אקדמיקס

בפרק ההמשך הדן על ביהמ"ש העליון יחד עם פרופ' יורם שחר שחוקר שיטות משפט ואת ההיסטוריה של מביה"ס הארי רדזינר ממשפטים, נצלול לדרכו של ביהמ"ש העליון לאחר סיום המנדט וההשפעות של המודל האנגלי על שיטת המשפט הישראלי, מהו עיקרון התקדים העצמי? ונעלה את סוגיית הכיסאות השמורים בביהמ"ש העליון, כאשר השאלות שפרופ' שחר מציג הן האם יש להבטיח שיקוף או ייצוג?

בג"צ שיושב בירושלים הוא אחד הגופים הציבוריים שנמצאים בשיח הישראלי מאז ומתמיד, אך האם אתם מכירים את העובדה שבתחילתו הוא בכלל ישב ברחוב יהודה הלוי בתל אביב?

אתם מוזמנים להצטרף לשעה בה פרופ' יורם שחר, חוקר שיטות משפט ואת ההיסטוריה של המשפט מביה"ס הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן, יביא את ההיסטוריה של בג"צ, מי היו הראשונים שישבו בכס השיפוט? מה הייתה העתירה הראשונה לבג"צ? ועד כמה הוא היה אקטיביסטי? (רמז- מאוד).

בג"צ שיושב בירושלים הוא אחד הגופים הציבוריים שנמצאים בשיח הישראלי מאז ומתמיד, אך האם אתם מכירים את העובדה שבתחילתו הוא בכלל ישב ברחוב יהודה הלוי בתל אביב?

אתם מוזמנים להצטרף לשעה בה פרופ' יורם שחר, חוקר שיטות משפט ואת ההיסטוריה של המשפט מביה"ס הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן, יביא את ההיסטוריה של בג"צ, מי היו הראשונים שישבו בכס השיפוט? מה הייתה העתירה הראשונה לבג"צ? ועד כמה הוא היה אקטיביסטי? (רמז- מאוד).

את התזה שלו שעוסקת בזכות לפרסום, כתב במסגרת תוכנית ה MA במשפטים, טכנולוגיה וחדשנות עסקית בהנחייתו של פרופ' ליאור זמר, והוא בוחן לאיזה עולם זכויות יש לשייך אותה. בשעה מרתקת הוא מסביר את הסטטוס הנוכחי של הזכות, מהי הגישה בפסיקה, ומה עתידה של הזכות.

הקורונה מביאה איתה שינויים בכל תחום, ולעיתים האקדמיה מנסה להספיק ולהדביק את הפערים ביחס לשינויים האלה, אבל במקרה של ד"ר יעל בן – דוד שמנחה קבוצות, וחוקרת את התחום, השינוי נגע באופן אישי.

מוזמנים להצטרף אלינו לשעה שמאירה זרקור על תחום הנחיית הקבוצות, כיצד הקורונה השפיעה על התחום? כיצד מקיימים מחקר "תוך כדי תנועה"? ומה צפוי לתחום בעקבות אילוצי הקורונה?

מי מאיתנו לא מכיר את ההקלטה המפורסמת של דוד בן גוריון מקריא בפאתוס הוליוודי את מגילת העצמאות, כחלק מהכרזת העצמאות, אי אז ב-14.5.1948?

פרופ' יורם שחר, חוקר את ההיסטוריה של המשפט בביה"ס רדזינר למשפטים, יצא למחקר מרתק אודות ההיסטוריה של הכרזת העצמאות. מי האנשים שהיו מעורבים בתהליך הניסוח של המגילה (שנמשך הרבה פחות זמן ממה שתוכלו לתאר), מה היו ההשראות לכתיבתה, ומה שכחו להכניס אליה?

ממש בקרוב יפתח כאן באוניברסיטת רייכמן המרכז לחדשנות, וכחלק ממנו, ד"ר יובל דורפן וד"ר יונתן גירון הולכים להנדס את העתיד!

בשעה הקרובה אתם יותר ממוזמנים להכיר את התחום המרתק של ביולוגיה סינטית, מה השימושים שעושים עם פיתוחים בתחום, על השילוב של מחקר באקדמיה ופיתוחים בתעשייה, וכיצד המרכז לחדשנות אמור להוות קרקע פורייה לשיתופי פעולה עתידיים בתחום זה.

בישראל, מדינה מעודדת ילודה, כולם רוצים להיות הורים. גם הומואים ולסביות.

ד"ר גבע שנקמן לכברג פסיכולוג קליני מביה"ס איבצ'ר לפסיכולוגיה, חוקר היבייים פסיכולוגים של נטיות מיניות, ומסביר על מחקריו הסוקרים את הרצון של זוגות הומואים ולסביות להיות הורים- למה בישראל הרצון אפילו גדול יותר ממדינות אחרות, כיצד הנבדקים העריכו את סיכויהם להיות הורים, עד כמה המצב המשפט בישראל משפיע על הערכת הסיכוי, ומהי השפעת הסטיגמה בהקשר של הרצון להפוך להורים?

מהי פרסונה? למי מגיע ה"קרדיט" בהקשר של פרסום של דמות? ומה התיאוריות בעזרתן ניתן לבחון שאלות אלה?

עו"ד מירה מולדאור, סטודנטית לתואר שני במסלול של משפטים, טכנולוגיה וחדשנות עסקית בהנחייתו של סגן הדיקן ביה"ס למשפטים פרופ' ליאור זמר, חקרה במסגרת התזה שלה בדיוק את השאלות האלה.

