לא רק יח"צ

נראה לי שאין מישהו במדינה שלא ראה את הכיסאות הצהובים של כתר במהלך השנה האחרונה, אם זה בכיכר החטופים, במקומות עבודה או בבתים פרטיים. מהלך חברתי-קהילתי, בשיתוף עם מטה משפחות החטופים, שיצר אימפקט משמעותי ומסייע לעורר מודעות, תחת השם שמעביר את המסר בצורה מדויקת ופשוטה – "הכיסא הריק".
זו לא הפעם הראשונה שכתר עושה שימוש בכיסא האייקוני שלה כפלטפורמה להעברת מסרים במסגרת פעילות האחריות החברתית של החברה.
בשנים האחרונות חודש אוקטובר מזוהה כחודש להעלאת המודעות לגילוי מוקדם של סרטן השד, ולפני כחמש שנים הם יצאו עם מהלך "שבי רגע", בשיתוף העמותות אחת מתשע וגמאני – הכיסא הוורוד עם ה-QR קוד, שנועד להעלות מודעות ולהנגיש לנשים (ולגברים) לתאם תור לבדיקה.
בפרק 81 של #לארקיחצ, חן קולקר, סמנכ"לית תקשורת ואחריות חברתית בקבוצת כתר, לשיחה על יוזמות תקשורתיות לקידום מהלכים חברתיים.

מתחילת המלחמה היו לדובר צה"ל 3 מטרות תקשורתיות עיקריות:
1. לייצר אמון
2. לאפשר לגיטימציה למדינת ישראל לפעול לאורך זמן
3. לפנות לגורמי טרור ולהשתמש בדוברות ככלי מבצעי-הרתעתי

בפרק 80 של #לארקיחצ, רונן מנליס, יועץ אסטרטגי ופרשן בחדשות 12, ומי שהיה דובר צה"ל בתקופת גדי אייזנקוט כרמטכ"ל, בשיחה על תפקיד דובר צה"ל.

דוברות היא מקצוע, ואם בוחנים את השוק "האזרחי", ככלל ניתן לראות שממנים דוברים עם ניסיון בתחום, בוודאי לארגונים גדולים עם נוכחות תקשורתית גבוהה. יחד עם זאת, לא מעט דוברי צה"ל מגיעים "מהשטח", ללא ניסיון בעולם הזה, ודווקא לאחד מהגופים הכי מסוקרים בישראל.
שוחחנו על תפקיד דובר צה"ל, אחד מתפקידי הדוברות האינטנסיביים והמשמעותיים ביותר שקיימים, בשגרה ועוד יותר במלחמה, על סדר היום של דובר צה"ל בזמן מלחמה
מנליס שיתף בקריירה הצבאית והתקשורתית שלו ואיך הגיע לתפקיד דובר צה"ל, על תפקיד דובר צה"ל כיחידה ועל דובר אזרחי שחסר במהלך המלחמה. איך מגיעים ליחידה הזו שנקראת "דובר צה"ל", איזה תפקידים יש שם ומה נדרש למי שמעוניין לשרת בה.
שוחחנו על התגייסותו למילואים לצדו של דובר צה"ל הנוכחי ב-100 הימים הראשונים של המלחמה וכמובן גם על דניאל הגרי דובר צה"ל הנוכחי.

בפרק 67 של "לא רק יחצ", ליאת שמחה, הבעלים של משרד יחסי הציבור NutriPR, בשיחה על קמפיינים של יחסי ציבור במדיה בינלאומית ובמיוחד לסטארטאפים ישראלים בזמן מלחמה.

ליאת מתמחה ביחסי ציבור לתחומי הפודטק, אגריטק וכל מה שקשור למזון העתיד תוך מתן דגש על קיימות. שוחחנו על הקשר עם עיתונאים מתקשורת בינלאומית בתקופה הזו, על הקשר עם לקוחות בינלאומיים ועל האהדה שמקבלים מהן וגם על Trust – מול הלקוח ומול העיתונאי, מול המשקיע ומול הלקוח הפוטנציאלי.

ליאת שיתפה בחשיבות תחזוק הנכסים התדמיתיים של הלקוחות הבינלאומיים – האתר והלינקדאין, ועל הלינקדאין ככלי שיווקי חשוב במיוחד עבור סטארטאפים וגם אם היא מרגישה בעבודה שלה את ההשפעה של מלחמת חרבות ברזל, על הטולרנטיות של התקשורת הבינלאומית כלפי חברות ישראליות.

לכבוד יום האישה הבינלאומי, פרק מיוחד עם אושרת קמחזי, מייסדת ומנכ"לית קמחזי תקשורת, בשיחה על ניהול תקשורת לאנשי ונשות עסקים.

בפרק 66 של "לא רק יח"צ", אושרת, יועצת תקשורת שעבדה עם אנשי עסקים בכירים, כמו אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה, תשתף על העבודה עם  אשת העסקים הבכירה צפרא כץ, במה שונה ניהול מוניטין של אנשים אל מול ניהול מוניטין של חברות ומותגים, ועל הקשר התדמיתי המשמעותי שיש בין מי שעומד בראש הארגון למותג.

שוחחנו על חזון ועל ניהול ואיך הוא בא לידי ביטוי בדימוי התקשורתי של הפרסונה המתוקשרת. למה היא אומרת שכלי התקשורת הם לא חברים שלך ועל איך ומתי עושים תקשורת ויחסי ציבור לתרומות של חברות ועסקים מבלי ליפול לקלישאות ציניות. על החיבור של אנשי עסקים ישראלים בארץ ובעולם למדינת ישראל דווקא בתקופה הזו – האם מביעים תמיכה בפומבי ועד כמה זה משפיע על העסק.

וגם על הקמפיין שרץ ממש בימים אילו – "עוצרים את השיח המפלג", על רתימת משפיענים מכל התחומים, ואיך מצליחים להימנע מזיהוי פוליטי בקמפיין מסוג זה.

ואיך לא, כמובן שגם על יום האישה, על חשיפה תקשורתית של נשים ולמה לדעתה אין דבר כזה תקרת זכוכית

פעמיים נדחו הבחירות לרשויות המקומיות, אך לבסוף הוחלט לקיים אותן ב-27.2, כ-4 חודשים אחרי המועד המקורי, זאת על אף המלחמה, המועמדים המגויסים והקשב הציבורי הנמוך.

בפרק 65 של "לא רק יחצ", סיון ברשי בהט, ראש מנהל דוברות והסברה של מרכז השלטון המקומי, בשחה על תקשורת בחירות בתקופת מלחמה.
שוחחנו על תפקיד מרכז השלטון המקומי ביחס לרשויות המקומיות ועל תפקידה כדוברת. על בניית הרשויות המקומיות כאוטוריטה משמעותית מול האזרחים ועל איך הקורונה העצימה את הצורך בשלטון מקומי חזק.
סיון שיתפה בהתמודדות ההסברתית עם המשבר בתחושת הביטחון האישית כתוצאה מאסון ה-7 באוקטובר ואיך "מסבירים" ביטחון. על מינוף הקשר הבלתי אמצעי, ההכרות עם קהל היעד והשימוש במשאבים קיימים בהעצמת היכולות של הרשויות המקומיות.
וגם כמובן על ההחלטה לקיים את הבחירות לרשויות המקומיות בתקופת מלחמה וגם למה ביום הבחירות היא בכלל בחופש.