לירון בן יעקב בשיחות עם יועצי התקשורת והדוברים המובילים, על האסטרטגיה שמאחורי המהלכים התקשורתיים.
הפודקאסט שם זרקור על עולם הייעוץ התקשורתי, יחסי הציבור והדוברות, באמצעות שיחות עם אנשי תקשורת ומומחים מובילים מהתחום. הם משתפים בדרך המקצועית שלהם, איך הם תופסים את המקצוע, בשינוי של עולם יחסי הציבור ולאיזה כיוונים הוא הולך, באסטרטגיה שמאחורי הטיפול במשברים תקשורתיים ובכל מה שנוגע לעולמות הייעוץ התקשורתי העכשווי. והכל, באמצעות דוגמאות רלוונטיות מעולם יחסי הציבור.
לקראת הקלטת הפרק שאלתי את קלוד AI איך כדאי לי לפתוח את השיחה. הוא הציע לי לשאול על תפקיד יחסי הציבור בעידן הבינה המלאכותית. וכך התחלנו.
אחת החששות שעולות בהקשר של AI היא שהטכנולוגיה תחליף את האנשים. בעולמות התוכן, במיוחד כשאנחנו רואים שכלים כמו צ'ט GPT, קלוד ודומיהם מייצרים טקסטים ומענה בר שימוש בתוך 10 שניות – יותר ויותר א.נשי תקשורת, תוכן ויחסי ציבור עושים שימוש בכלי בינה מלאכותית ובכך מקצרים תהליכים ומייעלים את העבודה שלהם.
מעבר לזה, דנו בסוגיות נוספות סביב AI כמו גניבת זהות וכיו"ב ובאופן ההתמודדות שלה עם סוגיות אתיות וציבוריות סביב הטכנולוגיה.
בפרק 82 של "לא רק יח"צ", תהילה אפוטה, מנהלת האסטרטגיה התקשורתית של חברת הבינה המלאכותית AI21, בשיחה על AI ביחסי ציבור ויחסי ציבור ל-AI.
נראה לי שאין מישהו במדינה שלא ראה את הכיסאות הצהובים של כתר במהלך השנה האחרונה, אם זה בכיכר החטופים, במקומות עבודה או בבתים פרטיים. מהלך חברתי-קהילתי, בשיתוף עם מטה משפחות החטופים, שיצר אימפקט משמעותי ומסייע לעורר מודעות, תחת השם שמעביר את המסר בצורה מדויקת ופשוטה – "הכיסא הריק".
זו לא הפעם הראשונה שכתר עושה שימוש בכיסא האייקוני שלה כפלטפורמה להעברת מסרים במסגרת פעילות האחריות החברתית של החברה.
בשנים האחרונות חודש אוקטובר מזוהה כחודש להעלאת המודעות לגילוי מוקדם של סרטן השד, ולפני כחמש שנים הם יצאו עם מהלך "שבי רגע", בשיתוף העמותות אחת מתשע וגמאני – הכיסא הוורוד עם ה-QR קוד, שנועד להעלות מודעות ולהנגיש לנשים (ולגברים) לתאם תור לבדיקה.
בפרק 81 של #לארקיחצ, חן קולקר, סמנכ"לית תקשורת ואחריות חברתית בקבוצת כתר, לשיחה על יוזמות תקשורתיות לקידום מהלכים חברתיים.
מתחילת המלחמה היו לדובר צה"ל 3 מטרות תקשורתיות עיקריות:
1. לייצר אמון
2. לאפשר לגיטימציה למדינת ישראל לפעול לאורך זמן
3. לפנות לגורמי טרור ולהשתמש בדוברות ככלי מבצעי-הרתעתי
בפרק 80 של #לארקיחצ, רונן מנליס, יועץ אסטרטגי ופרשן בחדשות 12, ומי שהיה דובר צה"ל בתקופת גדי אייזנקוט כרמטכ"ל, בשיחה על תפקיד דובר צה"ל.
דוברות היא מקצוע, ואם בוחנים את השוק "האזרחי", ככלל ניתן לראות שממנים דוברים עם ניסיון בתחום, בוודאי לארגונים גדולים עם נוכחות תקשורתית גבוהה. יחד עם זאת, לא מעט דוברי צה"ל מגיעים "מהשטח", ללא ניסיון בעולם הזה, ודווקא לאחד מהגופים הכי מסוקרים בישראל.
