לא רק יח"צ

בפרק 67 של "לא רק יחצ", ליאת שמחה, הבעלים של משרד יחסי הציבור NutriPR, בשיחה על קמפיינים של יחסי ציבור במדיה בינלאומית ובמיוחד לסטארטאפים ישראלים בזמן מלחמה.

ליאת מתמחה ביחסי ציבור לתחומי הפודטק, אגריטק וכל מה שקשור למזון העתיד תוך מתן דגש על קיימות. שוחחנו על הקשר עם עיתונאים מתקשורת בינלאומית בתקופה הזו, על הקשר עם לקוחות בינלאומיים ועל האהדה שמקבלים מהן וגם על Trust – מול הלקוח ומול העיתונאי, מול המשקיע ומול הלקוח הפוטנציאלי.

ליאת שיתפה בחשיבות תחזוק הנכסים התדמיתיים של הלקוחות הבינלאומיים – האתר והלינקדאין, ועל הלינקדאין ככלי שיווקי חשוב במיוחד עבור סטארטאפים וגם אם היא מרגישה בעבודה שלה את ההשפעה של מלחמת חרבות ברזל, על הטולרנטיות של התקשורת הבינלאומית כלפי חברות ישראליות.

לכבוד יום האישה הבינלאומי, פרק מיוחד עם אושרת קמחזי, מייסדת ומנכ"לית קמחזי תקשורת, בשיחה על ניהול תקשורת לאנשי ונשות עסקים.

בפרק 66 של "לא רק יח"צ", אושרת, יועצת תקשורת שעבדה עם אנשי עסקים בכירים, כמו אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה, תשתף על העבודה עם  אשת העסקים הבכירה צפרא כץ, במה שונה ניהול מוניטין של אנשים אל מול ניהול מוניטין של חברות ומותגים, ועל הקשר התדמיתי המשמעותי שיש בין מי שעומד בראש הארגון למותג.

שוחחנו על חזון ועל ניהול ואיך הוא בא לידי ביטוי בדימוי התקשורתי של הפרסונה המתוקשרת. למה היא אומרת שכלי התקשורת הם לא חברים שלך ועל איך ומתי עושים תקשורת ויחסי ציבור לתרומות של חברות ועסקים מבלי ליפול לקלישאות ציניות. על החיבור של אנשי עסקים ישראלים בארץ ובעולם למדינת ישראל דווקא בתקופה הזו – האם מביעים תמיכה בפומבי ועד כמה זה משפיע על העסק.

וגם על הקמפיין שרץ ממש בימים אילו – "עוצרים את השיח המפלג", על רתימת משפיענים מכל התחומים, ואיך מצליחים להימנע מזיהוי פוליטי בקמפיין מסוג זה.

ואיך לא, כמובן שגם על יום האישה, על חשיפה תקשורתית של נשים ולמה לדעתה אין דבר כזה תקרת זכוכית

פעמיים נדחו הבחירות לרשויות המקומיות, אך לבסוף הוחלט לקיים אותן ב-27.2, כ-4 חודשים אחרי המועד המקורי, זאת על אף המלחמה, המועמדים המגויסים והקשב הציבורי הנמוך.

בפרק 65 של "לא רק יחצ", סיון ברשי בהט, ראש מנהל דוברות והסברה של מרכז השלטון המקומי, בשחה על תקשורת בחירות בתקופת מלחמה.
שוחחנו על תפקיד מרכז השלטון המקומי ביחס לרשויות המקומיות ועל תפקידה כדוברת. על בניית הרשויות המקומיות כאוטוריטה משמעותית מול האזרחים ועל איך הקורונה העצימה את הצורך בשלטון מקומי חזק.
סיון שיתפה בהתמודדות ההסברתית עם המשבר בתחושת הביטחון האישית כתוצאה מאסון ה-7 באוקטובר ואיך "מסבירים" ביטחון. על מינוף הקשר הבלתי אמצעי, ההכרות עם קהל היעד והשימוש במשאבים קיימים בהעצמת היכולות של הרשויות המקומיות.
וגם כמובן על ההחלטה לקיים את הבחירות לרשויות המקומיות בתקופת מלחמה וגם למה ביום הבחירות היא בכלל בחופש.