מוזמנים לשעה בה נבחן את כל השאלות הללו (ועוד רבות אחרות), תוך מתן דוגמאות מעולם התרבות

פרופ' אסיף אפרת מביה"ס לאודר לממשל חוקר היבטים שונים בתחום היחסים הבינלאומיים, כשברקע שלו נמצא הידע המשפטי שלו.

איך הוא מחבר בין שני התחומים? מוזמנים להצטרף לשעה עם פרופ' אפרת, ולשמוע איך המחקר שלו על סחר בבני אדם והסגרת עבריינים עושים בדיוק את זה

ביולוגיה חישובית היא תחום מרתק, והשימוש שד"ר אילן גרונאו עושה במודלים החישוביים במחקריו- נדמים לסרט מדע בדיוני.
מוזמנים להצטרף לשעה שתיקח אותנו לתקופה הפרה היסטורית, בה נבין עד כמה האדם הנאנדרתלי דומה לנו מבחינה גנטית, ואיך בדיוק המחקר עושה שימוש במודלים מתמטיים בשביל לגלות תגליות במחקר האבולוציוני

האם נכון להתסכל על ארגוני טרור רק דרך פיגועי הטרור אותם הם מבצעים?

אז זהו שלא.

פרופ' אסף מוגדם, דיקן ביה"ס לאודר לממשל דיפלומטיה ואסטרטגיה שחוקר טרור, מסביר למה חשוב להבין שפעולות טרור הן רק חלק מהזויות שיש לדבר עליהן כאשר אנחנו בוחנים ארגוני טרור, מסביר על ההבדל שבין פעולת טרור וגרילה, ומביא דוגמאות לרב תחומיות של ארגוני הטרור בעולם כולו

יחסי ביהמ"ש העליון והפוליטיקאים, וסוגיות בדבר הסמכות שלו לבטל ולהתערב בחקיקת יסוד שנעשית על ידי הפרלמנט, הם נושאים לדיון בכל העולם, אבל מרגיש שבתקופה האחרונה במדינתנו הקטנה והדמוקרטיה הצעירה – ישראל, הסוגיות הללו בוערות עוד יותר.

פרופ' יניב רוזנאי, חוקר משפט חוקתי ומשפט חוקתי השוואתי מביה"ס הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת ריימן, חקר את אחת הדוקטרינות המעניינות ביותר בהקשר לכל הסוגיות הנ"ל (וסוגיות נוספות ומסקרנות) – דוקטרינת "התיקון החוקתי הלא חוקתי".

מוזמנים להצטרף לשעה מרתקת, ולהבין מה הדוקטרינה הזו אומרת, לשמוע מבחינה השוואתית- כיצד מדינות שונות עושות בה שימוש, והאם נכון להחיל אותה במשפט והמשטר הישראלי?

ד"ר גליה שניבוים חוקרת משפט פלילי מכמה זויות מחקריות, שכל אחת מרתקת בפני עצמה, אך אין ספק שהשימוש שהיא עושה בתיאוריות מתחומים שלא טבעיים למחקר הפלילי, הופכים אותם למרתקים וחדשניים יותר מהכל.

מוזמנים להצטרף אלינו לשעה מרתקת, בה ד"ר שניבוים תסביר לעומק את הקשר שבין תיאוריות סוציולוגיות החוקרות סמכות לבין עבירות כנגד נשים; הן בהקשר של אלימות בין בני זוג, והן במקום העבודה, ואת החשיבות שבהבנה שתהליכים הקשורים לשינוי מעמד האישה, לא צריכים לקרות במסגרת המשפט הפלילי.

במסע מרתק אל המאה ה-19 ותחילתה של המאה ה-20, מציגה לנו ד"ר ענת רוזנברג מביה"ס רדזינר למשפטים באוניברסיטת ריימן כיצד השינויים התרבותיים באותה התקופה השפיעו על עולם המשפט, וגם את צידו השני של המטבע- האופן שבו המשפט השפיע על התרבות.

את הדוגמאות מביאה ד"ר רוזנברג שחוקרת היסטוריה תרבותית במשפט, דרך 2 מחקרים. בראשון היא מסבירה על האופן שבו מושג החוזה בא לידי ביטוי בספרות האנגלית של המאה ה-19, ובשני מביאה את הסיפור של פרסום ההמונים בבריטניה, שהתחיל באמצע המאה ה-19, ומסתיים בתחילת מלחמת העולם הראשונה.

ככל שבשגרה נושא הפסיכולוגיה הקלינית הוא מרתק אך עדיין לא נמצא בשיח היומיומי שלנו, כעת בזמן השגרה המשברית שלנו- הוא מרתק והדיון אודותיו הוא הכרחי.
פרופ' ענת ברונשטיין-קלומק, ראשת התוכנית לפסיכולוגיה קלינית בביה"ס ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה, מסבירה על מחלות ומצבים נפשיים שכדאי שיהיו בשיח היומיומי (ויפה שעה אחת קודם). היא תביא דוגמאות למחקרים קליניים המבוצעים תחת התוכנית הקלינית (קליניקה לילדים בשניידר), ותסביר את החשיבות של ההקשבה ותשומת הלב בתקופה הזו, כל זה- במבט אופטימי על מצב בריאות הנפש בישראל.