אקדמיקס

בחקר המשפט עושים שימוש בכלים די שמרניים, ולאורך שנים לא נעשה בהם פיתוח משמעותי. ד"ר מורן אופיר מביה"ס רדזינר למשפטים שמתמחה בדיני חברות ותאגידים, ובעלת דוקטורט במנהל עסקים, משלבת במחקרה המשפטי כלים שהיא מביאה איתה מעולמות התוכן שקשורים להתמחותה במימון, בין היתר מחקר אמפירי ושימוש ב-Big Data.

במחקרה האחרון, עשתה שימוש בכלים אלה על מנת לחקור החלטות ביהמ"ש בישראל בתחום הרמת המסך.

ספורט ורשתות חברתיות, אולי שני התחומים הכי יומיומיים ושגרתיים בחיינו, ולמי מאיתנו אין חשבון ברשת חברתית? ואיזה כיף זה לעקוב אחר חייהם של הספורטאים, שכבר ממזמן הפכו לכוכבי על שהבינו את היתרונות שבשימוש באותן מדיות חברתיות.
בשיחה עם ד״ר יאיר גלילי מביה״ס סמי עופר לתקשורת, ניסינו להבין את מערכת היחסים הזו שבין המדיות החברתיות והספורטאים, את האבולוציה ומי מרוויח מכל העניין הזה?

החללית בראשית עשתה היסטוריה ממש בשבוע שעבר כשהייתה החללית הפרטית הראשונה בעולם שהצליחה להגיע לירח (אז מה אם בסוף היא התרסקה?)

מלבד על הפרוייקט הנפלא של בראשית וההישג חסר התקדים של חברת SpaceIl, פרופ' יואב יאיר דיקן ביה"ס לקיימות באוניברסיטת רייכמן וחוקר חלל ואטמוספירה הסביר לנו: מה יש בו בעצם האפור הזה שנקרא ירח שאנחנו כל כך סקרנים לגביו? מה הקשיים בטיסה לחלל? ולמה עדיין הצלחת הטיסות הללו כזו קטנה?

העם דורש צדק חברתי!" "מושחתים נמאסתם!" "דם שחור אינו הפקר!"

אין אדם בישראל שלא מכיר את הסיסמאות האלה, ונראה כאילו מחאות חברתיות הן חלק אינטגרלי מהנוף היומיומי בישראל, אבל האם הן באמת מצליחות להשפיע?

ד"ר חיים וייצמן מביה"ס לאודר לממשל הסביר מהן העקרונות של מחאות חברתיות, מי האנשים שלוקחים בהן חלק, ומהי השפעתן על הבחירות הקרבות

תכנון עירוני הוא לא הנושא עליו שמים דגש לקראת הבחירות, אך אחרי שתאזינו לפרק הזה, תבינו עד כמה הנושא הזה נוגע בכל תחומי החיים שלנו.
ד״ר בת-אל אשקול מסבירה על ההבדלים בין וועדות התכנון השונות, על רפורמות שהתבצעו במקומות שונים בעולם, על החשיבות של שיתוף הציבור בתהליך התכנון העירוני, ואפילו נתנה כמה טיפים לפוליטיקאים שלנו.

בתיאום מושלם עם וועידת איפא"ק, ד"ר רונן הופמן מביה"ס לאודר לממשל הגיע לדבר על יחסי ישראל ארה"ב והשפעתם על הבחירות הקרבות: עד כמה באמת יש לאיפא"ק השפעה על יחסים אלו, מהם שורשיה, ולמה ישראל צריכה לחשב מסלול מחדש בכל הקשור לניהולם?

בשיחה עם פרופ' גלעד הירשברגר, סגן הדיקן של ביה"ס לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן, גילינו את מידת ההשפעה של הבחירות של הורינו על הדרך שבה אנחנו מחליטים לבחור, מהם הדברים המשמעותיים בדמותו של המנהיג שבגללם אנשים נוטים לסוג הבחירה שלהם, ואת מידת השימוש (המועט) שמפלגות עושות בפסיכולוגים פוליטיים במסגרת תהליך קמפיין הבחירות שלהן.

כמה כוח יש לתקשורת במערכות בחירות? כיצד המפלגות יודעות מה ציבור הבוחרים שלהן מעוניין לשמוע? האם לקבוצות אינטרס באמת יש השפעה על הנעשה במערכת הפוליטית? ומהן בעצם הסוגיות החשובות באמת בבחירות הקרובות?

שי קלוט מארחת את ד"ר מעוז רוזנטל שיענה על כל השאלות האלה ועוד רבות אחרות במסגרת תוכניות הספיישל שלנו לקראת הבחירות המתקרבות.

אחד מכל שני אנשים מעל גיל 85 יסבול מאלצהיימר או סוג אחר של דמנציה. אולם אל מול הנתון האכזרי הזה, המדע והרפואה נכשלים פעם אחר פעם בניסיון נואש למצוא מרפא למחלה. פרופסור מיכל בארי מסבירה על הקושי האדיר שבחקר המוח ומדוע אבחון מוקדם בכל זאת יכול לסייע, היא מתארת כיצד שינויי הרגלים עשרות שנים לפני המחלה עשויים לרכך את ההידרדרות וגם – איך נראה המפגש האנושי עם אחד הצדדים העצובים ביותר של הקיום שלנו?

