אקדמיקס

בפרק הקודם דיברנו על מוביליות חברתית, השכלה, מי הולך ללמוד יותר גברים ערביים או נשים ערביות, למה פעם גבריים ערביים למדו יותר והיום פחות, מהי החלטת החומש לחברה הערבית
ולמה האוכלוסייה הערבית לא יודעת עברית?
בפרק הזה נדבר יותר על אלימות ופשיעה בחברה הערבית, מה קרה בקורונה, למה אין מהומות כמו שהיו בשומר החומות, תופעת הצעירים חסרי המעש , מה צריך לקרות כדי להתחיל שיח בין האוכלוסיות השונות והאם יש מקום לאופטימיות בעתיד?

שוב איתנו לפרק האחרון בסדרה ד״ר מריאן תחאוכו, חוקרת בכירה במכון אהרן למדיניות כלכלית בבית ספר טיומקין לכלכלה – אוניברסיטת רייכמן, ועומדת בראש המרכז לחברה הערבית.

בפרק הקודם דיברנו קצת על אוכלוסיות בישראל, איך מחלקים לאוכלוסיות, למה בכלל שווה להשקיע באוכלוסייה הערבית מנקודת מבט כלכלית אבל גם אישית, מה זה מוביליות חברתית ומה המצב אצלנו במדינה? ועד כמה הפערים של החברה הערבית אל מול החברה הכללית גדולים?
בפרק הזה נדבר יותר על מוביליות חברתית, השכלה, מי הולך ללמוד יותר גברים ערביים או נשים ערביות, למה פעם גבריים ערביים למדו יותר והיום פחות, מהי החלטת החומש לחברה הערבית
ולמה האוכלוסייה הערבית לא יודעת עברית?

שוב איתנו ד״ר מריאן תחאוכו, חוקרת בכירה במכון אהרן למדיניות כלכלית בבית ספר טיומקין לכלכלה – אוניברסיטת רייכמן, ועומדת בראש המרכז לחברה הערבית.

סוגיית התעסוקה של הציבור הערבי בישראל והפערים המשמעותיים מול האוכלוסייה הכללית אשר העמיקו במהלך המשברים שחווינו כאן בשנים האחרונות, היא סוגיה מרכזית המשפיעה על החוסן החברתי והכלכלי במדינת ישראל.
בנוסף לפגיעה בצמיחה במשק ובתוצר, לשיעורי התעסוקה והפריון הנמוכים בקרב העובדים הערבים יש השלכות על רוב היבטי החיים בחברה הערבית
כדי לדון בסוגיות הללו הצטרפה אלינו היום ד״ר מריאן תחאוכו, חוקרת בכירה במכון אהרן למדיניות כלכלית בבית ספר טיומקין לכלכלה – אוניברסיטת רייכמן, ועומדת בראש המרכז לחברה הערבית.

תוכנית שורשים באוניברסיטת רייכמן פועלת מאז 2016 במטרה לשלב פצועי ופצועות צה”ל בעולם האקדמיה כחלק מתהליך השיקום שלהם. עם תמיכה אישית, ליווי חונכים וקורסים אקדמאים, התוכנית מעניקה הזדמנות לרכוש מיומנויות חדשות ולבנות עתיד אקדמי ומקצועי. לכבוד 10 שנים לשורשים, אירחתי את רייצ’ל טומס רזניק – מנהלת מרכז הנגישות וכישורי הלמידה והתוכנית, נעם שייר ויובל תמיר – חונכים בתוכנית, ורועי משה – משתתף במסלול.
בואו לשמוע על הדרך, האתגרים וההשפעה האדירה של שורשים על חייהם של רבים!

אוניברסיטת רייכמן ממשיכה להתרחב ולהתבסס, והפעם עם הקמת בית הספר לרפואה על שם דינה רקנאטי. כיום, רק 30% מהרופאים בישראל למדו בארץ, ובית הספר החדש שואף לתת מענה לצורך בהכשרת רופאים מקומיים.

