אקדמיקס

בפרק ההמשך הדן על ביהמ"ש העליון יחד עם פרופ' יורם שחר שחוקר שיטות משפט ואת ההיסטוריה של מביה"ס הארי רדזינר ממשפטים, נצלול לדרכו של ביהמ"ש העליון לאחר סיום המנדט וההשפעות של המודל האנגלי על שיטת המשפט הישראלי, מהו עיקרון התקדים העצמי? ונעלה את סוגיית הכיסאות השמורים בביהמ"ש העליון, כאשר השאלות שפרופ' שחר מציג הן האם יש להבטיח שיקוף או ייצוג?

היום אנחנו נוגעים באחת השאלות הכי בוערות בדמוקרטיה, מה זה בעצם אמון ציבורי, למה הוא כל כך חיוני לתפקוד של מדינה, ומה קורה כשהוא נשחק, לפי דו״ח האמון מדצמבר 2025 התמונה מטרידה, רק 22% מביעים אמון בממשלה ורק 15% בכנסת, ובמקביל רואים פערים גדולים בין מוסדות, למשל 39% בבית המשפט העליון, אז מה אפשר ללמוד מהמספרים, האם זה משבר רגעי או מגמה ארוכה, למה אמון נהיה תלוי מחנה פוליטי, ומה המשמעות של זה לתחושת הייצוג, לציות לחוק, ולחוסן החברתי, כדי לעשות סדר הזמנו את פרופ׳ אמנון כוורי, פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל ודיפלומטיה באוניברסיטת רייכמן, וביחד ננסה להבין מה עומד מאחורי הנתונים, מה המדינה והחברה יכולות לעשות כדי לשקם את האמון שלנו?

בעולם הניהול והחיים האישיים מדברים הרבה על תקשורת טובה, אבל הרבה פחות על הקשבה אמיתית, כזו שמשנה דינמיקות, מערכות יחסים ותחושת ערך. הקשבה נתפסת לעיתים כמיומנות רכה, אבל מחקר שנדבר עליו היום מראה שהיא למעשה מנגנון עמוק שמכתיב אם צוותים ידברו וישתפו ידע, ואם משפחות ירגישו מובנות או מתוסכלות. בפרק הזה אנחנו מדברים על האופן שבו סגנון ההקשבה של מנהל, הורה או בן משפחה מעצב את איכות הדיאלוג סביבו.
יחד עם ד״ר אסנת בוסקילה־ים, יועצת ארגונית ומרצה באוניברסיטת רייכמן, נבחן למה הקשבה כל כך מאתגרת, למה נאומים הם האויב שלה, ומה ההבדל בין הקשבה אישית, הקשבה בצוות והקשבה במשפחה, ואיך שינוי קטן באופן ההקשבה יכול לייצר שינוי גדול ביחסים?

מאז הפעם האחרונה שדיברנו עם ד׳׳ר מאיר ג׳בדנפר, איראן חווה טלטלה עמוקה, מחאה מתמשכת, דיכוי אלים שבו נהרגו עשרות אלפי אזרחים ברחובות, משברי מים וחשמל שפוגעים בחיי היומיום, ותחושת קריסה של החוזה בין המשטר לציבור.
בפרק הזה ננסה להבין מה באמת קורה בתוך איראן היום, איך נראית המחאה מבפנים, עד כמה המשטר מרגיש מאוים, ואיך כל זה מתחבר גם לאזור, לישראל, ולמה שאנחנו רואים בכותרות.
אז כדי לדבר על כל זה, שב אלינו ד׳׳ר מאיר ג׳בדנפר, מומחה לפוליטיקה עכשווית של איראן בבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן

