אקדמיקס

איך מתכננים עיר? מה זה בכלל אומר תכנון עירוני? ומה הקשר בין תכנון עירוני לקיימות?

האזינו לשיחה שקיימתי עם ד"ר תמיר אביב, מתכנן עירוני ומרצה בבית הספר לקיימות כאן באוניברסיטת רייכמן.

לשיחה על צדק עירוני – לחצו כאן

בשנת 2016 סטודנטים במרכז הבינתחומי (היום אוניברסיטת רייכמן) הקימו במסגרת לימודיהם את "תוכנית שורשים". מטרת התוכנית היא שילוב פצועי צה”ל הנמצאים בשלבים השונים של תהליך השיקום בעולם האקדמיה והקניית מיומנויות למידה בסיסיות.

הסטודנטים שהקימו את התכנית כבר מזמן הפכו לבוגרים אך התכנית ממשיכה לפעול בניהול של מרכז לאה ונפתלי בן-יהודה לנגישות וטיפוח כישורי למידה באוניברסיטת רייכמן ומידי שנה משלבת עשרה פצועי צה"ל בקורסים אקדמיים לבחירתם תוך ליווי צמוד וסבסוד מלא.

בפרק הזה של אקדמיקס התארחו שלושה לספר על התכנית: נתנאל שגב, בוגר התכנית, עמית איילון, חונכת בתכנית ורייצ'ל טומס, מנהלת מרכז לאה ונפתלי בן-יהודה לנגישות וטיפוח כישורי למידה.

סרטונים בטיקטוק בהם נערות מחופשות לקורבנות שואה או תמונות זוועה ממחנות ריכוז והשמדה המלוות בשיר פופ קיצבי יגרמו לרובנו רתיעה. עם זאת, מה שגורם לרוב האנשים לאי נוחות זה בדיוק מה שמושך את תום דיבון, מרצה וחוקר בבית הספר סמי עופר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן ובמחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית.

אז איך מנציחים את השואה בטיקטוק ולמה זה לא בהכרח דבר שלילי להשתמש בפלטפורמה הזאת להנצחת השואה. האזינו לשיחה שקיימתי עם תום דיבון.

האם עדיין "קרבי זה הכי אחי" או שמא "הטובים לסייבר? וגם, מה העתיד של מודל צבא העם?
האזינו לשיחה שקיימתי עם ד"ר מיכל שביט, חוקרת של יחסי הצבא והחברה הישראלית בבית הספר לאודר לממשל.

לשיחה על יחסי הצבא והתקשורת הישראלית – לחצו כאן

לשיחה על היצג צה"ל בקולנוע וסדרות – לחצו כאן

בשבוע שעבר זכתה הסדרה "שעת אפס" בפרס הסדרה הטובה ביותר בפסטיבל קאן. הסדרה מציגה את הלוחמים בצה"ל באור מאוד שונה מזה בו הוצגו בערב בסרטי העבר כמו "הוא הלך בשדות".

בפרק זה ד"ר מיכל שביט, חוקרת של יחסי הצבא והחברה הישראלית, תדבר על השינוי באופן הצגת צה"ל בתרבות הפופולארית.

לשיחה על יחסי צה"ל והתקשורת הישראלית – לחצו כאן

בצבא והצבאיות בישראל – לחצו כאן

בסוף השבוע שעבר נרצחו שלושה בני אדם בפיגוע ברחוב דיזינגוף בתל אביב. המחבל נמלט והמרדף אחריו ברחובות תל אביב סוקר מקרוב. קרוב מידי. בפרק הזה התארחה ד"ר מיכל שביט מבית הספר לאודר לממשל. ד"ר שביט חוקרת של יחסי הצבא והחברה בישראל ואת יחסי הצבא התקשורת. בפרק זה שוחחנו על סיקור האירוע שהיה השבוע בתל אביב ועל יחסי הצבא והתקשורת בישראל בכלל.

לשיחה על היצג צה"ל בקולנוע ובסדרות – לחצו כאן

לשיחה על הצבא והצבאיות בישראל – לחצו כאן

היום ישנן אפליקציות שמלחינות שירים לבקשתך ללא התערבות אדם ולהולוגרמה ביפן כבר יש אלפי מאריצים והיא מילאה אולמות בקונצרטים  שלה. אז לאן התחום הזה הולך והאם לנגנים וליוצריים אנושיים יש סיבה לדאוג? האזינו לשיחה שקיימתי עם ד"ר רויטל הולנדר מבית הספר ליזמות כאן באוניברסיטת רייכמן.