באירוע הפתיחה התקיים טקס ה”חלוק הלבן”, המסמן את תחילת הלימודים הקליניים של הסטודנטים ואת מחויבותם לערכי הרפואה. במסגרת הטקס קיבלו הסטודנטים את חלוקי הרופאים הלבנים ונשבעו לפעול על פי אתיקה מקצועית ולמסירות למטופלים.

אז מי הם הסטודנטים במחזור הראשון?

• כ-50% הם משרתי מילואים שלחמו או סייעו באירועי ה-7 באוקטובר, וביחד צברו מעל 6,000 ימי מילואים.
• 23% מגיעים מהפריפריה החברתית והגאוגרפית.
• 60% נשים, 40% גברים.
• 7 מחזיקים בתואר שני, ושניים בעלי Ph.D.
• למעלה מ-10% מהסטודנטים לומדים על מלגה.

במהלך האירוע שוחחתי עם שר החינוך יואב קיש, ד”ר מירי מזרחי ראובני, מנהלת בית הספר דינה רקאנטי לרפואה, וכן עם שניים מהסטודנטים, דניאל יונתן ושני רוזן פחימה.

בפרק הקודם דיברנו על השב״כ ומה היה ב7.10, דיברנו על מינוי בכירים בגופים השונים, ממלכתיות, הערעור על הקונצנזוס ולמה זה קרה והתחלנו לדבר על הבעיות השונות של שיטת הממשל והדמוקרטיה שלנו.
בפרק הזה נמשיך ונדבר על הסוגיות הללו וגם על מועצת העם החדשה, אילו שינויים צריכים להיעשות ואפילו קצת על הרכבת הקלה.

פרק נוסף עם ליאור אקרמן, ראש תחום החוסן הלאומי במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, בכיר שב״כ לשעבר ויו״ר מועצת העם החדשה.

השנה וחצי האחרונות הציפו המון בעיות במערכת השלטונית שלנו, בין אם בתשתיות,בריאות, רווחה ביטחון ובעצם בכלל הסקטורים.

כך למשל בתחום החינוך, דוחות שונים של ה־OECD מצביעים על כך שעל אף שתקציב החינוך הישראלי ואחוז בעלי ההשכלה הגבוהה הוא מהגבוהים באירופה.

הצפיפות בכיתות היא מהגבוהות בעולם, הישגי התלמידים ושכר המורים הם מהנמוכים בעולם המערבי.

בנוסף, מדינת ישראל בת ה-76 סובלת מחוסר יציבות שלטונית, זוהי ממשלתינו ה-37, כלומר תחלופה של בערך כל שנתיים.

אז מה עושים? יש כאלו שסוברים שחייבים לשנות את השיטה, שיטת הבחירות והשלטון.

כדי לדבר על הסוגיות האלו, הצטרף אלינו, ליאור אקרמן, ראש תחום החוסן הלאומי במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, בכיר שב״כ לשעבר ויו״ר מועצת העם החדשה.

בפרק הקודם דיברנו על מה זה בכלל פסיכופתולוגיה, ההבחנה בין נורמליות לאבנורמליות וסממנים ביולוגיים של הפרעות נפש וחרדות, דיכאונות או פוסט טראומה
היום, נמשיך ונדבר על הנושא הזה כמו גם סמים פסיכדליים, הקול בראש 2 והאם יש מקום גם לטיפול פסיכולוגי וגם לטיפול תרופתי?
פרק נוסף עם ד"ר רני אבנד, מרצה בכיר ומוביל את מעבדת Neuroscience of Psychopathology בביה"ס לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן.

פסיכופתולוגיה- חרדה, פוסט טראומה ודיכאון – חלק א׳

מאז 7 באוקטובר רבים בישראל מתמודדים עם תופעה קשה ונרחבת של הפרעה פוסט טראומתית. מספר המטופלים עולה מדי חודש ומגיע למספרים שלא ידענו בעבר. קצב הפניה לטיפול אף צפוי לגדול כיוון שפעמים רבות חיילים ואנשים אשר חוו טראומה, חוזרים "לחיים הרגילים" שלהם, ולוקח זמן עד שהם מבחינים שהם מתקשים לתפקד בחיי השיגרה.
אז איך מטפלים בפוסט טראומה, בהפרעות נפשיות בכלל בעידן המודרני כמו חרדה או דיכאון למשל?
כדי לנסות ולהסביר לנו הצטרף אליי היום ד"ר רני אבנד, מרצה בכיר ומוביל את מעבדת Neuroscience of Psychopathology בביה"ס לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן.