כשאנחנו חושבים על מחלות קשות כמו סרטן, אנחנו בדרך כלל מדמיינים מוטציות, גנים ואולי גם כימותרפיה. אבל יש שכבה אחרת, שקטה יותר, שקשה לראות אותה בעין, והיא יכולה להיות ההבדל בין תא שהגוף מזהה כתא בעייתי, לבין תא שמצליח להתחמק. זו שכבת הסוכרים, שרשראות זעירות שעוטפות את התאים שלנו, כמו סוג של “תעודת זהות” ביולוגית. כשהתעודה הזו משתנה, זה יכול להופיע בסרטן, אבל זה יכול להופיע גם במחלות אחרות, למשל אנדומטריוזיס, מחלה נפוצה וכואבת שלפעמים לוקח שנים עד שמקבלים עליה אבחנה. והשאלה המרתקת היא האם אפשר לקחת את השינויים האלה על פני התא ולהפוך אותם לשפה חדשה של רפואה, גם לאבחון מוקדם יותר וגם לטיפול מדויק יותר.
היום בפרק אנחנו נכנסים לעולם הזה, עולם הגליקוביולוגיה התרגומית, ונשאל איך הופכים שינוי קטן על פני תא לכלי שעוזר לנו לזהות מחלה מוקדם יותר או לתקוף אותה בספציפיות גבוהה. איתנו באולפן ד”ר אורן מוסקוביץ, מרצה בכיר וראש המעבדה לגליקוביולוגיה תרגומית במכון סקוג’ן לביולוגיה סינתטית בבית הספר דינה רקנאטי לרפואה באוניברסיטת רייכמן. אורן מוביל מחקר שמשלב גליקוביולוגיה, ביולוגיה סינתטית והנדסת נוגדנים, עם קווים שמתחברים גם לאנדומטריוזיס וגם לאונקולוגיה. בנוסף, הוא גם זכה במענק מחקר משותף MOST-DGF ישראל–גרמניה, שמקדם גישה חדשה לטיפול בסרטן שד טריפל נגטיב, TNBC, אחת הצורות האגרסיביות והמאתגרות ביותר לטיפול.

בפרק הזה של אקדמיקס אני מארחת את השגריר ד״ר חיים קורן, מבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, לשעבר שגריר ישראל במצרים ובדרום סודן. 

יחד נצייר תמונה בהירה של מצרים של 2025, נסקור בקצרה את התגלגלות היחסים מאז קמפ דייוויד, ונצלול למה שקורה כיום בסיני, בגבולות, ובשיתופי הפעולה הביטחוניים והכלכליים. נדבר על אינטרסים, אנרגיה ותיווך אזורי, ונבחן מה הדרכים המעשיות להפוך את השלום מקר לחם. פרק שמתחיל מהבסיס למי שפחות מכיר, ומתפתח לתובנות עומק ולצעדים פרקטיים לשנה הקרובה

ועידת האקלים COP30, שהתקיימה לאחרונה בברזיל, הסתיימה עם הרבה כוונות טובות – אבל גם עם תחושת החמצה. למה העולם מתקשה להגיע להסכמות מחייבות, מה זה אומר על העתיד האקלימי שלנו, ואיך המדע רואה את הפער בין נתונים למציאות פוליטית?

בפרק הזה של אקדמיקס אנחנו מארחים את פרופ’ יואב יאיר, ראש החטיבה לניהול סיכוני האקלים וחבר סגל בבית הספר לקיימות מייסודן של החברה לישראל, כיל ובזן באוניברסיטת רייכמן. פרופ’ יאיר הוא חוקר מוביל במדעי האטמוספירה והחלל, שמתמחה בסופות ברקים, שדוני ברקים, חשמל אטמוספירי והשפעות השמש על האקלים.

בשיחה נצלול מהפסגות הבינלאומיות של COP30 אל מחקרי חלל שבוחנים את כדור הארץ מגובה של מאות קילומטרים, כולל ניסויי החלל עם אילן רמון ז״ל ואיתן סטיבה. נדבר על מה למדנו מהחלל על שינויי אקלים, איך מנהלים סיכוני אקלים בעולם של חוסר ודאות, ומה התפקיד של ישראל, האקדמיה והדור הצעיר בעשור הקרוב.