מה הקשר בין מדיניות אובמה במזרח התיכון להפסקת האש ברצועת עזה? וכיצד מערך שכונתי בשעת חירום יכול להציל את העורף במלחמה הבאה בצפון? פרופסור בועז גנור משרטט את מפת האיומים הביטחוניים במזרח התיכון, מזהיר מפני השאננות שעלולה להחזיר אותנו לטראומה של מלחמת יום הכיפורים וגם – האם יתכן וכל ארסנל הרקטות האדיר של חיזבאללה כלל לא נועד לשימוש?

פרופסור עומר מואב עומד על הקשר בין האיכות של הגבינה שאנחנו קונים בסופר לתכנית של השר כחלון "מחיר למשתכן", ומסביר מדוע בעיניו תכנית להגרלת אלפי מזוודות עם חצי מיליון שקל במזומן לאזרחי ישראל היא יותר הגיונית, על הדרך הוא מפריך את המיתוס על יוקר הדיור בתל אביב ומסביר כיצד הפצצה מהאוויר על מרכז עיר דומה לפיקוח על שכר דירה.

מאחורי המושגים אהבה והורות ישנה מערכת הורמונלית שלמה שמשפיעה על וויסות הרגשות ועל אופני ההתנהגות בסיטואציות שונות. ד"ר אורנה זגורי מסבירה כיצד ההורמונים משפיעים על מערכות היחסים שלנו, מתי ניתן לנבא באמצעותם הצלחה של קשר רומנטי, מה התהליך ההורמונלי המתרחש כשאם מנחמת את בנה הקטן שנפל בגן השעשועים ולמה בכל זאת – אנחנו הרבה מעבר לכימיקלים.

כיצד הפכו הסיפורים לכלי הניהולי היעיל ביותר בעידן הנוכחי? פרופסור רוני שחר מסביר איך המנהלים המובילים בעולם מניעים עובדים, משמרים לקוחות ומגייסים משקיעים באמצעות הנרטיב של החברות שלהם. וגם – כיצד הפיכתם של המותגים לדת החדשה קשורה לירידה ברמת האלימות בעולם?

רוב כוכב הלכת שלנו מכוסה במים והאוקיינוסים המחברים בין היבשות מילאו מאז ומעולם תפקיד חשוב בחיים האנושיים: מהשפעה על האקלים, דרך המסעות באמצעותם גילו בני האדם את כדור הארץ, עד נתיבי מסחר ומלחמה, שטחים חקלאיים ודגה. פרופסור יואב יאיר מתאר את הנזקים שאנו גורמים לאוקיינוסים, מסביר על הסכנות הטמונות בכך וגם – מה עלינו לעשות בכדי להימנע מהיום בו נשחה בים של מדוזות ופלסטיק?

רבים מאתנו גדלו על שלגיה, היפה והחיה, ספר הג'ונגל ועוד סרטים רבים של דיסני. אבל כמה תשומת לב הקדשנו למסרים המגדריים השזורים בעלילה ולסטריאוטיפיים דרכם מעצבים את סיפורי האהבה והזוגיות? גיל מרקוביץ' סוקרת עשרות שנים של סרטים, עומדת על השינויים שחלו לאורך השנים ומתארת כיצד המסרים הללו נקלטים בעיניהם של ילדים.

במאבק העיקש בין המחנות הפוליטיים בישראל נהוג לסמן את בית המשפט כמעוזו של השמאל, ומתנגדיו מאשימים אותו שהוא מפריע  לנבחרי הציבור למשול. ד"ר מעוז רוזנטל בדק את פעילות בג"צ במשך עשרות שנים והגיע לממצאים שעשויים להפתיע רבים הדבקים בתדמית זו. וגם – מדוע המהלכים שהובילה שרת המשפטים, איילת שקד, גרמו לתוצאות הפוכות מכוונותיה המקוריות?

עשרות סטודנטים יושבים עם הלפטופים הפתוחים מול המרצה באוניברסיטה, למראית עין ניתן לחשוב שהם מסכמים אותו בשקיקה אבל למען האמת – כנראה שרובם גולשים בפייסבוק או קונים באיביי. פרופסור יואב יאיר מכיר את המציאות הזו מקרוב, שבה שיטת הלימוד הקלאסית הולכת ומאבדת מהרלוונטיות שלה, הקשב יורד וכך גם היכולת להתעמק. הוא עומד על הסיכונים הקיימים בחברה המתחנכת לרדידות ובורות, מפרט כיצד ניתן להתאים את שיטות הלימוד למציאות של היום וגם מסביר מדוע הוא דווקא מתרגש מהתקופה הנוכחית אותה הוא מזהה כרנסאנס של האקדמיה.

ד"ר דנה פרג מתארת את השינויים הדרמטיים שעברו על שוק העבודה בעשורים האחרונים ומסבירה כיצד זה קשור לחוזה הפסיכולוגי הקיים בין המעסיק למועסק, וגם: מדוע חבורת יפנים שיתחילו לעבוד במשרד בתל אביב לא שונים בהרבה מחבורת צעירים בני העיר שגדלו אי שם בשנות ה-90?