שוחחנו על תפקיד דובר צה"ל, אחד מתפקידי הדוברות האינטנסיביים והמשמעותיים ביותר שקיימים, בשגרה ועוד יותר במלחמה, על סדר היום של דובר צה"ל בזמן מלחמה
מנליס שיתף בקריירה הצבאית והתקשורתית שלו ואיך הגיע לתפקיד דובר צה"ל, על תפקיד דובר צה"ל כיחידה ועל דובר אזרחי שחסר במהלך המלחמה. איך מגיעים ליחידה הזו שנקראת "דובר צה"ל", איזה תפקידים יש שם ומה נדרש למי שמעוניין לשרת בה.
שוחחנו על התגייסותו למילואים לצדו של דובר צה"ל הנוכחי ב-100 הימים הראשונים של המלחמה וכמובן גם על דניאל הגרי דובר צה"ל הנוכחי.
רגע אחרי שחזרה מליווי המשחקים האולימפיים פריז 2024, שוחחנו על איך מנהלים תקשורת של משלחת אולימפית, שבפריז – נמצאת תחת איום בטחוני, בישראל – יש מלחמה ועדיין חוזרים עם 7 מדליות. 7 ניצחונות שרגשו מדינה שלמה!
בפרק 79 של #לארקיחצ, סיון פישלר, מנהלת פיתוח עסקי ושיווק של הוועד האולימפי בישראל, בשיחה על ניהול תקשורת תחת איום בטחוני.
בפייסבוק שלה היא כתבה ש"ניהול מערך התקשורת של המשלחת הישראלית למשחקים האולימפיים היה אתגר יומיומי משתנה שקיפל בתוכו כל אופציה שתוכלו לדמיין. הכל מהכל כולל הכל! פחד, עצב, דריכות, שמחה, גאווה דאגה ולב שיושב באמצע ומנסה לחבר דינמיקות חכמות ועטופות את הספורטאים. שזור בכחול לבן. כחול חזק ולבן בוהק. בכל הזדמנות מניפים למעלה גבוה".
שוחחנו על איך מספורטאית אולימפית בעצמה הפכה לחלק מהנהלת הוועד האולימפי, על ההישגים הפנומנליים של ספורטאיות וספורטאי המשלחת, על ההתמודדות עם התקשורת הבינלאומית לצד הסולידאריות עם התקשורת הישראלית שהגיעה לסקר את המשחקים, על איך זה לפתוח מהדורות ואיך מדווחים על ניצחונות כשכאן יש מלחמה. עוד דברנו על איך מנהלים אסטרטגיה תקשורתית כשבכל יום מתעוררים למציאות אחרת ועל הרגע שהכי ריגש אותה.
"תתנדבו בדברים גדולים ואל תעבדו בדברים קטנים" זה מה שענה לי כששאלתי אם יש לו טיפ למאזינים שמעוניינים להיכנס לתחום.
עוד שיתף שבעולמות האסטרטגיה ויחסי הציבור, כדאי שיהיו לך אינטואיציה וכישורים בסיסיים מובנים, כי אינטואיציה היא שריר שאי אפשר לפתח. אבל מצד שני זה לא תחליף למחקרי עומק ולניסיון, אבל חייב שיהיה לך את 'זה'.
בפרק 78 של #לארקיחצ, משה קלוגהפט, מנהל קמפיינים בינלאומי ויועץ אסטרטגי, שעבד עם קנצלר אוסטריה, הריץ את נשיאת גאורגיה ועבד עם ראשי ממשלה בישראל, בשיחה על תקשורת מגוונת ופוליטית ועל איך יראו הבחירות הבאות.
כיום קלוגהפט פרשן בחדשות 12, מייעץ לסטארטאפים, עורך מחקרים לבכירים בישראל ומעניק ייעוץ בוטיק.
שוחחנו על איך מדלגים בין דעות ואג'נדות שונות של פוליטיקאים שמייעצים להם תקשורתית, בארץ ובחו"ל, ואיך נערכים לבניית אסטרטגיה לקמפיין פוליטי בינלאומי (מחקרים ועבודה מתודולוגית סדורה).