בפרק הזה אנחנו יוצאים למסע מרתק אל אחד התחומים המתקדמים ביותר בעולם הרפואה, חקר הגנום והביולוגיה החישובית. איך מחשבים ובינה מלאכותית עוזרים לנו להבין מחלות מורכבות כמו סרטן? מהי ביופסיה נוזלית, ולמה היא עשויה לשנות לחלוטין את הדרך שבה נאבחן ונעקוב אחרי מחלות? ואיך פרויקט בינלאומי אדיר, שחקר את הגנומים של סוגי סרטן שונים מכל העולם, יכול להציל חיים בעתיד הקרוב?
איתנו באולפן ד”ר מילאנה פרנקל־מורגנשטרן, מרצה בכירה במכון סקוג’ן לביולוגיה סינתטית באוניברסיטת רייכמן, מומחית בעלת שם עולמי בגנומיקה וביולוגיה חישובית, שחתומה על למעלה מ־80 מאמרים מדעיים וצוטטה מעל 9,500 פעמים. היא משלבת מדע, טכנולוגיה וחדשנות רפואית ומביאה איתה חזון ברור לעתיד שבו רפואה מותאמת אישית תהיה חלק מהמציאות של כולנו

בפרק הזה אנחנו מארחים את נילי גולדברג – יזמת, סופרת, יועצת אסטרטגית לחברות בצמיחה שאף זכתה בתואר מרצה מצטיינת באוניברסיטת רייכמן.
נילי הובילה סטארטאפים, ליוותה מותגים כמו Wix, Netflix ו-Airbnb, ופיתחה שיטות עבודה שמיושמות היום בקרב יזמים, מנהלים ומשקיעים בארץ ובעולם. היא גם מחברת הספר Your Core-4, שמתאר את ארבעת העוגנים הקריטיים להצלחת מיזמים וגם של מדינות.
במהלך הפרק נצלול לתוך תהליכי צמיחה, בניית חזון, ניהול בתקופות של אי-ודאות, יציאה מנקודת מבט של הישרדות לצמיחה והשוק של 2026

מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, מדינת ישראל ספגה אובדן עצום – 1,988 הרוגים מאז ה-7 באוקטובר 2023. אבל בתוך המספרים האדירים האלה מסתתרת עוד מלחמה שקטה, כמעט שקופה: כמעט 900 אזרחים ישראלים נהרגו בתאונות דרכים באותה התקופה.
כן, בזמן שאנחנו מדברים על ביטחון לאומי, אנחנו מפסידים בקרב אחר – על חיינו בכבישים.

רק השנה, 388 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים, נתון שממצב את שנת 2025 כאחת השנים הקטלניות ביותר בעשורים האחרונים, עם עלייה של 6% לעומת השנה שעברה, ושיא שלילי שלא נראה מאז 2005.
והנתון הקשה ביותר? אחד מכל ארבעה הרוגים הוא נהג צעיר, לרוב בן 18 עד 24 – בדיוק בגיל הסטודנטים שלנו.
כדי לדבר על זה באמת ולא רק על המספרים, אלא גם על האנשים מאחוריהם, הגיעו היום לאולפן שני אורחים מעוררי השראה:
גלי שחר אפרת, מנכ״לית FORE לימודי חוץ, הכשרת מנהלים ובית הספר להייטק וAI של Google ואוניברסיטת רייכמן, שאיבדה את בתה שחר בת תשעה חודשים בתאונת דרכים, ומאז הקדישה את חייה למאבק בתאונות, להרצאות ולהעלאת מודעות;
ונמרוד כרמל, יו״ר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת רייכמן, שמוביל את הקמפיין הסטודנטיאלי לשבוע הבטיחות בדרכים