מהרגע שחיים הבין, ביחד עם כולנו, את ממדי האסון באותה שבת שחורה של ה-7 באוקטובר, הוא עזב את הכל והתייצב להוביל (בהתנדבות!) את המאבק התקשורתי של משפחות החטופות והחטופים.

בפרק 64 של "לא רק יחצ", חיים רובינשטיין, ממייסדי מטה משפחות החטופים וראש ציר התקשורת, בשיחה על ניהול תקשורת של מאבק אנושי שמטרתו לרתום את העם על מנת להשפיע על מקבלי ההחלטות בארץ ובעולם.
שוחחנו על המתח המובנה שבין מטרות המלחמה – החזרת החטופים ומיטוט שלטון החמאס ואיך משנים את המאזן כך שישרת את המשפחות, על איך מעניקים ייעוץ תקשורתי ותמיכה למגוון רחב של משפחות שמצד אחד לכולן מטרה אחת אך האינטרס הבסיסי של כל אחת מהן הוא שהאהובים שלה יחזרו. וגם על אותה מסיבת עיתונאים באיכילוב ואיזה לקחים הופקו ממנה.

בשנים האחרונות אנחנו שומעים יותר ויותר על איומי סייבר, על מתקפות סייבר ועל החזית החמקמקה הזו שמתקיימת במרחב הקיברנטי. השמירה על ביטחון זירת הסייבר נועד להמשיך ולהבטיח את תפקודן של רשתות התקשורת והמחשבים שלא יפגעו במתקפת סייבר. חזית שכבר לא כל כך חדשה, שבמלחמות העכשיו, הופכת לזירה דומיננטית בשמירה על הביטחון. הזירה השישית, אם תרצו, לצד האוויר, הים, היבשה, החלל והעורף.

אם לקחת את מלחמת רוסיה-אוקראינה כדוגמא, אז אנחנו למעשה עדים למלחמת

הסייבר העולמית הראשונה. מלחמה היברידית שבה מתקפות סייבר ומתקפות צבאיות מתואמות מתרחשות במקביל. "מלחמה היברידית".

בפרק 53 של "לא רק יחצ", ליבי עוז, ראש אגף דוברות והסברה במערך הסייבר הלאומי, בשיחה על הסברה ודוברות לגוף שמעדיף שלא תהיה חשיפה תקשורתית.

ליבי שיתפה על תפקידה כדוברת משרד המדע וסוכנות החלל הישראלית, על שבוע החלל כמותג, כולל שיתופי הפעולה עם רונה רמון (ז"ל) וליל המדענים. עיקר השיחה עם ליבי התמקדה בתפקידה במערך הסייבר הלאומי, מה זה המערך הזה, על הקמת מערך התקשורת בניהולה, ובכלל על הממד הביטחוני השישי, הסייבר, ולאור ההקדמה – למה הוא לא כפוף בעצם למשרד הביטחון…?

ליבי שיתפה על הקשר בינה, כדוברת מערך הסייבר הלאומי, לבין דוברי ארגונים הנמצאים תחת מתקפת סייבר, כולל שיתופי פעולה עם משרדי ממשלה. וכן הרחבנו גם על אירוע הסייבר בחברת שירביט; מה היה שם ומה היה חלקו של מערך הסייבר בניהול האירוע.

דברנו על אחריות העיתונאים בתוך אירוע סייבר ומה חלקה של התקשורת: מצד אחד קיים הממד התודעתי שבחשיפת עצם האירוע ומצד שני קיים הצורך הביטחוני שדורש סודיות.

השיחה נעה על המתח שבין מה שמותר ואסור לחשוף, ממש כמו נושא השיחה שלנו – מצד אחד ליבי טוענת שאין הסברה טובה יותר מאירוע שבאמת קרה ופתח מהדורות, ומצד שני קיים הרצון להשאיר את ניהול המתקפות באפלת הרשת. אז איך עושים הסברה לגוף שמעדיף לא להיות בכותרות…?