לאחר שדיברנו על הסללה מגדרית, ההבדל בין נשים לגברים , המוחיים והפיזיים ועל איך הסביבה משפיעה על כל הדבר הזה
בפרק הזה אנחנו נדבר על נשים בשוק העבודה, שילוב נשים בלוחמה, שוויון בנטל בבית ולאן המחקר על מגדר ילך בשנים הקרובות?
אז שוב איתנו כאן פרופ תמר שגיא,מבית הספר ברוך איבצר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן

בפרק הזה נצלול לתחום מרתק שנוגע בכולנו אבל לא תמיד אנחנו חושבים עליו: כיצד השפעות מגדריות יכולות לעצב את חוויות ההתפתחות של ילדינו.
אנו עוסקים בהרבה החלטות סביב התנהגותם של ילדים, מהלבוש ועד לפעילויות שהם בוחרים, אבל האם חשבתם על כך שהחלטות אלו עשויות גם להשפיע על תחומי העניין והכישורים שלהם?
בפרק הזה, נארח את פרופסור תמר שגיא מבית הספר ברוך איבצ׳ר לפסיכולוגיה שתחשוף כיצד מסרים מגדריים, שלעתים איננו מודעים להם, יכולים לעצב את האופן שבו ילדים תופסים את עצמם ואת האפשרויות מונחות בפניהם

בפרק הקודם עשינו סדר במושגי היסוד, מה כוללת הרפורמה המשפטית, מה היא בכלל פסקת ההתגברות, עילת הסבירות, חוקי יסוד, מה החששות והבעיות שעולות מתוך השינויים האלו ודיברנו גם על השוואה למדינות שונות, מה קרה בפולין ובהונגריה ומה נקודות השוני והדמיון בינינו לבינםהיום נדבר עוד על ביקורת שיפוטית, האם התזמון של פרסום פסק הדין מפלג את העם?, נדבר על האג והאם מערכת המשפט שלנו מגינה עלינו, במה כן המבקרים של מערכת המשפט צודקים ואיך אפשר לתקן, למה לא מכנסים את הועידה למינוי שופטים, למה הויכוח והמחאה סחפה כל כך הרבה אנשים ולבסוף נדבר גם על לימודי משפטים; איך מתמודדים עם כניסת הבינה המלאכותית והאם כדאי ללמוד משפטים כשהשוק כל כך רווי?

שוב איתנו בחלק ב׳, יניב רוזנאי, פרופ׳ חבר וסגן הדיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, ומנהל משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים.

למעלה משנה עברה מאז הרפורמה המשפטית של יריב לוין, שכללה בין היתר, הצעה לחוקק פסקת התגברות ברוב של 61, שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוקים שנפסלו בבג"ץ ואת תיקון הסבירות, שאומר שבית המשפט אינו יכול לדון בסבירות החלטות של הממשלה או שריה. תיקון הסבירות עבר ובוטל, ורבים חשבו שזוהי סופה של הרפורמה, אלא שבימים אלו ניכר שמנסים לקדמה שובאז מה קורה עם הרפורמה, מה הקואליציה מנסה להשיג, היתרונות והחסרונות והאם וכיצד בכלל ראוי לעשות זאת

בסוגיות האלו ויותר נדון היום עם פרופ׳ יניב רוזנאי,פרופ׳ חבר וסגן הדיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, ומנהל משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים.

בפרק הקודם דיברנו על ההיסטוריה של לבנון, הרכב האוכלוסייה, הסיבות למשבר והמתיחות איתנו והפרק נדבר יותר על חיזבאללה, נסראללה, אזרחים שעזבו את לבנון, האם יש סיכוי לנורמליזציה בעתיד וארגון בשם אל קרץ אל חסן שמגדיר את עצמו כאגודת צדקה ללא מטרות רווח ומאחסן בתוכו את כל הפעילות הכלכלית של חיזבאללה
שוב איתנו ד״ר חיים קורן, בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, אוניברסיטת רייכמן.
לשעבר שגריר ישראל הראשון לדרום סודאן ומצרים.