מאוריטניה יושבת על קו התפר בין מדבר הסהרה לאוקיינוס האטלנטי, מדינה עצומת שטח ומעט תושבים, איסלאם מאלכי וזהות שנוצרה ממסלולי סחר והגירה עתיקים; בשנים האחרונות היא מושכת תשומת לב עולמית בזכות גז ימי ומכרות ברזל וזהב, תפקידה בצירי ההגירה לאירופה, ומדיניות חוץ שמדברת עם וושינגטון ואירופה, עם המפרץ, סין וטורקיה. היא מוצגת כ״אי של יציבות״ בסאהל הסוער, אך מאחורי הכותרת מסתתרים פערים חברתיים ואתגרי משילות. היום ננסה להבין אם זו יציבות אמיתית או מיתוס שימושי, ומה המשמעות שלה לישראל.
נמצא איתנו השגריר ד״ר חיים קורן מבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, לשעבר שגריר ישראל במצרים ובדרום סודן.

מאוריטניה יושבת על קו התפר בין מדבר הסהרה לאוקיינוס האטלנטי, מדינה עצומת שטח ומעט תושבים, איסלאם וזהות שנוצרה ממסלולי סחר והגירה עתיקים; בשנים האחרונות היא מושכת תשומת לב עולמית בזכות גז ימי ומכרות ברזל וזהב, תפקידה בצירי ההגירה לאירופה, ומדיניות חוץ שמדברת עם וושינגטון ואירופה, עם המפרץ, סין וטורקיה. היא מוצגת כ״אי של יציבות״ בסאהל הסוער, אך מאחורי הכותרת מסתתרים פערים חברתיים ואתגרי משילות. היום ננסה להבין אם זו יציבות אמיתית או מיתוס, ומה המשמעות שלה לישראל.
נמצא איתנו השגריר ד״ר חיים קורן מבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, לשעבר שגריר ישראל במצרים ובדרום סודן.

בפרק של היום היום נבחן איך מדיה מעצבת רגשות, עמדות והרגלים של צעירים (ומבוגרים), עם דגש על דימוי גוף, מיניות, יחסים חברתיים עם דמויות אהובות והשלכות לבריאות הציבור.
זכיתי לארח את פרופ׳ קרן צור איל, מרצה בכירה בבית הספר סמי עופר לתקשורת וחוקרת תכני והשפעות מדיה, זוכת מענקי ה-ISF בתחום מדיה, מיניות ודימוי גוף.
אז מה מראים המחקרים האמפיריים, אילו תהליכים קוגניטיביים וחברתיים פועלים בעת חשיפה לתכנים, ומה תובנות פרקטיות הורים ומורות יכולים לאמץ כדי לטפח שימוש מדיה בריא? ננפץ כמה מיתוסים ונאיר גם את הצד הטוב של המדיה

בפרק של היום נדבר על אחת הסוגיות הדחופות והמשפיעות ביותר של ימינו, משבר האקלים, אבל מזווית כלכלית. כי מאחורי השיח על התחממות גלובלית, הפסקות חשמל, גלי חום או הצפות, מסתתרת גם שאלה של כסף (והרבה ממנו), תכנון, ואחריות ציבורית.

היום זכיתי לארח את ד”ר שירי צמח שמיר – חוקרת ומרצה מובילה בתחום כלכלת הסביבה, בעלת תואר שני ודוקטורט בכלכלה בתוכנית המשותפת של הטכניון ואוניברסיטת חיפה. היא מתמחה בהערכה כלכלית של המגוון הביולוגי, שירותי המערכת האקולוגית הימית והיבשתית, ובפיתוח מודלים חדשניים לקבלת החלטות רציונלית ומקיימת.

אז איך מתמחרים את שוויו של עץ? מה הקשר בין נחלים, פחמן ומסים? ולמה דווקא ישראל תופסת טרמפ על המאמץ העולמי נגד משבר האקלים?