בין היתר שיתף בבחירות 2018 בגיאורגיה, או אז הוא ייעץ למועמדת שבסיבוב ראשון הלכה להפסיד עם רק 37% מהקולות. מהרגע שהגיע ובזמן מאוד קצר הם צמצמו את הפער וניצחו בפער של 60%-40% וזו גם הנשיאה המכהנת של גיאורגיה. בגאווה הוא משתף שזו הנשיאה האישה הראשונה בהיסטוריה של גיאורגיה!
עוד הסביר על קהלי יעד בקמפיינים פוליטיים – מצד אחד השמירה על הבייס, מהצד השני לגייס את קהל היעד הפוטנציאלי, ויחד עם זאת, לשמור על הקהל שלא מצביע לך שלא ישנא אותך יותר מידי.
וגם שוחחנו על שירים שכתב בין השאר לעמיר בניון, נועה קירל ולמירי מסיקה. מוזיקה ופוליטיקה זה לא אותה הדבר, אבל בבסיס, לדבריו, הוא כותב את האנשים ועוזר להם להוציא את הקולות המושתקים שבתוכם וזה לא משנה אם זה עבור זמר או לצורך נאום לראש הממשלה. כשהוא כותב אותם, הוא מתחבר אליהם, מתחבר לקהל שיתרגשו משיר או מנאום, ומתחבר ללב שלהם.
שוחחנו על אובייקטיביות בתקשורת ולעומתיות של פוליטיקאים, על יועץ התקשורת כפסיכולוג וגם כעורך דין, על התקשורת כשחקן פוליטי, על אמון בתקשורת וגם על פנינה רוזנבלום. והייתה גם קצת תקווה לקראת הבחירות הבאות, עם מחקר חדש שמתייחס לתדרים מאחדים ותדרים מפצלים. המאחדים יגברו.
בפרק 77 של "לא רק יחצ", ירדן ותיקאי, יועץ אסטרטגי, בשיחה על אסטרטגיה תקשורתית בחירום.
ירדן, בין היתר, הקים וניהל את מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, עבד עם 4 ראשי ממשלה וכיום הוא משמש כיועץ אסטרטגי-תקשורתי עצמאי.
במסגרת הפרק הוא נתן הצצה אל מאחורי הקלעים של ההסברה הישראלית במצבי חירום.
שוחחנו על החוסר שבדובר אזרחי שידבר עם הציבור, ובהתאמה לקהלי היעד השונים – לאזרחי ישראל, למפונים שנדרשת אליהם התייחסות אחרת ולקהל שמחוץ לישראל.
ירדן שיתף מנסיונו איך ניגשים לבניית אסטרטגיה תקשורתית בחירום ובכלל ולמדינה, על המיקודים התקשורתיים שצריכים להיות למדינה בתקופה זו וגם על מחלוק טקס ה-7 באוקטובר
דפוס בארי הוא בית דפוס שנמצא בקיבוץ בארי ורוב בתי העסק שזקוקים למוצרי דפוס מכירים אותו. מחברות כרטיסי אשראי, דרך חברות נותנות שירות ששולחות חשבונות בדואר, חברות שזקוקות להדפסות של חומרי שיווק ועוד.
מה-7 לאוקטובר כולם מכירים את דפוס בארי. לא רק בתי עסק. יותר ממאה מבניו ובנותיו של קיבוץ בארי נרצחו. למרות הכל, וכבר באותו שבוע, חזר מפעל הדפוס של בארי לייצור.
בפרק 76 של "לא רק יחצ", נאור פקציארז, סמנכ"ל השיווק של דפוס בארי בשיחה על מינוף מומנטום תקשורתי לקידום המפעל שהוא הרבה יותר מבית דפוס, הוא עוגן משמעותי לקהילת בארי ולכל קהילת העוטף.
בפרק 75 של "לא רק יחצ", שי טיברג, מייסד משותף בחברת MAIA Digital, בשיחה על לינקדאין ככלי אסטרטגי לניהול מוניטין של ארגון.