לשיחה עם ד"ר רויטל הולנדר על יזמות מוזיקאלית – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר רויטל הולנדר על כלי נגינה חכמים – לחצו כאן

דמיינו שהייתם יכולים לקבל כלי נגינה שבחיים לא ראיתם ותוך 5 דקות כבר לדעת איך לנגן בו שירים. עכשיו אתם יכולים להפסיק לדמיין כי ישנם כלי נגינה חכמים – פרסונאליים שבהם זה ממש אפשרי. רוצים לדעת איך זה עובד? האזינו לשיחה עם ד"ר רויטל הולנדר מבית הספר ליזמות כאן באוניברסיטת רייכמן.

לשיחה עם ד"ר רויטל הולנדר על יזמות מוזיקאלית – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר רויטל הולנדר על מחשבים שמלחינים מוזיקה בלחיצת כפתור – לחצו כאן

אם אתם קוראים את הטקסט הזה כנראה שאתם שומעים את הפודקסט באפליקציה ייעודית לפרסום שמע – אפל, גוגל או ספוטיפיי… כבר לפני עשר שנים כולנו הכרנו את יוטיוב, לפני היוטיוב אימיול וקאזה היו הדבר הכי חם ברשת ובערך עשור לפני זה כולם הסתובבנו עם ווק-מן בתיק. הדוגמאות האלו הן רק קצה הקרחון בכל הנוגע לתחום היזמות המוזיקאלית. אז מה התחום הזה כולל? האזינו לשיחה שקיימתי עם ד"ר רויטל הולנדר מבית הספר ליזמות כאן באוניברסיטת רייכמן.

לשיחה עם ד"ר רויטל הולנדר על כלי נגינה חכמים – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר רויטל הולנדר על מחשבים שמלחינים מוזיקה בלחיצת כפתור – לחצו כאן

אנחנו יודעים שצרת רבים היא חצי נחמה, אבל למה? את ההיבטים הפסיכולוגיים של השאלה הזאת חקרה ד"ר דאפי קוניס, מרצת הקורס "שיפוטים מוסריים, יושר ורמאות" ויש לה תשובה מאוד מעניינת.

האזנה נעימה

לשיחה על האחד באפריל ושקרים יומיומיים – לחצו כאן

השבוע מצויין האחד באפריל, April fools או יום הכזבים הבינלאומי. אבל מסתבר שלא צריך יום מיוחד כדי לשקר ורובנו עושים זאת עשרות פעמים ביום.

אז למה אנחנו משקרים ומאיזה שקרים אפילו לא כדאי שנמנע? האזינו לשיחה שקיימתי עם ד"ר דאפי קוניס, מרצת הקורס "שיפוטים מוסריים, יושר ורמאות".

לשיחה בנושא מדוע צרת רבים היא חצי נחמה –לחצו כאן

האמון בין בני אדם הוא הדבק שמאפשר את קיום מוסדות החברה. אז מה קורה כאשר יש משבר אמון והשיח על "פייק ניוז" או "עובדות אלטרנטיביות" הופך לדומיננטי?

על כך דנים בהרחבה ד"ר עמית לביא דינור, דיקנית בית הספר סמי עופר לתקשות וד"ר יובל קרניאל  משפטן, חוקר תרבות, תקשורת ומומחה לאתיקה בספר "משבר אמון".

האזנה נעימה.

איך הגענו למצב שחמישית מהאוכלוסיה לא יכולה לדבר עם השאר, למה בוגרי מערכת חינוך ממלכתית אחרי 12 שנות לימוד לא יודעים לנהל שיחת חולין בשפה הרשמית של המדינה בה למדו המערכת ממלכתית ומה הקשר בין זה לפרעות שהיו במהלך שומר החומו?

האזינו לחלק השלישי והאחרון של השיחה שקיימתי עם ד"ר מריאן תחואוכו, מנהלת המרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית במכון אהרן.

