אקדמיקס

המלחמה בין רוסיה ואוקראינה הדגישה לנו את חשיבות האנרגיה בכלכלה העולמית. בפרק זה ד״ר עמית מור יפרט על חשיבות האנרגיה בשוק העולמי, המעבר בין נפט ודלקים לאנרגיות מתחדשות ועד כמה חשוב הגז הטבעי למדינת ישראל.

כלכלת ישראל היא מנוע הצמיחה של מדינת ישראל. על מנת להבין את מרכיביה השונים נשיא האוניברסיטה הפרופסור רפי מלניק יסקור את חוזקותיה וחולשותיה של הכלכלה הישראלית.

בעשורים האחרונים מתפתח הזרם המחקרי של "משפט ותרבות". זרם זה בוחן שאלות חברתיות- משפטיות כמו איך קשורה תרבות לרגולציה של שוק ההון, חדשות או זנות או כיצד קשורים הסדרים משפטיים משפיעים על ההבנה שלנו ביחס למגדר.
בפרק הזה של אקדמיקס אירחתי את ד"ר ענת רוזנברג חוקרת משפט ותרבות לדבר על הקורס שהיא מלמד בנושא ועל הספר שהיא כתבה ויצא לאור לאחרונה על ההיסטוריה של הפרסום בעידן צריכת ההמונים בבריטניה.

יחד קיימנו שיחה אקדמית בגובה העיינים על מה זה פרסום המונים, איך מפרידים בין פרסומת וחדשות, מהו מידע חיוני ואיך המשפט נכנס לעולם הזה. בנוסף, דיברנו על איך מוכרים לנו פנטזיות או חלומות (ואיך מפעילים רגולציה על זה), ובכלל, מה זה משפט ותרבות, מה הקשר ביניהם ואיך חוקרים את התחום הזה.

בשנים האחרונות האופן בו אנחנו קונות וקונים עבר טלטלות רבות – קניות בתקופת סגרים, משברים כלכליים ובכלל שינוי באורח החיים שמשפיע גם על הרגלי הצריכה שלנו. אז מה המצב היום ולאן פנינו מועדות?

האזינו לחלק השלישי והאחרון בשיחה עם ד"ר דנה טבת, מרצה וחוקרת של תחום השיווק בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת רייכמן.

הרבה פעמים ישנה ביקורת על חוסר ההתאמה של האקדמיה לשוק העבודה המודרני אך ד"ר דנה טבת מסבירה שיש יכולות שמקבלים באקדמיה ושום קורס של מספר חודשים לא יוכל להחליף.

ד"ר דנה טבת היא מרצה בתוכנית ההתמחות בשיווק ומנהלת הוראה היברידית בבי"ס אריסון למנהל עסקים. טרם הצטרפותה לאוניברסיטת רייכמן היתה סמנכ"ל בחברת מחקר בינלאומית ומנהלת המחקר בשטראוס-עלית, ובמגה – הריבוע הכחול שם התמחתה במחקרי קונים. יחד דיברנו על המקום של האקדמיה בעולם העסקי, החשיבות שלה ולאן פנינו מועדות.

כחלק ממגמה תודעתית הולכת וגוברת בשנים האחרונות שהכלכלה ההתנהגותית צריכה לקחת חלק חשוב יותר בחברה שלנו, לפני כשלוש שנים נפתחה באוניברסיטת רייכמן תוכנית תואר שני המתמקדת בתחום הכלכלה ההתנהגותית. בתכנית הזאת לומדים הסטודנטים על כוחות המניעים את הכלכלה או השפעות על השוק, שהרבה פעמים יכולים להישמע כאילו הם נוגדים את האינטואיציה האנושית.

בפרק הזה של אקדמיקס ראיינתי את ד"ר גיא הוכמן, ראש התכנית לתואר שני בכלכלה התנהגותית כאן באוניברסיטת רייכמן. ד"ר הוכמן עשה דוקטורט בפסיכולוגיה בטכניון והשתלם בלימודי פוסט דוקטורט במעבדתו של פרופסור דן אריאלי בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת דיוק. ד"ר הוכמן יסביר בתכנית למה במיוחד בימינו, כשעתיד שוק העבודה לא ברור צריך להשקיע בכלכלה התנהגותית, איך לתמרץ עובדים להיות יעילים יותר, לפעמים גם ללא תוספת תקציב עבור בונוסים ועל החשיבות ביצירת משמעות וסיפוק לעובדים.

כשעומרי אסנהיים, כתב מערכת התוכנית עובדה, שמע בעת איסוף ילדיו מהגן על התיק של שמעון קופר "האלמן הכפול" הוא התעניין אך מכיוון שהתיק בעניינו נסגר מחוסר אשמה הוא שם את הסיפור על המדף. בסופו של דבר לאחר שידור התחקיר שמעון קופר הורשע ברצח נשותיו. ומה לדעתכם יקרה בעניין זדורוב?

בתכנית הזאת התארח ד"ר אסף פורת מבית הספר הארי רדזינר למשפטים מרצה הקורס משפט וקולנוע לדבר על היחסים בין המשפט לקולנוע (ובכלל לבין המשפט והתרבות), הפער בין האמת המשפטית לאמת הקולנועית, איך ההליך המשפטי נראה על המסך הגדול והקטן, וכיצד יצירות טלוויזיוניות וקולנועיות יכולות להשפיע על מערכת הצדק.

מי מנהל את מדינת ישראל? מי קובע את המדיניות של הממשלה? "מי הבוס"? – עובדי הציבור או נבחרי הציבור?  על מי מוטלת האחריות במקרה של כישלון? האם חברי הכנסת באמת מחוייבים לציבור הבוחרים?

בפרק הזה של אקדמיקס התארח ד"ר מתן גוטמן מרצה הקורס שומרי הסף בבית הספר למשפטים לדבר על הנושאים האלו ואיך הם קשורים לשיטת המשטר הישראלית.

חוק הגנת הפרטיות קובע ששימוש בשמו של אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו לשם עשיית רווח, ייחשב לפגיעה בפרטיות.

ניתן לחשוב שהזכות לפרסום היא נגזרת מהזכות לפרטיות או הצד השני של אותו המטבע. עם זאת, עו"ד דן חי, מומחה לדיני פרטיות, סייבר ודיגיטל ומרצה הקורס פרטיות בעידן הדיגיטל, מסביר שזה לא בדיוק כך. האזינו לחלק השלישי והאחרון בשיחה.

לשיחה עם עו"ד דן חי על פרטיות בעידן הדיגיטל – לחצו כאן

לשיחה עם עו"ד דן חי על הזכות להישכח – לחצו כאן