שי מתעסק אך ורק בלינקדאין! בגיל 31 הוא מייסד משותף של סוכנות השיווק היחידה בישראל שמציעה שירותי ניהול פרופילים עסקיים ואישיים של לינקדאין, עם עשרות לקוחות וארגונים גדולים, ומומחה לינקדאין, שאף קיבל על כך הכרה רשמית מלינקדאין העולמית כשנבחר ב-2023 לאחד מ-30 מומחי לינקדאין עולמיים!
שוחחנו על תועלות הפלטפורמה לתפיסת המותג של ארגונים וחברות, כמו גם של אנשים פרטיים, על ההבדל בינה לבין פלטפורמות סושיאל אחרות, על איזה תוכן עובד הכי טוב ועל למה כל ארגון צריך להיות שם, ולא רק לצרכי מיתוג מעסיק וגיוס, על החשיבות של הכלי ליחסי ציבור, ניהול מוניטין ותדמית ועל הפופולאריות הצומחת של הרשת בארץ ובעולם.
בפרק 74 של "לא רק יחצ", רן פלד, מנכ״ל השלוחה התל-אביבית של חברת יחסי הציבור האמריקאית 5WPR, בשיחה על איך מגבירים את הווליום לפעילות עסקית של חברות ישראליות בתקשורת הזרה בתקופה שהתקשורת הבינלאומית קוברת סיפורי הצלחה ישראליים.
בשיחה רן, סמנכ"ל שיווק בעברו, שיתף על ההחלטה להתמקצע בתחום יחסי הציבור ולהקים את השלוחה של משרד יחסי הציבור האמריקאי בתל אביב בזמן מלחמה, ועל הערך המוסף של מטה הסוכנות שיושב בניו יורק. עוד שיתף על המעבר מפרסום ליחסי ציבור ועל הכוח וההשפעה שיש ליחסי ציבור חכמים יזומים, לעומת פרסום. וגם שוחחנו על ההשתקה המכוונת של התקשורת הבינלאומית של סיפורי הצלחה ישראלים בזמן מלחמה ועל ההסברה הישראלית שמאפשרת את זה.
בשנים האחרונות עולמות התרבות, הקולינריה והתיירות עוברים שנים מורכבות ולא פשוטות בישראל. תחילתן בשנות הקורונה, לאחר מכן הפגנות שחוסמות את תל אביב ואת הגישה לעסקים שפועלים בה, יוקר מחייה שמכביד על הכיס ומצמצם כל הוצאה שהיא לא הכרחית ובחודשים האחרונים מלחמה. כזו שמשפיעה על כל תחומי החיים ובמיוחד על מצב הרוח הלאומי והאישי.
האם לאור זאת, עדיין אפשר לעשות יחסי ציבור יזומים וחיוביים לתחומים של הנאה, פנאי ולייף סטייל, או שמדובר בעיקר בניהול משבר מתמשך?
בפרק 73 של "לא רק יחצ", מאיה קרבט, מנכ"לית ובעלים של סוכנות תקשורת, יח"צ ותוכן: "מאיה קרבט תקשורת ותוכן", בשיחה על יחסי ציבור לתחום התרבות והקולינריה במצב משברי מתמשך.
בשיחה מאיה שיתפה בדרך המקצועית שעשתה עד שפתחה את הסוכנות שלה לפני כעשור, מהד ארצי דרך קשת, על השינוי שחל בכל מדיום ואיזה כלים מקצועיים לקחה מכל תפקיד. שוחחנו על יחסי ציבור למסעדות, לפתרונות ולהתאמות בתקופות של משבר, לקמפיין come as you are במסעדת a, על התגייסות המסעדות בתקופת המלחמה ועוד.
סיימנו באמירה של מאיה, שאני מאוד מסכימה איתה, שמדובר במקצוע שדורש העמקה, המון לימוד, תחקיר ותשומת לב, ואם נכנסים אליו צריך לדעת שזה ייקח הרבה זמן ללמוד, זה לא אינסטנט ואם לא מרגישים את זה בתוך הלב כמו כל מקצוע אחר, אז תחשבו פעמיים.
בפרק 72 של "לא רק יחצ", פנינית רביטש, מנהלת התקשורת הפנים ארגונית של קבוצת שטראוס בישראל, בשיחה על תקשורת וחיבוריות ארגונית בשעת משבר.