*הפרק הוקלט לפני התעצמות הלחימה אך מאוד רלוונטי כדי להבין באמת איך הגענו למצב שבו אנחנו היום

מה לא נאמר כבר על שכנתנו מצפון לבנון?
אין ספק שיש לנו יחסים צוננים איתה שידעו עליות ומורדות, והיום אפשר להגיד שלבנון בקריסה כלכלית.
בסוף 2019 פרץ משבר הומניטרי חמור בלבנון, יש כאלו שמכנים אותו המשבר החמור ביותר בעשורים האחרונים, למעשה מדובר במשבר משולש – אובדן משילות, משבר כלכלי ומשבר בריאותי.
בימים אלו אנו נמצאים בלחימה עם לבנון שלא נראתה מזה שנים, אז מה קורה שם עכשיו? והאם מתישהו נצליח להגיע לאיזשהי נורמליזציה ?
כדי לדון בדיוק בזה הצטרף אלינו שוב ד״ר חיים קורן, בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, אוניברסיטת רייכמן.
לשעבר שגריר ישראל הראשון לדרום סודאן ומצרים.

*הפרק הוקלט לפני התעצמות הלחימה אך מאוד רלוונטי כדי להבין באמת איך הגענו למצב שבו אנחנו היום

המלחמה שנפתחה ב-7 באוקטובר בין ישראל לחמאס לא נשארה רק בגבולות המדינה, החותים פועלים במצרי באב אל מנדב בדרום, אנחנו מנהלים מערכה בצפון מול חיזבאללה
והאיראניים פתחו חזית בסוריה ועיראק. אבל מערכה נוספת שישראלים פחות מכירים, היא המערכה על סודאן, שותפה נוספת של ישראל להסכמי אברהם. שבימים אלו מבוקשת מכל עבר מצד אחד האיראנים ורוסיה ומצד שני הציר של ארצות הברית וישראל
אז מי יזכה בסודאן כבעלת ברית בעתיד הקרוב?

כדי לענות על השאלה הזו הצטרף אלינו היום ד״ר חיים קורן, בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, אוניברסיטת רייכמן.
לשעבר שגריר ישראל הראשון לדרום סודאן ומצרים.

אחרי שנים של מלחמות פנימיות עקובות מדם בסודאן, ועם נפילתו של הדיקטטור קולונל עומר אל בשיר, ששלט במדינה במשך תקופה ארוכה, הייתה תקווה שהמדינה סוף סוף מתחילה להשתקם. אלא שהמחלוקת סביב השאלה מי מבין שני הגנרלים הבכירים יוביל אותה בדרכה החדשה, הציתה שוב קרבות קשים שקורעים את המדינה המשוסעת מבפנים
אז למה כולם לאחרונה מדברים על סודאן ואיך זה קשור לאיראן ואלינו ?

כדי לשפוך אור על המצב בסודאן הצטרף אלינו ד"ר חיים קורן, בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, אוניברסיטת רייכמן.
לשעבר שגריר ישראל הראשון לדרום סודאן ומצרים.

אחרי שנים של מלחמות פנימיות עקובות מדם בסודאן, ועם נפילתו של הדיקטטור קולונל עומר אל בשיר, ששלט במדינה במשך כ- 30 שנה, הייתה תקווה שהמדינה סוף סוף מתחילה להשתקם. אלא שהמחלוקת סביב השאלה מי מבין שני הגנרלים הבכירים יוביל אותה בדרכה החדשה, הציתה שוב קרבות קשים שקורעים את המדינה המפולגת מבפנים
אז למה כולם לאחרונה מדברים על סודאן ואיך זה קשור לאיראן ואלינו ?

כדי לשפוך אור על המצב בסודאן הצטרף אלינו ד"ר חיים קורן, בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, אוניברסיטת רייכמן.
לשעבר שגריר ישראל הראשון לדרום סודאן ומצרים.