כולנו מרגישים איך ה-AI משנה מקצועות מבפנים, אבל מה קורה כשהוא נוגע בליבת שפת העסקים, החשבונאות: היום באקדמיקס זכיתי לארח את שלומי שוב, ראש החוג לחשבונאות באוניברסיטת רייכמן, סגן דיקן בית ספר אריסון למנהל עסקים, וראש מכון הפניקס לחקר שוק ההון.
נדבר על Dr. IFRS ככלי שמתרגם תקנים לתשובות מהירות ומדויקות, על האופן שבו ה-AI משנה את תפקידי רואי החשבון ומנהלי הכספים. נצלול למטרות המכון החדש, מחקר יישומי שמחבר אקדמיה ושוק ההון, פיתוח סטנדרטים לבקרה על מודלים, והכשרת דור מקצועי שמבין נתונים וטכנולוגיה. נשאל איך סטודנטים צריכים להתכונן כבר עכשיו, ואיך שוק העבודה יתאים את ההכשרות, הגיוס והקריירה לעידן החדש.

בשנים האחרונות נדמה שהחיים בוחנים אותנו שוב ושוב, מגפה עולמית, משברים כלכליים, מציאות ביטחונית לא יציבה, ומלחמה שממשיכה להכתיב את סדר היום שלנו. בתוך כל הטלטלה הזו, הזוגיות שלנו, המקום שאמור להיות העוגן והבית הבטוח מוצאת את עצמה לא פעם תחת מבחן מתמשך
היום ב”אקדמיקס” ננסה להבין מה גורם לזוגות לא רק לשרוד את התקופות האלה, אלא אפילו לצמוח מהן.
לשם כך הזמנתי את ד”ר רוני שוחט־פשדצקי, פסיכולוגית קלינית בכירה ומדריכה מוסמכת בפסיכותרפיה ופסיכו־דיאגנוסטיקה, בעלת דוקטורט מאוניברסיטת בר־אילן. כיום היא מנהלת את הקליניקה לקהילה בביה”ס לפסיכולוגיה ע”ש ברוך איבצ’ר ומשמשת כמרצה באוניברסיטת רייכמן, ומתמחה בעבודה עם מבוגרים, מתבגרים וילדים. היא מוסמכת בטיפול זוגי בשיטת EFT, ובעלת ניסיון עשיר במחקר, ניהול קליניקות והכשרה בשיטות טיפול מגוונות.

דיברנו על יצירת “תקווה”, משברים חיצוניים ופנימיים, ועל הכלים שיכולים לעזור לנו לשמור על קשר חזק ואוהב גם כשכל מה שסביבנו מרגיש לא יציב

בארה״ב תמיד תמכו בישראל, אבל האם זה עדיין נכון? ואיך נראית התמיכה הזו בעידן של קיטוב פוליטי, שינויי דור ותחושת מיאוס ממלחמות?
בפרק הזה של אקדמיקס אנחנו בודקים האם הברית עם הציבור האמריקאי עדיין מחזיקה או שהגיע הזמן לחשב מסלול מחדש.
האורח שלנו הוא פרופ’ אמנון כוורי, פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל ודיפלומטיה באוניברסיטת רייכמן, שמסביר למה דווקא עכשיו חשוב לבחון מחדש את יחסי ישראל–ארה״ב – ומה זה אומר על העתיד שלנו פה?

בזמן האחרון הרבה מאיתנו מוצאים את עצמנו קמים באמצע הלילה בגלל ירי של טיל אחד מתימן, איראן או עזה. טיל בודד, בלי מתקפה רחבה, בלי סבב. רק אזעקה, שקט, ותהייה: למה עכשיו? מה זה משרת?
בפרק הזה של “אקדמיקס” אני משוחחת עם ד”ר ערגה אטד, מרצה וחוקרת בעיצוב התנהגות ושכנוע באוניברסיטת רייכמן
נדבר על מה שלא תמיד רואים: הקרב על התודעה.
איך מספרים סיפור בזמן מלחמה? מה ההבדל בין הסברה ממשלתית לאזרחית? איך פסיכולוגיה ובינה מלאכותית נכנסים לתוך שדה הקרב הדיגיטלי? ומה התפקיד של ערוצים כמו אל-ג’זירה בעיצוב דעת הקהל?