כשביקשתי פנינית לשלוח אליי ביו קצר אודותיה היא פתחה בכך שהיא צמחה לתוך התחום מתוך חיבור לא.נשים, הכרות עמוקה עם השטח והרבה תשוקה ליצירה ולכתיבה עוד מילדות. ונראה שבגדול זה מה שהניע את הקריירה שלה.
שוחחנו על מה זו בכלל תקשורת פנים ארגונית, על ממשקים משותפים עם תקשורת חוץ ארגונית – דוברות ויחסי ציבור ועל מיתוג מעסיק.
פנינית שיתפה מניסיונה על תפקיד התקשורת הפנים ארגונית בחירום ועל משברים כהזדמנות לארגונים, וגם התייחסה כמובן להתנהלות התקשורת הפנימית של הארגון בעקבות ה-7 לאוקטובר.
מתוקף הפוזיציה תהינו תחת מי הכי נכון שמנהלת התקשורת הפנים ארגונית תשב – משאבי אנוש, תקשורת או יחידת המנכ"ל…?
דברנו על הכישורים וההבדלים שבין יחסי ציבור לתקשורת פנים וגם על קהלי יעד, פלטפורמות לתקשור ואיך דואגים שהמסרים יגיעו גם לעובדת הייצור נטולת המחשב וגם למנהלת המותג שמנסה לג'נגל בין הררי המיילים לבריף למשרד הפרסום.
כמו כולנו, גם אשלי וקסמן בקשי התעוררה ב-7 באוקטובר לזוועות הטרור של החמאס. מאוד מהר היא התעשתה ועשתה 'הסברה ישראלית' ברשתות החברתיות שלה. ומאז היא לא מפסיקה לייצר תוכן הסברה ישראלי, מתראיינת לתקשורת העולמית ומצטרפת למשלחות מטעם משרד החוץ ומטה החטופים.
בפרק 71 של "לא רק יחצ", אשלי וקסמן בקשי, משפיענית יוצרת תוכן ישראלית ובעלת מותג ביוטי משלה, בשיחה על שימוש בפלטפורמות סושיאל שיווקיות לצורך הסברה ישראלית.
אשלי שיתפה מה גרם לה באותו בוקר שבת לגייס את המשאבים של המותג שלה עבור משימת הסברה לאומית (ולא בפעם הראשונה), על המעבר משיח על ביוטי לשיח פוליטי, פרו ישראלי, ציוני-הסברתי ולויכוחים עם פרו פלשתינאים. שוחחנו על הזהות והאג'נדה הישראלית שלה והאם היא פוגעת לה במותג בעולמות הביוטי ('לא!').
דיברנו על מסרים שעובדים הכי טוב ('עובדות!') ולמה ('כי הם מסייעים גם לאחרים להתמודד עם הפייק ניוז') ואיזה מסרים ותוכן פחות עובדים ('סיפורים אנושיים וחיילים') ועל ההתנהלות מול פלטפורמות התוכן טיקטוק ואינסטגרם במלחמה.
היא גם שיתפה בטיפים כמו איך להעלות תוכן שיהפוך לויראלי ומה לעשות כדי שלא ימחקו לכם תכני הסברה פרו-ישראלים. חשוב!
בשנים האחרונות, יותר מתמיד, הגבולות בין פרסום ליחסי ציבור מטשטשים יותר ויותר, בין אם דרך תוכן שיווקי, שיתופי פעולה ובכלל דרך יצירת תוכן. אם בעבר ההבחנה בין פרסום ליח"צ הייתה חדה וברורה – פרי מדיה/פייד מדיה – היום זה כבר לא כך, בגלל כל מיני סיבות – שינויים בשוק התקשורת, ריבוי הפלטפורמות, ובכלל כל ההיפר-חשיפה. אז איפה עובר הגבול? ואולי בכלל ההבחנה הזו כבר בכלל לא רלוונטית ויש רק רעיון טוב וקריאייטיב מוצלח, ופרסום, יחסי ציבור, דיגיטל, תקשורת שיווקית ותוכן הם כולם רק כלים טאקטיים לביצוע…?
בפרק 70 של "לא רק יחצ", מירן פחמן, הבעלים של Creative First, בשיחה על קריאייטיב במהלכי יחסי ציבור דרך עיניים של סמנכ"ל קריאייטיב שמגיע מעולם הפרסום.