לשיחה עם ד"ר מריאן תחואוכו על משבר התעסוקה במגזר הערבי – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר מריאן תחואוכו על ההשכלה הגבוהה במגזר הערבי – לחצו כאן

ישראל היא אחת המדינות עם הכי הרבה משכילים לנפש, אבל לא בכל המגזרים. במשך עשרים שנים כמעט ולא היה שינוי בכמות הגברים הערבים באקדמיה וזה משפיע על היכולת שלהם להשתלב בשוק העבודה המשנה את פניו.
האזינו לחלק השני של השיחה שקיימתי עם ד"ר מריאן תחאכו, מנהלת המרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית במכון אהרן.

לשיחה עם ד"ר מריאן תחואוכו על  משבר התעסוקה במגזר הערבי – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר מריאן על מערכת החינוך הערבית ומחסום השפה – לחצו כאן

החברה הערבית מהווה כחמישית מהאוכלוסייה וכרבע מהצעירים. כפי שהסביר זאת כבר ב-2015 נשיא המדינה דאז, ראובן ריבלין, בנאום השבטים המפורסם, אם לא נשנה את דרך החשיבה שלנו על שוק העבודה ישראל לא תוכל להמשיך להיות כלכלה מפותחת.

בפרק הזה ד"ר מריאן תחואוכו, מנהלת המרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית במכון אהרן, תספר איך המשבר נראה בשטח, מה אפשר לעשות זאת כדי לשנות את המצב ואיפה כדאי לשים את מירב המאמצים.

לשיחה עם ד"ר מריאן תחואוכו על ההשכלה הגבוהה במגזר הערבי – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר מריאן על מחסום השפה ומערכת החינוך הערבית – לחצו כאן

מלכת היופי של אוקראינה לא התגייסה לצבא, לא כל כך בטוח שטייס אוקראיני אחד הפיל שישה מטוסי קרב רוסיים וגם חלק מצילומי התקיפות שרואים בחדשות הם סרטונים ותמונות מלפני מספר שנים או במקרה היותר גרוע – סרטונים שנוצרו בסימולטור. אז האם וכמה נצמדים לעובדות במלחמת התודעה שמתרחשת כרגע או שבמלחמה כמו במלחמה כל האמצעים כשרים? האזינו לשיחה שקיימתי עם ד"ר ערגה אטד, חוקרת את תחום השכנוע והעברת המסרים ומרצת הקורס תקשורת פוליטית בבית ספר לאודר לממשל.

לשיחה עם ד"ר ערגה אטד על מלחמת התודעה – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר ערגה אטד על המלחמה ברשתות החברתיות – לחצו כאן

בשנים האחרונות חל שינוי באופן הסיקור התקשורתי. הדיווח נעשה רגשי והמידע זורם אלינו בכל רגע, לעיתים ללא תיווך (ברשתות החברתיות). במציאות בה כל אזרח עם טלפון מעביר מידע לכלל הציבור, העיתונאי כבר לא רק מדווח אלא רואה עצמו כחלק מהסיפור.

בפרק הזה ד"ר ערגה אטד, חוקרת את תחום השכנוע והעברת המסרים ומרצת הקורס תקשורת פוליטית בבית ספר לאודר לממשל, תסביר כיצד השינויים באופן הסיקור השפיעו על ההצגה בתקשורת של המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.

לשיחה עם ד"ר ערגה אטד על מלחמת התודעה – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר ערגה אטד על פייק ניוז – לחצו כאן

בימים האלו אנו רואים באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות מראות שרבים מאיתנו לא האמינו שנראה – מחלמה באירופה. כמעט בכל מהדורת חדשות הדיווחים על המלחמה דואגים להזכיר לנו שלא מדובר רק במערכה צבאית אלא גם במערכה פסיכולוגית או ב"קרב על התודעה". אבל, מה זה אומר "מלחמה על התודעה"? במי נלחמים, מה הם "כלי הנשק" ומה ההישגים הנדרשים.

כדי לענות על השאלה הזאת בפרק זה התארחה ד"ר ערגה אטד, חוקרת את תחום השכנוע והעברת המסרים ומרצת הקורס תקשורת פוליטית בבית ספר לאודר לממשל.

לשיחה עם ד"ר ערגה אטד על הלחימה ברשתות החברתיות – לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר ערגה אטד על פייק ניו – לחצו כאן