם משלימים ומרווים האחד את השני.
פרופ' גלעד הירשברגר, חוקר פסיכולוגיה פוליטית מביה"ס ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן, מספר על מחקרים שונים שמראים כי אנחנו חייבים גם ימין וגם שמאל, ושבעצם גם כל אחד מהצדדים הפוליטיים מבין את זה.

הקורונה מביאה איתה הרבה מאוד הזדמנויות לשינויים ופיתוחים, איך היא עושה זאת בנושא התכנון העירוני?
ד"ר רונית דבידוביץ – מרטון, בעלת סטודיו לתכנון עירוני ואדריכלות תסביר לנו בשעה הקרובה כיצד הקורונה משפיעה על השימושים שלנו בבתים, ובמרחב הציבורי מחוצה להם, על ההתנהלות החדשה של עולם העבודה, הסרת הגדרות ושיתוף הציבור

משק האנרגיה הוא אולי אחד הנושאים המרתקים שקיימים היום מבחינה מחקרית ומבחינת ההשפעות שלו על חיי היומיום של כולנו.

ד"ר עמית מור, מנכ"ל חברת אקו-אנרג'י ייעוץ כלכלי אסטרטגי, ומרצה בכיר באוניברסיטת רייכמן, מומחה לנושאי כלכלה וגיאופוליטיקה במשקי האנרגיה ואיכות הסביבה, הגיע לספר לנו על השינויים והפיתוחים בתחום האנרגיה המתחדשת, ועל ההפתעות שעוד מחכות לנו בדרך

החל משנת 1990 החל פרוייקט מיפוי הגנום האנושי, שכלל שיתוף פעולה בינלאומי ובסופו של דבר הביא לגילויים פורצי דרך שמשפיעים על כולנו. בשנים האחרונות החל פרוייקט דומה, פרוייקט האפיגנום המסקרן לא פחות.
מה זה אפיגנום? למה חשוב לחקור אותו? ומה הקשר של אוניברסיטת רייכמן לכל העניין?

בשעה מרתקת וחדשנית ביותר, פרופ' צחי עין דור מבית הספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה באוניברסיטת ריימן מספר על פרוייקט אלפא שאותו הוא מנהל במסגרת מחקר האפיגנטיקה, וכמובן שעל התחום כולו

הכנסת עומדת במוקד השיח הציבורי על בסיס יומי, אך עד כמה הציבור באמת מודע למה שקורה במסגרת הליכי החקיקה במשכן?

ד"ר שירלי נוה, מרצה בבית הספר רדזינר למשפטים וחברת סגל במכללת ספיר, חוקרת משפט חוקתי, מציגה 2 מחקרים שערכה במסגרת מחקרה בתחום המשפט ורגולציה המדברים על יחסיה של הרשות המחוקקת עם 2 גורמים נוספים שמאוד משמעותיים בשיח הציבורי: ביהמ"ש העליון והשדלנים (לוביסטים).
מוזמנים להצטרף ולהבין מה האסטרטגיה העומדת מאחורי הליכי החקיקה ביחס לשני שחקנים אלו

דמיינו את הסצנות המוכרות מסרטי המדע הבדיוני שמציגים את עיר העתיד: אנשים מרחפים במכוניות שלהם, אין פקקים, אין כל-כך אזורים ירוקים, ואנשים מאוד עסוקים בדרכם לעבודה.

חזון מסוג זה עוד רחוק, אבל כן קיימים שינויים בתחום תכנון הערים.

ד"ר רונית דוידוביץ – מרטון, שהקימה ועומדת בראש חברת ד.מ.ר. תכנון ופיתוח ומלמדת בבית הספר לקיימות מייסודן של החברה לישראל, כיל ובזן, ובמסלול ה-MBA בבית הספר רדזינר למשפטים, מספרת מנקודת מבט מעשית מה מתכנן ערים צריך לקחת בחשבון כאשר הוא מגיע לתכנן עיר, על הצורך בשיתוף הציבור וחשיבה בינתחומית בעיסוק זה, על מה לא חשבו לפני 30 שנים בישראל שישפיע על חיינו, ומה עומד לקרות בעתיד?

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה"ס טימוקין לכלכלה חוקר כלכלת עבודה, ובמסגרת מחקריו הרבים החליט לבצע מחקר מקיף דווקא בהיבט היסטורי ולהבין מהם המקורות שהשפיעו על איפיון המקצועות היהודים לאורך ההיסטוריה.
לשם כך חבר לעמיתתו פרופ' מריסטלה בוטיצ'יני, וביחד נברו באלפי מקורות היסטוריוניים שונים, בכדי לענות על השאלה הזו.