מירן סיפר על תחרות הקריאייטיב "גרנות" ופירט על המסלול שמיועד למהלכי יחסי ציבור קריאיטיביים, תהינו על הגבולות שבין פרסום ויח"צ, מהו קריאייטיב מוצלח ועל התפקיד של איש התקשורת סביב שולחן הקמפיין בין אם בניהול הסיכונים ובין אם בהגדלת מעגלי החשיפה והדהוד המסרים, מתוך תפיסה, שעל אף המחלוקות שהיו בינינו – מהלך יחסי ציבור חכם עם קריאייטיב מוצלח יכול לייצר אימפקט משמעותי לא פחות מפרסומת בטלוויזיה!
וגם – דברנו על שולה זקן, רובי ריבלין ו-AFK.
למידע נוסף על התחרות מוזמנים להיכנס לאתר – https://granot-awards.co.il
בפרק 69 של "לא רק יחצ", הלל פרטוק, יועץ אסטרטגיה ותקשורת, בשיחה על מיתוג ערים ועל תפיסה רחבה של טקטיקות ייעוץ תקשורתי.
פרטוק, מי שנחשב לדובר עיריית תל אביב-יפו המיתולוגי, שיתף במסלול הקריירה המקצועי שלו, תוך התייחסות לשינויים ולכלים שהכניס לעולם יחסי הציבור, כלים שמשמשים דוברים, יועצי תקשורת וגופים רבים.
שוחחנו על שימוש בשיווק חווייתי להעברת מסר – מלילה לבן ועד מרוץ הלילה – על מיתוג ערים ועל ניהול תדמית, ואיך יוצאים אל מחוץ לתחומי הקומוניקט.
וגם, שיתף מניסיונו כדובר המשטרה, מה לדעתו צריך לעשות על מנת לשנות את התדמית השלילית של הגוף האמון על שמירת בטחון האזרחים.
בפרק 68 של "לא רק יחצ", מארק שון, דובר ומנהל קשרי הממשל של קבוצת בז"ן, בשיחה על ניהול משבר מתמשך – מזיהום וקריאה לפינוי המפרץ ועד מלחמה שהשפיעה על ניהול התקשורת של כולם.
שוחחנו על מהו משבר שמנוהל לא טוב (כזה ששמעתם עליו), ועל תהליכי עבודה וקבלת החלטות בזמן ניהול משבר תקשורתי.
על איך ועד כמה הכישורים שרכש בתפקידים הקודמים שלו כעיתונאי וכדובר רשות התחרות מסייעים לו בתפקידו הנוכחי ובהבנת השדות ובעלי העניין הרבים מולם הוא פועל, וגם על ניהול סיכונים עכשווי – בזמן מלחמה אבל לא רק – 1) פייק ניוז. 2) מתקפת סייבר. ו-3) פגיעה פיזית בתשתיות. הסדר אינו מקרי!
וגם על אותו דו"ח מקינזי בנושא בז"ן שהוציא משרד ראש הממשלה לא מזמן, ועל תרומות וניהול תדמית והיה גם השאלון המהיר.
בפרק 67 של "לא רק יחצ", ליאת שמחה, הבעלים של משרד יחסי הציבור NutriPR, בשיחה על קמפיינים של יחסי ציבור במדיה בינלאומית ובמיוחד לסטארטאפים ישראלים בזמן מלחמה.
ליאת מתמחה ביחסי ציבור לתחומי הפודטק, אגריטק וכל מה שקשור למזון העתיד תוך מתן דגש על קיימות. שוחחנו על הקשר עם עיתונאים מתקשורת בינלאומית בתקופה הזו, על הקשר עם לקוחות בינלאומיים ועל האהדה שמקבלים מהן וגם על Trust – מול הלקוח ומול העיתונאי, מול המשקיע ומול הלקוח הפוטנציאלי.
ליאת שיתפה בחשיבות תחזוק הנכסים התדמיתיים של הלקוחות הבינלאומיים – האתר והלינקדאין, ועל הלינקדאין ככלי שיווקי חשוב במיוחד עבור סטארטאפים וגם אם היא מרגישה בעבודה שלה את ההשפעה של מלחמת חרבות ברזל, על הטולרנטיות של התקשורת הבינלאומית כלפי חברות ישראליות.
לכבוד יום האישה הבינלאומי, פרק מיוחד עם אושרת קמחזי, מייסדת ומנכ"לית קמחזי תקשורת, בשיחה על ניהול תקשורת לאנשי ונשות עסקים.
בפרק 66 של "לא רק יח"צ", אושרת, יועצת תקשורת שעבדה עם אנשי עסקים בכירים, כמו אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה, תשתף על העבודה עם אשת העסקים הבכירה צפרא כץ, במה שונה ניהול מוניטין של אנשים אל מול ניהול מוניטין של חברות ומותגים, ועל הקשר התדמיתי המשמעותי שיש בין מי שעומד בראש הארגון למותג.
שוחחנו על חזון ועל ניהול ואיך הוא בא לידי ביטוי בדימוי התקשורתי של הפרסונה המתוקשרת. למה היא אומרת שכלי התקשורת הם לא חברים שלך ועל איך ומתי עושים תקשורת ויחסי ציבור לתרומות של חברות ועסקים מבלי ליפול לקלישאות ציניות. על החיבור של אנשי עסקים ישראלים בארץ ובעולם למדינת ישראל דווקא בתקופה הזו – האם מביעים תמיכה בפומבי ועד כמה זה משפיע על העסק.
וגם על הקמפיין שרץ ממש בימים אילו – "עוצרים את השיח המפלג", על רתימת משפיענים מכל התחומים, ואיך מצליחים להימנע מזיהוי פוליטי בקמפיין מסוג זה.
ואיך לא, כמובן שגם על יום האישה, על חשיפה תקשורתית של נשים ולמה לדעתה אין דבר כזה תקרת זכוכית
פעמיים נדחו הבחירות לרשויות המקומיות, אך לבסוף הוחלט לקיים אותן ב-27.2, כ-4 חודשים אחרי המועד המקורי, זאת על אף המלחמה, המועמדים המגויסים והקשב הציבורי הנמוך.
בפרק 65 של "לא רק יחצ", סיון ברשי בהט, ראש מנהל דוברות והסברה של מרכז השלטון המקומי, בשחה על תקשורת בחירות בתקופת מלחמה.
שוחחנו על תפקיד מרכז השלטון המקומי ביחס לרשויות המקומיות ועל תפקידה כדוברת. על בניית הרשויות המקומיות כאוטוריטה משמעותית מול האזרחים ועל איך הקורונה העצימה את הצורך בשלטון מקומי חזק.
סיון שיתפה בהתמודדות ההסברתית עם המשבר בתחושת הביטחון האישית כתוצאה מאסון ה-7 באוקטובר ואיך "מסבירים" ביטחון. על מינוף הקשר הבלתי אמצעי, ההכרות עם קהל היעד והשימוש במשאבים קיימים בהעצמת היכולות של הרשויות המקומיות.
וגם כמובן על ההחלטה לקיים את הבחירות לרשויות המקומיות בתקופת מלחמה וגם למה ביום הבחירות היא בכלל בחופש.
מהרגע שחיים הבין, ביחד עם כולנו, את ממדי האסון באותה שבת שחורה של ה-7 באוקטובר, הוא עזב את הכל והתייצב להוביל (בהתנדבות!) את המאבק התקשורתי של משפחות החטופות והחטופים.
בפרק 64 של "לא רק יחצ", חיים רובינשטיין, ממייסדי מטה משפחות החטופים וראש ציר התקשורת, בשיחה על ניהול תקשורת של מאבק אנושי שמטרתו לרתום את העם על מנת להשפיע על מקבלי ההחלטות בארץ ובעולם.
שוחחנו על המתח המובנה שבין מטרות המלחמה – החזרת החטופים ומיטוט שלטון החמאס ואיך משנים את המאזן כך שישרת את המשפחות, על איך מעניקים ייעוץ תקשורתי ותמיכה למגוון רחב של משפחות שמצד אחד לכולן מטרה אחת אך האינטרס הבסיסי של כל אחת מהן הוא שהאהובים שלה יחזרו. וגם על אותה מסיבת עיתונאים באיכילוב ואיזה לקחים הופקו ממנה.
